לאחר שהסתיים הדיון על הארכת מעצרו של צ', יצא עו"ד עדי קידר אל הרחוב שמחוץ לבית משפט השלום בראשון־לציון, והוקף מיד בעשרות נערים. צ', הקטין מישיבת "פרי הארץ" שבהתנחלות רחלים בשומרון, מואשם בימים אלה בהריגת הפלסטינית עיישה א־ראבי בנסיבות של מעשה טרור. א־ראבי נהרגה לפני ארבעה חודשים לאחר שעל רכבה הושלכו אבנים, בעת שנסעה בסמוך להתנחלות. בעקבות כך נחקרו כמעט כל תלמידי הישיבה בידי השב"כ, ולבסוף הוגש כתב אישום נגד צ', ש־DNA שלו נמצא על הסלע שפגע ברכבה.

עיישה א־ראבי שנהרגה לאחר שאבנים הושלכו על רכבה

הנערים שהתגודדו סביב עו"ד קידר, כולם חובשי כיפה סרוגה, ירדו מהגבעות של יהודה ושומרון כדי להפגין את תמיכתם ב־צ'. חלקם, מן הסתם, אף למדו איתו בישיבה ונחקרו בעצמם. הם התנפלו על קידר בשאלות משפטיות, ביקשו שיעריך את סיכוייו של חברם להתחמק מהרשעה, ואף דרשו ממנו — איך לא — להצטלם איתם סלפי. "עדי, תקשיב רגע", ביקש אחד מהם, "מה קורה איתי בדיון הבא?". מאוחר יותר יסביר קידר כי אותו נער נחקר כעת בעצמו בחשד לביצוע "תג מחיר" בכפר פלסטיני.

"בוא תעשה איתנו סלפי". פעילים מחוץ לבית המשפט עם עו"ד קידר

ההערצה לה זוכה קידר בקרב מי שמכונים "נוער הגבעות", שרבים מהם מכירים היטב את חדרי החקירות ובתי המשפט מבפנים — מעידה היטב על מעמדו. אם הרבנים בישיבות הם הסמכות הדתית והערכית של אותם נערים, הרי שקידר הוא הסמכות המשפטית שאליה הם נושאים עיניים, ואף יותר מכך: הוא זה שבבוא היום יסייע להם לצלוח את חקירות השב"כ והמשטרה, ולחלץ אותם מכתבי האישום שיוגשו נגדם בידי הפרקליטות.

קידר הוא היועץ המשפטי של עמותת "חוננו — ארגון להגנה משפטית לאומית". גם מתנגדיו יעידו שהוא משפטן מבריק שגורם לכאב ראש לא קטן לפרקליטות ולשב"כ. העמותה, שהוקמה בחברון ב־2002, מעניקה בין היתר סיוע משפטי בחינם לחשודים בפרשות של טרור יהודי ו"תג מחיר". ככזו הפכה העמותה, לפחות מבחינה תקשורתית, לבסיס האם של נוער הגבעות. בעבר אף תמכה חוננו במשפחות אסירים שהורשעו במעשי רצח, ובהם יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, ועמי פופר, שהורשע ברצח שבעה פלסטינים. כל זה לא מונע מאנשיה להגדיר את העמותה ככזו "הפועלת למען זכויות אדם, דואגת לזכויותיהם של נחקרים ואסירים ומסייעת להם לעמוד מול המכונה הדורסנית של רשויות האכיפה".

ואכן, במקרים רבים נחלו אנשי הארגון הצלחה משפטית ושיחררו לביתם חשודים שנעזרו בשירותיהם. רק לאחרונה קידר, שמייצג (יחד עם עו"ד ציון אמיר) את הנאשמים ברצח בני משפחת דאוובשה בכפר דומא, קצר הישג משמעותי בתיק הדגל של השב"כ ושל חוננו בתחום הטרור היהודי: בית המשפט הורה לפסול את ההודאות שנגבו מהנאשמים ב"אמצעים מיוחדים", או כפי שקידר מגדיר זאת — עינויים.

אלא שמידת השפעתה של עמותת חוננו, המגלגלת כ־5 מיליון שקלים בשנה ומעסיקה כעשרה עובדים בסך הכל, רחבה הרבה יותר מהשדה המשפטי. אנשי חוננו, המחוברים לפוליטיקאים בצד הימני של המפה הפוליטית, משמשים בשנים האחרונות כשופר הקולני ביותר של ציבור המתנחלים הקיצוני ביותר. על הדרך גם הפכה העמותה לאחד מכאבי הראש הגדולים ביותר של השב"כ, שלפני כשלושה שבועות אף הוציא נגדה הודעה חריגה בתקיפותה.

כך הפך חוננו מארגון משפטי צנוע למנוע של ההתיישבות ביהודה ושומרון.

• • •

בין היישובים והמאחזים בגדה המערבית מסתובבים בשנים האחרונות כרטיסי ביקור של חוננו ועליהם הכיתוב "נעצרת? התקשר למוקד המשפטי של הארגון". הכרטיסים, המופצים בין היתר במהלך הפגנות נגד פינוי יישובים, מונחים עמוק בכיסיהם של תושבי ההתנחלויות והמאחזים. במקרים רבים הטלפון הראשון שמבצע מי שנחשד בפעילות בלתי חוקית ביו"ש נעשה למספר הטלפון המופיע בתחתית הכרטיס.

"פנו אלינו": כרטיס הביקור של חוננו

מאז הקמתה מתייצבת חוננו באופן אוטומטי באותו צד של כל סכסוך משפטי. הארגון תומך בנאשמים במעשי טרור (כמו במקרה של פרשת דומא וא־ראבי), מלווה מקרוב נערים שנעצרו לאחר שביצעו "תג מחיר", ומגן על כל חייל או שוטר מג"ב המואשם שביצע עבירה במהלך תפקידו בשטחים. בין היתר פועלת חוננו למען עצורים שהפגינו נגד מצעדי גאווה, ומתנדבת לסייע לגורמים יהודיים במאבקים המתנהלים בערים מעורבות. ככזו מואשמת העמותה פעם אחר פעם כי היא למעשה ארגון גזעני, הומופובי, שלא מהסס לתמוך גם ברוצחים והכל כדי לקדם את האג'נדה שלו על חשבון זכויות האדם ושלטון החוק. "אני מתחבר למניעים של אלה שאנחנו תומכים בהם, גם אם אני לא מסכים עם המעשים", עונה שמואל מידד, מנכ"ל העמותה. "חוננו עוזרת כי היא מבינה שיש כאן מציאות מטורפת".

מנכ"ל העמותה, שמואל מידד, מחלק כרטיסי ביקור לחיילי צה"ל

המנכ"ל מידד, בן 58, מוכר בכינוי זנגי. אנחנו נפגשים איתו ועם עו"ד קידר במשרדו של קידר במתחם הבורסה ברמת־גן, המוצף קלסרים עבים ובהם חומרים הקשורים למשפט דומא. סיפורו האישי של מידד, בעל זקן לבן ופאות מסולסלות קצרות, מספר במידה רבה את סיפורה של ההתיישבות ביהודה ושומרון. הוא בן למשפחה דתית, יליד מושב תקומה שבנגב, שבנעוריו למד אצל הרב חיים דרוקמן ונשבה בקסם ההתיישבות. "הדבק המתנחלי דבק בי", הוא מספר. "כבר כנער הייתי בסבסטיה, פעיל בגוש אמונים". לאחר שחרורו מחיל השריון החל ללמוד בישיבת הסדר בקריית ארבע, וב־36 השנים האחרונות הוא מתגורר ביישוב היהודי בחברון.

מ נכ"ל העמותה, שמואל (זנגי) מידד, מחלק כרטיסי ביקור לחיילים

בעבר ניהל מידד עסק להסעות, אך מסלול חייו השתנה ב־1984. באותה עת נעצרו אנשי המחתרת היהודית, לאחר חקירה מאומצת וארוכה של השב"כ. שלושה מהעצורים — מנחם לבני, שנחשב למנהיג המחתרת, שאול ניר ועוזי שרבף — היו שכניו של מידד בחברון. "אלה החברים הקרובים שלי", הוא אומר כעת.

במהלך המשפט דאג מידד לבני משפחות העצורים והתייצב בדיונים בבית המשפט כדי לתמוך בהם. העובדה שהם הואשמו בניסיון התנקשות בראשי ערים פלסטיניות, ברצח שלושה סטודנטים במכללה האיסלאמית בחברון, או בתכנון לבצע פיגוע נגד אוטובוסים ערביים במזרח ירושלים — לא הפריעה לו. לאחר שהורשעו הצטרף לרב יהודה חזני, שהוביל את המאבק למען חנינתם. המאבק הצליח, ושלושת חבריו הטובים של מידד, שנידונו למאסר עולם, שוחררו לאחר ריצוי עונש של שנים בודדות. שם — בהבנה שמאבק ציבורי יכול לסייע משפטית לאנשי ההתיישבות — נטמן הזרע לארגון חוננו.

במשך שנים הוסיף מידד להיות פעיל נמרץ בליווי עצורים יהודים בשטחים, באופן פרטי ובהתנדבות. אולם ב־1998 נרצח חברו דב דריבן במהלך עימות עם רועים פלסטינים בחוות מעון. הפלסטינים, שחטפו את נשקו של חברו של דריבן, יהושפט תור, ירו למוות בדריבן ופצעו קשה את תור. "באותן שנים התחילו להגיע לאזור שלנו כל מיני ארגונים עוינים, שהציקו למתיישבים ולחיילים", מספר מידד. כשהוא מדבר על "כל מיני ארגונים עוינים" הכוונה היא לארגונים כמו "רבנים למען זכויות אדם" ו"בצלם". "הם הובילו למהלכים משפטיים נגד מתיישבים, וזה גרם לאנשים לחשוב לפני שהם פועלים. במקרה של דב דריבן ויהושפט תור, חלקיק השנייה שבו הם היססו לירות התגלה כקריטי. אחרי האירוע הזה הבנתי שהמלחמה היא כבר לא משהו שעושים בחרבות וברובים, אלא שיש בה הרבה מאוד הפעלה של אמצעים פסיכולוגיים, תקשורתיים ומשפטיים".

ב־2002 הקים מידד את עמותת "חופשי בארצנו", ששמה שונה בהמשך ל"חוננו". מייסדי העמותה היו ברובם תושבי היישוב היהודי בחברון, וחלק מישיבותיה מתקיימות עדיין בבית הדסה שבעיר. במסמך היסוד שלה נרשמו מטרות העמותה העיקריות כ"עזרה, סעד ושיקום כלכלי, רוחני ונפשי של אסירים, עצורים ובני משפחתם", וכן "ייעוץ משפטי לחיילים ואזרחים שנקלעו לקשיים או שבי בשל המצב הביטחוני". מידד מונה למנכ"ל העמותה, והוא עומד בראשה עד היום.

• • •

מבחינה כלכלית, חוננו היא הצלחה מסחררת. בשנתה הראשונה עמד היקף התרומות לעמותה על כ־190 אלף שקלים בלבד, אבל עד לשנת 2005 כבר גייסה העמותה 2 מיליון שקלים בשנה. קפיצת המדרגה הגיעה ב־2015, ובארבע השנים האחרונות מגייסת חוננו מדי שנה לפחות כ־4 מיליון שקלים בתרומות.

לדברי מידד, התורמים של חוננו הם "עמך ישראל". בימים אלה מפעילה העמותה מוקד טלפוני לגיוס כספים בישראל, ואף מנהלת קמפיין למימון המונים באינטרנט. בעבר אף גייסה כספים באמצעות טלמרקטינג. ואולם בראשית דרכה כמחצית מתקציבה של חוננו הגיע מתרומות מארצות־הברית. לדברי מידד, היום רק חלק קטן מהתרומות לעמותה מגיע מעבר לים.

יש לכם מערך גיוס כספים בארה"ב?

"אין לנו מערכת, אבל יש לנו אפשרות לתרום שם. יש מתנדבת שקולטת תרומות ומעבירה לנו, אבל זה כסף קטן יחסית. עשרת אלפים דולר, אולי".

מידד לא מדייק. עיון במסמכי העמותה מגלה שבשנים הראשונות כמחצית מהתרומות של חוננו הגיעו מארצות־הברית, בין היתר באמצעות הזרוע האמריקאית שלה, Honenu USA. החל מ־2010 נתמכת העמותה בהיקף של מאות אלפי שקלים בידי משפחת מרכוס היהודית־אמריקאית, מייסדת הקרן Central Fund of Israel התורמת גם ל"אם תרצו" ולהתנחלויות כמו איתמר ובית אל. ב־2015 בלבד קיבלה חוננו 1.135 מיליון שקל מהקרן האמריקאית. 126 אלף שקלים נוספים הגיעו לעמותה באותה שנה מ"אקסס קרדיט", חברה לניכיון שיקים והעברות כספים בנקאיות. לא בדיוק "עמך ישראל".

בשנה שלאחר מכן פחתו התרומות מארצות־הברית, לאחר שנחשף ב"הארץ" כי חלק מהכספים של העמותה מופנים לסיוע למשפחות מורשעים במעשי רצח. עיון במסמכי העמותה מגלה רשימה מפתיעה של נתמכים, אשר זכו מחוננו לאלפי שקלים בשנת 2015: משפחת פופר — 3,500 שקל; שחר בוטביקה, שוטר מג"ב שהורשע בהריגת נער ערבי לאחר שהשליכו מהג'יפ שלו ב־2002 — 3,500 שקל; משפחתו של ג'ק טייטל, שהורשע בשני מעשי רצח של פלסטינים — 6,000 שקל; משפחתה של חברת הכנסת אורית סטרוק, שבנה צבי הורשע בהתעללות בפלסטיני — 14 אלף שקל; מתתיהו שבו, שנעצר ב־2003 כשברשותו שמונה לבנות חבלה והורשע בגין החזקת חומרי חבלה — 17 אלף שקל; משפחות מחתרת בת עין — 20 אלף שקל. בעבר, אגב, העבירה העמותה גם כספים למשפחתו של יגאל עמיר. "היה משהו כזה בעבר", מודה מידד, "היום באופן כללי כבר לא". עם זאת, חשוב להדגיש כי התמיכה הגדולה ביותר שהעניקה חוננו ב־2015, על סך 35 אלף שקל, ניתנה למשפחת זליגר מאלון מורה, שבתם בת השלוש לקתה בסרטן.

מידד טוען כי מעולם לא הוצבו לו דרישות מצד תורמים בכל הנוגע לחלוקת כספים למורשעים בעבירות, אם כי לא ברור ממסמכי העמותה האם אכן העברות הכספים למורשעים פסקו. לטענת ראשי העמותה, העברות הכספים פסקו לפני חמש שנים. כך או אחרת, תזרים המזומנים של חוננו לא נפגע — להפך. ב־2016 גייסה העמותה כמעט 5 מיליון שקלים, כאשר יותר מחצי מיליון מהם מגיעים מארה"ב. התורמת המרכזית בשנה זו נותרה הקרן של משפחת מרכוס האמריקאית, שהעבירה לעמותה מעל 400 אלף שקלים. תורמת מרכזית נוספת לעמותה בשנה זו הייתה ליבי כהנא, אלמנתו של הרב מאיר כהנא, שהעניקה לחוננו 100 אלף שקלים.

אגב, מידד מרוויח יפה מהעמותה. ב־2004 היו בעמותה שלושה מקבלי שכר בלבד, ובראשם מידד, שהרוויח אז 63 אלף שקלים בשנה, כלומר 5,000 שקלים בחודש. היום מעסיקה העמותה כעשרה עובדים בשכר, וב־2016 כבר הרוויח מידד שכר שנתי של 262 אלף שקלים.

רצח משפחת דוואבשה בפיגוע בכפר דומא | צילום: שאול גולן

• • •

מרבית ההוצאות של חוננו — יותר מ־2 מיליון שקלים בשנה — מועברות לצורך סיוע משפטי. על הפן הזה אמון עו"ד קידר. הוא בן 47, במקור מנתניה, שפתח לפני כ־15 שנה משרד העוסק בתחום הפלילי. קידר, בעל כיפה קטנה ומי שמגיע מבית בית"רי, התוודע ב־2004 לעמותת חוננו, שעד אז פעלה מתחת לרדאר. זמן קצר אחר כך התפרסם שמה של חוננו כאש בשדה קוצים, בעקבות ההתנתקות מרצועת עזה. "באותה תקופה נעצרו בידי המשטרה מאות אנשים, שהפגינו נגד ההתנתקות וחסמו כבישים", מספר קידר. כרטיסי הביקור של חוננו, שהסתובבו אז בהפגנות נגד ההתנתקות והציעו ייעוץ משפטי חינמי לנעצרים, הפכו לסחורה חמה. בתוך כמה ימים מצאה עצמה העמותה הקטנה מתמודדת עם מאות טלפונים של אנשים שביקשו את עזרתה. אנשי חוננו פעלו במרץ כדי לחבר בין העצורים לבין עורכי דין מרחבי הארץ, שייצגו אותם בדיונים בבית המשפט. "הפכנו מכמה אנשים בודדים למערך שנותן מענה למאות אנשים", אומרים אנשי הארגון.

השירות של חוננו התפרץ באותה עת לדלת פתוחה. לאחר ההתנתקות נוצר קרע עמוק בין המתיישבים לממשלת ישראל. במקביל, החלו עוד ועוד צעירים — בהם נערים שנפלטו מעולם הישיבות — להקים מאחזים על הגבעות ברחבי יהודה ושומרון. "אנחנו רואים בזה משימה לאומית, אבל המדינה פחות", אומר קידר. "מה שקרה בשנים הללו זה חיכוכים של המתיישבים, עם ערבים ועם כוחות הביטחון. זו הפכה להיות השגרה היומיומית, בעוד המדינה משקיפה מהצד. התוצאה הייתה שבכל עימות כזה בסופו של דבר הנערים הם אלו שמצאו עצמם במעצר או בחקירה".

הנערים הללו הם גם היום בין הלקוחות של חוננו, שסייעה להם לחבל במאמציה של ממשלת ישראל להיאבק בתופעת "תג מחיר" וליישם את הקפאת הבנייה בשטחים. המחלקה העמוסה ביותר של העמותה היא מחלקת המעצרים, המפעילה מוקד טלפוני המאויש 24 שעות ביממה. המוקד הזה מקבל את פניותיהם של עצורים ומשפחותיהם ומעניק להם ליווי משפטי מיידי, ללא עלות, בשלב החקירה ובמהלך הדיונים על הארכת מעצרם. "יש לנו עשרות עורכי דין, מכל הסוגים והגוונים, בכל סוגי ההתמחויות", מספר קידר, שכחלק מתפקידו מתאם בין עורכי הדין הרלוונטיים לעצורים ולנחקרים.

מחלקה נוספת של העמותה עוסקת בליווי תיקים לאחר הגשת כתב האישום. במקרים כאלה העמותה לרוב לא מממנת את הייעוץ המשפטי, אך כן דואגת ללוות אותו מקרוב. "כרגע יש מאות תיקים שאנחנו מלווים", אומר קידר, שבעצמו מייצג כאמור בימים אלה את החשודים בתיק דומא. בין היתר, מייצגת העמותה גם חיילים ושוטרי מג"ב העומדים לחקירת מצ"ח בגלל פעילותם המבצעית. לדברי אנשי העמותה, גם קצינים בדרגות גבוהות פנו אליהם כדי לקבל ייעוץ משפטי בדיסקרטיות. בימים אלו מגנים בבתי המשפט עורכי דין של חוננו על מספר לוחמי מג"ב וחיילים. לאחרונה התפרסמה חוננו כמי שסייעה ללוחם מג"ב בן דרי, אשר במהלך הפרת סדר ביום הנכבה, סמוך למחסום ביתוניא ברמאללה, הורשע בהריגתו של אחד המתפרעים.

מחלקה נוספת של חוננו מעניקה ייעוץ משפטי לאסירים, דואגת לזכויותיהם מול שב"ס ואף מעניקה סיוע כלכלי לבני משפחותיהם. מחלקה נוספת, שבחוננו גאים בה במיוחד, מלווה בני משפחות שכולות שיקיריהן נהרגו או נרצחו בפעולות איבה בהתנהלותן מול הרשויות ובדרישה למימוש זכויותיהן. המחלקה הזו דווקא עובדת לעיתים קרובות לצד הפרקליטות, בין היתר במשפטים המתנהלים מול מחבלים. היא גם מייצגת אזרחים ישראלים לא יהודים, כמו תושב אבו גוש שנפצע בפיגוע בהר אדר. "כל מי שעוזר לעם ישראל, אנחנו עוזרים לו", אומר מידד. "יש לנו את הפריבילגיה להיות תמיד בצד של הטובים".

רק השבוע עמדו בחוננו לצד משפחתו של ינאי ויסמן ז"ל שנרצח בפיגוע דקירה בשער בנימין. עו"ד חיים בלייכר הגיע יחד עם משפחתו של ויסמן לבית המשפט הצבאי וייצג אותם כנפגעי עבירה. בלייכר מלווה כיום עשרות רבות של משפחות שכולות. "המשפחות פונות אלינו ואנחנו יוצרים קשר עם הפרקליטות הצבאית, מארגנים פגישה משותפת ומקבלים מידע על התיקים שקשורים לפיגוע", מסביר עו"ד בלייכר. "אנחנו חושבים שהדבר הכי חשוב זה הנוכחות בבתי המשפט. אנחנו מלווים פיזית את נפגעי העבירה לאולם. בחלק מהמקרים אני מגיע לבד כי המשפחות לא יכולות לשאת את האבל הכבד. אנחנו דואגים שלא יהיו עסקאות טיעון מקלות ומלווים ומייעצים למשפחות לפעול מול הפרקליטות לגבי עסקאות כאלה".

מייצג ומלווה משפחות שכולות. עו"ד בלייכר

• • •

אך מוטת הכנפיים האדירה של חוננו חורגת הרבה מעבר לאולם בית המשפט וחודרת עמוק אל הזירה הפוליטית. מעבר לייעוץ המשפטי שהארגון מעניק ללקוחותיו הוא גם מנהל בעזרתם מסע יחסי ציבור מתוזמר היטב, שנועד להקשות על רשויות האכיפה בפענוח תיקים של טרור יהודי ו"תג מחיר" ובהעמדת המעורבים בהם לדין. הפרקטיקה העיקרית בהקשר זה היא תקיפה אגרסיבית של השב"כ. כך הייתה חוננו אחד האדריכלים של מסע יחסי הציבור נגד ה"עינויים" שמבצעים אנשי השב"כ בנחקרים יהודים, ואשר לווה בכמה וכמה הפגנות המוניות. המסע הזה קיבל רוח גבית לאחרונה מבית המשפט, שכאמור פסל חלק מההודאות במשפט דומא ובכך העניק לגיטימציה לטענות עורכי הדין של חוננו.

פרקטיקה זו הומחשה היטב במהלך פרשת א־ראבי. עם הפיכת החקירה לגלויה וביצוע חמישה מעצרים אירגנו בחוננו משמרות מחאה ותמיכה בחשודים מחוץ למתקן השב"כ בו נחקרו. בין היתר גם פירסמו ברשתות החברתיות דיווחים על הצלחות משפטיות שנחלו לאחרונה, כמו החלטת בית המשפט האחרונה בתיק דומא. חוננו גם סייעה למשפחות העצורים לארגן פגישה עם שרת המשפטים איילת שקד, במהלכה שטחו בפניה את טענותיהן כלפי השב"כ.

בשב"כ לא נותרו אדישים. לפני כשלושה שבועות פירסם הארגון הודעה בה מתח ביקורת על "מאמץ יזום ומתמשך מצד גורמים בעלי אינטרס להכפיש את השב"כ ועובדיו וליצור דה־לגיטימציה לפעילותו". עמותת חוננו אמנם לא הוזכרה בשמה בהודעת השב"כ, אך רוחה ריחפה מעליה. "חוננו בהחלט עושה נזק לביטחון המדינה", אומר בהקשר זה דביר קריב, לשעבר מפעיל סוכנים בחטיבה לסיכול לא ערבי בשב"כ. "הם לא מבינים שיש שב"כ אחד: אותו חוקר שחוקר היום פעיל חמאס יכול מחר בבוקר לחקור פעיל גבעות. זה אותו ארגון, עם אותה מטרה — למנוע טרור. טרור זה טרור ולא משנה אם מי שביצע אותו הוא יהודי או ערבי. הרעיון של חוננו זה להגיד שיש יחידה בשב"כ שפועלת נגד עם ישראל – הם קוראים לה 'המחלקה היהודית', למרות שזה לא שמה — כאשר האג'נדה של היחידה הזו היא בדיוק ההפך".

לדברי קריב חוננו מנהלת מסע יחסי ציבור נגד השב"כ, על חשבון חלק מהנערים שהיא מייצגת בבית המשפט ואשר לא היו מעורבים בביצוע עבירות. "הם עושים את זה כדי שזה יעזור להם מול הנחקרים הבעייתיים, אלה שכן ביצעו פעולות טרור", אומר קריב. "עורך דין שיודע שהלקוח שלו לא אשם צריך להגיד לו 'תן את גרסתך, מסור אליבי ולך הביתה'. בפועל הם מתדרכים את כולם לשתוק".

קריב מוסיף: "אין לי ספק שהם ממציאים דיסאינפורמציה. כל סיפורי העינויים, שזה נראה כאילו אנחנו משתמשים במכשירי אינקוויזיציה, זו הפרזה גדולה מאוד. זה נכון שבית המשפט מצא עכשיו כמה חריגים ופסל כמה עדויות, אבל זה רק מוכיח שבית המשפט הוא לא חותמת גומי של השב"כ כפי שהם מנסים לתאר אותו".

"ההתקוטטות שלנו עם השב"כ היא התקוטטות משפטית", אומר בתגובה קידר. "אנחנו טוענים שהם פועלים שלא כחוק. הם חוקרים איפה שלא צריך, הם פועלים איפה שלא צריך, הם הופכים כל ילד שצייר גרפיטי למחבל. לפני כמה שנים הם שינו קידומת והחליטו שאם הם יתחילו לדבר על תג מחיר כפיגוע ועל נאשם יהודי כטרוריסט, זה יעשה משהו לציבור, אבל על הדרך הם רומסים זכויות אדם. עובדה שאת רוב המקרים הם לא פענחו, ועל הדרך עצרו ערימות של אנשים והתעללו באנשים שחלקם שוחררו ללא כתב אישום".

אתם לא יורים לעצמכם ברגל? השב"כ הוא זה שמגן על המתיישבים בשטחים.

"אז אני אתן לו להתעלל בנחקר שלי כי במהות שלו הוא אמור לסכל פיגועים? בטווח הארוך אנחנו פועלים כדי לחנך את השב"כ".

באשר לטענה כי חוננו מציעה לכל לקוחותיה לשתוק בחקירה, אומר קידר: "זכות השתיקה היא זכות חוקית, בעיקר כי כאשר השב"כ חוקר אותך אין תיעוד של החקירה (בניגוד לחקירת משטרה)".

בשב"כ מסלפים הודאות?

"לא, אבל ברגע שהחוק מאפשר לחוקר השב"כ לא לתעד בשפת הנחקר את דבריו, אני כעורך דין לא מוכן לזה".

גם אם לנחקר יש אליבי מצוין?

"כן".

• • •

השב"כ הוא לא היחיד שנמצא על הכוונת של חוננו. תחת הכסות המשפטית שולחים אנשי חוננו חיצים לעבר ממשלת נתניהו, הפועלת לטענתם באופן בלתי חוקי ובלתי אחראי. כך למשל באחד משיאי הקמפיין נגד השב"כ בפרשת א־ראבי, הייתה חוננו מעורבת בעצרת המחאה מול בית ראש הממשלה בירושלים, תחת הכותרת "אדוני ראש הממשלה, גם למתיישבים יש זכויות יסוד!", אשר הסתיימה בעימותים עם המשטרה.

הניסיון של חוננו להשפיע על סדר היום הציבורי מונע בידי מחלקת יחסי הציבור של העמותה, המנוהלת בידי ערן שוורץ, המוגדר גם כדובר הארגון ומקבל ממנו שכר. שוורץ הוא גם הבעלים של חברת יחסי הציבור "תקשורת נכונה", שפעלה בעבר בין היתר נגד האקטיביזם השיפוטי של בג"צ. בשנים האחרונות, וביתר שאת לאחר פרשת דומא ועאיישה א־ראבי, עלה הארגון לכותרות שוב ושוב, תוך שהוא מדברר את עמדתו כנגד השב"כ וכנגד הפקרת ביטחון המתיישבים.

ואולם לדברי גורמים בחוננו, יחסי הציבור שמבצעת העמותה נועדו אך ורק כדי להגן על הזכויות המשפטיות של לקוחותיהם. "אנחנו מבינים שאור העולם מטהר", מסביר גורם בעמותה. "הרבה עוולות ומעשים בלתי חוקיים, שאנחנו לא רואים בציבורים אחרים או בעבירות מקבילות, אצלנו יש לגביהם להיטות יתר לפענוח ולאכיפת יתר. משתמשים פה בכלים שלא משתמשים בשום מקום, והשתיקה מול זה מאפשרת לכך לקרות. כפי שארגוני שמאל השפיעו על מערכות אכיפת החוק כלפי הצד המתנחלי, ועזרו למערכת המשפט לסגור על המתנחלים, היום למדנו לעשות הפוך".

יש מישהו שלא הייתם מייצגים? למשל, יהודי שנאשם ברצח על רקע לאומני?

קידר: "אין כזה דבר. גם בנאדם שעשה מעשה והודה בו, ההבנה שלנו היא שהוא לא קם בבוקר והחליט שהוא הולך להרוג ערבים. כעורך דין, גם אם אני לא מסכים עם מישהו אני מבין שהוא לא פעל בחלל ריק".

מה דעתך לגבי אירועי "תג מחיר"?

"אלה לא אירועים אלימים אלא עבירות רכוש וגרפיטי. במקרה הרע זו יוזמה התקפית שנובעת מסוג של מצוקה או חוסר אונים, ובמקרה הטוב פעילות של ילד לא מחונך".

אתם לא מרגישים שאתם מצדיקים ומעודדים אלימות?

קידר: "לא, כי אנחנו ארגון זכויות אדם, ולכל אדם מגיע ייצוג".

בעמוד מימון ההמונים שלכם, המגייס כספים למאבק ב"טרור המשפטי", כתבתם: "אנחנו כאן כדי להיות הגב שלהם מול שלטון החוק". שלטון החוק זה רע?

"המדינה מתנהלת באופן חמור. הלקוחות שלי חווים במשך 20 שנה אכיפה בררנית, זה בגדר התעללות. זה קורה במשטרה, זה קורה בתביעה, זה קורה בפרקליטות — עד פרקליט המדינה שי ניצן. אם אתה לא מקים גוף שיכול להילחם נגד המערכות האלה בצורה מקצועית, אתה תצא נפסד. זה מה שעומד מאחורי האמירה הזו".

גם בתי המשפט פועלים בצורה בררנית?

"גם לבתי המשפט, בתיקים שלנו, קשה מאוד להתמודד. הם חוששים שהחלטות שיהיו בזכות הלקוחות שלנו ישמשו נגדם. פסילת ההודאות במשפט דומא ובסיפור של כלא עכו (פסילת הודאתו של נער שנחשד בטרור יהודי, לאחר שהודאתו נגבתה בידי חוקרי שב"כ שהתחפשו לאסירים), זו הפעם הראשונה שאתה מרגיש שבית המשפט מתחיל להבין, אחרי 20 שנה, על מה אנחנו מדברים".