בארבע השנים שבהן מכהנת הממשלה היוצאת חל זינוק במספר האברכים שמקבלים קצבאות מהמדינה לצד ירידה במספר החרדים שיצאו לשוק התעסוקה. כך עולה מנתונים חדשים של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

לפי הנתונים של האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך שעיבד ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית לחרדים בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה, מספר בחורי הישיבות והאברכים החרדים (כולל תלמידי חו"ל) עמד בתחילת 2019 על 131,000 לעומת 94,700 ב־2015: זינוק של 38.3%. מתוך כלל האברכים אזרחי ישראל יש עלייה של 29%, מ־64,700 ל־84 אלף.

ומה קרה בשוק התעסוקה בזמן שאותם אברכים מקבלים קצבאות ולא עובדים? ב־2015 שיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד על 51% ואילו ב־2018 ירד לכ־50%. היעד הממשלתי עומד על 63% עד 2020, מגמה שכנראה לא תתממש.

|

"התמיכה באברכים ובבחורי ישיבות עומדת על כמיליארד שקל בשנה לעומת כ־200 מיליון שקל בשנה שמושקעים בשילובם בהשכלה הגבוהה ובאקדמיה", אומרים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "התוצאה הישירה של הגידול בתקציב הישיבות היא בלימה בשילוב חרדים בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה ועלייה משמעותית במספר האברכים. הממשלה הבאה תצטרך להחליט אם היא אכן מעוניינת לקדם את שילוב הגברים החרדים בתעסוקה. אם התשובה היא חיובית, יהיה עליה לבחון מחדש את היקף ותנאי התמיכות לישיבות ולאברכים. זהו תנאי הכרחי לשילוב חרדים בתעסוקה".

במכון לדמוקרטיה מייחסים את השינוי לעמדת המיקוח הטובה של הפוליטיקאים החרדים במשא ומתן הקואליציוני ערב הקמתה, בשילוב עם הצלחתם בביטול הקיצוץ בתקציב הישיבות שהעביר שר האוצר הקודם יאיר לפיד, לצד הישגיהם במהלך הקדנציה.

לדברי ד"ר מלאך, "ממשלת ישראל מדברת בשני קולות: מצד אחד היא נוקטת צעדים חיוניים בעלות גבוהה לשילוב חרדים בהשכלה מקצועית ובתעסוקה, ומציבה לכך יעדים שאפתניים. מצד השני, היא מגדילה במגוון דרכים את התמיכה באברכים ובבחורי ישיבות באופן שמתמרץ אותם להישאר בישיבה וללמוד. לכן רואים התאמה ישירה בין הגידול בתקציב הישיבות לעצירת העלייה בשילוב חרדים בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה".