"במהות שלי אני אישה סקסית"

גדלתי במשפחה מזרחית חד־הורית. ההורים שלי התגרשו כשהייתי קטנה. אמא הייתה שונה בנוף המקומי גם בגלל שהתגרשה - דבר נדיר בשנות ה־70, על אחת כמה וכמה במשפחות מזרחיות מסורתיות - וגם כי נשארה עם בת יחידה. אמא הייתה אישה פתוחה, מטופחת ומחוזרת והיו לה כמה בני זוג לאורך השנים.

המפגש הראשון שלי עם מיניות היה כשראיתי את אמא שלי עושה סקס. היה לה בן זוג באותה תקופה ואני, ילדה בבית ספר יסודי, הסתקרנתי מאוד בכל פעם שהם היו נכנסים לחדר ונועלים את הדלת. התחלתי להציץ דרך חור המנעול. זו הייתה חוויה אמביוולנטית מאוד, מצד אחד חושפנית ומרגשת ומצד שני קשה ומטרידה. אני זוכרת כמה תחושות שהתעוררו אצלי במקביל - התרגשות, יצריות, אבל גם זעזוע וקושי לעכל.

היחס למין ולמיניות בבית לא זכור לי כמשהו שלילי. אני זוכרת במעומעם שיחה עם אמא, שבה היא הסבירה לי "מה עושים" ואפילו נעזרה בספר עם תמונות. בערך באותו הזמן, עברתי פגיעה מינית חד־פעמית על ידי בן דוד שלי. זוכרת את עצמי שכובה על ברכיו, ואותו נוגע לי באיבר המין. זוכרת תחושה של חוסר אונים מוחלט, האסוציאציה שעולה לי בהקשר זה היא בובת סמרטוטים. הוא היה האחיין האהוב על אמי, וכשסיפרתי לה על כך היא לא האמינה לי. לא ברור איך אבל התמודדתי עם זה. זה מאחוריי. בכל מקרה, הסקרנות לכל מה שקשור לגוף שלי ולמיניות המשיכה לקנן בי, ובשלב די מוקדם התחלתי לאונן. כמובן שלא ידעתי מה אני עושה ונלוותה לכך תחושה של בושה ואשמה. כדי להבין יותר מה קורה לי וכדי לקבל אינפורמציה, קראתי את הטורים ב"מעריב לנוער" שעסקו במין.

הסקס הראשון שלי היה בכיתה י' עם החבר שלי שהיה בצבא. זה קרה בבית ההורים שלו ערב אחד, בזמן שהם יושבים בסלון, וזה היה די מאכזב. ניצוצות לא היו שם. היום ברור לי שזה צפוי ביחס לפעם ראשונה, אבל מגדלים אותנו לחשוב אחרת, לפתח ציפייה בכל מה שקשור ל"איבוד הבתולים".

במהות שלי אני אישה סקסית. אנשים אומרים לי את זה תמיד, גברים בעיקר, אבל גם נשים. המיניות שלי פתוחה וליברלית ובמיטה אני "זונה" ונהנית מזה. אני מרגישה לא נורמטיבית בתחום הזה בגלל הפתיחות הגדולה שלי ובגלל שהיו לי המון התנסויות, כמו חילופי זוגות, אורגיות ואפילו מערכת יחסים נפלאה של שנה וחצי עם אישה. שם התבהר לי שאני לא לסבית. האנרגיה הזכרית הייתה חסרה לי.

גם במסיבות של חילופי זוגות לא ראיתי את עצמי בסיטואציה מינית עם הרבה גברים ("גאנג־באנג") שנתפסת אצלי כמשהו פולשני, על סף אונס. עם כל הפתיחות, זה הרגיש לי פוגעני ומשפיל. שם הבנתי שאני מחפשת אהבה במקום הלא־נכון והפסקתי את החוויות ההמוניות לטובת חוויות אינטימיות.

מעולם לא הייתה לי זוגיות ארוכה, ומצד שני אני מנהלת מערכת יחסים "אסורה" עם גבר נשוי כמעט 20 שנה. זה התחיל כחברות אפלטונית לאחר מפגש במהלך הלימודים, ובהדרגה הפך לרומן. כיום, רמת החברות והאינטימיות בינינו מאפשרת לנו להתמקד ב"לעשות סקס", או "להזדיין" ופשוט ליהנות מזה. אסביר: ביחסים בינינו, המבוססים על הרבה אמון ואינטימיות, אני יודעת לחצות את הגבול הרגשי ולהיכנס למקום שהוא יצרי נטו. אני נותנת לעצמי לאבד שליטה. כלומר, להיות כאן ועכשיו וליהנות מהנוכחות בגוף שלי בלי לחשוב איך אני נראית מהצד. עם פרטנרים אחרים שהיו לי, הסקס הגיע לפעמים ממקום של acting out, שיש בו לא מעט שליטה.

בהקשר של חיפוש אחר זוגיות, כשיש פוטנציאל לקשר, הוא לוקח צעד אחורה ומאפשר לי לבדוק את העניינים. במהות שלי אני אדם נאמן שלא משחק על כמה חתונות. יש בינינו פתיחות מוחלטת ואני משתפת אותו אם משהו עשוי להתפתח ובודקת איתו אם זה בסדר, למרות שזה מורכב, כי הוא עצמו לא פנוי. אני אוהבת אותו לא במובן של התרגשות ופרפרים בבטן, גם את השלב הזה עברנו, אבל הוא עוגן חזק ויציב בחיי.

אני יודעת כמה אני חשובה לו ויקרה לליבו.

באותה נשימה, ברור לי שהקשר הזה, שמספק לי כל כך הרבה דברים, גם מעכב אותי. אני יודעת שאני רוצה זוגיות, אבל כששואלים אותי אם אני "באמת" רוצה זוגיות, אני תמיד טוענת שהתת־מודע שלי לא באמת מאמין בזוגיות, בעיקר בגלל המודל (או היעדר המודל) מהבית לדעתי. מדי פעם אני נזכרת להיכנס לטינדר ואז יש איזה מפגש או שניים מאכזבים שלרוב הולכים לכיוון של סקס, שאני עוצרת. נדיר שהם מתפתחים למשהו מעבר לכך. אפשר לומר שאני מעדיפה את המפגשים איתו כי הם בטוחים, מוכרים ומרגשים אותי הרבה יותר. אין לי יותר מדי צורך באחרים כרגע וההתכנסות הזו בעייתית, אבל מי יודע מה צופה העתיד.

אם את מעוניינת לקחת חלק במדור, כתבי לי לכאן:  

erot.woman@gmail.com