1. אחת מכל שלוש נשים מעל גיל 18 סובלת מדליפת שתן במידה כלשהי. נשים סובלות מדליפת שתן פי שניים יותר מגברים בגלל גורמים כמו היריון, לידה נרתיקית וגיל המעבר. אלא שלרוב, יחלפו שש שנים וחצי לפני שאישה החווה תסמינים של דליפת שתן תפנה לייעוץ רפואי לצורך קבלת אבחון. למה? בעיקר בגלל המבוכה.

2. מזונות ומשקאות מסוימים מגבירים דליפת שתן (משום שהם גורמים לגירוי יתר של השלפוחית), ובהם: קפה ותה, משקאות תוססים, משקאות אלכוהוליים, פירות הדר ומשקאות מפירות הדר סחוטים, עגבניות (גם כשהן מבושלות), מאכלים חריפים, שוקולד, סוכר, דבש וממתיקים מלאכותיים.

3. נשים העוסקות בספורט מקצועי סובלות יותר מדליפת שתן במאמץ. ממחקרים שבדקו ספורטאיות בכל ענפי הספורט עולה כי במהלך פעילות ספורטיבית 44% מהן חוו אירועים של דליפת שתן, 46.4% דיווחו על דליפת שתן מדי פעם בפעם ו־9.6% דיווחו כי הן סובלות מהתופעה לעיתים קרובות.

4. שרירי רצפת האגן יכולים להיות תפוסים. בניגוד לדעה הרווחת על היחלשות שרירי רצפת האגן, יש מצבים שבהם שרירים אלה דווקא תפוסים או מתוחים מדי. טונוס שרירים גבוה יכול להוביל לכאבים בגב התחתון או באגן ולכאבים בעת קיום יחסי מין. גם שרירים מתוחים, כלומר בטונוס גבוה, יכולים לגרום לתסמינים של דליפת שתן.

5. יש כיום מגוון רחב של שיטות יעילות לטיפול בדליפת שתן, החל בפיזיותרפיה של רצפת האגן, עבור בטיפולים תרופתיים ובזריקות בוטוקס וכלה בטכנולוגיית לייזר לטיפול ברקמות הנרתיק.

באדיבות ד"ר בני פיינר, מומחה ברפואת נשים, מנהל היחידה לאורו־גינקולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה