ריצה לא נתפסת בעיניי כפעילות גופנית רצויה, אלא רק כורח המציאות כשצריך למהר לאסוף את הילדים מהגן. אין שום סיבה אחרת להרים רגליים מבחינתי. קראו לי רכיכה, ואסכים איתכם. עזבו אותי בשקט ותנו לי במקסימום לתרגל פילטיס. שום תיאור של "את לא מאמינה מה זה יכניס לחיים שלך!" או "את תתמכרי!" מעולם לא שיכנעו אותי. ממש סבבה לי, ואין לי צורך להכניס לחיי עוד זיעה.

גם מסרים של "אל תוותרי לעצמך, את מסוגלת!" לא עושים לי את זה. אני אומרת בפה מלא – ותרי לעצמך!

ולמה אני מוודאת שוב ושוב שהבנתם מי הטיפוס, פשוט כי לאחרונה התוודעתי לתוכנית ייחודית שנקראת אתגר הריצה Lalliway. אם עקבתם עד כאן, אתם כבר מבינים שהאתגר שלי הוא אי־ריצה, אז תודה וביי. אלא שיעל צלניק, היזמית שעומדת מאחורי המיזם בשיתוף עם ליאת סנדק (והן גם זוג בחיים), לא הרפתה וביקשה שלפחות אקשיב. "עבור נשים שמעולם לא רצו, ריצה נתפסת הרבה פעמים כדבר הישגי, תחרותי, יש שיאמרו גברי. אנחנו מנסות לשנות את התפיסה הזאת, אנחנו מנסות להסתכל על ריצה כאל כיף, שקט, זמן לעצמך. לא כדבר שדורש מדידה ויעדים". אוקיי, חשבתי לעצמי. בלי מדידה ובלי יעדים זה כבר טוב. אבל למה שאני אכניס ללו"ז המטורף גם ככה, זמן שדורש ממני לצאת מהבית, ולרוץ?!

יעל צלניק וליאת סנדק | צילום: תמי בר שי

כאן יעל הסבירה שמתחילים מדקה ריצה ושתי דקות הליכה למשך חצי שעה (זה נקרא אינטרוולים). כל זה מלווה בקטעי אודיו (מעולים!) של ליאת, שהיא משתתפת ומאמנת למרוצים שנים רבות. האימון הראשון (עזבו אימון – "הזמן השקט לעצמי" הראשון), מתחיל בערך ככה – "עכשיו, אחרי שהלכנו שתי דקות, את מתחילה לרוץ לאט. כמה לאט? לאט כמו סבתא. לאט כמו צב שהולך עם הליכון ולא מבין למה הוא עוקף אותך!"

הטקסטים כל כך מרימים לך, שאת פשוט רצה! חצי שעה! באינטרוולים, בסדר, אבל היי, יצאת מהבית לרוץ!

התוכנית מלווה בקבוצת פייסבוק סגורה ובתמיכה אישית בווטסאפ, וכל יום מתקבלים לתיבת המייל שלך סרטונים, כתבות ובלוגים בנושא תזונה, כושר ולייף־סטייל. מחיר לאתגר הריצה: 320 שקל, בהרשמה מוקדמת – 20 אחוז הנחה.

באמת שלא האמנתי, אבל וואלה, זה עובד. פעמיים בשבוע, חצי שעה. אם אני יכולה, אז באמת שכולן יכולות. beitlali.com או Lalliway בפייסבוק.