כותל המחלוקת

ביום שישי בבוקר נכנסו נשות הכותל לרחבה בעזרת הנשים לאחת התפילות החשובות בתולדות המאבק שלהן. שלושים שנה שהן נלחמות על זכותן של נשים להתפלל באתר התפילה הקדוש ביותר ליהודים, עותרות לבג"ץ, מארגנות כנסים — והנה לכבוד ציון המאורע הן הגיעו נחושות לעיר הבירה, בידיעה שהפעם זה לא יהיה פשוט. מולן עמדו מאות מפגינים, קראו לעברן קריאות גנאי, עד שהרוחות התלהטו והמשטרה נאלצה לפנות את נשות הכותל מהרחבה המרכזית, להמשך תפילה בעזרת ישראל.

העימותים בין הקהילה החרדית לנשות הכותל אינם חדשים. אלא שהפעם, לציון שלושים שנה להיווסדן, קדמו לתפילה קמפיינים פוגעניים. בימים האחרונים העלתה תנועת "חזון" שלטי חוצות שנתלו במוקדים שונים ברחבי הארץ, ומשווים בין נכדי הרבנים הרפורמים לגויים, בטענה שאם "הסבא רפורמי, הבן יהיה מתבולל, ואילו הנכד גוי". הקמפיין הזה הציב במרכז מאות ילדים מהתנועה הרפורמית, שטוענים להסתה ולפגיעה קשה ברגשותיהם. ואם עד היום האמהות עמדו במרכז המאבק, עכשיו הילדים לא מוכנים יותר לשתוק.

"כשראיתי את השלט בכיתי", אומרת פירה זינגר, מתנועת הנוער הרפורמית. "זה אולי נשמע ילדותי, אבל זה באמת העליב אותי בצורה הכי כנה. כתוב שם בפונט גדול 'סבא רפורמי', אבל אני ראיתי שם את השם שלי, את המשפחה שלי, את השכבה שלי, את המכינה שלי. זה מרגיש כל כך אישי וזה פוגע כי מסמנים אותך".

פירה זינגר

מפריע לך שאין לכך מספיק גינוי?

"כמובן, זה מתסכל אותי. אין גינוי מאף אחד חוץ מהאנשים בתנועה שלנו. אני רואה שגזענות והסתה מקבלות במה והזכויות שלי נרמסות. אני באמת מאמינה שהתנועה הרפורמית מייצגת את כל מה שטוב ויפה בעולם הזה, ולא מתעסקת רק במה שקשור אליה, אלא דואגת לזולת. והדברים היפים שלנו זוכים לגנאי".

זינגר, בת 18 וחצי, מתגוררת במבשרת ציון. היא אומרת שלא בחרה באופן מודע להשתייך לתנועה הרפורמית, אבל היא שמחה שנולדה בתוכה — אמא שלה רבה בתנועה, ובאופן טבעי בחרה להצטרף לתנועת הנוער תלם, מכיתה ג'. "בחרתי להדריך בתנועה וללכת למכינה של התנועה הרפורמית ובחרתי גם לעלות לתורה", היא אומרת. "בעבר הייתה לי רתיעה מהיהדות. זה הרגיש כאילו זה נכפה עליי, ודווקא בתנועה הרפורמית, כשהתחלתי להבין את הערכים שהתנועה מייצגת, הבנתי כמה פשוט להתחבר לדת. מצאתי נקודות יופי וקסם ביהדות, שאני יכולה כאדם צעיר, מודרני, להתחבר אליהן".

את יכולה להבין את כעס הדתיים?

"היהדות היא דבר כל כך פנימי, רוחני, אלוהי, אינדיבידואלי. לאף אחד אין זכות לדבר על היהדות שלי, כפי שלי אין זכות לדבר על היהדות של מישהו אחר. רק בגלל שאני משלבת נגינה בגיטרה בתפילה שלי זה הופך אותי לגויה?! אני לא רוצה להתייחס לזה מרוב שזה מגוחך. ברור שזה פוגע בי, והתגובה הראשונית שלי הייתה, 'מה? אני הכי יהודייה שיש, אני אישה שעלתה לתורה. הכנתי כיפות בגן ויש לי תפילות שאני גאה בהן'. אבל אני לא רוצה לתת לזה מקום".

"בורות והפחדה"

אחרי העימותים שלשום הודיעה המשטרה כי התפילה שערכו נשות הכותל התקיימה, "בניגוד לבקשת הסדרנים שיתפללו ברחבה שהוקצתה להן". הן, מצידן, מרגישות שהפקירו אותן לזעם המפגינים נגדן. אבל לא רק להן ברור שהתסיסה סביב השאלה "מי יותר יהודי?" מורגשת יותר בתקופה האחרונה, ובמערכת הבחירות הנוכחית בפרט. זה לא רק יו"ר ש"ס אריה דרעי שטען כי "אין בדיקות DNA לעולים". זה הרבה מעבר לזה.

"ביום שישי ראינו דור שלם של בני נוער מוסת על בסיס בורות, הפחדה ושנאה", אומרת ענת הופמן, מנכ"לית נשות הכותל. "עשרות אלפי תלמידים ותלמידות לא הלכו לאולפנה ולישיבה, אלא יצאו באוטובוסים לכותל כדי לעצור את מי שהם מכנים השטן, מי שמאיים עליהם, ולא כדי להתפלל. מה כל כך מאיים בכמה נשים שמתפללות? העובדה שאנחנו כל כך מאיימות — מעידה על החרדה האיומה שיש לממסד הרבני מפני התמוטטות. לציבור הישראלי נמאס מממסד מושחת, רקוב, שאינו מדבר בכלל אל הציבור הישראלי שמשלם עבורו".

מה חשבת על שלטי החוצות שבהם נכתב כי אם הסבא רפורמי הנכד שלו יהיה גוי?

"השלט הזה הוא חלק מהסתה מתמשכת שנובעת מבורות. בסופו של דבר זה יוביל לשפיכות דמים. האנשים שעשו את זה הם חסרי אחריות. מה זאת אומרת להפוך את הכותל לנורמלי? מה זה נורמלי?"

עלמא ויס

גם עלמא ויס, אחייניתה של הופמן, שהגיעה לתפילה בכותל, נפגעה מהשלט. "לא רק שמדובר בהסתה נגד יהודים אחרים — גם לא מכירים בצד של הנשים", היא אומרת. "רואים רק את הסבא, את האב ואת הבן. זאת גם הסתה לאלימות. האורתודוקסים החליטו שמי שלא הולך אחריהם, הוא לא יהודי. אני יהודייה חילונית, אני חוגגת את כל החגים, עושה קבלת שבת עם המשפחה שלי, אבל כן נוסעת בשבת. זה לא הופך אותי לפחות יהודייה".

עמליה קריב, 13, בתו של הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית, ותלמידת כיתה ז' בבית הספר הממלכתי הלל, מזועזעת. לדבריה, השימוש במילים "לא נורמלי" ו"גוי" בשלט הם גזענות והסתה שמסוכנות לא פחות מהאנטישמיות שחווים יהודים בעולם. "מזעזע אותי שבתקופה שבה אנחנו שומעים כל יום על עלייה במקרי האנטישמיות בעולם, דווקא כאן יש אפליה גזענית בין יהודים", היא אומרת. "איך מרשים בכלל שזה יקרה במדינה שלנו? אני לא רוצה לחשוב מה יקרה כשאגיע לכיתה, ותלמידים אולי ישאלו אותי שאלות בעקבות ההסתה בשלט? אני מקווה שאף אחד לא יושפע מהמילים האלו, אבל קשה להתעלם ממנו".

עמליה קריב

מה הרגשת כשראית לראשונה את השלט?

"נתקלתי בשלט בזמן נסיעה באוטובוס מבית הספר הביתה, וזה השאיר אותי המומה ומבולבלת. זאת לא הפעם הראשונה שאני שומעת ביקורת על בית הכנסת שלי והסביבה שלי. אבל המילים בשלט הן חציית קו אדום. ככל ששיננתי לעצמי מה בעצם כתוב בשלט, זה נהיה גרוע מרגע לרגע. מעצם העובדה שנולדתי לאבא רפורמי מצפים ממני להתחתן עם גוי, וכשאלד ילדים הם יהיו גויים?! לא עשינו שום דבר רע. זה עלול להוביל ילדים אחרים לחשוב שאני פחות יהודייה, וזה מעוות את כל המציאות".

גלעד קריב כועס על הניצול הציני שעושים בילדים שלהם. "בישראל 2019 יש אלפי ילדים ובני נוער בעשרות קהילות רפורמיות שמתחנכים במוסדות החינוך הרפורמיים — גנים, בתי ספר, מכינות קדם־צבאיות — ועורכים את חגיגות בר או בת המצווה שלהם בקהילות שלנו. לצידם יש עשרות אלפי משפחות שעבורן בית כנסת ללא מחיצה וללא הפרדה בין גברים ונשים, הוא הדבר הטבעי ביותר בעולם. הם התשובה שלנו לגל ההסתה הבלתי פוסק מצד הממסד הרבני ושותפיו. עם זאת, לצד הניצחון הזה, עדיין מוטלת עלינו החובה לטפח עבורם חברה שאין בה שנאת חינם, דעות קדומות ואפליה. הדור הצעיר של היהדות הרפורמית בישראל הוא שמעניק לנו את הכוח וההשראה להמשיך בבניית עוד ועוד בתי כנסת ומוסדות חינוך, ובמקביל להמשיך במאבק למען חופש דת ומצפון וסובלנות דתית".

"אנחנו לא טמאים"

תנועת חזון שקמה לפני כמה חודשים נועדה, לטענת ראשיה, "לקדם סדר יום יהודי במדינה". לקמפיין נגד הרפורמים קדם קמפיין אחר שעורר סערה, לאחר שתקף את קהילת הלהט"בים. על השלט התנוססה הסיסמה: "אבא + אמא = משפחה". השלט הוסר זמן קצר לאחר שהופיע, בעקבות המחאה.

"זה מכעיס אותי בגלל הגזענות וההתנשאות שבהם", אומרת הרבה הרפורמית גליה סדן. "גם השימוש במונח 'גוי' כגנאי, מכעיס אותי. לטעון שהתנועה הרפורמית מקדמת התבוללות זה לא רק מרגיז, זה גם מסולף. אפשר לומר שהתנועה הרפורמית בחו"ל אפילו מצילה את העם שלנו ומאפשרת את המשך הקיום היהודי. אנחנו מאפשרים למשפחות מעורבות לבוא בשערי בתי הכנסת, שלא כמו בבתי הכנסת האורתודוקסיים שאומרים, 'אתה מוזמן לבוא אבל בת הזוג הנוצרייה שלך לא תוכל להיכנס'. התפיסה בשלטים האלה של מה זה יהדות ותרבות יהודית מאוד צרה. השלטים האלה לא מקרבים אף אחד ליהדות, אלא מרחיקים את הציבור מכל מה שמריח יהודי ומסורתי. הדת נתפסת כמשהו צר אופקים שמקדם שנאה, וכולם מפסידים מכך. אם חשוב להם לפגוע בשמה הטוב של התנועה הרפורמית ולהשקיע מיליונים בשלטי חוצות — כנראה שבאמת יש לנו חלק מרכזי ומשמעותי בתרבות. אני רבה בבית דניאל כבר 15 שנה, והבן שלי איתמר נולד לתוך העולם הזה. זאת משפחתו השנייה. הוא רואה את השלטים ורואה בורות, חוסר סובלנות ושנאה".

איתמר סדן

איתמר, שלומד בקמפוס לאמנויות, מצטרף לדברי אמו. "זה מעליב מאוד, כי זה פשוט לא נכון", הוא טוען. "לדעתי, הם מנסים לנצל את העובדה שיש בישראל הרבה אנשים שלא יודעים מה זה בכלל רפורמי. הם מנסים ליצור רושם שאנחנו לא באמת דתיים ולא באמת יהודים. מי שעומד מאחורי מהלך כזה של שלטי חוצות עם מילים נוראיות ושקריות, מתייחס לרפורמים כאל חוטאים שלא מבינים מה הם עושים".

בשלט הם מתייחסים רק לגברים.

"זה עוד משהו נוראי בעיניי. לאן נעלמו הסבתא, האמא והנכדה? אצלנו בקהילה הרפורמית יש מקום לכולם ולכולן, ואין הבדל בין נשים לגברים. בעוד שברור שעבור מפרסמי השלט, לנשים אין מקום להשמיע דעה. כילד רפורמי, שמקבל חינוך מאמא שהיא רבה, אני לומד לקבל את האחר ואת דעותיו. מה, האורתודוקסים הם יהודים טובים מאיתנו?"

מתנועת "חזון" לא התקבלה תגובה עד סגירת הכתבה.