במשך חודשים רבים שמרו פעילי דרום תל־אביב בסוד את דבר המגעים שלהם היו שותפים בנושא גירוש הזרים. עכשיו הם החליטו להפר את האמון שנתנו בהם ראש הממשלה ואנשיו, ולחשוף את השיחות לפרטי פרטים. מה הניע אותם לעשות זאת? מדוע דווקא בעיתוי הזה?
"הכתבה הזאת לא הונעה מכעס או מתאוות נקם", מסבירה שפי פז, מובילת המאבק למען הגירוש. "היא הונעה מאכזבה ומעצב ומהרבה מאוד כאב. אני יודעת שעכשיו גם יקפצו עליי וישאלו: 'אבל למה רגע לפני הבחירות? את מי את באה לשרת? ומה לעזאזל את מנסה להשיג?' אז קודם כל, אין לי קשר לשום גורם בזירה הפוליטית. אני לא מחוברת לשום מפלגה ולא מועמדת מטעם שום מפלגה. החשיפה הזו היא החלטה שלנו, אחרי הרבה מאוד התחבטויות ותהיות, ואחרי שהגענו להבנה המפחידה שאם לא נשבור את הכלים רגע לפני הבחירות, הכלים יישברו על ראשינו רגע אחרי הבחירות".
לפני כשנה החליטה הממשלה על גירושם של עשרות־אלפי האריתריאים והסודאנים שהסתננו לישראל דרך גבול מצרים. ההחלטה הובילה למחאה ציבורית ופוליטית ולמאבק משפטי של מתנגדי הגירוש ושל הזרים עצמם. תוכנית הגירוש לא יצאה כידוע אל הפועל לאחר שלטענת הממשלה, המדינות שעימן נחתם הסכם לקליטת הזרים חזרו בהן ממנו. נתניהו הציג הסכם עם האו"ם לקליטת חצי מהזרים במדינות מערביות – וביטל אותו באותו יום בגלל לחץ ציבורי, ומאז ירד הנושא מסדר היום וכמעט שאינו תופס מקום במערכת הבחירות.
אלא שמתחת לפני השטח, והרחק מעין הציבור, התקיימו בשנה האחרונה מגעים בניסיון לחדש את ההסכם עם האו"ם, בתנאים משופרים מעט. הם התנהלו במשולש שבין המדינה, באמצעות ראש הממשלה, צוותו הקרוב ורשות האוכלוסין וההגירה, נציבות האו"ם לפליטים, והפעם – גם הפעילים המתנגדים לשהותם של הזרים בדרום תל־אביב, בהנהגת שפי פז. כעת, לראשונה, הם חושפים בפני "ידיעות אחרונות" ו־ynet בפירוט רב, מגובה בהקלטות ומסמכים, את מה שהתרחש בחדרי החדרים של לשכת ראש הממשלה ורשות האוכלוסין וההגירה, במעורבות גורמים פוליטיים נוספים כמו שר החינוך נפתלי בנט.
1 באפריל 2018 // רואנדה ירדה מהפרק
ביום שבו תוכננה לצאת לפועל תוכנית הגירוש כבר היה ברור שהדברים אינם מתנהלים כמתוכנן. צו המניעה שהוציא בג"ץ שבועיים קודם לכן עדיין היה בתוקף, לאחר שנציגי המדינה ביקשו ארכה נוספת למסירת תשובתם לעתירה שהוגשה נגד הגירוש. המדינה הייתה אמורה להשיב לבית המשפט מיהן אותן "מדינות שלישיות" שאליהן יגורשו הזרים ומה טיב ההסכם שנחתם איתן. היום כבר ידוע כי המדינות שאליהן תיכננה ישראל לגרש את הזרים הן רואנדה ואוגנדה. בצהרי אותו היום מקבלת שפי פז שיחת טלפון מלא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו. "שפי", אומר לה נתניהו, "יש בעיות. רואנדה ירדה מהפרק. תגיעי בבקשה ללשכתי מחר ב־11:00".
שיחות בין נתניהו לפז לא היו אירוע יוצא דופן במיוחד, והתנהלו במספר הזדמנויות מאז פגישתם הראשונה באוגוסט 2017, אז הזמין ראש הממשלה את פעילת השכונות הנמרצת כדי לתהות על קנקנה. עם הזמן נוצר בין השניים קשר לא פורמלי, שהתבטא בין היתר בבדיחה שאיתה פתח את השיחה הנוכחית, אולי במטרה ליצור תחושת שותפות גורל בין שני אנשים החשים עצמם נרדפים על ידי הממסד. "שמעתי שקיבלת מכות מהמשטרה", אמר נתניהו לפז, בהתייחסו לעצרת נגד הגירוש שהתקיימה כשבוע לפני כן בכיכר רבין, ובמהלכה הורחקה בכוח על ידי שוטרים לאחר שלטענתם ניסתה לפרוץ לבמה. "נראה לי שהם עושים לך את מה שהם היו מתים לעשות לי".
"אני לא הייתי מתחלפת איתך. מעדיפה לחטוף מכות", השיבה פז.
2 באפריל, 11:00// בידוק ביטחוני מזורז
ב־11:00 מגיעה שפי פז ללשכת ראש הממשלה בירושלים ונכנסת אחרי הליך בידוק ביטחוני מהיר במיוחד, בניגוד לשאר המשתתפים. לפגישה הוזמנו גם עובד חוגי, פעיל ליכוד בולט מדרום תל־אביב, ויונתן יעקובוביץ' מ"המרכז למדיניות הגירה ישראלית" – שתיים מהדמויות היותר מוכרות במאבק למען הגירוש. הפגישה מתעכבת והשלושה מחכים בכניסה ללשכה. "אני מרגישה שאנחנו מובלים לטבח", אומרת שפי לשני חבריה.
שעה עוברת והשלושה מוזמנים למשרדו של יואב הורוביץ, ראש לשכתו של נתניהו. מלבד הורוביץ משתתף בפגישה גם ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן־שבת. הורוביץ פותח בסקירה כללית של המצב ומסביר כי רואנדה חזרה בה מההסכם לקליטת המגורשים, ומאחר שמדובר באדן העיקרי שעליו נסמכה תוכנית הגירוש, לא נותרה ברירה אלא למצוא פתרון אחר. אותו פתרון, הוא חושף בפניהם, גובש במשא ומתן מול נציבות הפליטים של האו"ם.
השלושה קיבלו את הבשורה בתדהמה. כבר יותר מחצי שנה שפז מנהלת שיחות עם נתניהו ואנשי לשכתו בעניין, ובשום שלב אף אחד מהם לא הזכיר שבמקביל לתוכנית הגירוש מתנהל משא ומתן עם האו"ם לגיבוש הסכם חלופי. עוד בפגישתם הראשונה ב־2017, שבה נתניהו ניסה לגייס את תמיכתה במהלכיו בנושא, היא ביקשה וקיבלה ממנו התחייבות מפורשת ש"לא ישאירו אותה בחשיכה", וכעת מתברר אחרת.
"אני האחרון שרוצה לגרש מכאן אדם אחד", אמר שר הפנים אריה דרעי, הממונה בין השאר על נושא הזרים, בראיון לגלי צה"ל ב־20 במארס, כשבועיים לפני הפגישה. "אני רוצה למצוא את הפתרון הכי הומני שיכול להיות. אני במשא ומתן עם מוסדות האו"ם ועם מדינות במערב אירופה כדי למצוא תוכנית משותפת. אני רוצה שחלק מהמסתננים יישארו ונפזר אותם בצורה חכמה ברחבי הארץ, ואת החלק הארי יצטרכו (מדינות אירופה – א"א) לקלוט. אם כל כך כואב למדינות העולם ולאו"ם, אדרבה – שישתף איתנו פעולה ויגיע איתנו להסכמה רחבה".
אחרי אותו ראיון שוחחה פז עם נתניהו ושאלה אותו למה דרעי התכוון. "אני לא יודע מה עובר עליו", השיב ראש הממשלה. והנה, פז וחבריה יושבים עכשיו עם הורוביץ ובן־שבת ומגלים ששיקרו להם בפנים ושהטיוטה הראשונה של מתווה האו"ם הונחה על שולחנו של דרעי עוד במאי 2016. "הרגשתי מרומה", היא תאמר לאנשיה מאוחר יותר.
כך מצאו עצמם פז וחבריה יושבים מול הורוביץ, שהציג בפניהם את עיקרי ההסכם עם האו"ם: העברתם של 16,250 זרים מאפריקה למדינות מערביות והשארת מספר זהה בישראל, תוך שדרוג מעמדם ל"תושב ארעי" ופיזורם ברחבי הארץ, והכל בפרק זמן של חמש שנים. לגבי 6,500 זרים נוספים, ועוד קרוב ל־10,000 קטינים שנולדו למשפחות הזרים או הגיעו לישראל בגיל צעיר, המתווה לא סיפק מענה ברור.
כשהבינו הפעילים שמצופה מהם להביע תמיכה פומבית בהסכם, הם החלו לעיין בו. לקח להם זמן קצר להבין שלא יוכלו לעמוד מאחוריו. אחת הסיבות העיקריות להתנגדותם היא שלפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בשלוש השנים האחרונות עזבו הזרים מאפריקה את ישראל בקצב של יותר מ־3,000 איש בשנה, בעיקר למערב, וללא כל הסכם עם האו"ם. בקצב הזה, טענו פז וחבריה, בתוך חמש שנים תעזוב את הארץ כמות זרים דומה לזו שאמורה לעזוב במסגרת ההסכם, ואין שום טעם להתחייב בתמורה להעניק מעמד בישראל לעשרות אלפי הזרים שיישארו.
הפעילים ביקשו לקבל פרטים נוספים על ההסכם: אילו מדינות יקבלו את הזרים, לאיזה יישובים הם יפוזרו בישראל, איך יאכפו את אי־חזרתם לדרום תל־אביב, כיצד ימנעו מבג"ץ לאשר איחוד משפחות וכדומה. הם לא קיבלו תשובות. הורוביץ ובן־שבת הבהירו שזהו רק הסכם הבנות כללי, ולצורך יישומו תוקם מינהלת מיוחדת. כחלק מהניסיון לגייס אותם לתמוך במתווה, הובטח לפעילים שהם ישולבו בה. הפעילים לא התרצו. בשלב זה התקשר הורוביץ לנתניהו, חזר לפעילים ואמר להם שראש הממשלה מעוניין להיפגש עימם בעצמו.
2 באפריל, 13:30 // הפגישה הסתיימה בהלם
מוכי הלם יוצאים הפעילים מלשכת ראש הממשלה. יש להם שעה וחצי עד לפגישה עם נתניהו, שנקבעה לשעה שלוש, והם מתחילים לדון ביניהם ולהתייעץ טלפונית עם פעילים נוספים. הם חלוקים ביניהם האם בכלל יש טעם לחזור לפגישה עם ראש הממשלה, כשממש באותו זמן לשכתו מוציאה הודעה לתקשורת על ההסכם שגובש עם האו"ם והזמנה למסיבת עיתונאים בשעה 16:00 שבה נתניהו ודרעי יציגו אותו. "קודם הצמידו לי אקדח לרקה, עכשיו אני יודעת שהוא טעון", אמרה פז לחבריה. השלושה החליטו שרק יעקובוביץ' יחזור ללשכת ראש הממשלה לפגישה עם נתניהו, בעוד שפז וחוגי יסרבו לה וישובו לתל־אביב.
הורוביץ, שקיווה כי הפגישה עם נתניהו תשכנע את הפעילים לתמוך בהסכם טרם הצגתו לציבור, ההתקשר שוב ושוב לפז, שסיננה אותו. כשחוגי ענה, הורוביץ ביקש ממנו: "תחזרו מיד, לא עושים דברים כאלה לראש ממשלה". חוגי השיב: "אני כבר בכביש ירושלים־ת"א ולא יכול להסתובב".
2 באפריל, 16:00 // נכנסים לנוהל קרב
בזמן שנתניהו ודרעי מציגים את ההסכם, הפעילים מודיעים שיפתחו במאבק ציבורי נגדו. לקראת הערב רוחשות שלוש זירות במקביל: ברחובות דרום תל־אביב חוגגים הזרים ומתנגדי הגירוש עם דגלי ישראל; בביתה של סוזי כהן־צמח, חברת מועצת עיריית ת"א־יפו, מתכנסים כמה עשרות מתומכי הגירוש לתכנן את המאבק בהסכם; אך הזירה המשמעותית מכולן התנהלה ברשתות החברתיות. ללא תיאום או יד מכוונת החלו תומכי הגירוש להציף את הרשת בפוסטים, תגובות וטוקבקים נגד ההסכם. עיתונאים, מובילי דעה, פוליטיקאים מהימין ובעיקר אזרחים מה"בייס" של נתניהו יצאו נגדו בשצף־קצף.
כמה חודשים מאוחר יותר יודה אחד מיועציו הקרובים של נתניהו בשיחה עם דוד, היועץ הפוליטי של פז, כי לביקורת ברשתות הייתה השפעה רבה על נתניהו. "לפעמים צריך להראות לו את הדברים", אמר. "אנחנו יודעים לשנות החלטות כשצריך".
2 באפריל, 22:00// הפוסט של נתניהו
הישיבה בביתה של כהן־צמח הסתיימה, והפעילים מחליטים לצאת לנווה שאנן "כדי להרים את הראש". חצי שעה לאחר מכן, ב־22:30, מקבלת פז טלפון מנתניהו: "אני משהה את ההחלטה וכנראה מבטל אותה. תגיעי מחר ב־11:00 לפגישה בלשכתי בקריה". פז, שהופתעה מכך שנתניהו עדיין מעוניין איתה בקשר לאחר שסירבה להיפגש איתו בצהריים, ענתה בחיוב. "אני לא אבריז לך פעמיים", אמרה.
במקביל פירסם נתניהו פוסט בפייסבוק שבו הודיע כי הוא משהה את ההסכם: "אני קשוב אליכם, ובראש ובראשונה לתושבי דרום תל־אביב. לכן החלטתי להיפגש יחד עם שר הפנים דרעי עם נציגי התושבים מחר בבוקר". כעת התהפכו היוצרות. חגיגות הזרים ותומכיהם הסתיימו במפח נפש, ולתומכי הגירוש חזר הצבע לפנים.
3 באפריל, 11:00 // יוצאים בתחושת ניצחון
לפגישה עם ראש הממשלה בקריה הוזמנו הפעם פעילים ועסקנים נוספים, בהם גם ארנון גלעדי מסניף הליכוד בתל־אביב, חבר מועצת עיריית ת"א־יפו שלמה מסלאוי ואחרים. הפגישה מתעכבת כשעתיים, ומיד בפתיחתה מודיע נתניהו שהחליט לבטל את ההסכם. לאחר מכן הוא מאפשר לפעילים להציג את משנתם, ומתקיים דיון באשר לאפשרויות העומדות כעת בפני המדינה.
הפעילים מציעים, בין היתר, להפעיל מחדש את מתקן "חולות", לאכוף את חוק הפיקדון שמקזז את שכרם של הזרים עד שהם עוזבים את ישראל, לחדש את הלחצים ל"יציאה מרצון" ולנהל משא ומתן מול אריתריאה לקליטתם של אזרחיה מחדש. נתניהו אומר: "אוגנדה עדיין על הפרק, לא ויתרנו. ננסה למצוא מדינה אחרת". הפגישה מסתיימת והפעילים יוצאים בתחושת ניצחון.
11 באפריל 2018 // להשאיר את שפי בתמונה
ראשי הקואליציה מתכנסים כדי לדון ב"פסקת ההתגברות", שתמנע מבג"ץ לפסול חוקים הנוגעים לגירוש זרים. בערב מתקשר יועצו הקרוב של נתניהו לדוד, היועץ של שפי, כדי לעדכן אותו בפרטי הישיבה. "רק רציתי לראות שאתם בלופ ושאתם יודעים שאנחנו על זה", אומר היועץ, אדם מהמעגל הקרוב של נתניהו. "יש לכם פה בן אדם שנמצא בפנים, אני פה בשבילכם. כל מה שאתם רוצים להעביר, כל מה שאתם רוצים לדעת, זה דו־כיווני. אני זמין ואני בשבילכם. אני מקווה שהמאמצים שלנו בעניין החקיקה ייצאו לדרך מהר ויעבדו. חשוב לי ששפי תהיה בתמונה. חשוב לי שהיא תדע שאנחנו על זה".
24 באפריל 2018 // האולטימטום של בנט
תוכנית הגירוש קורסת באופן סופי לאחר שהמדינה מודיעה לבג"ץ כי המגעים מול אוגנדה נכשלו. "בשלב זה אין אפשרות לבצע הרחקה למדינה שלישית שלא מרצון", מסרה המדינה בהודעתה. במקביל מציב בנט אולטימטום לנתניהו, שלפיו אם לא תתקיים בתוך עשרה ימים הצבעה על "פסקת ההתגברות" בוועדת השרים לחקיקה – חברי הכנסת של הבית היהודי לא ישתתפו בהצבעות עם הקואליציה.
בציבור ובמערכת הפוליטית מתגברים הקולות שקוראים לחזור למתווה האו"ם כפתרון הריאלי היחיד. גם נציבות הפליטים פועלת בנושא באמצעות נציגתה הבכירה בישראל, שרון הראל, שנפגשת עם פז, יעקובוביץ' וכהן־צמח בניסיון לשכנע אותם לתמוך במתווה האו"ם. פעילה נוספת, איילה סינואני, מסרבת להיפגש עימה.
הפעילים לא משתכנעים, אך מגיעים למסקנה שכדי למנוע את חזרתו של מתווה האו"ם עליהם להציע מתווה חלופי משלהם.
26 באפריל 2018 // פגישה ברחוב, בגשם
מטה המאבק למען הגירוש מסיים לגבש מתווה אלטרנטיבי תחת הכותרת "במקום כליאה – איסור העסקה". כלומר: העברת מוקד הלחץ למישור הכלכלי, מתוך הנחה שהזרים הם מהגרי עבודה ואם לא יוכלו לשלוח כסף למשפחות שהשאירו מאחור, הם יתייאשו ויעזבו מרצון.
בשעות הבוקר מתקשר היועץ הפוליטי של פז ליועצו הקרוב של נתניהו, ומבקש ממנו להיפגש בהקדם כדי להציג בפניו את עקרונות המתווה. בשעות אחר הצהריים נפגשים השלושה בתל־אביב. מאחר שהתקשו למצוא חנייה הם עומדים ברחוב, בגשם, ודנים בקצרה על המתווה המוצע. יועצו של נתניהו מבקש שתקציר המתווה יועלה על הכתב ויועבר אליו כדי שיעבירו לנתניהו כבר למחרת, יום שישי, וראש הממשלה יוכל לעיין בו במהלך סוף השבוע.
הפעילים מסכמים את המתווה בתקציר בן שני עמודים ושולחים אותו ליועצו של נתניהו בצירוף הבקשה: "אל תפתיעו אותנו, שלא נגלה שמתווה האו"ם חזר פתאום".
2 במאי 2018 // להרגיע את הפעילים
בחדשות 10 מתפרסם כי גורמים במטה לביטחון לאומי פנו לנציבות האו"ם לפליטים כדי להשיג הסכם משופר. הפרסום מכה גלים בקרב תושבי דרום תל־אביב, ונתניהו שולח את יועצו הקרוב לשוחח עם היועץ הפוליטי של פז ולהרגיע אותו. יועצו של נתניהו מכחיש את הפרסום ואומר כי האו"ם הוא שפנה לישראל ולא להפך. עם זאת, הוא אינו מכחיש שישראל לא דחתה את ההצעה על הסף. "התעקשתי מול ראש הממשלה שהכל ייעשה תוך דיאלוג איתכם, גם אם יקרה משהו עוד חודש או חודשיים", הוא מוסיף.
יועצה של פז, שמבין כי הציר ישראל־או"ם טרם נפח את נשמתו, מבקש להיפגש שוב עם נתניהו בכדי להציג לו את המתווה האלטרנטיבי שגיבשו.
4 במאי 2018 // פגישה בלי עסקנים
נתניהו ופז משוחחים בטלפון. השיחה חברית ונתניהו מעדכן את פז כי הוא מתכוון להעלות בממשלה את נושא "פסקת ההתגברות". הוא מאשר כי "קרא ברפרוף" את המתווה האלטרנטיבי של הפעילים, ופז מבקשת פגישה מצומצמת או בארבע עיניים כדי להציג לו את המתווה בעל פה. נתניהו מסכים, ומתחייב כי הפגישה תתנהל "ללא עסקנים".
6 במאי 2018 // שולחן מדליית אל–כרמל
בשעות הבוקר מקבלים הפעילים הודעה שנקבעה להם פגישה עם נתניהו במעונו בבלפור ב־23:00 בלילה. בפגישה משתתפים ארבעה, מלבד נתניהו: פז, יועצה הפוליטי דוד, ראש המל"ל בן־שבת והרל"ש הורוביץ, שנאלץ לעזוב כבר בתחילתה. הפגישה מתנהלת בפאטיו, שנתניהו מכנה אותו בפניהם בהומור "הכלא שלי", מאחר שמתוחה מעליו רשת. נתניהו, בעודו מעשן מקטרת, מציין בחיוך כי השולחן "נרכש בדליית אל־כרמל".
זו הייתה תקופה עמוסה מאוד מבחינה ביטחונית ומדינית, בעיקר בחזית הסורית־איראנית, ומדי פעם נשמע צלצול הטלפון האדום ונתניהו נאלץ לקטוע את הפגישה ולהיכנס פנימה.
נתניהו מבקש מפז שתציג את יועצה הפוליטי ומתעניין לדעת מה הביא אותו להצטרף למאבק להרחקת הזרים. דוד מספר שהחל בפעילות פוליטית כי הזדעזע מהתנהלות בג"ץ בעתירה נגד תוכנית ההתנתקות. נתניהו חייך ואמר: "אתה בחור תמים. ציפית למצוא צדק בבית משפט? זה המקום האחרון למצוא בו צדק".
לאחר שפז ודוד מעלים בפני נתניהו את נושא הרחקת המשפחות, ולא רק הרווקים – ראש הממשלה אומר כי הוא מסכים איתם שכל הזרים מאפריקה, כולל אלה שיש להם משפחות בישראל, צריכים לעזוב. נתניהו שואל בחיוך את בן־שבת: "למה שלא נמצא מדינה מספיק ענייה באפריקה ונשלם לה מספיק כסף כדי שתיקח אותם?"
פז ודוד מציגים בפני נתניהו את המתווה שגיבשו ומדוע לדעתם הוא צפוי לעבור בבג"ץ. אחד הסעיפים קובע כי הזרים יוכלו לשהות בשיכונים שבהם יסופקו צורכיהם הבסיסיים לאחר שיילקח מהם אישור העבודה. תגובתו המשועשעת של ראש הממשלה: "אז אני מבין שאתם רוצים לבנות להם הילטונים?" דוד מאשר בהיסוס: "כן, בערך". נתניהו צוחק: "ישראלים שלא גומרים את החודש יתקפו אותי על כך שהמסתננים 'חיים בהילטונים'". דוד משיב: "אני מודע לזה, ואפילו בונה על זה. ככה יהיה קשה לארגונים שמתנגדים לגירוש להרים קמפיין נוסף על 'שואה ומחנות ריכוז'. אף אחד כבר לא יקנה את זה".
מיד בתום הסקירה מפתיע נתניהו את הפעילים ואומר: "אני אוהב את זה, נראה לי שאני הולך על זה". פז מבקשת שאחד מהפעילים יהיה בצוות שמגבש את המתווה ונתניהו מצביע על היועץ שלה: "שדוד יהיה בצוות המוביל". הוא פונה לראש המל"ל ומנחה אותו להעביר את המתווה לעיונם של "אריה" (השר דרעי) ו"אביחי" (היועמ"ש מנדלבליט). "יש כמה דברים שצריך לחשוב עליהם ולתקן, אבל זה כבר ייעשה בצוותי העבודה", מסכם ראש הממשלה.
בסיום הפגישה מלווה נתניהו את פז ודוד החוצה, ומפטיר: "בבית הזה הייתה בעבר אשת ראש ממשלה שהשמירה וההגנה על המסתננים היו פרויקט אישי שלה", ברומזו לעליזה אולמרט, רעייתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
21 במאי 2018 // המתווה המשופר
פז ודוד מגיעים לפגישה בלשכתו של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור יוסף. בחדר יושבים גם ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות, יוסי אדלשטיין, והיועץ המשפטי של הרשות, עו"ד דניאל סלומון.
מור יוסף פותח ואומר כי מדיניות הממשלה בנושא הזרים אינה אחידה ובתי המשפט מתערבים בה ללא הרף. לדבריו, "זו התערבות ששחקה את הכלים למלחמה בהסתננות עד ש'חולות' נהפך לבית הבראה". מנכ"ל הרשות מדגיש: "אנחנו לא נהיה המדינה הראשונה שתחזיר מסתננים מאריתריאה וסודאן למדינותיהם, אבל נהיה המדינה השנייה. תראו לי מדינה אחת שאנחנו רוצים להיות כמותה שמחזירה אותם למדינותיהם".
מור יוסף ממשיך: "היה חוזה סגור עם רואנדה ואוגנדה להעברה בכפייה, אך השמאל ניצח והצליח להפיל את זה. נפגשתי עם ראש המל"ל של רואנדה והוא אמר שהדימוי התקשורתי חשוב להם והפגנות נגדם פוגעות בו. בסיכומו של דבר, אנחנו נמצאים עכשיו במצב הכי גרוע. המסתננים יודעים שלא נותר לנו מה לעשות. גם אם נתפוס אותם, אין מדינה שלישית שאפשר להרחיק אותם אליה ואין מתקן 'חולות'".
לאחר ההקדמה הארוכה מגיעים נציגי רשות האוכלוסין וההגירה לנושא שבגללו ביקשו את הפגישה. "כרגע כל מה שנשאר זה מתווה האו"ם", אומר מור־יוסף ומציג בפניהם את הקריטריונים של המתווה המשופר.
המתווה המעודכן כולל שינויים בשלושה פרמטרים: לוח הזמנים של יציאת המסתננים יתקצר ויעמוד על פחות מחמש שנים; מספר היוצאים למדינות מערביות יגדל במעט, וניתן יהיה להטיל סנקציות על הנשארים שיעברו על החוק או שלא יעמדו במגבלות הגיאוגרפיות שיוטלו עליהם, כמו הורדת דירוג האשרה שלהם שיגרור פגיעה בזכויותיהם. "מה שבג"ץ פסל לנו קודם – הוא יאשר עכשיו, וגם האו"ם יסכים לכך", אומר מור יוסף ופונה לפז: "ראש הממשלה אמר לי שהדעה שלך מאוד חשובה לו והוא רוצה לשמוע את דעתך לפני שמתקדמים".
פז מתרעמת: "אתם מעניקים למסתננים ודאות, והדבר שהם הכי מפחדים ממנו זה חוסר ודאות. נראה שאתם מחפשים את הפתרון הקל, רק לגמור את הסיפור. אנחנו לא רואים להט. יש מיליון מסתננים מאפריקה שלא מצליחים להגיע לאירופה ותקועים עכשיו בלוב. מה יקרה כאשר השמועה תתפשט שם שהמסתננים מקבלים פה מעמד והם יתחילו להגיע הנה בסירות?"
תשובתו של מור יוסף, שנאמרת על רקע ההפגנות שהחלו בגבול עזה: "היית מאמינה שחיילים שלנו יירו בפלסטינים על הגדר?"
פז שואלת: "אתה רואה את חיילי צה"ל יורים במסתננים שמגיעים בסירות?"
מור יוסף מפתיע ועונה בפשטות: "כן". דוד השיב בתדהמה: "אם זה יקרה, אני מתנדב להיות מגן אנושי".
נציגי רשות האוכלוסין וההגירה מותחים ביקורת על המתווה האלטרנטיבי של הפעילים ואומרים כי הוא תיאורטי בלבד. "נצטרך עשרות־אלפי פקחים כדי לאכוף את זה, המסתננים יזייפו את המסמכים, והמעסיק יגיד שהוא לא ידע מזה", אומר סלומון.
פז מסכמת ואומרת שהיא צריכה לחשוב על הדברים שהוצגו בפניה, אך מוסיפה: "נראה שהמדינה נכנעה לחבורה של עבריינים וגנבי גבול".
מתום הפגישה הזו יחל מסע לחצים טלפוני על שפי ודוד. היועץ המשפטי של הרשות מנהל שיחות עם השניים, בהפרשים של ימים, בניסיון לקבל את הסכמתם למתווה האו"ם המשופר. פז ודוד מנסים למשוך זמן כדי לגייס את בנט לצידם, ומבקשים להיפגש עימו בהקדם. לקראת סוף מאי מתנהלות שתי פגישות בין פז ודוד לבנט.
ב־24 במאי, במהלך ביקורו של בנט בדרום תל־אביב, מספרת לו פז על פגישתה ברשות האוכלוסין וההגירה וכי מתווה האו"ם עדיין על הפרק. בנט אומר לה שלא ידע על כך ומציע לבחון את הנושא.
29 במאי 2018 // התקווה האחרונה
פז ודוד נפגשים עם שר החינוך בלשכתו בתל־אביב. דוד אומר לבנט: "נראה שכרגע המאבק של דרום תל־אביב תלוי בך. אתה התקווה האחרונה לפני קבלת מתווה האו"ם. אם תשתכנע שמתווה האו"ם המשופר ראוי, נקבל את הדין בלית ברירה, אבל אנחנו מבקשים רק דבר אחד: שזה לא יחזור עוד פעם בהפתעה. מבחינתנו שיהיה אפילו דיון קצר בממשלה בטרם חותמים עליו, אבל שיהיה".
בנט מסכים ומבקש לשמוע מהם את הטיעונים נגד מתווה האו"ם. הם חוזרים על הנקודות שהעלו ברשות האוכלוסין וההגירה. בנט שולח הודעה להורוביץ, ובה הוא דורש דיון בממשלה לפני כל אישור של הסכם עם האו"ם. במקביל ממשיכים גורמי רשות האוכלוסין וההגירה בניסיונות השכנוע מול פז ודוד.
21 ביוני 2018 // גדולתו של מנהיג
פגישתם האחרונה של פז ודוד עם אנשי נתניהו מסתיימת בפיצוץ, שאחריו מבינים שני הצדדים שאין בסיס להסכמה.
הפגישה מתקיימת בלשכת ראש הממשלה בירושלים ונוכחים בה הרל"ש הורוביץ (שמכהן בשלב זה גם כממלא מקום מנכ"ל המשרד), ראש המל"ל בן־שבת, פז ודוד. הורוביץ רומז שהוא מודע לקשר של הפעילים עם בנט וממליץ להם: "כדאי לכם ללכת עם מי שיש לו כוח פוליטי ומסוגל להביא תוצאות מאשר עם מי שמבטיח שיפתור את הבעיה, אך אין לו את הכוח הפוליטי לעשות זאת".
בן־שבת חוזר ומתאר את מתווה האו"ם כאופציה האחרונה שנשארה אחרי קריסת תוכנית הגירוש. פז ודוד מסרבים שוב ושוב לקבל את הנחת העבודה הזאת, ואז פונה הורוביץ לפז ואומר: "את יודעת, שפי, גדולתו של מנהיג אמיתי נמדדת לא רק בקבלת החלטות פופולריות. מנהיג אמיתי הוא זה שיכול ללכת נגד הזרם כשצריך ולקבל גם את 'ההחלטות הפחות גרועות'".
פז ודוד מביטים זה בזה מחייכים ו"נותנים כיף" מול עיניו המשתאות של הורוביץ. "מותר לדעת מה בדיוק קרה פה?" שואל הורביץ, ופז עונה: "דוד הכין אותי קודם לכך שאתה הולך לומר את המשפט הזה".
הורוביץ מסיים את הפגישה, ומכאן ואילך ישרור נתק ארוך בין הצדדים.
3 ביולי 2018 // שקד נכנסת לתמונה
פז ודוד מבינים שהתנגדותו של בנט ל"מתווה בהפתעה" היא הבלם האחרון נגד החזרה למתווה האו"ם, ונפגשים עימו שוב בלשכתו בתל־אביב. הפעם משתתפת בפגישה גם שרת המשפטים איילת שקד. בנט מספר שראש המל"ל "רדף אחריו" וניסה לשכנע אותו לקבל את מתווה האו"ם המעודכן, אך הוא סירב לשמוע על כך.
24 בדצמבר 2018 // פגישה עם נציגת האו"ם
שרון הראל, הנציגה של נציבות הפליטים, מאותתת לפעילים שמתווה האו"ם עדיין חי וקיים. היא נפגשת עם דוד, אומרת לו שעוד אפשר להניע מחדש את המתווה המשופר, ומנסה להפיג את חששותיו. "אם נלך ביחד", היא אומרת, "נוכל לעשות דברים מדהימים".
באותו ערב משוחח דוד עם שפי פז ומעביר לה את עיקרי השיחה. פז מחייכת בעצב ואומרת: "כן, קץ הציונות. להפוך את ישראל ממדינת המקלט של העם היהודי למדינה של הגירה חופשית".
סוף דבר // "תעצרו את האסון הזה"
"הסיפור הזה יושב על ליבי כבר חודשים", אומרת פז. "עד היום סירבתי להוציא אותו מסיבות של אמון ויושרה. הבטחות, כך חינכו אותי, לא מפירים. אבל הבטחות כן מפירים. נתניהו הפר את ההבטחה להחזיר את דרום תל־אביב לתושביה, והתסכול והייאוש גברו עליי. כל המערכות כבר נעולות על מתווה האו"ם האסוני, וקיים סיכוי גבוה שמיד אחרי הבחירות נתניהו ודרעי יעבירו את המתווה בחטף וללא כל דיון ציבורי.
"לעולם לא אבין מדוע נתניהו נכשל כישלון חרוץ בסילוקם של כמה עשרות אלפי גנבי גבול שכפו את נוכחותם על תושבי המדינה החלשים ביותר", מוסיפה פז. "לעולם לא אבין מדוע הוא מעדיף את פתרון הכניעה של האו"ם על פני פתרון אמיץ וציוני".
והיא מסכמת: "אנחנו קוראים לחברינו בציבור ובכנסת להציב את מתווה האו"ם כקו אדום לממשלה הבאה, תהא אשר תהא. אל תיתנו לאסון הזה לקרות. כל אדם שיקדם הבנות עם מוסדות האו"ם העוין לישראל, על מנת להכשיר את המסתננים ולסלול את הדרך לאיחוד משפחות ולפתיחת השערים להסתננות מחודשת, ייתקל בהתנגדות עזה שלנו ושל המחנה הלאומי. יש גבולות שלא חוצים אותם".
לשכת נתניהו: ההסכם עם האו"ם ירד מהפרק
מלשכת נתניהו נמסר בתגובה: "המגעים עם האו"ם בנוגע למסתננים הופסקו לחלוטין ובשלב זה לא מתקיימים שום מגעים בנושא. ראש הממשלה והמל"ל בוחנים את האפשרויות השונות בעניין הוצאת המסתננים. איננו מתייחסים לדברים שנטען שנאמרו, בין אם נאמרו ברצינות ובין אם בבדיחות הדעת".
מהליכוד נמסר כי "תושבי דרום תל־אביב חשובים מאוד לראש הממשלה נתניהו, וכפי שעצר באופן מלא את ההסתננות הבלתי חוקית לישראל על ידי בניית הגדר בדרום, כך הוא גם יגיע לפתרון הטוב ביותר בנוגע להוצאת המסתננים השוהים במדינה. ראש הממשלה בוחן את האפשרויות השונות בעניין הוצאת המסתננים מישראל. כל טענה אחרת בנושא איננה אמיתית". מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "במסגרת הטיפול בסוגיית המסתננים נפגשים נציגי הרשות והנהלתה עם גורמים שונים לקידום הנושא, לרבות עם נציגי התושבים בדרום תל־אביב. אין בכוונתנו להרחיב או לפרט את תוכן הפגישות". בנציבות האו"ם לפליטים אומרים כי "נציגי הנציבות נפגשים עם כל הצדדים המעורבים, תומכי המתווה ומתנגדיו, כדי להסביר את יתרונותיו הרבים והנדירים של המתווה ולתת מענה לחששות שעולים מן השטח. לצד יציאה של פליטים רבים ומתן מעמד לנותרים, המתווה אמור לספק הכשרות מקצועיות ולעודד פיזור גיאוגרפי וולונטרי בישראל. מצב זה יביא לרווחה מיידית בריכוזי הערים הצפופים שבהם התיישבו מבקשי מקלט רבים, יפחית את הנטל מהעיריות וממשרדי ממשלה, ויקדם פתרונות עבור פליטים פגיעים, שזקוקים להם כצורך קיומי מיידי".
