אם גם אתם, כמוני, נצמדתם למסך הטלוויזיה בזמן מונדיאל 90' באיטליה, אתם בוודאי זוכרים את רוז'ה מילה. מילה, כוכב נבחרת קמרון, הבקיע ארבעה שערים במהלך הטורניר (שניים מהם בהארכה מול קולומביה החזקה, בשמינית הגמר) והוביל את מדינתו להישג השיא של נבחרת אפריקאית בגביע העולם — רבע הגמר.
מילה הפך לאגדת כדורגל לא רק בגלל יכולת ההבקעה שלו, אלא גם משום שבמונדיאל 90' היה כבר בן 38, גיל מופלג עבור ספורטאי. ארבע שנים מאוחר יותר יבקיע במדי הנבחרת במונדיאל בארצות־הברית, ויהפוך לכובש המבוגר ביותר בתולדות המונדיאל. אבל יותר מכל, ייזכר מילה בזכות הריקודים הססגוניים שנהג לבצע ליד דגל הקרן לאחר כל גול. "הריקוד היה אלתור של רגע", אמר פעם מילה, שחגיגת העינטוזים שלו בפינת המגרש הפכה לאייקון בינלאומי וגררה שורה של חיקויים.
בימים אלה מנצלת קמרון את פרסומו העולמי של מילה — היום בן 66 — לטובתה. בשנים האחרונות הוא משמש כשגריר נודד, המשוטט בעולם ומייצג את האינטרסים של המדינה האפריקאית. "העבודה שלי היא דיפלומטיה", אומר מילה בראיון שנערך עימו מביתו בקמרון, "אבל היא מבוססת על היותי שחקן כדורגל מפורסם בעולם". במקביל הוא גם עומד בראש "קרן רוז'ה מילה" הפעילה בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה.
באוגוסט 2017 ביקר מילה בישראל כאורח משרד החוץ. "למען האמת, לפני שבאתי לישראל הכרתי אותה רק מהקריאה בתנ"ך וקצת מהחדשות", הוא מחייך. "הייתי בטוח שאגיע לכאן והכל ייראה כאילו אנחנו עדיין בימי המקרא. לא תיארתי לעצמי שאמצא מדינה כל כך מתפתחת ומודרנית".
הביקור לא התמקד בספורט, אבל באחת מארוחות הערב הרשמיות שנערכו לכבודו של מילה הוא פגש את לירן ג'רסי. ג'רסי, ירושלמי בן 33, הוא המייסד והמנהל של ארגון "שער שוויון", המשתמש בכדורגל ככלי חינוכי עבור בני נוער מהפריפריה, המתקשים להשתלב במסגרות החינוכיות הרגילות. לאחר שיחה קצרה הבין מילה שהוא חייב לשתף פעולה עם הבחור הירושלמי. "הרעיון של תוכנית חינוכית שמבוססת על כדורגל הלהיב אותי", מספר מילה. "בקמרון ישנם נערים רבים שנושרים מבית הספר, וזאת בעיה רצינית. אנחנו מקווים ש'שער שוויון' יעזור לחלק מהילדים האלה לחזור למסלול. לכן החלטנו ליישם את התוכנית במדינה שלנו. יש לה ערך אדיר".
מילה פעל במהרה. לפני כמה חודשים החלה הפעילות הראשונה של "שער שוויון" בקמרון, באחת השכונות של דאולה, העיר הגדולה במדינה. שלא במקרה, זו גם השכונה שבה גדל מילה. "חלק מהמשפחה שלי עדיין מתגורר שם, כולל אחד האחיינים שלי, שהצטרף לתוכנית", הוא מספר.
לא לשווא החליט מילה להציב את הקבוצה הראשונה של "שער שוויון" דווקא במקום בו גדל. "כילד, משפחתי זזה הרבה בגלל שאבי עבד בחברת הרכבות", הוא מספר. "הדבר היחיד שהיה קבוע בילדות שלי זה הכדורגל. בכל פעם שהגענו למקום חדש הייתי מחפש את הדבר שהכרתי הכי טוב — המגרש. אבל עד גיל 13 שיחקתי כדורגל רק עם חברים, לא במסגרת מקצועית. אם בתקופתי הייתה תוכנית כמו 'שער שוויון', אין ספק שהיא הייתה עוזרת לי להתאקלם חברתית ולהשתפר כשחקן כדורגל".
עד כה נפתחו כבר עשר קבוצות שונות של "שער שוויון" ברחבי קמרון, הכוללות כ־200 ילדים בסך הכל. אחת המטרות של מילה היא להרחיב את התוכנית לכל רחבי המדינה ולהפוך אותה לפרויקט לאומי בשביל הדור הבא. מילה, אגב, אינו לבד. גם במדינות אחרות ברחבי העולם החליטו לאמץ את תוכנית "שער שוויון". השנה תפעל התוכנית בשמונה מדינות ברחבי העולם, בהן סרביה, גמביה, רומניה, סווזילנד, דרום־אפריקה והודו. מי שזיהה את הפוטנציאל של התוכנית ומסייע לה להצליח ברחבי העולם הוא משרד החוץ הישראלי, באמצעות השגרירויות שלו.
לא פחות חשוב ממחשבים
ג'רסי, האיש מאחורי "שער שוויון", פיתח את הרעיון כשנחשף כסטודנט לבני נוער שמסתובבים ברחובות במקום ללמוד בבית הספר. הרעיון היה להחזיר את הילדים האלה אל הכיתה ולהעניק להם תחושת הצלחה חינוכית וחברתית, באמצעות המשיכה שלהם לכדור. "הרבה ילדים בישראל מאוד אוהבים כדורגל, בעיקר באוכלוסיות של פריפריה חברתית וגיאוגרפית", הוא מסביר. "חלקם לא מוצאים עצמם משתלבים במסגרות, אם מסיבות כלכליות או חברתיות, ומידרדרים לכל מיני דברים רעים. אנחנו אומרים להם, 'אתם רוצים להיות חלק מקבוצת כדורגל? פעמיים בשבוע יש לכם אימון במגרש של בית הספר, עם מאמן מקצועי, תלבושות וציוד. אבל, פעמיים בשבוע אתם גם נכנסים למרכז למידה, שבו תקבלו סיוע בשיעורי בית, תגבור במקצועות שונים ופעילויות חברתיות'. הכדורגל הוא התמריץ להביא אותם לשם, אבל מה שחשוב לנו זה הלימודים, הערכים".
התוכנית, הפועלת באמצעות מתנדבים, זכתה להצלחה מסחררת בישראל וכרגע יש בה 230 קבוצות, הכוללות כ־3,500 ילדים ונערים, ממג'דל שמס בצפון ועד מצפה־רמון בדרום. לפני שנתיים, "ממש בלי כוונה" כפי שהוא אומר, מצא עצמו ג'רסי מייצא את התוכנית גם לחו"ל, בסיוע נלהב של משרד החוץ.
"אני קורא לזה 'דיפלומטיה חדשנית'", אומר רון פרושאור, לשעבר שגריר ישראל באו"ם וכיום ראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה במרכז הבינתחומי, המסייע להפצת "שער שוויון" ברחבי תבל. "ישראל היא 'סטארט־אפ ניישן' וזה יפה, אבל אני טוען שהחדשנות שלנו היא לא רק בנושא של טכנולוגיה. כל הרעיון של 'שער שוויון' הוא חדשני, והמטרה שלנו היא לשווק אותו בעולם. לא רק משום שאנחנו רוצים לספר לעולם משהו על ישראל, אלא מפני שאנחנו מזהים שגם במדינות אחרות יש צורך בפרויקט הזה. אז נכון, זה לא עוד איזה צ'יפ מחשב שהמצאנו כאן בישראל, אבל 'שער שוויון' מציב אותנו בחזית החדשנות החברתית". •
