מתחממים
לסרט של בוסטון יהיה סוף מפתיע?
אם היינו צריכים להמר בתחילת העונה על השאלות יככבו בכתבה הזאת, לא היינו מנחשים ששאלה על הסלטיקס תופיע בניסוח הזה. אבל זה המצב הנוכחי של בוסטון, שלמרות מגמת השיפור וההתפוצצות מול גולדן סטייט נמצאת רק במקום החמישי במזרח, הרבה מתחת לציפיות שלה. קיירי ארווינג טען לפני פחות מחודש שאף קבוצה לא יכולה לנצח את בוסטון בסדרה של הטוב משבעה משחקים, הצהרה שאפשר לפרש כהבעת אמון של מנהיג במה שיש לו בידיים. הבעיה היא ששאר האמירות והמעשים של ארווינג לא מתיישרים עם הקביעה הזאת: הוא עקץ בפומבי את הצעירים שלו, סירב להתחייב לגבי עתידו אחרי שכבר אמר שיחתום על חוזה חדש, ובאופן כללי לא הצליח להפוך את הסלטיקס ליחידה מנצחת, למרות הכישרון הרב שיש בה. מעכשיו עד הסוף, הפרויקט הזה ייבחן בזכוכית מגדלת.
האם טורונטו תעמוד בלחץ הפעם?
היא מכירה מצוין את הסרט הזה ‑ הניצחונות נערמים, הציפיות גבוהות, ואז מגיע לברון ג'יימס ומפוצץ לראפטורס את הבלון בפנים. כרגע נראה שכל עוד קוואי לנארד מנווט את הספינה זה יסתיים אחרת, ולא רק בגלל שלברון לא נמצא בפריים הפעם. מבעד למספרים המדהימים של ג'יימס הארדן, להצגות של פול ג'ורג' ולפריחה של יאניס במילווקי, לנארד שכבר יודע איך זה לקחת אליפות מספק בטורונטו עונה מדהימה בדרכו. הוא נהנה מצוות מסייע מצוין בראשות פסקאל סיאקאם בעונת פריצה וסרג' איבקה היציב. מאז שהאולסטאר הסתיים לנארד משחק קצת פחות אבל שומר על אותה רמה גבוהה. הלו"ז של טורונטו עד הפלייאוף נוח למדי, מה שיאפשר למאמן ניק נרס לשמור עליו ועל קייל לאורי רעננים מספיק לקראת הקרבות האמיתיים.
מי תהיה הסוס השחור?
המועמדות העיקריות לתואר הזה מגיעות מהמערב: לראשונה קוראים סן אנטוניו, לשנייה ל.א קליפרס. הספרס לא נמצאים העונה בטופ 10 באף קטגוריה סטטיסטית בולטת, אבל עדיין מדובר בקבוצה של גרג פופוביץ' על כל מה שזה אומר, וכרגע היא גם הדבר הכי לוהט בליגה בזכות למרקוס אולדריג' ודמאר דרוזן שתרמו יחד במהלך שמונת הניצחונות הרצופים שלה 45 נקודות ו־15.3 ריבאונדים. הקליפרס ניצחו בששת משבעת המשחקים האחרונים, בין היתר את בוסטון שחטפה ממנה 140 נקודות ואת אוקלהומה סיטי. לו וויליאמס הפך לשחקן שקלע הכי הרבה נקודות מהספסל בתולדות ה־NBA, ויחד עם דנילו גלינארי שצולף שלשות בלי הכרה ומונטרזל הארל הנפלא הם משכיחים את העזיבה של טוביאס האריס לפילדלפיה.
מה הסיכוי שגולדן סטייט תמעד?
לאורך העונה התשובה הזאת יכולה לנוע מ"פחחחח" ל"כנראה שלא, אבל". אחרי הבומבה שחטפה מבוסטון האופציה השנייה הייתה יותר רלוונטית, עכשיו הראשונה. בלי קווין דוראנט גולדן סטייט השיגה שני ניצחונות חוץ על יוסטון ואוקלהומה בזכות סטף קרי וקליי תומפסון שנמצאים בכושר מעולה, והשחקן שהיא הכי צריכה לשים לב אליו הוא דמרקוס קאזנס. למרות היד הלא מאופסת מבחוץ הסנטר המתקמבק יודע להשפיע על המשחק בהגנה ובאסיסטים, וגם מוצא דרכים לקלוע. זה משמעותי עבור קבוצה שהדבר העיקרי שהיה חסר לה בשנים האחרונות הוא כוכב בעמדה 5. עד הפלייאוף סטיב קר יקבל הזדמנות להריץ את בוגי יותר ויותר, וכשהוא יעלה עוד הילוך כבר לא יהיה איך לבנות על זה שהווריורס יאבדו את השלטון, גם לא למילווקי המצוינת. סורי, ליגה, את צריכה לחכות עוד קצת.
מה נסגר עם יוסטון?
את העונה המוזרה של יוסטון אפשר לחלק לשניים - הארכת רצף משחקי הלפחות 30 נקודות המעצבן של ג'יימס הארדן, ומה שקורה מהרגע שהרצף הזה נעצר. ב־32 המשחקים האלה יוסטון הייתה הארדן באופן מוגזם, לטוב ולרע. הדומיננטיות שלו הייתה מוחלטת, ובשלב מסוים המאמן מייק ד'אנטוני הודה ש"קצת קשה לחבר'ה שהארדן זורק בכל פעם". מה־14 עד ה־27 בינואר הוא קלע 87 סלים רצופים בלי אסיסט! יוסטון עמדה בתקופה הזאת על מאזן 11:21 בינוני, ומאז שהמרדף הזה על הפרק יותר היא ניצחה בשמונה מתשעה משחקים, כשההפסד היחיד היה לגולדן סטייט. קלינט קאפלה, כריס פול ואריק גורדון שהיו פצועים בתקופה בה הארדן השתולל בריאים עכשיו, והם היו שם לצידו גם כשהרוקטס כמעט שברו את ההגמוניה של גולדן סטייט בגמר המערב האחרון. יהיה כיף לראות אותם לוקחים את האלופה לקצה גם העונה.
לפנייה לכתב/ת 
