לך ואל תחזור
בשורות מעודדות מכנס סרטן השד העולמי. מחקר אחד גילה כי תרופה שניתנת לאחר ניתוח כריתה מפחיתה מאוד את הסיכון לחזרת סוג מסוים של המחלה. בסוג אחר של גידול התגלה מדד שיכול לנבא אם הטיפול יצליח או לא
סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים. מדי שנה מאובחנים כשני מיליון מקרים חדשים בעולם וכ־5,000 מקרים בישראל. הטיפול במחלה תלוי בפרמטרים רבים הקשורים במאפייני החולה ובמאפייני הגידול. בין היתר נבדקת רמתו של החלבון HER2. אצל 15־20 אחוז מהחולות קיים ביטוי יתר של החלבון, מה שגורם להתרבות בלתי מבוקרת של תאים ממאירים ולהתפתחות הגידול הסרטני. מרבית המקרים הללו מאובחנים בשלב המוקדם, שבו מטרת הטיפול הינה ריפוי.
טרום עידן התרופה הרספטין, סרטן השד מהסוג הזה נחשב לאלים יותר. אצל מחצית מהחולות חזרה המחלה תוך חמש שנים מהאבחנה הראשונית. כיום המספרים נמוכים יותר, אולם למרות הטיפול בסרטן הזה באמצעות טיפול המשלב הרספטין וכימותרפיה, המחלה עדיין נחשבה אגרסיבית. על פי מחקרים מהעולם, אחת מתוך שלוש חולות המוגדרות בסיכון גבוה להישנות המחלה וטופלו בהרספטין ובכימותרפיה יסבלו שוב מסרטן השד. ובמרבית המקרים, כשהמחלה חוזרת היא הופכת לגרורתית.
כיום, בשלב המחלה המוקדם, בחולות הנמצאות בסיכון גבוה להישנות המחלה, מקובל לתת טיפול המשלב את התרופות פרג'טה והרספטין כטיפול טרום ניתוחי ובמשך שנה לאחר הניתוח. לפני הניתוח המטרה היא להקטין את הגידול ואת הבלוטות הנגועות ובכך להגדיל את הסיכוי לניתוח משמר שד. לאחר הניתוח, כך הוכיחו מחקרים, שימוש בתרופות האלה מפחית את הסיכון להישנות המחלה בכ־25 אחוז, ולכן הטיפול הזה הפך לסטנדרט המקובל בישראל ובעולם.
תגובה לטיפול טרום ניתוחי תימדד באמצעות מדד ה־PCR (תגובה פתולוגית מלאה), המראה אם נותרו שאריות מחלה בשד ובבלוטות הלימפה באמצעות הערכה פתולוגית. בפועל, הרופא שולח דגימה של הגידול לאחר הניתוח למעבדה הפתולוגית על מנת להבין האם הטיפול התרופתי לפני הניתוח היה אפקטיבי. למה זה חשוב? כי מדד PCR יכול לנבא את סיכויי ההישרדות של חולות: מי שנשארו עם שאריות מחלה למרות הטיפול הינן בעלות סיכויי הישרדות נמוכים יותר בהשוואה לאלו שהשיגו PCR ונותרו "נקיות".
"כשמגלים בבדיקה במעבדה שהייתה תגובה פתולוגית מלאה, המשמעות היא שאין גידול - לא בשד ולא בבלוטות", מסבירה ד"ר נעה אפרת בן ברוך, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים קפלן ומומחית בטיפול בסרטן השד. "עם נשים שלא הייתה להן תגובה פתולוגית מלאה אנחנו נמצאים בבעיה".
מחקר חדש, שהוצג בכנס סרטן השד העולמי, בדק 1,486 נשים שחולות בסרטן שד מסוג HER2 חיובי. הן טופלו בהרספטין או בשילוב של הרספטין ופרג'טה ולאחר מכן עברו ניתוח להסרת הגידול. החוקרים חילקו את אלו שלא השיגו PCR (נשארו עם שאריות מחלה בשד או בבלוטות לאחר הניתוח) לשתי קבוצות באופן אקראי: חלקן קיבלו לאחר הניתוח את התרופה קדסיילה (Kadcyla) ואחרות קיבלו הרספטין. התוצאות: בתום ארבעה חודשים חזרה המחלה אצל 23% מהחולות שטופלו בהרספטין, לעומת 11% בלבד מהחולות שטופלו בקדסיילה.
עם זאת, אצל חולות שהגיבו לטיפול הטרום ניתוחי ולא נותרו אצלן שאריות מחלה הטיפול המומלץ הוא עדיין שילוב של פרג'טה והרספטין.
"קדסיילה היא למעשה הרספטין משופר, שחיברו אליו כימותרפיה. התרופה נכנסת באופן ממוקד לתא הסרטני והורגת אותו יחד עם הכימותרפיה, ולכן הרעילות שלה יחסית נמוכה", מסבירה ד"ר בן ברוך.
"התרופה הוכיחה יעילות בצורה יוצאת דופן, והתוצאות האלו בהחלט דרמטיות לקבוצת החולות הזו. מדובר בקבוצה קטנה של חולות, אבל המחלה שלהן אגרסיבית יותר ועל כן אנחנו שמחים שכיום יש לנו אפשרות טיפול אפקטיבית עבורן", הסבירו החוקרים.
בסל התרופות האחרון אושר הטיפול של פרג'טה והרספטין לאחר הניתוח ובשנה הבאה תוגש גם התרופה קדסיילה לדיונים עבור החולות עם שאריות המחלה, שהטיפול יכול להיות אפקטיבי עבורן.
מחקר אחר שהוצג בכנס קשור לסרטן השד מסוג טריפל נגטיב, מהווה כ־15 אחוז מכלל מקרי סרטן השד ושכיח יותר בחולות מתחת גיל 50. גידול מסוג טריפל נגטיב מתאפיין בכך שבתאים הסרטניים אין ביטוי לקולטנים לאסטרוגן ולפרוגסטרון ולחלבון HER2, ולכן הגידול אינו מגיב לטיפולים הורמונליים או לנוגדי HER2 - מה שהופך את סוג הסרטן הזה לאגרסיבי, עם שיעורי הישרדות נמוכים וסיכון גבוה לחזרה מהירה והתפשטותה כמחלה גרורתית.
בשל העובדה כי מדובר בנשים צעירות, שחלקן אף מתחת גיל 40, אבחון המחלה הינו בעייתי. נשים בגיל הזה אינן אמורות לבצע בדיקות ממוגרפיה שכן ההמלצה היא לערוך בדיקות סקר מעל גיל 50 ברוב המקרים.
האופציות הטיפוליות בחולות אלה מוגבלות מאוד ומבוססות בעיקר על כימותרפיה. הטיפולים הקיימים לא הצליחו להוכיח עד כה שיפור בהישרדות של החולות, ועל פי המחקרים כמחצית מהן שורדות רק 18־12 חודשים לאחר האבחון.
מחקר שנערך לא מכבר מצא שטיפול בתרופה טיסנטריק יחד עם כימותרפיה מסוג אברקסן מאריך את הישרדות חלק מהחולות – אלה שאצלן יש ביטוי של מעל 1% של הפרוטאין PDL-1. המספרים: 15.5 חודשי הישרדות אצל חולות שקיבלו רק כימותרפיה לעומת 25 חודשים אצל חולות שקיבלו את השילוב. אצל כלל החולות בטריפל נגטיב השילוב הזה גם עושה משהו: הוא מצליח לעכב בחודשיים את התקדמות המחלה.
בכנס סרטן השד העולמי שנערך לאחרונה בסן אנטוניו הציגו החוקרים עדכון של המחקר: הם בחנו את הביטוי של PDL-1 בתאים של מערכת החיסון בסביבה של הגידול והגיעו למסקנה שאצל חולות עם ביטוי גבוה יותר של PDL-1 בתאים אלה המחלה מתקדמת מהר יותר ושיעורי ההישרדות נמוכים יותר. בנוסף, ביטוי גבוה של PDL-1 מנבא את יעילות הטיפול של טיסנטריק וכימותרפיה. זו הפעם הראשונה שבה נמצא כי מדד PDL-1 יכול לנבא תגובה לטיפול בסרטן שד. •
הכותב היה אורח חברת רוש בכנס sabcs בסן־אנטוניו
לפנייה לכתב/ת 
