yed300250
הכי מטוקבקות
    ימיני
    המוסף לשבת • 28.02.2019
    חליפות לחץ
    בן-דרור ימיני

    אתמול התבררה מהות כתב האישום נגד בנימין נתניהו. זה היה יום עצוב. זו פעם שנייה, ברציפות, שהיועץ המשפטי לממשלה ממליץ על הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה. וכבר למעלה משני עשורים שכל ראשי הממשלה בישראל מצויים בחקירות פליליות על תקן של חשודים. הנחמה היחידה הייתה יכולה להיות בעצם העובדה שגם אם יש שחיתות - שלטון החוק מוכיח את עצמו. לאף אחד אין פטור. גם לא לאיש החזק ביותר במדינה. גם לא לנשיא המדינה. אבל אין כאן שום נחמה, כי ההחלטה, בכל מקרה, תיתקל בזעם ציבורי. זה לא שרוב הציבור חושב ששלטון החוק מושחת, אבל צריך להודות: רוב המשתתפים בשיח הציבורי, משני עברי המתרס, כבר חרצו עמדה בלי לחכות למסקנות היועץ המשפטי לממשלה.

     

    רבים מדי בציבור, לא מיעוט מבוטל, חושבים שלגורמים מסוימים במנגנונים לאכיפת החוק יש מוטיבציות משל עצמם. הרי כבר היו דברים מעולם. הרי כבר הוגשו כתבי אישום מופרכים, נגד יעקב נאמן למשל, שנחשב לביקורתי כלפי המערכת. ונפתחה חקירה נגד רובי ריבלין, בעיתוי הנפלא שבו נודע על הכוונה למנותו לשר המשפטים. גם הוא היה בעל עמדות ביקורתיות. הרי זה ריבלין, בכבודו ובעצמו, שיצר לאחר מכן את הביטוי "כנופיית שלטון החוק". בהמשך נוהלה חקירה, עם מוטיבציה מתודלקת, בעקבות פרשיית הנשיקה של חיים רמון, כאשר היה שר המשפטים. גם לו היו עמדות ביקורתיות. האם המערכת השתנתה? הלוואי. החקירה שנפתחה נגד גל הירש מעוררת חשד שלא הכל כשר בממלכת אכיפת החוק.

     

    הדברים הללו לא באים לומר שהחלטת היועץ היא החלטה מופרכת. רחוק מכך. אבל קשה להשתחרר מהתחושה שמדובר בהחלטה שהיא גם פועל יוצא של לחצים. יותר מדי פעילים, פוליטיקאים ועיתונאים כבר ידעו מראש מה צריכה להיות התוצאה. הם הטיפו. הם הפגינו. הם הרעישו עולמות. כל הדלפה הפכה לראיה. כל כותרת הצטרפה למדורת ההרשעה.

     

    גם משפטנים בדימוס נגררו לקמפיין. חברי "פורום כרמים", אותם בכירים לשעבר - פרקליטי מדינה ושופטי העליון - שהתכנסו במלון כרמים, הפעילו, לפי הפרסומים, לחץ על היועץ בכיוון מאוד מסוים. לא שהם מכירים את הפרטים. הם לא קראו את אלפי העמודים שצריך לקרוא לפני קבלת החלטה. אבל הם ידעו מראש מה צריכה להיות התוצאה. ולצורך כך, גם השבוע, הם התגייסו לקמפיין שיוצר אווירת הפחדה. "שלטון החוק נמצא בצרה צרורה. צריך לשמור על שומרי הסף. היועץ המשפטי לממשלה הוא אחד מהם", אמר השבוע אדמו"ר האימפריאליזם המשפטי, אהרן ברק.

     

    הוא צודק. צריך לשמור על שומרי הסף. אבל כדאי שחבורת המודאגים תביט במראה, משום שכבר שנים מופעל לחץ כבד מנשוא על היועץ המשפטי. לחץ בכיוון אחד. לחץ שדורש כתב אישום. לחץ שכולל השמצות על יועץ שמכר את נשמתו, משום שהוא לא הזדרז להחליט, או משום שהוא היה חשוד בכך שהוא עלול לקבל החלטה שחורגת במשהו ממה שפעילי הקמפיין החליטו. אפילו "קונסיליירי" קרא לו ברק אחר.

     

    מדוע ברק, ולא רק הוא, לא אמר מילה נגד קמפיין הלחצים והאיומים? מדוע השמצות חסרות תקדים נגד היועץ הן לגיטימיות, אבל ביקורת על הלחץ הזה היא "איומים מסוכנים"? מדוע טרח ברק לומר השבוע, "הכוחות הנלחמים בכם חזקים"? איזה כוחות? אין צורך בהיתממות. הוא לא התכוון ללחץ מצד הפלנגות של אלדד יניב. ודאי שלא. הלחץ הופך ללגיטימי רק כאשר הוא מתאים למשפטני הצמרת. ברק עצמו, בדברים שאמר, הבהיר שגם הוא בלוחצים, אבל מהכיוון שמתאים לו. וכאשר בכירי המשפט תופסים צד, כאשר הלחץ עצמו הוא בבחינת חריצת דין לפני משפט, מה לנו כי נבוא בטענות לאנשי הצד השני, שגם הם חורצים דין לפני משפט. הרי אם מותר להרשיע לפני משפט, מותר גם לזכות ללא משפט.

     

    קשה להשתחרר מהתחושה שוותיקי וחסידי האוליגרכיה המשפטית חייבים ליצור אווירת חירום, וגם לסמן את הפוליטיקאים שהם לא אוהבים כמסוכנים, כדי להעניק לעצמם את תפקיד החכמים והפוסקים האחרונים. ותמיד בכיוון אחד. הם תמיד בית שמאי. הם אף פעם לא בית הילל. וכבר שנים שהם יוצרים דה־לגיטימציה לביקורת נגדם. יש כל מיני דרכים לסתימת פיות. להם יש דרך מתוחכמת. הם הופכים כל ביקורת לסכנה לדמוקרטיה. הם מסרבים להבין שביקורת על מנגנוני שלטון החוק היא חלק מהשיח הדמוקרטי.

     

    לילות מוסקבה

     

    כדאי להבהיר: גם אם היו שלל מוטיבציות נגד נתניהו, זה לא הופך אותו לחף משחיתות. וגם אם לא תוכח שחיתות פלילית, והלוואי שלא תוכח, התנהלותו של נתניהו לוקה בשחיתות ציבורית. וגם אם יש לו ולתומכיו טענות נכונות על קמפיין הרדיפה והלחצים וההשמצות וההדלפות, תחת קואליציה פוליטית מאוד ורחבה מאוד, הרי העובדות שאינן מוכחשות, על מתנות בסכומי עתק, על החלטות מעוררות תהייה שסייעו למקורביו, על לחצים שחורגים ממתחם הסבירות כדי לזכות בסיקור חיובי, ועוד ועוד, מבהירות שהוא צריך לסיים את תפקידו כראש ממשלה. כתבי האישום שהוצגו אתמול לא עסקו במעידה חד־פעמית. הם הציגו מסכת עגומה.

     

    ביום שלישי, כך פורסם, נמסר לפרקליטיו של נתניהו על הודעת ההחלטה ביום חמישי. גם זו החלטה מעוררת תמיהות. הרי היועץ ידע שראש הממשלה נמצא בביקור חשוב בחו"ל. הוא ידע שפרסום כזה, בשעה שראש הממשלה במוסקבה, פוגע בביקור. אז למה נבחר דווקא המועד הזה? חיכינו כל כך הרבה חודשים, אי־אפשר להמתין עוד שלושה ימים? מוזר. תמוה. מעורר סימני שאלה על שיקול הדעת של היועץ.

     

    הגענו לישורת האחרונה. המחנות ערוכים לקרב. בקרב הזה לא יהיו מנצחים. בקרב הזה כולנו נצא מופסדים. אם נותרה עדיין הזדמנות לעשות משהו, ולפני שהמחלוקת תפצע בנו פצע שקשה יהיה לריפוי, היה עדיף אילו היה היועץ המשפטי מגבש עם נתניהו עסקת חבילה שעיקריה מחיקת כתבי האישום תמורת פרישה. אין שום צורך שהדין ייקוב את ההר. צריך לעשות עסקה לא כדי לפגוע בשלטון החוק. להפך. כדי להציל אותו.

     

    bdyemini@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 28.02.19 , 17:03
    yed660100