הידיים של ג'יימס סייפצ'ק רועדות כשהוא פותח קופסה שנשכחה בעליית הגג למשך שנים רבות. הוא שולף מתוכה טבעת זהב מעוטרת ויקרה ומגולל את הסיפור. בגיל עשר קיבל סייפצ'ק את הטבעת ממייקל ג'קסון, שהיה אז בן 29, מלך העולם. זו הייתה טבעת נישואים. ג'קסון העניק אותה לילד במסגרת טקס נישואים מבוים וסודי שרק שניהם נכחו בו. אחרי שהשחיל את הטבעת על אצבעו הזעירה, סייפצ'ק אמר "איי דו". ואז, לטענתו, הם קיימו יחסי מין.
עתה הוא מנסה להשחיל את הטבעת על האצבע, אבל היא בקושי עושה דרכה אל שליש הדרך. 30 שנה עברו מאז אותו הלילה. הוא דומע. מסיר את הטבעת ומשיב אותה לקופסה, שמכילה טבעות יקרות נוספות שניתנו לו, לדבריו, כ"אותות הוקרה" על אקטים מיניים רבים שאולץ לבצע עם ג'קסון. "מייקל היה אחד האנשים הנדיבים, העדינים והדואגים שהכרתי בחיי", אומר סייפצ'ק. "והוא גם אנס אותי".
הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
הטבעת היא פירור זעיר מתוך מפולת המתרסקת על ראשו של הצופה בארבע השעות המטרידות שעל פניהן נמתח הסרט התיעודי 'לעזוב את נוורלנד', שמגולל מסכת התעללויות מיניות מצד ג'קסון בילדים. הסרט (שישודר ב־yes דוקו וב־STINGTV בשני חלקים, ב־8־9 במרץ) מחולל סערה עולמית אדירה מאז הוקרן לראשונה, לפני כחודש, בפסטיבל סאנדנס בניו־יורק. סרט כה קודר ומטריד, שמפיציו הזהירו את הצופים לפני ההקרנה מפני התוכן הקשה לצפייה - והעמידו לרשותם צוות של פסיכולוגים בסופה. מעריציו של הזמר מחו ברשת וגם מחוץ לאולם ההקרנות, וגם איימו על חייו של היוצר. מנהלי הנכסים של מלך הפופ תובעים 100 מיליון דולר מ־HBO, שרכשה את הסרט, וישנה גם הטענה שג'קסון המת פשוט לא יכול להגיב לטענות ולהגן על עצמו. קרן הנאמנות שלו פירסמה הודעה, שבה כינתה את הסרט "צהוב", "סנסציוני" ו"נסמך על עדותם של שני שקרנים". ואולם רשתות הטלוויזיה הודיעו שישדרו את הסרט כמתוכנן, וייתנו לצופים לשפוט בעצמם.
בואו נתחיל מהמילה המשפטית היבשה שצריך להצמיד לסיפור הזה: לכאורה. כל תיאורי הזוועה והזיכרונות שעולים בסרט התרחשו לכאורה. ג'קסון מת לפני עשר שנים והותיר אחריו מורשת תרבותית מפוארת, קטלוג מוזיקלי עצום ואוסף של סיפורים שנעו בשטח האפור בין "זה לא יכול להיות" ל"היו יותר מדי עדויות". אבל לסיפור הזה מוצמדים סימני שאלה רבים, והמסקנה, אם מתקבלת כזאת, היא על אחריות הצופה.
הסרט מכיל ערימות של תצלומים, מכתבי אהבה, הקלטות, תיאורים זוועתיים, פרטים מדוקדקים ודמעות של שני גברים מבוגרים, ווייד רובסון וג'יימס סייפצ'ק, שמספרים כיצד ג'קסון אנס וניצל אותם מינית באופן שיטתי שנים ארוכות. הוא לא עשה זאת בגנים חשוכים אלא בגן העדן האגדי, חוות נוורלנד. "ג'קסון עמל במשך שנים כדי לייצר את המיתוס שהוא פיטר פן הנצחי ונוורלנד היא ממלכה קסומה", מספר במאי ויוצר הסרט דן ריד. "אבל נוורלנד, על גן החיות והלונה־פארק שהיו בה, תוכננה ונבנתה מתוך מטרה למשוך אליה ילדים. ג'קסון הביא לשם ילדים קטנים - רק בנים - כדי לאנוס אותם. הוא טמן להם מלכודת - והם, והוריהם, נפלו בה".
× × ×
ג'יימס סייפצ'ק (40) נולד וגדל בסימי־ואלי, קליפורניה. משפחה ממוצעת שחתרה לעבר החלום האמריקאי, אבל כמעט טבעה בדרך. בגיל צעיר לוהק לפרסומת ל"פפסי" לצד ג'קסון. "הסתובבתי על סט הצילומים ונכנסתי לחדר של ג'קסון", הוא מספר בסרט. "היו שם ז'קטים וכובעים והתחלתי למדוד אותם. ואז מייקל נכנס לחדר וחייך אליי, 'אתה מחפש אותי?' הוא הציע שאבלה איתו. הוא היה גדול מהחיים, צחקנו והתבדחנו. אמרתי לו, 'אנחנו הילדים הכי בני מזל בעולם כולו!'"
מלך הפופ החל לפקוד את ביתו הצנוע של סייפצ'ק בקליפורניה. הם אכלו ארוחות ערב וצפו בסרטים יחד. המזכירה של ג'קסון נהגה להתקשר ולתאם את הפגישות. ג'קסון נתן לסייפצ'ק מתנות, לפעמים כסף במעטפה. "הוא אמר לי, 'התפללתי שאכיר חבר, ואז פגשתי אותך'", נזכר סייפצ'ק בסרט. ואז גם הגיעה ההזמנה להצטרף לג'קסון לסיבוב ההופעות העולמי. "מהר מאוד זה הרגיש כמו שני החברים הכי טובים, שנוסעים לטייל יחד".
אמו, סטפני, לא חשדה בכלום. היא גם לא חשדה כשג'קסון הציע שסייפצ'ק יישן איתו. אבל הטיול החלומי הפך מהר מאוד למסע אפל. "מייקל אמר לי, 'אני אלמד אותך משהו שכולם עושים - ואתה תיהנה מזה'. הוא לימד אותי לאונן". שם הכל התחיל. כשאמו של סייפצ'ק הייתה בסביבה, נהג ג'קסון לשחק עם הילד במשחקי ילדים תמימים. בלילות האם נשלחה לישון בחדר נפרד בעוד בנה בן העשר ישן במיטה עם ג'קסון. "היינו כמו בני זוג. מייקל אמר שאני הייתי החוויה המינית הראשונה שלו. הגאון הזה גרם לי לחשוב שאני האדם המיוחד ביותר. מה לא תאהב בזה?" והסיפור רק הלך והידרדר. "בחדר האמבטיה שלו הייתה טלוויזיה, שבה הוא היה מקרין סרטי פורנו. היינו שוכבים עירומים באמבט והוא היה מלטף אותי. ואז נותן לי ממתקים. סוכריות ופורנו - זה מה שהיה לנו", סייפצ'ק נזכר.
הגיבור השני של הסרט הוא ווייד רובסון (36). כוריאוגרף מצליח שעבד עם בריטני ספירס ואן־סינק. ג'קסון היה מי שהכניס אותו לתעשייה. הם היו חברים טובים מאז שרובסון היה בן שבע. הוא אף העיד לטובת ג'קסון במשפט שניהל נגדו גאווין ארוויזו, שטען כי ג'קסון אנס אותו בשנות ילדותו. ג'קסון ניצח במשפט, שננעל ב־2005, הרבה הודות לעדות המשכנעת של רובסון. עם מותו של מלך הפופ ספד לו רובסון במילים מרגשות בטקס האשכבה שנערך בלוס־אנג'לס. אבל עתה הוא מספר סיפור שונה לגמרי, שממנו עולה כי הוא נחטף על ידי ג'קסון, לפחות ברמה המנטלית. תסמונת שטוקהולם של ילד בן שבע, שטוען כי היה המאהב של ג'קסון ונאנס על ידו בשיטתיות במשך שבע שנים.
הסיפור הזה מתחיל בבריסביין, אוסטרליה. רובסון היה בן למשפחה שבורה: אב שסבל מהפרעה דו־קוטבית ואם פושרית מהגיהינום. פעוט שלמד את צעדי הריקוד של ג'קסון בערך באותו זמן שהחל ללכת. כשג'קסון הגיע בסיבוב ההופעות BAD לאוסטרליה, רובסון בן החמש השתתף בתחרות ריקוד מקומית וקיבל פרס: מפגש עם אליל ילדותו. ג'קסון העלה את הילד הכישרוני והמתוק על הבמה. לאחר מכן הזמין אותו למופע נוסף. הם שמרו על קשר טלפוני. ג'קסון נהג לשלוח לו מכתבים תמימים לכאורה בפקס. שנתיים אחרי שפגש אותו לראשונה נסעו רובסון ובני משפחתו לטיול בלוס־אנג'לס. הם לא פסחו על דיסנילנד, אבל אז הגיעה הצעה מפתה הרבה יותר: לבקר את ג'קסון בנוורלנד. ביקור תמים שהסתיים במסיבת פיג'מות.
למחרת שלח ג'קסון את בני המשפחה לטיול בלוס־אנג'לס ונשאר עם רובסון. "הוא ליטף אותי ויצר מגע, הכל הרגיש נהדר. מכל הילדים בעולם, הוא בחר דווקא בי", מספר רובסון בסרט. "מייקל נגע באיבר המין שלי. הוא אמר לי, 'אתה ואני התחברנו על ידי אלוהים, נועדנו להיות יחד וזו הדרך שבה אנחנו מפגינים אהבה'. כשהייתי איתו הוא היה שמח. הוא היה בשיא היצירה וההצלחה, גדול מהחיים. כולם רצו להיות עם מייקל - והוא אהב אותי".
התקופה: ראשית שנות ה־90, ג'קסון גדול מהחיים, מתפוצץ בכל העולם. סיבובי הופעות, פרסומות, פגישות עם נשיאים, הנסיכה דיאנה. איש כל־יכול שאלוהים נגע בו. ההורים, כמעט מיותר לציין, הסתנוורו גם הם מאבק הכוכבים שנחת בפתאומיות על חייהם האפורים. ג'קסון עבד שעות נוספות כדי להעמיק את הקשר עם המשפחות, בין השאר על ידי הענקת מתנות, חוויות וטיולים. הם ביקרו בנוורלנד ובילו עם ג'קסון, הילדים היו מאושרים. אבל כשההורים לא היו בסביבה, ג'קסון נטל את רובסון או את סייפצ'ק לחדרים אחרים - שם תקף אותם. הוא השביע אותם שלא יספרו את הסוד.
סייפצ'ק מספר בסרט בשכנוע רב על החדרים, מקומות המסתור, הארונות שהסתתרו בהם בנוורלנד. ג'קסון, לדבריו, תיכנן הכל כמו מבצע צבאי. את יחסי המין הם נהגו לקיים בחדר שנמצא בתוך חדר, כך שג'קסון היה שומע אם מישהו התקרב. "הוא היה מתרגל עם הילדים כיצד להתלבש במהירות אם מישהו בא", מספר ריד. "הוא נהג לקיים את יחסי המין בעליית גג מבודדת, שהמדרגות שהובילו אליה חרקו, כדי שישמעו אם מישהו מגיע.
"הייתה לו שיטת פעולה שחזרה על עצמה", מסביר הבמאי, "הוא איים עליהם שאם יספרו את הסוד, משהו נורא יקרה להם וגם לו. ואז נבנה הסוד, והילדים, שהיו מאוהבים בג'קסון, נצרו אותו. ככל שחלף הזמן הסוד הפך גדול יותר ויותר, ונוספו אליו שקרים - שהם סיפרו להורים וגם לעצמם".
לפי ריד, שיצר לפני שנים אחדות את הסרט 'צייד הפדופילים', שעסק במצוד אחר פדופילים ברשת, ההתנהגות הזאת אופיינית לפדופילים. "פדופילים הולכים על טרף קל, ילדים צעירים וחשופים מאוד, לעיתים קרובות עם חסכים משפחתיים, כמו אצל שני הילדים הללו. רובסון מספר שהוא לא ראה בקשר המיני עם ג'קסון התעללות, אלא ביטוי של אהבה. אחד הדברים שאנשים רבים לא מבינים הוא שאצל פדופילים וילדים נרקמים פעמים רבות יחסים שנשענים על אותם אלמנטים של סיפורי אהבה בין מבוגרים: דאגה, משיכה, שייכות ויחסי מין. הקשר המיני נתפס בעיניו כדאגה ואהבה מצידו של מייקל, לכן גם הסוד החזיק מעמד שנים רבות. איך ילד מסוגל לספר סוד בידיעה שהאדם שאוהב אותו ייפגע?"
מלבד עדויות השניים לא נמצאו הוכחות ממשיות למעשים הללו מעולם. "סייפצ'ק סיפר לי שבאחת הפעמים שהם קיימו יחסי מין ג'קסון צילם את המעשה בווידיאו, אבל הוא נבהל והשמיד את זה", מספר ריד. "צריך להבין שג'קסון לא היה טיפש, אלא מסודר ומניפולטיבי. בפעם הראשונה שהוא נחקר בנוורלנד על תקיפה מינית של הילד ג'ורדן צ'נדלר, הוא שכר חוקרים פרטיים שסייעו לו לנקות את האחוזה מכל עדות למעשיו. הייתה לו מכונה של אנשים שניקו את הבלגן. הילדים לא סיפרו להוריהם, ודאי שלא למשטרה. על כן זו המילה שלהם מול המילה של ג'קסון. אבל זו לא מילה של ילד אחד, אלא של כמה ילדים".
יהיו מי שיאמרו שאדם מבוגר לא זוכר אירועים שחווה בגיל שבע, שאולי הוא דמיין או הגזים.
"כל אחד זוכר את החוויה המינית הראשונה שלו, גם אם היא התרחשה בגיל שבע. אני זוכר אירועים שאירעו כשהייתי בן ארבע, על אחת כמה וכמה אירועים אינטנסיביים כמו אלה שמתאר רובסון. מי ירוץ לטלוויזיה ויאמר את הדברים שרובסון אמר - שהוא היה מאוהב במייקל ג'קסון, ואז יעניק תיאור גרפי של יחסי המין שלהם? רק אדם שמרגיש שהוא חייב להוציא את זה החוצה".
× × ×
תחושת הדז'ה־וו שעולה בקרב צופי הסרט אינה מקרית. ג'קסון הואשם פעמיים בפומבי בתקיפות מיניות של ילדים, ודפוסי התנהלותו היו זהים. הפעם הראשונה הייתה ב־1993, כשהוא הואשם בהתעללות מינית בג'ורדן צ'נדלר, נער בן 13 מקליפורניה. ג'קסון ועורכי דינו טענו כי החברות בין הזמר, אז בן 35, ובין צ'נדלר הייתה תמימה לחלוטין. אביו של צ'נדלר איים כי יפנה לבית המשפט, כשהוא מגובה בחוות דעת של פסיכולוג ילדים. החוקרים החלו לבדוק את המקרה ובין השאר הגיעו לרובסון הילד - שהכחיש כי ג'קסון ביצע בו מעשים מגונים. ג'קסון, שהיה בעיצומו של סיבוב ההופעות העולמי Dangerous, קטע את הסיבוב בנימוקים רפואיים. זמן קצר לאחר מכן הוא הגיע להסדר, מחוץ לכותלי בית המשפט, עם הוריו של צ'נדלר ושילם להם פיצויים בסכום שנאמד ב־20 מיליון דולר.
כשהרעש סביב הפרשה נרגע, נשא ג'קסון את ליסה מארי פרסלי לאישה, באקט שנתפס עד היום כספין יחצני שנועד למחות את כתמי הבושה שהותירה פרשת צ'נדלר. “אני לא חושב שהנישואים שלהם היו אמיתיים", אומר ריד. "ג'קסון אהב לקיים יחסי מין עם ילדים קטנים, לא עם נשים. אחרי שהסרט הוקרן בסאנדנס, פרסלי יצרה איתי קשר, באמצעות הסוכן של הבת שלה, וביקשה לקבל עותק של הסרט. אני סקרן לדעת מה היא חושבת עליו".
עשור מאוחר יותר, ב־2003, הוגשה תלונה נוספת נגד ג'קסון במשטרת סנטה ברברה, על ידי הוריו של גאווין ארוויזו, נער בן 12 חולה סרטן שג'קסון הכיר במסגרת פעילות הצדקה שלו. עורכי דינו של ג'קסון איימו בתביעה נגדית. המקרה הובא לפני חבר מושבעים. ג'קסון התקשר להוריהם של סייפצ'ק ושל רובסון וביקש שהשניים יעידו. בשלב זה הם כבר היו מבוגרים והקשר המיני בינם ובין ג'קסון פסק. רובסון היה היחיד שהתייצב להעיד, הפך לעד הראשי של ההגנה במשפט, ועדותו סללה את הדרך לזיכויו של ג'קסון. שם, על דוכן העדים, שב ואמר, בלי להניד עפעף, כי הוא ישן עם ג'קסון לילות רבים באותה מיטה, אבל בין השניים לא היה מעולם קשר מיני - עניין שמציב סימן שאלה גדול על מהימנות דבריו כעת. רובסון אומר כי ג'קסון הפעיל עליו לחץ גדול בזמנו.
מה שוודאי לא סייע לתובעים הוא העובדה שג'קסון מימן את טיפולי הבריאות היקרים של ארוויזו, וקו ההגנה של עורכי דינו של הזמר נשען גם על הנרטיב הקבוע שלפיו שוב מנסים לסחוט כסף מג'קסון. שנתיים לאחר מכן זיכה חבר המושבעים את ג'קסון. אבל עתה, לראשונה, מספר ריד פרטים שלא נחשפו מעולם על שתי הפרשיות הללו.
"במהלך התחקיר לסרט קראתי את המסמכים של שני המקרים (של צ'נדלר וארוויזו), ובשניהם עלו עדויות של אנשי צוות שעבדו בבית של ג'קסון שסיפרו פרטים זהים לפרטים שסיפרו הילדים על מסיבות השינה ויחסי המין עם ג'קסון. בחקירה הראשונה, צ'נדלר תיאר באוזני החוקרים את איבר מינו של ג'קסון לפרטי פרטים. החוקרים הפשיטו את ג'קסון וצילמו אותו עירום. התצלומים ננעלו בכספת של משטרת סנטה ברברה ומאוחר יותר נשרפו. אבל החוקרים שהיו עדים להם אמרו שאיבר המין של ג'קסון תאם באופן מלא לתיאור. כל החוקרים שהיו מעורבים בפרשה - כולם כולל כולם - אמרו לי שהם האמינו גם אז שג'קסון אשם. ג'קסון ידע שאם הוא ילך למשפט במקרה הזה הוא יפסיד, לכן העדיף ליישב את המקרה מחוץ לכותלי בית המשפט באמצעות תשלומים של סכומים גבוהים".
ניסית לאתר את ארוויזו ואת צ'נדלר?
“כתבתי לארוויזו והוא לא ענה. ניסיתי לאתר את צ'נדלר, ללא הצלחה. הוא קיבל פיצוי כספי הדרגתי, כלומר תשלומים קבועים, שייתכן שהוא ממשיך לקבל עד היום מהעיזבון של ג'קסון".
אביו של צ'נדלר הוקלט כשהוא מנסה לסחוט כסף מג'קסון. במקרה של ארוויזו, ג'קסון מימן לו טיפולים יקרים. אולי באמת היה כאן עניין של סחיטה כספית?
"ג'קסון המשיך להתעלל מינית בארוויזו גם אחרי הטיפולים שהוא לכאורה שילם עבורם, אז זה לא נגמר בכסף. העובדה שאביו של צ'נדלר ניסה לסחוט את ג'קסון לא שוללת את הניצול המיני של צ'נדלר, היא רק מצביעה על התנהלות קלוקלת של האב. אגב, במשפט של ארוויזו הייתה תביעה פלילית ולא כספית. עורכי הדין של ג'קסון גרמו לכך להיראות כאילו אמו של ארוויזו היא גולד־דיגרית שרוצה כסף".
זה נשמע לך מוסרי, שהוריו של צ'נדלר לקחו את הכסף ושתקו?
"אני לא רוצה או יכול לשפוט את צ'נדלר או את הוריו, כי אני לא מכיר אותם לעומק. מן הסתם, העובדה שג'קסון שילם כדי ליישב את המקרה שלו מחוץ לכותלי בית המשפט סללה את הדרך לכך שהוא היה חופשי במשך שנים רבות להתעלל בילדים נוספים".
הילדים האחרים שריד מדבר עליהם הם ג'ייסון פרנסיה וטרי ג'ורג'. "אמו של ג'ייסון, בלאנקה פרנסיה, הייתה עוזרת אישית של מייקל ג'קסון", אומר ריד. "נפגשתי עם ג'ייסון לארוחת ערב, הוא סירב להתראיין בסרט, אבל סיפר שג'קסון נגע בו באיברים האינטימיים כמה וכמה פעמים. אני מאמין שג'קסון שילם לו כדי להשתיק את הפרשה. הרבה מהילדים הללו פחדו לדבר על מה שג'קסון עשה להם, בגלל האופן שהתקשורת סיקרה את הפרשות".
ומה קרה עם טרי ג'ורג'?
"טרי ג'ורג' הוא היום איש עסקים בריטי, שבשנות ילדותו היה בקשר עם ג'קסון. הוא סיפר שג'קסון נהג להתקשר אליו ולאונן בטלפון תוך כדי השיחה. לפי עדויות, ג'קסון התקשר אליו שבועות אחדים לפני מותו והתנצל על השיחות הללו. כנראה שהוא התחשבן עם עברו והדברים ייסרו אותו".
והיו גם ילדים שניהלו מערכת יחסים ידידותית עם ג'קסון וטענו כי לא היה לה אופי מיני. אחד מהם הוא השחקן מקולי קאלקין, שהיה חבר של ג'קסון ואף הופיע בקליפ Black or White. ברט בארנס היה ילד אוסטרלי ש"החליף" את מקומו של סייפצ'ק. שניהם הכחישו בשיחות עם ריד כי ג'קסון ניצל אותם מינית. ריד: "העובדה שלא קרה ביניהם דבר לא מעקרת את העדויות של רובסון וסייפצ'ק. מקולי ובארנס לא היו איתם בחדר כשג'קסון קיים איתם יחסי מין. האם מקולי נפל קורבן ולא התלונן בגלל שהוא מפורסם? רק הוא יודע מה קרה מאחורי דלתות סגורות".
אז איך ג'קסון יצא מכל האישומים הללו ללא עונש?
"צ'נדלר וארוויזו התייצבו והעידו, כנערים צעירים מאוד, בפני חוקרים או בפני בית המשפט. זה ודאי לא מעמד קל לנער בן 13, ואני לא חושב שהורה היה שם את הבן שלו בסיטואציה כזאת אם לא היה נעשה לו דבר. תביעה משפטית, מהסוג של ארוויזו, היא הליך יקר. אמא של ארוויזו הייתה אישה אמיצה - היא התייצבה לבדה בפני בית המשפט, מול סוללת עורכי דינו של ג'קסון ועדויות האופי של בארנס, קאלקין ורובסון. הייתי מאוד רוצה לעשות סרט המשך, שבו אראיין את ארוויזו כדי לשמוע מה קרה שם".
מה ששומט חלק מאמינות הסרט הוא עברו של רובסון. כמה שנים אחרי שהעיד לטובתו בא ההספד המרגש אחרי מותו של ג'קסון, שנפתח במילים "מייקל ג'קסון שינה את העולם, ובאופן אישי - את חיי". רובסון מינף את הקשר האישי עם ג'קסון לטובת יצירת קריירה מרשימה ככוריאוגרף. לאורך השנים גם עבד עם ג'קסון, ואפשר להניח, על בסיס ההתנהלות המקובלת בהוליווד, שהקרבה למלך הפופ פתחה לו דלתות רבות. ב־2011 הוא פנה לקרן העיזבון של ג'קסון וביקש לביים את סיבוב ההופעות The Immortal, הפקה של סירק דה־סולי ('קרקס השמש') בהשראת המוזיקה של ג'קסון. רובסון לא קיבל את התפקיד. שנה לאחר מכן הוא חווה התמוטטות עצבים וסיפר כי נישואיו, הקריירה שלו ומצבו הכלכלי החלו להתפורר בו־זמנית. ב־2013 יצא לאור לראשונה עם האישומים נגד ג'קסון והגיש תביעה כפולה, יחד עם סייפצ'ק, נגד שתי קרנות העיזבון של ג'קסון.
האם מדובר בניסיון לסחוט כסף מעיזבונו של אדם מת, או באקט אותנטי ולגיטימי של קורבנות מין? כאלה שחששו לדבר, ורק מותו של האנס, וגם השנים שחלפו, ציידו אותם באומץ לפתוח הכל? אין ספק שהתזמון נוח לשניים: לא רק שג'קסון לא נמצא בסביבה כדי להתגונן מפני האישומים, גם עידן ה־MeToo מספק לכל הפחות הבנה ציבורית לתלונות המאוחרות שלהם. בית המשפט, אגב, חשב אחרת: הוא דחה את התביעות של השניים בנימוקים של חוק התיישנות. העתירה, ניחשתם נכון, כבר בדרך. הסרט ודאי לא יזיק לדעת הקהל הציבורית באמריקה, שאוהבת את מעשי הפשע שלה עתירי רייטינג.
× × ×
ריד, במאי בריטי מוערך שמתגורר בלונדון, חתום על סרטים תיעודיים משובחים רבים, בהם 'טרור במומבאי' (על הפיגועים שהחרידו את מומבאי ב־2008) ו'ליגאלי היי' (על חדירת הסמים לתרבות המיינסטרים בבריטניה). הקטלוג היצירתי שלו לא רק פתח לו את הדלת לערוצי טלוויזיה נחשבים, אלא גם הקנה לו רמת אמינות גבוהה כיוצר. הוא טוען בתוקף כי לא שילם לסייפצ'ק או לרובסון, או לבני המשפחות שלהם, אפילו סנט אחד. "הם רצו להוציא את הסיפור שלהם לאור. אין כאן עניין של כסף", הוא פוסק. "הם רצו לספר את הסיפור באופן שלא יעוות את הפרטים, בבמה מכובדת, ואני הבטחתי להם שאייצג את הסיפור באופן מכובד ולא צהוב. הם מעולם לא ביקשו ממני כסף".
הסרט מצולם מנקודת המבט שלהם, אין בו ניטרליות רבה.
"ג'קסון מת, אבל כל המילים שלו, לפחות ביחס למקרים של הילדים האחרים, נכללו בסרט. הוא הכחיש בשעתו את כל האישומים. נקודת מבטו ודברי עורכי הדין שלו מצוטטים באריכות. אם רובסון וסייפצ'ק רצו רק כסף, הם לא היו אומרים בסרט שהיו מאוהבים בג'קסון, אלא מסתפקים באמירות פחות קיצוניות. הם יצאו לאור עם הסיפורים שלהם, על שלל הפרטים המביכים בהם, כי זו האמת העמוקה שלהם".
אבל הם גם הגישו תביעות עבור סכומים גבוהים של כסף. אנשים יכולים לראות בזה וגם בסרט ניסיון לסחוט כספים של אדם שמת ואין לו יכולת להתגונן.
"הנרטיב הזה משחק לידיים של עורכי דינו של ג'קסון, שאומרים שהמניע הוא כסף. זה אותו הנרטיב משנות ה־90. בעבר, בכל פעם שילד התלונן, עורכי הדין של ג'קסון השפילו אותו. לרובסון וסייפצ'ק יש הזכות לתבוע, בתור הקורבנות של ג'קסון. האנשים סביב ג'קסון ידעו על מעשי האונס ולא עשו דבר למנוע אותם. מדי שנה קרן העיזבון של ג'קסון מכניסה 400 מיליון דולר מתמלוגים ומזכויות. בכל פעם שמנגנים שיר של ג'קסון ברדיו, נשמע צליל מכונת הכסף שלהם. במשך שנים האנשים הללו הביטו לצד השני, בזמן שג'קסון גרף מאות מיליוני דולרים, בשעה שהוא אנס ילדים. למה שהשניים לא יקבלו מזה פיצוי על מה שהם עברו?"
רובסון היה עד האופי הטוב ביותר של ג'קסון במשפט שניהל נגדו ארוויזו. עכשיו הוא תובע. גם זה מעקר את האמינות שלו.
"לא, הסיפור שלו היה קוהרנטי ועקבי: הייתי מאוהב במייקל והוא היה מאוהב בי. וילד קטן לא ישלח לכלא את החבר הכי טוב שלו. הוא חשש שג'קסון לא ישרוד את הכלא. אגב, באופן אירוני, יכול להיות שהכלא היה מציל את חייו. אם בית המשפט היה שולח את ג'קסון לכלא, סביר להניח שהוא היה מרצה מאסר ומשתחרר - והיום הוא היה בחיים, במקום למות מצריכת יתר של משככי כאבים. האמריקאים אוהבים את סיפורי הגאולה וייתכן שהיו מקבלים אותו חזרה".
אז למה רובסון התעורר אחרי שג'קסון מת? מה קרה?
"עד שהוא חטף התמוטטות עצבים ב־2011 רובסון לא חשב שמה שקרה עם ג'קסון היה בגדר התעללות מינית. הוא חשב: 'הייתה לי מערכת יחסים נפלאה עם ג'קסון, היינו חברים מיוחדים, הוא העניק לי המון'. ואז רובסון התחתן ונולד בנו הבכור, ועימו נחתה ההבנה. הוא התבונן בבנו שהיה בן השנה וחצי, והבין שאם ג'קסון היה עושה לו דבר כזה, רובסון היה הורג אותו. לצד הכעס, הוא נזכר במעשים שג'קסון עשה לו, ולא הרגיש דבר. הוא הלך לטיפול פסיכולוגי, החל לעבד את הדברים, והכל יצא. האבהות הציפה הכל החוצה. וגם הכוח הפסיכולוגי של ג'קסון נעלם אחרי מותו.
"סייפצ'ק הרגיש תחושות דומות. הוא קבר את הפרשה והיא ביצבצה החוצה כשנולדו לו ילדים והוא עצמו הפך לאב. לשניהם נולדו ילדים בהפרש של כמה שבועות. הסיפורים של שני הילדים האלה הם שיעור לאנשים אחרים, להבין איך התעללות בילדים מתפתחת. קורבנות גדלים עם הסוד, ואז בשנות ה־30 לחייהם מתחילים לשתות או מתמכרים לסמים, או הופכים לאבות מתעללים בעצמם. משהו רע קורה להם".
אבל גם בלי שאלת האמינות עולה בסרט תחושת קבס לנוכח היקף האנשים שהיו חשופים לידידות המוזרה, לכל הפחות, שכרת ג'קסון עם ילדים זרים. "צריך לשאול מה אנשים חשבו, כשהם ראו את מייקל מופיע בציבור כשהוא אוחז בידיהם של ילדים? אולי כאן הייתה טמונה הבעיה: ג'קסון יצר לעצמו פרסונה שאיפשרה לו להיראות עם ילדים בציבור מבלי שמישהו יחשוד בדבר. זה היה נורמלי. המשפחה והעוזרים שלו סייעו להעמקת האימאג' של ג'קסון כפיטר פן אוהב ילדים. עורכי דינו דחקו באופן אלים כל טענה של ילד או משפחה שניסו לחשוף את ג'קסון האמיתי. הילדים ובני המשפחות שהתלוננו היו גולד־דיגרים, אנשים תאבי בצע שרוצים להרוס את מייקל, אוהב הילדים מלא החמלה. הכל היה אינטרסים של כסף - כולם רצו להגן על הקטלוג המוזיקלי של מלך הפופ. נוצר מיתוס ולצידו פעלה מכונה אפקטיבית ששמרה על הסוד. כתוצאה מכך הוא מוקם בשטח אפור כלשהו - פדופיל או לא? אף אחד לא נתן לכך את דעתו עד הסוף. גם המוזיקה שלו לא ניזוקה - אנשים המשיכו להאזין לה".
אתה מאמין שבני המשפחה שלו ידעו שמייקל פדופיל?
"אתה צריך לשאול זאת אחרת: האם ייתכן שהם לא ידעו דבר, אחרי כל השנים, שילדים קטנים נכנסים ויוצאים בין שערי נוורלנד ונשארים לישון איתו? האם ייתכן שאף אחד מבני משפחתו לא הבין שג'קסון קיים יחסי מין עם הילדים הקטנים? מה הם חשבו שהוא עשה איתם בלילה? הגיע הזמן שהם יענו על השאלות הללו. ג'נט ג'קסון, למשל, למה היא לא אמרה מילה?"
ההקרנה בסאנדנס מלמדת כי הקהל, או לפחות המבקרים והעיתונאים, נמצאים בינתיים בצד של רובסון וסייפצ'ק. "אנשים צעקו להם, 'אנחנו מאמינים לכם'", מספר ריד. "הם קיבלו לראשונה אישור חיצוני, ציבורי, לאמת שלהם. הם כמו שני אחים שחלקו גורל משותף ואהבה גדולה לג'קסון - ובסוף הפכו לקורבנותיו. שניהם נמצאים בתהליך ארוך של השלמה עם המשפחות שלהם, בעיקר עם האמהות שלהם, שלא הצילו אותם מפני ג'קסון".
עוצמת להבת התגובות לסרט, עוד לפני שהוא הוקרן בטלוויזיה, מלמדת שמורשתו של ג'קסון ממשיכה לפעום. "לא אכפת להם מה הוא עשה, מבחינתם נגענו בדבר קדוש. הם לא יאמינו לעולם, כי הם חברים בכת, שבויים בנרטיב שסיפרו להם, על ג'קסון המלאך ואוהב הילדים. אני גם די משוכנע שאחרי שהסרט ישודר, ייצאו מהצל עוד אנשים שג'קסון אנס וניצל מינית בילדותם. זה רק קצה הקרחון".
האם המורשת של ג'קסון תישאר כמו שהיא?
"אתה יכול להמשיך להאזין לשירים שלו, אבל קח בחשבון שהוא אנס ילדים. היציאה לאור של הסיפורים תשנה את הדרך שבה נזכור אותו. הסיפור של מייקל ג'קסון הוא שיעור חשוב על סלבס ועל האופן שבו אנו מסתנוורים ומתעוורים אל מול אורות הכוכבים שלהם. הסגידה הבלתי מעורערת שלנו לאדם רק משום שהוא כותב שירים טובים העבירה אותנו על דעתנו. זה המקרה לגבי מייקל ג'קסון, וזה המקרה לגבי סלבס אחרים. גם הנשיא טראמפ".
