המעלה העיקרית שמונים בבני גנץ היא הנינוחות האריסטוקרטית שבה מחוננים אנשים המבורכים מילדותם. קטני קומה שקופחו על ידי הגנטיקה או סבלו ממחסור בחלבונים צריכים לצבור הרבה ביטחון עצמי עד שהם מפתחים את מעלתו זו. היא ניכרה בראיון הגדול עימו שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" בסוף השבוע ובו התנזר מפגיעה ביריביו הפוליטיים והשתמט מכל אמירה בעלת ערך באופן הנעים ביותר האפשרי.
הנימה הזאת השתנתה רק פעם אחת במהלך השיחה. היה זה כאשר הטריחוהו המראיינים בטענתו של השר אופיר אקוניס כי רויטל רעייתו פעילה ב"מחסום ווטש". או־אז הגיח מגנץ המזג השכונתי: "בסוף, זה גם אותי יוציא משלוותי. וכשזה קורה, לא מומלץ. האויבים שלי מכירים את זה. גם היריבים שלי יכירו את זה". הרמטכ"ל לשעבר מעיד על עצמו כי נהג להתנפל על אויבינו הערבים כאשר יצא משלוותו, וכך יעשה ליריביו הפוליטיים כאשר יתרגז ממש. זו איננה עדות על קור רוחו של העד, אלא על אבחנה בין עניינים הנוגעים לו עצמו לבין ענייני הציבור. דבר הנוגע לכלל אינו מעלה את חמתו, אבל התקפה על בני ביתו מרתיחה אותו.
לפני שאמשיך, אסלק ספק: רויטל גנץ אינה פעילה בארגון "מחסום ווטש". מעולם לא לקחה חלק במעשיו ולא הופיעה בכינוסיו. אקוניס שיקר, וטקטיקה של הפרחת שקרים נבזיים הננקטת במערכת בחירות אמורה להרגיז כל אזרח הגון. אלא מה? השקר לא היה גינוי, אלא מחמאה שהגברת גנץ אינה ראויה לה. היא ראויה למחמאות על פעילות חברתית אחרת שבה היא מתמידה.
פעילות ב"מחסום ווטש" היא מעשה הראוי לכל שבח. גנץ יודע זאת היטב, מפני שפעמים רבות הילל הצבא את הנשים שבהשפעת דיווחיהן שופרו הנהלים במחסומים והוטבה התנהגותם של החיילים. ייתכן מאוד שנשות הארגון הצילו ממוות יותר אזרחים ישראלים מאשר כיתת חיילים קרביים, מפני שבמעשיהן שיככו במידת מה את מרירותם של פועלים פלסטינים קשי יום. כדי להגיע בזמן למקומות עבודתם עליהם להשכים אחרי חצות ולהידחק במעברים הדומים לנתיבי בקר. אחדות מהנשים, רובן לא צעירות, משכימות גם הן, נוסעות ברכביהן למחסומים וניצבות שעות כדי למנוע בעצם נוכחותן התעמרות בפועלים האלה. יש מהן המתמידות בכך שנים.
את ההוכחה הטובה ביותר לחשיבותו של "מחסום ווטש" סיפק הארגון המתחרה "כחולבן" שיזם "המכון לאסטרטגיה ציונית". זה ארגון בעל אוריינטציה ימנית מובהקת שבראשו עמד יועז הנדל. הנדל קיבץ קבוצה מחבריו שלקחה על עצמה משימה לחלץ מידי השמאל את המונופול על הגנת זכויות האדם. הוכרז כי מלבד ההשגחה על הנעשה במחסומים יספק הארגון סיוע רפואי לפלסטינים ולמבקשי מקלט מאפריקה. היקף פעולותיו אינו מתקרב להיקף פעולותיהם של ארגוני זכויות האדם המזוהים עם השמאל, אבל עצם הכוונה מעידה על כך שסיוע לפלסטינים ולמבקשי מקלט אינו פסול גם בעיני אנשים ישרים הנמנים עם הימין.
לו היה גנץ אבירי והגון כפי שתומכיו מניחים שהינו, לא היה מסתפק בהכחשת דבריו של אקוניס אלא מוסיף: "אקוניס שיקר, אבל פעולה במסגרת 'מחסום ווטש' אינה בגידה במולדת אלא דאגה לפרצופה המוסרי. ההשמצה עליי משולבת בניסיון להפוך את השמאלנים לבוגדים, וגם על כך אני מוחה". הוא לא היה מפסיד קולות אם כך היה אומר.
