איפה הרוח?

דווקא אדם ברוך היה זה שניסח את כלל הזהב של הטראש הטלוויזיוני. בראיון ליאיר לפיד אמר העיתונאי את מה שלימים יסביר איך הפכה משפחת קרדשיאן לאימפריה חובקת עולם: "כשזה עשוי לא טוב, זה לא טוב. כשזה עשוי טוב, זה עשוי טוב". הפנייה אל הממד הטכני ("עשוי טוב") נועדה לדחוק, כמובן, את הצד המוסרי והשיפוטי. כל הז'אנרים יכולים להתקיים זה לצד זה, ובתנאי שכל אחד מהם יספק את התכלית שלשמה נועדו - בין אם זה בידור קליל או טורפדו לבטן.

לא קשה להבין לאן "המתקשרים" משתייכת. הדוקו־ריאליטי שואף לנצל את החיבה והסקרנות האנושית בכלל, והישראלית בפרט, כלפי מיסטיקה על שלל סוגיה: קריאה בקלפים, שיחות עם מתים, נומרולוגיה, ועוד. יוצרי הסדרה לא נרתעים מהדימוי המפוקפק של התחום ומהחשדנות הרבה שהוא מעורר. ניכר שאין להם דילמה אם להבליט ולרומם, ללא קורט של ביקורתיות, תעשייה שנחשדת כשרלטנית ואשר ניזונה מהחרדות הכי אלמנטריות. עבור HOT בידור זה הרי לא משנה, כל עוד זה "עשוי טוב".

אבל גם את הסטנדרט הזה "המתקשרים" לא פוגשת. כל מהדורה של "זמן מיסטיקה" - הרוחות והשדים ינקמו את דמה - הייתה יותר מעניינת וגם מצחיקה מהפרקים שנשלחו לצפייה. ארבע הדמויות המובילות לא מתקרבות לרמת הכריזמה של אורן זריף, לדוגמה. גם הניסיון להראות כיצד הקוראים והמתקשרים מסתבכים דווקא בתוך ביתם מיתרגם לאופרת סבון משמימה ובעיקר חסרת הומור, מצרך יסוד באמנות הטראש.

במאמץ להרים את האווירה לוהקו פרצופים מפורסמים יותר או פחות, שיעברו טיפול בשיטות הייחודיות של "המתקשרים" ויפזרו נצנצים על מוצר יבש כמו עוגייה של עבאדי. בפרק הראשון, למשל, מופיע דודו כהן, פליט "האח הגדול" ו"גולסטאר". אם השם מצלצל מוכר אך לא עד הסוף, נסו להצמיד לו את התואר "מעפולה".

כהן, שהתייצב אצל המתקשר ינון בן־דוד, הוא הלקוח האידיאלי עבור המדיומים למיניהם: אדם רגיש וחשוף, שמצהיר על בדידות, מתגעגע עד מאוד לאמו המנוחה וחי בתחושה מעיקה שהוא בורך בכישרון שעדיין לא מוצה. במפתיע, בן־דוד מגלה לו שהאם "נחה בשלום" ושיש לה "מסר", והוא ש"משהו בך הרבה יותר פתוח ברגש". הבשורות הללו מצטרפות להתפתחות משמעותית: "אני כן מרגיש שאתה... עד מארס־אפריל אתה בתוכנית קבועה". "יש דברים באמת על הפרק", אומר כהן למצלמה. "אבל תביא את עצמך", מדגיש בן־דוד, "את ה'אני' שלך, את העצוב, את השמח".

ובכן, מארס־אפריל כבר ממש מעבר לפינה. בקרוב נדע אם כהן אכן "בתוכנית קבועה". ואם לא? אז גם "המתקשרים" עשתה סיבוב על דודו כהן מעפולה. אין צורך בכישורים על־טבעיים כדי לחזות שהיא לא תהיה האחרונה.

בקטנה: לפעמים החיים הם רק מחלקת הפרומו של קשת. עד אתמול בבוקר השיבוץ של "הסטנדאפיסטים" להמשך הערב לא משך תשומת לב. ואז ציפי לבני, כוכבת הפרק הראשון, הודיעה על פרישתה. לא משנה מה רשף לוי חילץ ממנה, זה בטח נגמר בפחות נזק מהאירוח ב"מצב האומה" בבחירות 2015. אגב לבני וקשת, ב"שש עם" רואיין נפתלי שפיצר, בעלה של לבני. "זו פרישה זמנית, או שזה סופי?", שאל עודד בן־עמי, "קשה לראות אותה יושבת בבית וסורגת". גם הדימוי השוביניסטי הזה מאפשר להבין עם מה פוליטיקאיות צריכות להתמודד, אפילו בעת ירידתן מהבמה.