נועם לוגסי הפכה בשלוש השנים האחרונות לשחקנית הזאת, שמציצה מכל פינה. הילדים שלכם מכירים אותה מ"נעלמים" ומסדרת ההמשך ל"השמינייה". אתם, ככל הנראה, נתקלתם בה ב"הרמון", "בתולות", "פוקסטרוט" ו"הנשף". יש לה עיניים גדולות ונוכחות שקשה לפספס. היא מעריצה את דאנה איבגי, ובמידה רבה גם קורצה מאותו החומר: טוטאלית, ממזרית, מוכשרת מאוד.
היא בת 23. נולדה וגדלה בפתח־תקוה. אמא קואצ'רית, אבא מנהל מחלקת מחשבים בבנק הפועלים. אחותה גל זמרת והייתה חלק מ"ילדי החוץ" של עילי בוטנר. לפני שנתיים חשפה לוגסי בראיון ל"ידיעות אחרונות" את הטרגדיה הקשה שחוותה המשפחה ב־2016: אחותה הבכורה דניאל שמה קץ לחייה, כשהיא מותירה מאחוריה תינוק בן ארבעה חודשים. למרות הכאב הגדול, סיפרה אז, החליטה משפחתה שלא לשקוע ברחמים וייסורים, ולהמשיך לחייך ולשמוח.
הפתיחות שגילתה בראיון ההוא נגמרה כשנשאלה על זוגיות או בחורים. היא ביקשה להתחמק מהנושא והעדיפה לדבר על חיבתה לחיקויים ועל החלום להצטרף ביום מן הימים ל"ארץ נהדרת". בחודש שעבר עלתה ב־yes "פאנץ'", דרמה חדשה על עולם הסטנד־אפ הישראלי בשנות ה־90. לוגסי מגלמת שם קומיקאית מתחילה בהשראת הסיפור של אורנה בנאי ‑ בדרנית שנמצאת עמוק בארון וחוששת לחשוף את היותה לסבית. התפקיד הזה, כמו גם התבשלות פנימית טבעית, הביאו את לוגסי להחליט לדבר בפעם ראשונה בגלוי גם על העדפותיה המיניות, חיבתה לגברים ולנשים גם יחד, והזוגיות שחוותה עם אישה והסתיימה לאחרונה.
ההבנה שהיא נמשכת לבנות מינה תמיד ריחפה מעל, היא מספרת, בלי לעשות מזה עניין גדול. "אני חיה בבית מאוד פתוח. ההורים שלי אפשרו לנו תמיד להיות מה שאנחנו רוצים. אני זוכרת שבכיתה ח', כשדיברתי על אחת החברות שלי בכיתה, אמא שלי שאלה אותי אם אני אוהבת אותה באופן שונה מהדרך שאני אוהבת את שאר החברות שלי. הבנתי למה היא מתכוונת, ועניתי לה שלא. היא אמרה מיד: 'גם אם כן, הכל בסדר'. היא אפשרה לנושא הזה להיות 'לא מפחיד' בשום צורה כבר מהילדות שלי".
שני העולמות
רק בתקופת הצבא לוגסי איפשרה לעצמה לבדוק את העניין לעומק. "נחשפתי לדברים שלא היו בסביבה שבה גדלתי ונפתח לי הראש", היא מספרת. "סליחה על הסטריאוטיפ, אבל שנים הייתה לי תמונה מסוימת של איך נראות לסביות. אבל אז מישהי שממש התחברתי איתה, נשית מאוד, והאחרונה שהייתי חושבת שהיא לסבית, סיפרה לי על החוויות שלה עם נשים. זה הפתיע אותי מאוד, כי תמיד ראיתי לסביות באופן מאוד ספציפי. הקשר עם החברה הזאת גרם לי פתאום לחשוב: איזה כיף שהיא יכולה לדבר על זה בכזאת פתיחות והיא לא עושה מזה עניין בשום צורה. שהיא נהנית משני העולמות. מהרגע שהבנתי שזה משהו שבא לי לבדוק מבלי שזה ישים אותי באיזושהי משבצת, זה שיחרר אצלי משהו. אחרי הצבא, הגורל זימן לי מערכת יחסים שהפכה בהדרגה מחברות לזוגיות של ממש".
מתי הבנת שהתאהבת?
"פלירטטתי עם האפשרות הזאת במשך תקופה. זאת הייתה התחלת קשר הכי יפה שהייתה לי בחיים. מצד אחד היה בזה משהו מאוד טהור ונקי, ומצד שני מסובך ומפחיד. משהו בשילוב של הכל יצר משהו אמיתי וחזק. ברגע שהייתה נשיקה ראשונה, הבנתי שקורה לי משהו. הבנתי שאני מגיבה לדבר הזה והוא קורה בגללה, ולא רק בגלל שסתם מישהי מנשקת אותי. אחרי כמה ימים כבר הרגשתי מאוהבת ואמרתי לה שאני אוהבת אותה. זה היה מוזר, אבל אמיתי וחזק, ולא טעיתי. היינו יחד כמה שנים. זה היה קשר ארוך ומשמעותי".
איך הגיבה הסביבה? שיתפת וסיפרת?
"לא חייתי את החיים שלי בהסתרה. ההורים שלי נתנו לי זמן להתבשל עם זה, אבל גם מהר מאוד הבינו שקורה משהו. הם ראו חברה שבאה אליי לישון בלילה בתדירות גבוהה ובאחד הימים פשוט שאלו: את רוצה לספר לנו משהו? איכשהו הצלחנו לדבר על זה מבלי לשבת ולנהל על זה את 'השיחה'. ההורים שלי הקלילו את זה, כך שנחסכו ממני הדרמה או הצורך להתכונן ולחשוב איך לספר להם. הייתה לי הקלה גדולה. אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי. היה לי קשה לחוות דברים ולא לספר לה על זה".
כמו לא מעט מבני דורה, לוגסי סולדת מהגדרות, נמשכת גם וגם, לא פוסלת שתהיה שוב עם גברים. כשהיא מדמיינת חתונה, פעם זה קורה עם אישה, פעם עם גבר. "אני מאוד חוששת שישימו אותי במשבצת שהיא לא אני. אני לא אוהבת סיסמאות או הכרזות. אני יכולה להימשך גם לנשים וגם לגברים, ואני אוהבת לאהוב. אני מגלה את עצמי בשנים האחרונות, מרשה לעצמי להעז. אף אחד מעולם לא אמר לי: זה לא בסדר. זה תמיד היה ביני לבין עצמי. יכול להיות שזה תהליך של התבגרות, אבל בא לי לאפשר לעצמי את החופש הזה, ולחיות את החיים שלי מבלי שזה יהיה עניין בכלל למי אני נמשכת".
ואת לא חושבת שזאת תחנה בדרך, עד שתחליטי למי את נמשכת יותר?
"לא בא לי לחיות לפי הנורמה. אני אחיה את החיים שלי לפי האדם שאתאהב בו. גבר או אישה. אני רואה מסביבי הרבה אנשים שהם גם וגם. יש טווח רחב של אפשרויות. כל אחד מטייל על הסקאלה הזאת. אני נהנית מכל העולמות".
גבר ואישה עוברים מולך ברחוב. על מי תסתכלי קודם?
"בא לי להגיד על שניהם. אבל מבחינת משיכה פיזית אולי קודם על הגבר, אבל מבחינת סקרנות ועניין - על האישה. לא רואה את עצמי בסטוץ עם אישה. זה תמיד יצטרך להיות חלק ממערכת יחסים ואהבה. המשיכה שלי לנשים היא ממקום יותר נקי, טהור באיזשהו אופן. אני לא אמשך למישהי רק כי היא נראית טוב. זה לא מדבר אליי. בעיניי, קשר בין נשים הוא יותר אינטימי ועמוק, רגשית ונפשית".
לאורך השנים היו שחקנים שחששו לצאת מהארון מהחשש שזה יפגע בתפקידים שיקבלו.
"זה משהו שחשבתי עליו ברגע שהחלטתי לדבר על זה. אבל אני חושבת שאנחנו חיים בעידן של עוצמה נשית, מהפכות ופתיחות, ויש מספיק דוגמאות לשחקנים ושחקניות שיצאו מהארון מבלי שזה יהפוך לעניין. ג'וי ריגר היא השראה בשבילי. היה לי כיף לראות אותה חיה את החיים שלה בקלילות ומדברת על זה באגביות. בכל אופן, זאת אני ואני לא יכולה להיות אחרת, כך שאם יש מלהקים או במאים שיראו בזה בעיה, שיבושם להם".
מוכנה לתגובות שיגיעו מבני נוער?
"ברור שמפחיד אותי לקבל תגובות נאצה בסגנון 'איכס'. אני לא מתייחסת אל עצמי כאל כוכבת ילדים, אבל אם יש מישהו שאני מייצגת משהו בעיניו, אני לחלוטין מקבלת עליי את התפקיד הזה ומוכנה לעזור ולהשפיע. מרגש אותי לחשוב שהחשיפה שלי אולי תעזור לילד או ילדה אחת להיות מבולבלים פחות, ולחיות בשלום עם הזהות המינית שלהם".
חברות תחילה
הדבר היחיד שמבלבל את לוגסי בימים אלה הוא לוח העבודה העמוס שלה. עכשיו אפשר לראות אותה ב"פאנץ'" (רביעי בערוץyes EDGE), ב"בתולות", שחוזרת ב־31.3 לעונה שלישית ב־HOT3, ובקרוב גם ב"תיק נעדר", סדרה חדשה בקשת 12. היא עובדת קשה, מלוהקת לתפקידים איכותיים, אבל בביזנס שבו ההצלחה נמדדת גם על פי כמות העוקבים שלך, מספר הסלפיז שאתה נדרש לתת ביום וכמות ההשקות והאירועים שאתה פוקד, לוגסי יודעת שיש לה עוד מה ללמוד.
"יש לי דיאלוג תמידי בין עד כמה אני מוכנה לשחק את המשחק ובין חוסר היכולת שלי לזייף", היא מודה. "אני לא מסוגלת לזייף שום דבר בחיים שלי. יש פעמים שאני לא מבינה למה אני לא מסוגלת להיות כמו שאר החבר'ה. זה מסתכל אותי. להגיע להשקות, להיראות, לטפח אינסטגרם עם מלא תמונות ביוטי ולהקליל את כל העבודה שלי. שלא תהיה רק 'אמנות'. ואני לא מצליחה. אני תמיד מגיעה לנקודה הזו, שבה אני אומרת לעצמי: אני לא יכולה אחרת, ואני מעדיפה לא לעבוד עוד יום בחיים מאשר לעשות דברים שגורמים לי להרגיש לא נוח. יש מספיק דוגמאות של שחקנים טובים שעובדים בלי לשחק את המשחק הזה. אני לא רוצה שיזהו אותי ברחוב כי לבשתי שמלה יפה באיזו השקה, אלא שיזהו אותי כי ריגשתי בזכות תפקיד שעשיתי".
חלפו שלוש שנים מאז טולטלה משפחתה של לוגסי בעקבות הטרגדיה שקרתה לה. "מאז שזה קרה ועד היום, אין בי טינה כלפי אחותי וכלפי הבחירה שלה. היו כמה שניות שקיללתי אותה, מה עשית לאמא ואבא, אבל הבנתי שהיא סבלה וזה שיחרר אצלי את הכעס. האחיין שלי, הבן שלה, חגג לא מזמן יום הולדת שלוש, והוא מתחיל לשאול שאלות. נפגשנו כמה פעמים כל המשפחה עם פסיכולוג כדי להבין איך מתווכים לו את הסיפור הזה הכי טוב שאפשר. כשקורה משהו כל כך קשה, אין דרך להסביר את זה, בטח לא לילד קטן. ייקח המון זמן להבין מה קרה. מה היא חוותה לפני ‑ כן דיכאון אחרי לידה, לא דיכאון אחרי לידה ‑ תמיד יישאר בגדר תעלומה מבחינתי".
לוגסי לא מחפשת אהבה, אבל תשמח אם תגיע. כשהיא נשאלת אם בנות מתחילות איתה יותר מאז שהתפרסמה, היא מחייכת במבוכה. "לא הרבה יודעות, אז לא ממש. כששיחקתי ב'הרמון' פתאום כתבו לי הרבה בנות, וזה הפתיע ועיצבן אותי. שאלתי את עצמי, מה יצא בי במסך שאתן מתחילות איתי? עכשיו אני יודעת שיש סיכוי שזה יקרה יותר".
תדעי לזהות אם מישהי תתחיל איתך?
"עד עכשיו כשהתחילו איתי בנות, זה היה נורא ישיר. כך או כך, אני חושבת שמערכת היחסים הבאה שלי עם אישה תהיה חייבת להתחיל מחברות. הסיכוי שאצא עם מישהי לדייט קלוש. בקיצור", היא מחייכת, "קודם תציעו לי חברות, אחר כך נדבר על זוגיות".
