התאהבתי ביהדות

בצל פסטיבל איזרוחו של אמרה יהושפט סטודמאייר, הכדורסל הישראלי קיבל עוד חיזוק של אמריקאי שנולד, גדל והתחנך כנוצרי – והיום נחשב יהודי כשר ואזרח מן המניין. קבלו את טרנס ווטסון, או בשמו העברי נועם תמיר, שהצטרף להפועל באר־שבע. בינתיים הוא הספיק להיפצע ולסיים את העונה, אבל כמי שמקדיש את חייו לאמונה, זה לא מה שישבור אותו.

תחילת המסע הרוחני היה באיסלנד הקפואה, אי־שם בתחילת העשור. "שיחקתי בעיר קטנה ואני חושב שהייתי האפרו־אמריקאי הראשון שהתושבים בה ראו מימי חייהם", משחזר ווטסון. "שם התחלתי להתעמק בנצרות, בשלב הראשון באמצעות קריאת הברית החדשה. נשארתי עם הרבה שאלות שלא מצאתי עליהן תשובות. באחת הפגרות, חבר בשם גרג המלין ששיחק בקריית־ביאליק, הציע לי לבוא לחופשה אצלו. הוא אמר שזה מקום נהדר וכך באמת הרגשתי. נדהמתי לראות את הדבקות של הישראלים ביהדות. לפתע הבנתי שאלוהים נמצא ממש מולי.

"כשחזרתי לאיסלנד, החלטתי שאני צריך לקרוא גם את הברית הישנה. עניין אותי ללמוד על אברהם, האיש הראשון שלקח על עצמו את האמונה באלוהים. הבנתי שהברית החדשה היא פרק שני לסיפור שמתחיל בברית הישנה. כך הבנתי שישו היה יהודי. זה עוד יותר גרם לי להתעניין ביהדות והמשכתי להעמיק בקריאה. בפגרה חזרתי לעיר הולדתי ווסט בלומפילד. זה פרבר של דטרויט וחיים שם המון יהודים. כנער הייתי משחק כדורסל והילדים מסביבי הלכו ללמוד לבר מצווה. באותה פגרה פתאום שמתי לב שממש לידי יש מרכז יהדות גדול עם דגל ישראל. התחלתי מדי פעם להגיע למרכז שנקרא 'טמפל שיר שלום'".

ואיך נוצר החיבור לכדורסל הישראלי?

"התקשר אליי הסוכן שלי ואמר שיש קבוצה בליגה השנייה שהתרשמה ממני. הרגשתי מבורך. אחרי כל מה שלמדתי פתאום הייתה קבוצה בישראל שרוצה אותי. לא חשבתי פעמיים. הגעתי לישראל, אבל לא לת"א איפה שכל מוקדי הבילוי, אלא דווקא לקריית־גת, שנחשבת לעיר שהתושבים בה מסורתיים. אף אחד שם לא ידע שהיהדות מסקרנת אותי. שהתאהבתי ביהדות. החברים שם היו מזמינים אותי אליהם לשבתות ולבית כנסת. ראו שאני נבוך, אבל לא ידעו שהמבוכה היא בגלל שאני מנסה ללמוד ממה שהם עושים. רציתי ללכת לבד לבית הכנסת, אבל לא היה לי אומץ. לאחר אותה עונה עברתי לשחק בפינלנד והרגשתי רע. רציתי לחזור לישראל כי הבנתי שזה המקום בשבילי. אז חזרתי לעונה בהפועל כפר־סבא מהליגה השנייה. לאחר מכן יכולתי להרוויח 25 אלף דולר בחודש בארצות אחרות, אבל הייתה לי הצעה מאשדוד בליגת העל, וזה הרגיש לי הכי נכון לשחק בארץ שאני מחובר אליה".

"ויתרתי על הרבה כסף"

החוזה באשדוד הסתיים בתום העונה שעברה והוצע לווטסון להמשיך, אבל בפעם הראשונה בקריירה הוא אמר "לא" לקבוצה מארץ הקודש. "כבר הייתי עמוק בהליך גיור בארה"ב ורציתי לסיים אותו כמה שיותר מהר. ויתרתי על הרבה כסף ולא פתחתי את העונה בישראל", הוא מספר.

איך היהדות משפיעה על סגנון חייך?

"אני לא אוכל דגים לא כשרים. לא אכלתי חזיר כבר שנים. ועם כל הקושי כאמריקאי, אני גם לא אוכל צ'יזבורגר. בקיצור, כשהמשפחה עושה ברביקיו, אני אורח די קשה. אני נהנה מהשבת. ארוסתי מדליקה נרות. אנחנו עושים ארוחה ומתפללים. היא גם נמצאת בעיצומו של הליך גיור. הילד שלנו, בן ארבעה חודשים, יגדל כיהודי וישראלי".

לפני מספר שבועות סיימת הליך גיור ארוך ותובעני.

"הסוכנות היהודית בדקה את הרקע שלי בזכוכית מגדלת. אני לא חושב שאנשים יכולים לשאול אותי כל כך הרבה שאלות כמו שהם שאלו. למזלי אני נימול מלידה, אז נחסך ממני ההליך הלא פשוט עבור אדם בגילי".

ברגע שמדינת ישראל הכירה ביהדותו הוא עשה עלייה וחתם בהפועל באר־שבע, שהייתה זקוקה בדחיפות לשחקן פנים שיוריד מהעומס על ג'אקים דונלדסון הוותיק. ווטסון התאים כמו כפפה ליד. כבר במשחק הראשון נגד האקסית אשדוד הוא קלע 15 נקודות ב־18 דקות. גם במשחק השני, בניצחון שלשום על הפועל אילת שהציב את באר־שבע במקום החמישי, הוא היה משמעותי, אך דקה לסיום ספג מכה קשה וירד מדדה לחדר ההלבשה. האבחנה הקשה הגיעה במהירות: קרע בגיד אכילס. "ההיכל היה רועש מאוד, אבל שמעתי את הרעש של הקרע", הוא מתאר את הרגע בו סיים את העונה מוקדם מהצפוי, אבל לא נשבר: "אחזור טוב יותר ואהיה מוכן להילחם עבור הקבוצה".

הצעד הבא אחרי שתחלים הוא להצטרף לנבחרת ישראל? המתאזרחים האמריקאים לא ממש אוהבים להיות פה בקיץ.

"אשמח להיות בנבחרת. זה יכול להיות מדהים. אני מתכנן להיות בישראל בקיץ בלי קשר לכדורסל. אם אהיה בנבחרת ישראל, אשחק כל כך חזק שיצטרכו לגרד אותי מהפרקט".