החיפזון מהשטן

רוברט מולר, החוקר המיוחד שמונה על ידי משרד המשפטים האמריקאי לחקור את סוגיית הקשרים ושיתוף הפעולה בין גורמים רוסיים לבין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות, הגיש שלשום דין וחשבון סופי. הדוח קובע, חד־משמעית, שלא היה שיתוף פעולה כלשהו עם הרוסים, לא היו קשרים חשודים ולא הייתה קנוניה. מולר מטהר לחלוטין את טראמפ מכל חשד בנושא זה – וגם את עוזריו, יועציו ומקורביו. ניצחון אדיר לטראמפ: "הוסרה עננה מעל הנשיא", כתב בפרשנות ראשית העיתון "ניו יורק טיימס".

המסקנות של מולר נפלו על התקשורת האמריקאית כולה כרעם ביום בהיר, הדהימו ובילבלו אותה. היה מרתק לראות על מסכי טלוויזיה כיצד צוותי הפרשנים של CNN, שטענו בעבר בביטחון עצמי רב שדוח מולר ימצא את טראמפ אשם בקנוניה רוסית, מתאמצים ומתפתלים להסביר את המסקנות כפי שפורסמו בזמן אמת. לא שמעתי - אולי לא הקשבתי מספיק טוב - את הביטוי המתבקש: סליחה, טעינו.

וטעיתם בגדול. לא היה כלי תקשורת חשוב אחד באמריקה שלא קבע בלי היסוס כי טראמפ ומטה הבחירות שלו שיתפו פעולה עם גורמים רוסיים רשמיים כדי להטות את תוצאות הבחירות לנשיאות ו/או כדי להיטיב עם עסקי טראמפ ומשפחתו.

כעת ניגשת התקשורת האמריקאית לחשבון נפש עמוק. איפה טעינו? - תוהים בכירי הכותבים - כאשר הסקנו מהדלפות חלקיות ומגמתיות את אשמתו של טראמפ? למה הנחנו שאם יועציו ומנהלי הקמפיין שלו הועמדו לדין בהאשמות כאלה ואחרות, גם טראמפ יימצא אשם? להיכן נעלמה הזהירות העיתונאית שלנו? שיקול הדעת?

אין דומה הזיכוי של טראמפ לחקירות ראש הממשלה נתניהו, שהסתיימו, עד כה, בהמלצות לשלושה כתבי אישום. ובכל זאת, הלקח מדוח מולר בנוגע לסיקור חלקו של נתניהו בפרשת הצוללות עומד בעינו גם אצלנו: זהירות עיתונאית היא נכס שאסור לשרוף אותו כדי להקדים אחרים, קל וחומר לא כדי לתת דרור לשנאות אישיות. חיפזון, גם כאן, מהשטן.

נכון יעשו מפלגות האופוזיציה הגדולות אם יחדלו מלנהל מסע בחירות המתמקד ב"פרשת הצוללות" ויעברו לבקר את נתניהו ואת ממשלתו על מחדלי המדיניות הבולטים בתחומים חברתיים, מדיניים וביטחוניים. כעת במיוחד ביטחוניים.

גנץ וגבאי, צאו מהצוללות ובואו לראות מה קורה בארצנו.