גאווה ודעה קדומה

אביעד זנו, 35, מנהל משאבי אנוש מקריית־ביאליק נאבק יחד עם בעלו גיל, 35, מעצב פנים, על זכותם להפוך להורים: "התחתנו בניו־יורק. היה נפלא. ברגע שסיימנו את החלק המרגש נאלצנו לעבור מסכת ייסורים עד שמדינת ישראל הכירה בנישואים שלנו. בשנתיים האחרונות אנחנו במסע המפרך הבא: להפוך להורים על אפה וחמתה של מדינת ישראל שלא רואה בנו זכאים לכמיהה הבסיסית הזאת.

"חוק הפונדקאות קובע שזוגות חד־מיניים שרוצים להקים משפחה לא יכולים להיעזר בפונדקאות מסודרת בארץ. בשנים האחרונות נסגרו כל השערים באירופה לפונדקאות גאה, ולכן בעזרת חברת 'בייביבלום' התחלנו את התהליך בארה"ב, רחוק מהבית ומהקופה שלא מסייעת למרות שאנחנו משלמים מס בריאות גבוה ככל האזרחים המבוטחים.

"העלויות הן בין חצי מיליון ל־700 אלף שקלים לילד, סכומים כל כך גבוהים שהרבה זוגות גאים צריכים לבחור בין דירה לבין ילד. אנחנו ויתרנו על דירה. כרגע יש לנו כסף לתורמת ביצית אבל אין לנו עדיין מספיק כסף לפונדקאית. התוכנית היא להכניס את העוברים להקפאה עד שנצליח לגייס את יתרת הכסף. המשמעות היא לא רק הון תועפות תמורת ילד, אלא גם קושי לנהל משהו כל כך משמעותי בשלט רחוק. לנהל היריון שרחוק ממך בעשרים שעות טיסה זה מופרך ולא נתפס.

"לא בחרנו עם איזו נטייה מינית להיוולד. אנחנו לומדים, משרתים בצבא, עובדים קשה ומשלמים מסים כמו כולם, אבל כשזה מגיע לזכויות שלנו - אנחנו מופלים ומודרים. בתחום הזה, ישראל מפגרת מאחור. אנחנו מקווים שבעוד עשרים שנה נצחק על זה שלא יכולנו להביא ילדים בישראל כמו שאנחנו צוחקים היום על התקופות החשוכות לפני עשרות שנים, כשנשים לא קיבלו זכות בחירה בקלפי.  

"רוצים את הקול שלי? אנחנו נבחר במפלגה שחורתת על דגלה את האמונה שהזכות להורות שמורה לכל אחד, והיא ברורה מאליה כשם שברור מאליו שאנחנו צריכים לחיות בכבוד ובביטחון".