{ }
שבת 07 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    היועץ אביחי מנדלבליט | צילום: יואב דודקביץ'
    חדשות • 23.02.2019
    היועץ והשרה בעימות סביב חוק הלאום
    14 עתירות הוגשו לבג"ץ נגד החוק • היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי יגן על החוק ויטען שהוא מידתי ואין בו אפליה • שרת המשפטים איילת שקד אינה מסתפקת בכך ודורשת שבתשובת המדינה יאמר כי בג"ץ כלל אינו מוסמך לדון בנושא • התוצאה: הם יבקשו לדחות את מתן התשובה עד אחרי הבחירות
    טובה צימוקי ומורן אזולאי

    בעוד ישראל נכנסת לישורת הכמעט אחרונה לפני הבחירות, האיש שישראל מצפה אולי יותר מכל למוצא פיו הוא היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שצריך להחליט בימים הקרובים אם להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן על עבירות חמורות של שחיתות שלטונית. 

     

    בהתבטאויות שנתן הדרג המשפטי בעבר נאמר שיש כוונה להשאיר את החודש שלפני הבחירות "נקי". מאחר שהבחירות יתקיימו בתשעה באפריל, המשמעות היא שההמלצות צריכות להתפרסם בשבועיים הקרובים לכל היותר.

     

    הקרב הראשון של מנדלבליט עם הדרג המדיני כבר כאן: חוסר הסכמה עם שרת המשפטים, איילת שקד, בנוגע לתשובת המדינה ל־14 עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד "חוק יסוד: הלאום", אשר מוביל לכך שהשניים יבקשו מבית־המשפט לדחות את הגשת התשובה - שהייתה אמורה להימסר עד 16 במארס - עד לאחר הבחירות וכינון הממשלה הבאה.

     

    מנדלבליט כבר הודיע כי הוא מתכוון להגן על החוק בבג"ץ. זאת לאחר שהכנסת והממשלה הסכימו לעדן את החוק בשני היבטים: הסרת סעיף ההתיישבות המפלה והסרת ההצעה שחוק הלאום יהיה במעמד גבוה יותר מחוקי יסוד אחרים.

     

    השרה איילת שקד | צילום: יאיר שגיא
    השרה איילת שקד | צילום: יאיר שגיא

     

     

    אבל השרה שקד דורשת כי בתשובת המדינה יהיה כתוב שלבית־המשפט העליון אסור בכלל לדון בחוקתיות של חוק יסוד כלשהו, ובכלל זה חוק הלאום (להבדיל מחוק רגיל). מנדלבליט, לעומת זאת, מסכים שיש לדחות את העתירות על הסף, אך הוא אינו מעוניין שהדיון יעסוק בכלל בשאלה אם בית־המשפט העליון מוסמך לבטל חוק יסוד, או לא. לדעתו, הטענה שאין בחוק אפליה ושהוא מידתי ולכן אין לפסול אותו - היא מספקת.

     

    אלא ששקד אינה מוכנה לוותר על הצהרה שכזו. בנאום שנשאה לפני חודשיים היא הזהירה שאם שופטי בג"ץ יתערבו בחוקי יסוד, "התערבותם תהיה מסוכנת ועשויה על הדרך למוטט כל יסוד משטרי". היא הבהירה כי "בדמוקרטיה, בית־המשפט לא שותף לחוקה".

     

    לעומת זאת, היועץ אמר בהופעה פומבית כי חוק הלאום לא יפגע במעמדן של זכויות היסוד החוקתיות המוגנות בחוקי היסוד הקיימים. "עצם חקיקתו איננה מנמיכה את המעמד של זכויות הפרט החוקתיות. שתיקתו של חוק הלאום בהקשר הזה איננה משנה. יש חזקה בדבר קיומה של הרמוניה בין חקיקה חדשה לחקיקה קיימת".

     

    הוא הדגיש כי הכנסת השמיטה במכוון הצעה שנועדה להעניק מעמד גבוה יותר לחוק היסוד החדש, אך ציין כי "ההחלטה על חקיקתו של חוק יסוד מעין זה היא בוודאי בתחום סמכותה של הכנסת - בית הנבחרים של מדינת ישראל. מדובר בהחלטה המצויה בתחום אחריותו של הדרג המדיני ובגדר סמכותו של המחוקק".

     

    המשנה ליועץ, רז נזרי, שליווה את החקיקה מול הכנסת, אמר שהכנסת קיבלה את העיקרון שלחוק הלאום לא יהיה מעמד גבוה יותר מדברי חקיקה אחרים, כולל חוקי יסוד אחרים. לדבריו, אם היה לו מעמד גבוה יותר "הייתה נשברת המשוואה הקיימת, שבה האופי היהודי והאופי הדמוקרטי של המדינה הם שווי מעמד".

     

    ממשרד המשפטים נמסר: "תגובת המדינה עדיין בשלבי גיבוש. במסגרת זו יתקיים שיח בין הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות לדרג המדיני, כמקובל".

     


    פרסום ראשון: 23.02.19 , 23:30
    ידיעות אחרונות