"התחושה הטובה שיש במעשה טוב"

נעם פוגל הייתה בת 11 בלבד כשנתקלה בכתבת טלוויזיה על אלון לוי, ילד הסובל ממחלת ניוון השרירים "דושן", ועל עמותת "חיים לאלון" שמנסה למצוא תרופה למחלה.

"באותו רגע החלטתי שאני רוצה לתרום למטרה", מספרת פוגל, כיום בת 14, שלומדת בכיתה ט' בבית הספר הכפר הירוק. "אלון סיפר בכתבה על עצמו ועל המחלה וזה נגע לי בלב. הדרך שבה פועלת העמותה היא מכירת משלוחי מנות לפורים, שכל אחד מהם עולה רק 12 שקל. אירגנתי קנייה מרוכזת לילדי השכבה, והכסף שנאסף הוקדש לחקר המחלה".

שנה לאחר מכן, פוגל כבר הייתה בחטיבת הביניים. היא פנתה לצוות בית־הספר, ביקשה לחזור על הפרויקט ונענתה בחיוב. הפעם כבר עזרו לה להכין מערך של הרצאה בנושא, שאותה מעבירה פוגל עד היום בכיתות השונות. "במסגרת ההרצאה אני מראה סרטון של העמותה, מסבירה על אלון, על המחלה עצמה ועל הפרויקט", היא מספרת. "חשוב לי לדבר על זה בעצמי על מנת לתת אספקט אישי יותר".

כיום הפרויקט מעט שונה. לקראת פורים אוסף בית הספר כסף על מנת לרכוש מהעמותה משלוחי מנות. במקום שקיות ארוזות, העמותה שולחת פרודוקטים, וילדי בית הספר אורזים את משלוחי המנות ומחלקים אותם למי שקנה. היוזמה לכך הגיעה מהתלמידים, שרצו להיות שותפים בתהליך מעבר לעניין הכספי. הפרויקט עדיין בעיצומו, והשנה גויסו בבית הספר כבר כמעט 10,000 שקלים.

אלעד לוי, אביו של אלון ומקים העמותה, מספר: "חלק מהאג'נדה שלנו הוא לא רק שיעזרו לנו ויקנו, אלא גם העניין החברתי. זו השנה הרביעית שנעם מקדישה זמן ומאמץ עבורנו, וזה מה שכיוונו אליו – אלמנט ה'תעביר את זה הלאה', החיבור החברתי שנוצר בין אנשים למען מטרה טובה".

בסוף השבוע האחרון, כשלוש־ארבע שנים אחרי אותה כתבה בטלוויזיה, הכירו לראשונה פוגל ולוי במפגש מרגש. "אלון היה אלון", מסביר אביו, "הוא היה חצי נבוך, חצי מודה, בלי לומר מילה ראו עליו כמה כוח הוא מקבל מהתחושה שהוא לא לבד". פוגל מעידה שהתקבלה בזרועות פתוחות. "הרגשתי נוח לדבר, לשאול, סיפרתי להם על הפרויקט וראיתי עד כמה הם מתרגשים לשמוע. הרווחתי גם את הזכות להכיר את המשפחה המדהימה הזאת וגם את התחושה הטובה שיש במעשה טוב".

מתפרסם במסגרת שיתוף פעולה עם עמותת "רוח טובה"