רביעי 26 ביוני 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    |
    חדשות • 11.03.2019
    חשיפה: כך נשלחים עולים לבדיקות "די־אן־איי יהדות"
    לאחר ששר הפנים דרעי הכחיש את קיומן, הודה בשבוע שעבר הרב הראשי לאו כי מתקיימות בדיקות די־אן־איי לבירור יהדות אצל עולים - אך טען כי מדובר במקרים בודדים, וללא כפייה • אלא שעדויות שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" חושפות: ביותר מ־20 מקרים השנה נשלחו עולים ממדינות ברית־המועצות לשעבר לבדיקה כתנאי לרישום נישואיהם או יהדותם - ולפעמים גם בני משפחותיהם • הרב לאו: "במקרים מסוימים בית הדין מציע לעבור בדיקה, אך לא כופה אותה"
    מורן אזולאי

    "לא ייתכן שהמדינה שהביאה את העולים ארצה, היא זו שמטילה ספק ביהדותם", אמר אמש הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון "עתים" המסייע לעולים בהוכחת יהדותם מול הרבנות הראשית, בעקבות הממצאים בנוגע להיקף בדיקות הדי־אן־איי לאיתור יהדות. "העולים, שנאבקו לשמר את זהותם היהודית בתפוצות אל מול האנטישמיות הגואה, מוצאים עצמם נדרשים להוכיח את אותה זהות שורשית דווקא במדינה שאמורה להיות להם למגן ובית".

     

    בשבוע שעבר סערה המערכת הפוליטית לאחר ששר הפנים אריה דרעי הודה כי מכיוון שישנם מאות אלפים שעלו במסגרת חוק השבות, אך אינם יהודים על פי ההלכה, עולים קשיים ברישומם לנישואים. ח"כ אביגדור ליברמן האשים אז כי מדובר באפליה בוטה של הממסד הדתי נגד העולים ממדינות ברית־המועצות לשעבר, והאשים כי הם נדרשים לבצע בדיקות די־אן־איי להוכחת יהדותם. דרעי הכחיש בתחילה את קיומן של בדיקות אלו, אולם הרב הראשי לישראל דוד לאו הודה כי הן אכן מתקיימות. עם זאת, הוא טען כי מדובר רק במקרים מיוחדים ובודדים, וכי הבדיקות מבוצעות ללא כפייה. כעת, עדויות ופרוטוקולים שונים שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" חושפים תמונה אחרת.

     

    לפי התמונה המצטיירת מדיונים בבתי דין אזוריים בערים רבות, כמו גם מפניות שהתקבלו לאחרונה בארגון "עתים" המטפל בסיוע והכוונה בשירותי הדת בישראל, עולה כי ב־20 מקרים לפחות בשנה החולפת נדרשו מבקשים להירשם לנישואים לעבור בדיקות די־אן־איי - ולעיתים נדרשו לכך גם בני משפחותיהם. העדויות מראות כי מדובר בהליך ארוך ומסורבל, ולעיתים משפיל.

     

    כך, לדוגמא, באחד המקרים שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" נאמר לצעירה שהגיעה לרבנות לפני חתונתה וביקשה להירשם כי עליה להביא בדיקת די־אן־איי של אמה ושל בת דודתה, לצורך שלילת חשש אימוץ של אמה בידי הוריה. אמנם לא היה חשש בדבר יהדותה של הסבתא, אך ברבנות בכל זאת התעקשו על בדיקה גנטית, בין היתר בגלל עיכוב ישן מאוד שחל בהוצאת תעודת הלידה של אם המבקשת. נאמר לה כי אם תסרב - בקשתה להירשם לנישואים תסורב. מקרה נוסף שנידון הוביל לכך שמבקש להירשם לנישואים הוכנס לרשימת "מעוכבי נישואים" לאחר שחזר בו מהסכמתו לערוך בדיקה לבירור יהדותו, שנדרשה ממנו בשל סתירות לכאורה שהתגלו בתעודות בנוגע ליהדותה של סבתו.

     

    במקרה אחר בו עלתה לדיון שאלת יהדותה של צעירה אחרת נכתב כי על מנת שבית הדין יקבע שהמבקשת יהודייה הוא מורה לה ולאמה על "בדיקת רקמות, כולל בדיקה מיטוכונדרית כדי לוודא שהמבקשת היא אכן בתה הביולוגית של אמה". היא התבקשה לעבור את הבדיקות בבית החולים שיבא תל השומר, וכל ניסיון למצוא דרך חלופית לקיום הבדיקה מחוץ לשיבא בשל קושי פיזי של האם להגיע ובשל גילה המבוגר לא הועילו. מלבד אלו קיימים עוד מקרים ועדויות שהצטברו, ומכולם עולה תמונה זהה: המבקשים מחויבים לעבור בדיקות על מנת להירשם כיהודים או כדי להינשא.

     

    מלשכת נשיא בית הדין, הרב לאו, נמסר בתגובה: "לצערנו ישנם עולים אשר למרות זכאותם לחוק השבות אינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה. אדם הפונה לבירור יהדות מוטלת עליו החובה להוכיח את יהדותו בפני בית הדין - ובתי הדין מונחים ופועלים לפעול בכל מקרה ברגישות, לסייע ולהקל בהליך בירור היהדות. במקרים בודדים קורה לא פעם שיש מי שטוען כי הוא יודע שהוא יהודי אולם אין בידיו את המסמכים המאשרים את דבריו, או לחילופין מוצאים סתירה בין דבריו לבין מה שנתברר לגביו. במקרה שכזה עשוי בית הדין, אך ורק על מנת לסייע בידי המבקש, להציע לו לעבור בדיקת די־אן־איי שתחזק את טענתו. אולם מעולם לא נכפה על אף אדם לעבור אותה. בדיקת די־אן־איי אינה משמשת כבירור יהדות על פי ההלכה, אלא אך ורק מסייעת בהליך הבירור".