לפני 105 שנים נרכשו אדמות קיבוץ קריית ענבים מהאפנדי של אבו גוש – 2,000 דונם שהפכו לימים לקיבוץ הראשון שנוסד באזור הרי ירושלים בואכה הבירה. בימים אלה עומד הקיבוץ לפני מהפך, שוותיקיו לא יכלו לדמיין: הוא יעבור סוג של פינוי־בינוי ענק, שבמסגרתו ייהרסו כ־50 בתים ישנים ובמקומם ייבנו חדשים, בנוסף תיבנה שכונת וילות חדשה שתקלוט מאות משפחות חדשות, וישודרגו תשתיות ומבני ציבור. בניגוד למקובל בהרחבות הקיבוצים, המשפחות החדשות לא ייקלטו רק כתושבים, אלא כחברי קיבוץ, ובסוף התהליך תגדל אוכלוסיית הקיבוץ פי ארבעה ותהיה הומוגנית, ללא הבדלי "מעמדות".

היזם שיבנה את הפרויקט הוא הקבלן הוותיק ראובן אלה, שכבר שותף עם הקיבוץ במלון "כרמים" שנמצא בשטחו. אלה (60) גר באחוזה יפה במושב בית זית, הסמוך לקיבוץ, אבל ילדיו, הדר (30), המנהלת את מתחם האירועים LAGO שבבעלותו בראשון־לציון, ותמיר (33), שחי עם משפחתו בברלין, החליטו לגור בקיבוץ החדש, וכבר עברו ועדת קבלה.

מה הביא את הקיבוץ הוותיק, שהופרט ב־2005, להיכנס, לראשונה בין הקיבוצים, לפרויקט נדל"ני חלוצי ועצום שכזה? יו"ר הקיבוץ, ברק ניר (57), דור שלישי בקריית ענבים, מספר: "כמו כולם, בשנות ה־90 הייתה לנו תוכנית הרחבה. אבל בג"ץ הקרקעות ב־2002 בלם גם אותנו (החלטת בג"ץ בעתירת ארגון הקשת המזרחית נגד ההחלטה לאפשר לקיבוצים ומושבים לשנות ייעוד של קרקע חקלאית, שהוחכרה להם על ידי המדינה, לבנייה, בטענה שהדבר מפלה בעלי קרקעות עירוניות שלא זכו לכך – ע"פ). עצרנו וחשבנו: מה אנחנו צריכים לעשות כדי לגדול. מחירי הקרקעות באזור עולים ועולים. לא רצינו לבנות שכונה למיליונרים ושאנחנו נישאר בבתים הישנים שלנו. החלטנו לצאת מהקופסה: להציע לחברים שרוצים להתחדש את האפשרות הזו, וגם לקלוט כחברי קיבוץ מן השורה כל מי שיקנה בית אצלנו. החלטנו גם למצות את הפוטנציאל שלנו בתמ"א 35, שמגדירה בכל יישוב כפרי מה הגודל המקסימלי שהוא יכול להגיע אליו, וכך במקום הרחבה של 138 בתים שתוכננה במקור, בסופו של דבר יהיו כאן 400 בתי אב, כולל הקיימים. לקחנו מתכנן ואמרנו לו: תתכנן לנו את היישוב כאילו אין אילוצים של מה שקיים. מה שצריך לרדת נוריד, ומה שצריך להשאיר נשאיר. המטרה היא לחזק את הקיבוץ באמצעות הכנסת משפחות חדשות שיעזרו לבסס אותו ולהקטין את עלויות האחזקה".

וכך, 50 מבתי הוותיקים בקיבוץ ייהרסו וייבנו במקומם בתים חדשים, חלקם באותו גודל וחלקם ישודרגו במטראז' (על חשבון החברים), ואילו בשכונה החדשה ייבנו מאות וילות חדשות, שיימכרו למשפחות מחוץ לקיבוץ, שתבחר ועדת קבלה. מחירי הווילות: מ־3.2 מיליון שקל לדירת גן ועד 4.5 מיליון שקל לבית פרטי.

חבר הקיבוץ אמנון מנדל. "תוכנית יומרנית"

בג"ץ הקרקעות היה ב־2002. למה לקח לכם כל כך הרבה זמן?

ניר: "אחרי הבג"ץ עצרנו את התהליך וחשבנו מחדש. התחלנו לעבוד על המהלך כבר ב־2009, אבל מדובר בהחלטה מורכבת ולקח זמן עד שהיא חילחלה לכל חברי הקיבוץ ועד שיצאה לפועל".

"כולם יכולים לפנות"

לדברי אלה, יש כבר 40 משפחות שרכשו בתים ונקלטו כחלק מהקיבוץ החדש, "ועכשיו אנחנו יוצאים לשיווק לקהל הרחב. כרגע אנחנו משווקים 140 יחידות, ובשלב ב' נצא בשיווק של עוד 150", הוא אומר. "היחידות החדשות שייבנו הן וילות גדולות, דירות גן ודירות גג. שטח הווילות ינוע בין כ־165 לכ־195 מ"ר, על מפלס אחד או שניים, בתוספת גינה של כ־200 מ"ר. שטח דירות הגן יהיה כ־160 מ"ר ועוד גינה של כ־100 מ"ר. דירות הגג יהיו כ־190 מ"ר ועוד מרפסת בשטח כולל של כ־70 מ"ר. המתעניינים הם ברובם משפחות צעירות מהאזור או מאזור ירושלים והמרכז, שמבקשות איכות חיים וחיי קהילה עם ערך מוסף משמעותי, כמו חינוך, סביבה ועוד".

מה עוד תכלול הבנייה החדשה?

ניר: "תוספת גני ילדים, שיפוץ ושדרוג מבני ציבור כמו ספרייה, משרדי ההנהלה, חדר האוכל, המרפאה, וכו'".

מה המשמעות של חברות בקיבוץ?

"בעקבות ההפרטה, הכנסות העבודה של החברות והחברים מועברות אליהם ישירות ולא אל הקיבוץ, והם משלמים בעד השירותים שהם צורכים (מכבסה, אוכל, מים, חשמל, חינוך, בריאות, בריכה). אבל יש רשת ביטחון ומערכת ערבות הדדית שתומכת בחברים החלשים שנזקקים לתמיכה. יש חובת תשלום פנסיה מינימום, שכר מינימום, סיוע לאמהות חד־הוריות, סבסוד מסוים של ההוצאה על חינוך ובריאות. כל חבר שסך הוצאות החינוך שלו גדולות מ־20% מההכנסה המשפחתית מעבודה, הקיבוץ יכסה לו את כל מה שמעל ל־20%. בבריאות זה אותו הדבר, רק שהשיעור הוא 10%. מי שנזקק ועומד בקריטריון של זכאי לסיוע, מקבל סיוע. בקיבוץ החדש גם הבתים יירשמו על שם החברים, הוותיקים והחדשים (שווי בתי הוותיקים שייבנו מחדש, ללא שדרוג במטראז', יגיע לכ־2 מיליון שקל, וערכם עוד יעלה עם הזמן – ע"פ).

"יש לנו מס חודשי קבוע שכל חבר משלם, 480 שקל לאדם בחודש. על ילד לא משלמים. המס הולך למימון כל המערכת המוניציפלית, הנוי, המערכת שמנהלת את הקיבוץ, האחזקה של מבני הציבור. הקיבוץ מרוויח גם מהשכרת נכסים, כמו מבנה הרפת שהיום מושכר כמחסן, ומעסקים פעילים כמו מלון כרמים, מפעל תעשייה (ענביד, למוצרי בידוד, שהקיבוץ מתפרנס ממנו לצד גידולי שדה, מטעים וכרם – ע"פ). המשפחות החדשות שיקנו את הבתים יהיו חלק מכל זה ושווי זכויות לכל דבר ועניין, כולל אפשרות לבחור ולהיבחר באסיפות".

אז צריך לשלם לא פחות מ־3 מיליון שקל כדי להיות חבר קיבוץ?

"המינהל הוא זה שקבע מהו ערך הקרקע, כמיליון וחצי, וערך הקרקע הוא זה שייקר את המחיר. השיוך של הקרקע לרוכשים יאפשר להם לקחת משכנתה. אחרי שנתיים הם יוכלו למכור את הבית, אבל למכור רק למשפחה שתיקלט בקיבוץ לאחר ועדת קבלה. הם יוכלו גם להשכיר, אבל לא יותר משלוש שנים".

מה דורשים בוועדת הקבלה?

"יכולת לבנות בית ופנסיה מספקת. זה בצד הכלכלי. בצד החברתי – התאמה לחיי חברה וקהילה. כולם עוברים מבחני התאמה חברתיים. אנחנו לא מחפשים מישהו שיבוא רק בגלל שיש פה גינה ובית יפה, ויהיה מנותק מהסביבה".

מה הוועדה שואלת?

רווית בייטנר, מנהלת הקהילה בקיבוץ: "זה בדרך כלל שיחה בלתי פורמלית להתרשמות הדדית, ויש גם מבחנים שנעשים במכון מסוים, שזה סוג של אבחון כלכלי, מצב משפחתי וכו'. לא דורשים שהמשפחה תהיה עם מספר מסוים של ילדים או גילאים מסוימים, אין בעיה עם זוגות חד־מיניים, חד־הוריים וכו'. יש את כל המגוון".

הגיעו ערבים לוועדה?

ניר: "למיטב ידיעתי לא".

ומה תגידו אם יבואו?

ניר: "לא נגיד כלום, ניתן להם לעבור את התהליך, אנחנו לא פוסלים ערבי מלהיות חבר קיבוץ".

אלה: "תשאל, ואם יבוא חרדי? יכול להיות. כרגע בית הכנסת היחידי הוא במלון, אבל הכל פתוח ויכול להשתנות".

מימין: היזם ראובן אלה, יו"ר הקיבוץ ברק ניר ומנהלת הקהילה רווית בייטנר ליד דגם הקיבוץ החדש

אלה, יזם ומהנדס, שאביו היה ממקימי קיבוץ גדות, בונה פרויקטים נדל"ניים בארץ ובחו"ל. החברה שלו, "אלה", בנתה בין השאר פרויקטים בשכונות המגורים ארנונה הצעירה בירושלים וכוכב הצפון בצפון תל־אביב. בנוסף היא מחזיקה ומנהלת שורה של מלונות מובילים בישראל ובאירופה, בהם גם מלון דניאל וספא שיזן ומלון פאבליקה החדש בהרצליה, מלון בת־שבע החדש בירושלים, ושורה של מלונות שהוקמו בשיתוף פעולה עם איסתא מלונות, בבודפשט, דיסלדורף, שטוטגרט, ועוד. "מלבד ילדיי", הוא מספר, "גם סילבי כהן, מנהלת מלון כרמים (שבעבר ניהלה את מלונות יערות הכרמל ובראשית), רכשה בית בקיבוץ החדש ונקלטה. היא התאהבה בקהילה שיש כאן. מבחינה כלכלית, הקיבוץ כחברה מחזיק 26% ממלון כרמים, כך שחברים חדשים שייקלטו יהפכו שותפים שלי במלון".

איפה יגורו חברי הקיבוץ שביתם נהרס?

אלה: "אנחנו דואגים לבית זמני בתוך הקיבוץ. יש כ־24 דירות שלא מיועדות לשיוך לחברים, ויישארו בבעלות הקיבוץ".

כמה הקיבוץ ירוויח מהמהלך?

ניר: "הקיבוץ לא ירוויח בכלל, לא יישאר לו כלום, כי הוא ישקיע הכל בשדרוג התשתיות. אין פה שום תמורה כספית לחברי הקיבוץ. הבית שלי, למשל, נהרס. הקיבוץ התקשר על חשבונו עם ראובן אלה שיבנה לי בית של 75 מ"ר, כמו שהיה לי, אבל כל מטר מעבר למטראז' שמגיעים לי אני צריך לשלם עליו ליזמים. אני באופן אישי בונה בין 100 מ"ר ל־160 מ"ר. חברים מבוגרים לא מוסיפים כסף ומסתפקים ב־75 מ"ר, צעירים בוחרים להגדיל ולשלם".

"הוותיקים יהפכו מיעוט"

הרבה דילמות והתלבטויות ליוו את ההחלטה על הפרויקט, כולל התנגדויות ומאבקים. כמו בכל פרויקט של פינוי־בינוי, לא היה פשוט לשכנע את הדור הוותיק. היו ותיקים שלא רצו בהריסת ביתם הישן. אחרים התנגדו מאחר שהחברים לא זוכים לשדרוג במטראז' של הדירות במסגרת הפרויקט, אלא צריכים לשלם על כך.

ניר: "עיקר ההתנגדויות היו מאנשים שיש להם בני קיבוץ בגילאים הרלוונטיים להיקלט כחברים בקיבוץ: בגלל שהלכנו לפרויקט שבו אנחנו מחדשים לעצמנו את כל התשתיות וגם חלק מהבתים, לא נשארו מקורות כספיים לסייע לבנים. בדרך כלל בקיבוצים שקולטים בנים מסבסדים עבורם חלק מהעלויות של בניית הבית החדש והקבלה לחברות. בעבר הצענו לבן ממשיך דירה עד גיל 29 בתשלום של 50% מעלות שכר הדירה. היום זה לא אפשרי. יוצאי צבא ישוכנו לתקופות מעבר קצרות באותן 24 דירות שיישארו בבעלות הקיבוץ. היו פה ושם גם התנגדויות אידיאולוגיות – הרס של בתים, שינוי של הנוף".

למה קיבוצים אחרים לא עושים את זה?

"בחלק גדול מהקיבוצים המוטו המרכזי זה לעזור לבנים להיקלט, וכמו אצלנו פרויקט כזה מקשה לעשות את זה".

אחד המתנגדים לפרויקט הוא אמנון מנדל (82), שחי בקיבוץ מאז שהגיע אליו כילד. "זו נראית לי תוכנית גדולה ויומרנית מדי", הוא אומר. "לקלוט כמויות כאלה של אנשים, אני בספק אם זה אפשרי. וזה לא ישאיר אותנו, הוותיקים, בעמדת ההשפעה בה היינו כי נהפוך למיעוט. אני גם שמרן וחושב שיש יופי באידיאלים ובחיים של פעם. הרבה מזה ייעלם".

גם ד' (68), דור שני בקיבוץ, אומר שהוא חושש שהמקום יהפוך לעוד מקום "יאפי", בדומה למושבי השרון, לדבריו. "יש למקום הזה היסטוריה ארוכה ושורשים, ונדמה שעכשיו אנחנו משחיתים בעצמנו את עברנו. יום אחד נצטער על זה", הוא אומר.

מה ההבדל לעומת הרחבה רגילה?

כ־85% מהקיבוצים בישראל מסווגים היום כ"קיבוצים מתחדשים", כלומר חבריהם נהנים מרווחי הפעילות העסקית וזכאים לתקציב מהקיבוץ, הנגזר משכרם האישי – מסבירה עו"ד מרב ניב מהמחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית. בשני־שלישים מהם הוחלט לאפשר לחברים רישום כחוכרים ישירים (מרשות מקרקעי ישראל) או כחוכרי משנה (מהקיבוץ) של דירות המגורים. "עם זאת, קיבוץ אינו פרויקט נדל"ן", היא אומרת. "חברות בקיבוץ המתחדש כוללת גם מחויבות לקיומה של ערבות הדדית מינימלית על פי דין ומנגנוני תשלום. זה אומר תשלום מס חודשי, והחבר שמתקבל הופך לשותף ואחראי לקיומם של שירותים קהילתיים, פעילויות כלכליות, תשתיות ציבוריות ועוד. האסיפה הכללית קובעת את אופי הזכויות על בית המגורים – שימוש בלבד, חכירה ישירה או חכירת משנה, וגם את המגבלות על העברת או מכירת הזכויות למי שאינו מתקבל כחבר קיבוץ".

עו"ד דודו ג'והן, שותף ומנהל מחלקת נדל"ן במשרד בעז בן צור ושות', מוסיף על ההבדל לעומת רכישה בשכונת "הרחבה" קיבוצית: "בהרחבה המצטרפים אינם חלק מהקהילה, ורק משלמים מס מקומי תמורת שירותים מוניציפליים. במקרה של קליטה כחברי קיבוץ, הרוכש משלם גם תשלום חודשי למעין "קרן ביטוח", המאפשרת סבסודים בחינוך, רווחה ועוד".