באמת שלא ציפיתי לזה. אחרי שנים של חופשות סקי משפחתיות, אחרי עשור של התמודדות עם מסלולי גלישה שחורים, אדומים וכחולים, הכי הרבה שלג שאכלתי בחיי היה במסלול מזחלות השלג באתר לז ארק. בתום תדריך קצר הוכנסתי לתוך גיגית פלסטיק בעלת שני מוטות היגוי ו־30 שניות לתוך המסלול כבר התרסקתי בשוליים - הידיים והרגליים באוויר והפנים בתוך השלג. מזל שהגיגית מחוברת לרגל, אחרת הייתי מעבירה את המסלול ברדיפה אחריה. בהתרסקות החמישית, שלוש דקות אחר כך, השלמתי עם העובדה שאין לי עתיד בתחום.

בירה בתוך איגלו

היום התחיל הרבה יותר אופטימי. ההר חייך אליי - שמיים כחולים, כפור מכובד אך נסבל, ומסלולים שנותרו חלקים ומושלמים גם אחר הצהריים. האתר הממוקם על רכס של האלפים הצרפתיים, לא רחוק מגבול שווייץ, מציע 200 ק"מ של מסלולים, מכחולים קלילים ועד ל"טבעיים" למחפשי ריגושים. גולשים מומחים וגולשי סנובורד ייהנו משמונה מסלולים שחורים ומסלול אדום אחד, שמציעים טבע פראי ולא מתוחזקים על ידי עובדי האתר. Aiguille Rouge היא הפסגה הידועה ביותר, המיתמרת לגובה של 3,226 מטרים ומציעה מסלול של שבעה קילומטרים בירידה תלולה שיגרמו גם לשרירי הירך של גולשים מנוסים לבעור.

אחד מהיתרונות של האתר הוא העובדה שברוב המסלולים המרכזיים יש שילוב של מסלולים קלים וקשים, מה שמקל על קבוצות שלחבריהן יכולות גלישה שונות. יוצא דופן הוא המסלול השחור והמבודד Comborcière - מסלול צר ומלא במוגלים (גבעות של שלג קשיח שצריך לגלוש ביניהן).

גם מחפשי האטרקציות ימצאו מה לעשות, למשל לשתות בפאב הקרח - בר בתוך איגלו אמיתי, שכולל גם פסלים מושקעים החצובים בקירות, ציורי מערות פרהיסטוריים ועד לתמונת הנחיתה על הירח ומומלץ לילדים עד גיל 100. אטרקציות נוספות כוללות מספר סנו־פארקים עם מתקנים מאתגרים, וכרית מתנפחת ענקית לטובת קפיצות ופעלולים לחובבי האתגרים.

בתחומי האתר נכללות חמש עיירות נופש, שבכולן אסורה כניסת מכוניות. מה שאומר למעשה, ש"כבישי" העיירה הם המשך של מסלולי הגלישה ואפשר פשוט לנעול את המגלשיים בחזית המלון ולחלוץ אותם רק בחזרה לחדר. כביש גישה נוח מחבר בין העיירות, ובכניסה לכל אחת מהן יש חניון תת־קרקעי גדול לטובת גולשים המגיעים עצמאית.

לז ארק 1950 (השם מרמז על הגובה) הוא כפר הנופש היפה והצעיר במשפחה, שהוקם בתחילת שנות ה־2000. עם כוס גלו־ויין (יין מתוק חם ומתובל) ביד – לילדים אפשר לקחת שוקו חם עם מרשמלו – יצאתי לשוטט בכפר. שורת המלונות המעוצבים כאילו נלקחה מסרט של דיסני, כשבחזיתותיהם בתי קפה, מסעדות, פאבים, חנויות בגדים, וחנויות להשכרת ומכירת ציוד סקי. אם בחרתם במלון דירות, כמרבית המלונות כאן, תוכלו להצטייד בסופרמרקט במבחר מוצרים, כולל ירקות ופירות טריים, גבינות ונקניקים ולהכין במטבחון המאובזר ארוחות פשוטות, בהשראה צרפתית.

כדורגל אנגלי בשלג צרפתי

אם אתם מחפשים חיי לילה פרועים, לז ארק 1950 היא לא העיירה בשבילכם. האווירה הכללית רגועה, למרות חבורות הבריטים השתויים. ככה מצאתי עצמי יושבת בפאב של לואיג'י, שהיה מנומנם יחסית לשעת אפרה־סקי, צופה במשחק כדורגל בין מנצ'סטר יונייטד לטוטנהאם. סימסתי לחברי בארץ את השאלה האלמותית "בעד מי אני", החלטתי שאעודד את טוטנהאם. כשנגמרה הבירה, והתוצאה עדיין הייתה 0:0, חזרתי למלון. לא בדקתי מי ניצחה.

בבוקר היום השני קמתי לסופת שלגים. מבט זריז באפליקציה של האתר (YUGE, מאוד מומלץ להוריד) הוכיחה את האמת המרה - סיכון למפולות רמה שלוש מתוך חמש. כל הרכבלים למסלולים הגבוהים סגורים ואיתם גם המסלולים. בעצת עלי, המלווה מטעם סקידיל, עליתי על האוטובוס המחבר בין העיירות (הוא חינמי ומגיע אחת ל־20 דקות) וירדתי לאזור הנמוך, של לז ארק 1800 ו־1600, לגלוש עוד כמה שעות במסלולים כחולים ברובם. למרבה השמחה, למרות שהיה מדובר בסוף שבוע באמצע עונת הסקי, הרכבלים לא היו עמוסים.

המסעדות על המסלולים מציעות ארוחות קלות, טוסטים, פסטות ופיצות לרוב. ברובן גם תוכלו להזמין פואה גרה למנה ראשונה (צרפת, אחרי הכל) אבל דווקא למצוא צ'יפס על ההר התגלה כמשימה לא פשוטה. המסעדות בעיירה מציעות אוכל צרפתי ברובו, וטעים. תקרית נרשמה במסעדת "המינגוויי", כשהחלטתי להתפנק בקינוח. המלצר המליץ - ושיכנע אותי - ללכת על קראמבל תפוחים. טעות. חד־משמעית - תדבקו בקרם ברולה.

יש גם ספא

הסופה לא הפסיקה גם ביום הגלישה האחרון. סכנה למפולות דרגה ארבע מתוך חמש, שלג כבד וחצי מהרכבלים ומהמסלולים סגורים. זה הסיכון שלוקחים בחופשת סקי - אפשר לשלוט בהכל חוץ מבמזג האוויר. בלית ברירה נאלצתי להתפנק במרכז הספא Deep Nature, שמציע סאונות חמות וקרות (כולל אחת חיצונית - זאת בהחלט חוויה לצאת לכפור במגבת), ג'קוזי ובריכת שכשוך ב־29-25 יורו לשעתיים, וטיפולי פנים ומסאז' במחירים שמתחילים ב־50 יורו. מומלץ להזמין תור מראש.

רגע לפני שנפרדתי מהמדרונות הלבנים, הרמתי כוסית ג'נפי - ליקר מתקתק של עשבי תיבול אלפיניים ואחוז אלכוהול מכובד – והבטחתי לעצמי שיום אחד עוד אכבוש את ההר. עם גיגית או לא.

רגע לפני שיוצאים לגלוש

אורך המסלולים באתר: 200 ק"מ. מסלולים כחולים: 9%, מסלולים אדומים: 42%, מסלולים שחורים: 49%, שלג מלאכותי: 12 ק"מ.

טיפים למתחילים:

 חובה להימרח בקרם הגנה עם מקדם גבוה – שיזוף סקי עם סימני מסיכה על הפנים זה לא סקסי!

 חבשו קסדה (למרות שהאתרים לא מחייבים זאת) – הלוק אולי פחות מגניב, אבל נפילה אחת על הראש ומבינים למה.

 קחו את שם המלון איתכם – הרבה פעמים הולכים לאיבוד באתרי הסקי העצומים וכדאי שתדעו לאן לקבל הכוונה.

 אל תמהרו לקנות – את ציוד הגלישה הכבד (מגלשיים, נעליים, קסדה) כדאי לשכור באתר. חליפת סקי כדאי לקנות או לשכור בארץ, שלא תמצאו את עצמכם בנופש בחו"ל בלי חליפה במידה שלכם.

גלישה בקבוצות קטנות – גם האווירה יותר נחמדה וגם הסיכוי שתלכו לאיבוד או שלא יהיה מי שיעזור לכם לקום מהשלג, נמוך יותר. 

הכותבת הייתה אורחת סקי דיל