הוצאות הביטחון של אל על גדלו בחמש השנים שחלפו מאז תחילת יישום מדיניות השמיים הפתוחים בקרוב ל־42%, ועמדו בסוף 2017 על 167 מיליון דולר. 97.5% מהסכום ממומן על ידי המדינה.

לפי דוח שהוציאה רשות התעופה האזרחית, לסיכום 2018 והשפעת התחרות על החברות הישראליות, הגידול בעלויות האבטחה נגרם מהזינוק בפעילותן של חברות התעופה הישראליות. במקביל לזינוק בפעילות, הוגבל החופש של החברות האלה לבחור יעדים חדשים ומועדים לטיסות, בגלל קשיים של מערכת האבטחה לעמוד בביקוש הגואה לשירות שהן מספקות.

לפי נתוני הרשות, אף שנתח השוק של החברות הישראליות (אל על, ארקיע וישראייר) צנח מאז 2013 בשיעור של כ־17%, ועמד בסוף 2018 על 31.2%, מספר הנוסעים שהן הטיסו גדל בתקופה זו ב־38.2%, והגיע לכ־7 מיליון נוסעים.

אל על רשמה גידול במספר הנוסעים של 31%, לארקיע היה גידול של 35%, ואילו ישראייר הציגה גידול של 164% במספר הנוסעים שהטיסה ב־2018 לעומת 2013. חלק מהגידול התאפשר לחברות הישראליות בזכות הפעלה של מטוסים זרים ב"חכירה רטובה" (חכירת מטוס עם צוות זר). ב־2018 כמעט 12% מכלל הטיסות של החברות הישראליות בוצעו במטוסים זרים.

במקביל לגידול של 38% במספר הנוסעים בתעופה הישראלית לבדה, יצוין כי סך הגידול בתנועת הנוסעים הבינלאומית שעברה בנתב"ג כולה, לעומת שנת 2013, היה כ־66%, עם 22.3 מיליון נוסעים ב־2018, בהשוואה ל־13.4 מיליון.