ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מנהל המכינה יובל כאהן. לטענת החוקרים, דחה את החששות שהובעו בפניו
    7 ימים • 27.03.2019
    10 נספים. 17 חוקרים. 2 כתבי אישום (בכפוף לשימוע). אינספור שעות של קרב מוחות בחדר החקירה, ואסון אחד שזיעזע מדינה שלמה
    מיוחד: הדרמה שהתחוללה מאחורי הקלעים בפיצוח תיק נחל צפית
    שוש מולא

    קצין החקירות הוותיק, נצ"מ יוסי תורג'מן, הביט מזועזע בגופות הצעירים שנמשו בזו אחרי זו מנחל צפית, לאחר שנספו בשיטפון באפריל אשתקד, והריח מחדל באוויר. הוא שיער מיד שלא מדובר פה רק באסון טבע, כך מספרים פקודיו, אלא במוות מיותר שלכאורה ניתן היה למנוע. בתוך הבכי וההלם נוכח מותם של תשע הנערות והנער, חניכים ומועמדים למכינת בני ציון שיצאו לטיול גיבוש, נצ"מ תורג'מן היה מאופק וענייני. הוא הורה לחוקרים בשטח להפריד מיד את הניצולים מצוות המדריכים, מחשש לשיבוש בחקירה, ולהסיע משם את כולם – בנפרד – ליישוב עין תמר הסמוך. את יובל כאהן, מנהל המכינה, שהגיע לזירה מיד כששמע על האסון, ואת אנשי צוותו – אביב ברדיצ'ב, מנהל התוכנית החינוכית ואחראי הטיול בפועל, והמדריכה המסייעת נועם דור - הורה תורג'מן לבודד בבית אחר ביישוב.

     

    צילומים: מהאלבום המשפחתי, פייסבוק
    צילומים: מהאלבום המשפחתי, פייסבוק

     

    "מאחר שכל הדרכים היו חסומות בשל מזג האוויר הסוער, הפכנו וילה בעין תמר למעין תחנת משטרה", מספר החוקר רס"מ קובי כהן. "היינו שם עד למחרת בבוקר, שבעה־שמונה חוקרים על 13 חניכים. ישבנו כל פעם ארבעה חוקרים, וכל חניך נחקר בנפרד על הטיול".

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

     

    מדוע החקירה הוטלה דווקא על יחידת ההונאה דרום ולא על הימ"ר?

     

    רס"מ כהן: "אלה לא חשודים רגילים. תורג'מן אמר: 'אני צריך פה אנשים שיודעים לשחק שחמט. משחק מוחות', ולכן זה הוטל עלינו, חוקרים של עבירות צווארון לבן".

     

    רס"ב אמיל יוספוב: "מדובר פה במלח הארץ, החניכים וגם המדריכים".

     

    צוות החוקרים, מימין לשמאל:  רס"מ אורן וקנין, רס"ב איריס אבידן, רס"ב אמיל יוספוב, רס"ב אשר אלימלך, רס"ב קובי כהן. "משחק מוחות"
    צוות החוקרים, מימין לשמאל: רס"מ אורן וקנין, רס"ב איריס אבידן, רס"ב אמיל יוספוב, רס"ב אשר אלימלך, רס"ב קובי כהן. "משחק מוחות"

     

    לאחר שהחוקרים סיימו לגבות עדויות מכל הניצולים, הורה נצ"מ תורג'מן לאנשיו לזמן לחקירה את אנשי המכינה. בהתחלה זה היה רק תשאול, אולם לאחר שהתגלו סתירות בין הגרסאות שמסרו, הורה תורג'מן לחקור אותם תחת אזהרה בחשד ראשוני לגרימת מוות ברשלנות.

     

    17 חוקרים טיפלו בתיק. המדריכה דור נוקתה מכל אשמה, והתיק נגדה נסגר לאחר שבחקירה נמצא כי נהגה כראוי. לפני כשלושה שבועות הודיעה פרקליטות מחוז דרום כי תגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד מנהל המכינה כאהן ונגד המדריך ברדיצ'ב. בתחילה רק ברדיצ'ב נחשד בהריגה, ולכאהן יוחסה גרימת מוות ברשלנות, אך בהמשך הוחמר גם סעיף החשדות נגדו להריגה. כאהן וברדיצ'ב מכחישים מכל וכל את העבירות המיוחסות להם (ראו את תגובתם המפורטת במסגרת). נצ"מ תורג'מן לא זכה לראות את סיכום התיק שניהל. באוקטובר האחרון נפטר בשל מחלה קשה, והוא בן 60 בלבד. 11 חודשים אחרי האסון, החוקרים ביחידת ההונאה במחוז דרום, מבקשים להקדיש את החקירה הזאת לזכרו. וכך הם פיצחו, לדבריהם, את הפרשה, שלב אחרי שלב.

     

    נצ"מ תורג'מן. "לא הספיק"
    נצ"מ תורג'מן. "לא הספיק"

     

    תנאי השטח:
    "לא היה להם סיכוי"

     

    שבועיים לפני האסון, כך עלה מהחקירה, תוכנן במכינת בני ציון טיול בן יומיים כחלק מהגיבוש של החניכים החדשים. הטיול אמור היה להתקיים בנחל צאלים, ב־25 וב־26 באפריל 2018. ארבעה חניכים מצוות הגיוס יצאו לשם לסיור מקדים. בשל התרעות על סכנה לשיטפונות בתוואי הנחל, הוחלט לאחר דין ודברים ביניהם, לשנות את מסלול הטיול, אבל לא לבטלו.

     

    החניכים יצאו לדרך, למרות שאחדים מהם חששו, ולמרות שחלק מההורים התלבטו והזהירו, כך סיפרו אחר כך.

     

    יום לפני האסון נודע על סגירת הכניסה לנחל צאלים בגלל הגשמים. לפי כתב החשדות, ברדיצ'ב אישר כמסלול חלופי את נחל תמר ונחל צפית, ו"הוא מעולם לא טייל בנחלים אלו קודם לכן, לא הכיר כלל את התוואי שלהם, ומבלי שערך הכנה כלשהי לטיול הזה".

     

    רס"ב אשר אלמליח: "החניכים סיפרו כי בלילה הם התמקמו באוהלים ליד נחל צין, עם ברדיצ'ב ודור, ואז יצאו לטייל. בשעה 22:39, נתקלו בשיטפון בנחל צין. ברדיצ'ב העלה בקבוצת הווטסאפ סרטון שלהם עומדים על הכביש, במקום שבו זרמו מי השיטפון". אבל גם נורית האזהרה הזאת, מתברר, לא ריגשה את האחראים לטיול.

     

    למחרת בשעה 11:02 ברדיצ'ב העלה תמונה של החניכים כשהם מטפסים בסולמות של נחל תמר. עשרים דקות מאוחר יותר, כבר היו בדרך לנחל צפית. ב־12:00 בצהריים, בעודם צועדים, החל לרדת גשם, אך איש לא עצר אותם מלהמשיך. החניכים נכנסו לנחל צפית, ובשל היצרות התוואי הלכו בו בטור עורפי. תוך כדי הצעידה הגיעו לתוואי שבו הנחל היה צר ומעוקי כשסביבם קירות בגובה מטרים אחדים.

     

    "בשעה 13:13 לערך", נטען בכתב החשדות, "מי השיטפון אשר נאספו באגן הניקוז שבאזור מישור רותם (רס"ב אלמליח: "זה נמצא במרחק חמישה ק"מ משם") זרמו במהירות במורד הנחל ופגעו בעוצמה בחניכים שצעדו במעוק הצר. מי השטפון סחפו עימם את המועמדים לגיוס והחניכים המנוחים, והטיחו אותם אל הסלעים שבמורד הנחל. כתוצאה מכך עשרה מהם מצאו את מותם". באסון השיטפון נהרגו אלה אור, צור אלפי, גלי בללי, מעין ברהום, אילן בר שלום, רומי כהן, אגם לוי, יעל סדן, עדי רענן ושני שמיר.

     

    ראשונים הגיעו לשטח כוחות החילוץ והפינוי. נצ"מ תורג'מן, אז בתפקידו כקצין האח"מ (חקירות ומודיעין) במחוז דרום, מונה לפקד על האירוע הקשה. חוקרי יחידת ההונאה הוזעקו כעבור שעתיים וחצי. "היינו באירוע אחר ואז הודיעו לנו לעצור הכל, כי יש עשר גופות", אומר רס"מ אורן וקנין. "חלק הלכו למכון הפתולוגי, וחלק מהחוקרים ירדו לזירה".

     

    רס"מ כהן: "ירדנו לשם כדי לשחזר את המסלול שעשו החניכים, וגם העלינו רחפן כדי להסריט את התוואי שבו הם הלכו".

     

    רס"ב אלמליח: "ואז ראינו שאת הנחל מלווים שני מצוקים שהולכים ומתכנסים עד למצב שרק אדם אחד יכול לעבור ביניהם. לא היה להם שם סיכוי".

     

    במהלך גביית העדויות מהניצולים ההמומים, מספר רס"מ כהן, עלה החשד לגרימת מוות ברשלנות.

     

    בזירת האסון. "היינו באירוע אחר ואז הודיעו לנו לעצור הכל, כי יש עשר גופות"
    בזירת האסון. "היינו באירוע אחר ואז הודיעו לנו לעצור הכל, כי יש עשר גופות"

     

    מה עורר את החשד הזה?

     

    "רוב העדויות שגבינו מהחניכים ציירו תמונה שממנה הבנו כי היו התרעות לגבי מזג האוויר הסוער שלא התייחסו אליהן. כלומר שהחקירה נוטה יותר לכיוון הפלילי, ופחות לאסון המוני בגלל הטבע".

     

    רס"ב אלמליח: "זה עלה מהצטברות של עדויות. כשהחניכים רק יצאו באוטובוס מאזור המרכז, ירדו בדרך גשמים, ברד, סערות, והיה חשש להיווצרות שיטפונות, ובכל זאת הם המשיכו".

     

    רס"מ וקנין: "יש רמזים יותר עבים מזה? לילה לפני כן גבר בדואי נסחף סמוך לממשית, ליד הנחל הזה, והיה גם נהג משאית שנסחף למוות בכניסה לעין תמר באותו הלילה".

     

    רס"מ כהן: "לאחר שגבינו עדויות מכל 13 הניצולים, התקבלה החלטה לפתוח בחקירה פלילית באזהרה נגד שלושה חשודים: מנהל המכינה, מנהל הטיול והמדריכה המסייעת". בסופו של דבר, כאמור, התיק נגד המדריכה נסגר.

     

    רס"ב אמיל יוספוב: "שני החשודים (כאהן וברדיצ'ב — ש"מ) הם בעלי יכולות אישיות אדירות, הן מבחינת אישיותם והן מבחינת עברם הצבאי, אבל אף אחד מהם לא היה בעל הכשרה פורמלית כלשהי בתחום הדרכת טיולים".

     

    כאהן, 46, מנהל המכינה, נשוי ואב לשלושה, המתגורר בכפר־אדומים, הוא סא"ל במילואים, שעסק בחינוך. בשנים האחרונות עיקר פעילותו היה במכינה הקדם־הצבאית. שבוע אחרי האסון התפטר מתפקידו. אביב־מרדכי ברדיצ'ב, 27 וחצי, מירושלים, הינו בוגר מכינת בני ציון. לאחר שירותו הצבאי התקבל שם לעבודה כמדריך והתקדם עד שבתחילת ספטמבר 2017 מונה כמנהל החינוכי במכינה.

     

    גם נועם דור, 25 וחצי, מעין־תמר, היא בוגרת המכינה. היא שימשה כמדריכה במכינה וריכזה שם בין היתר את תחום גיוס המועמדים והעשייה החברתית. היא הייתה כפופה ישירות לברדיצ'ב, וכאהן היה אחראי עליה כראש המכינה.

     

    המדריך אביב ברדיצ'ב. לטענת החוקרים, המשיך בתוכנית למרות ההתרעות
    המדריך אביב ברדיצ'ב. לטענת החוקרים, המשיך בתוכנית למרות ההתרעות

     

    גרסת החשודים:
    "לא חשבתי שימותו"

     

    במהלך החקירה, מספרים החוקרים, החשודים הפגינו ביטחון עצמי מופרז, ולא התנהגו כמי שנחת עליהם אסון כבד. "התחושה שלנו הייתה כאילו הם נחושים וחזקים מעל איתני הטבע. 'יש גשם? לא רק שנעבור אותו, אלא נפוצץ אותו'".

     

    בקיץ הקודם, כך התברר לחוקרים בהמשך, חניכי המכינה הוצאו לטיול גיבוש במדבר בתנאי שרב, שגרמו להם להתייבשות. "ופה מתו עשרה ילדים", אומרים החוקרים, "אבל בקרב החשודים הייתה, כך נדמה היה לנו, מעין אדישות. הם נחקרו מספר פעמים, אבל לא התפרקו באף שלב. לא הביעו חולשה. גם אנחנו הורים, והייתה איזושהי ציפייה לראות אותם בהיסטריה. היינו בטוחים, למשל, שהמדריך יבכה, ירעד, יכה על חטא, אבל הוא שמר על קור רוח לאורך כל הדרך. בהתחלה חשבנו שאולי הוא בשוק ראשוני, אבל זאת הייתה, מתברר, ההתנהגות לאורך כל החקירות שלו".

     

    במהלך חקירתו של ראש המכינה, כאהן שב וטען כי הוא "הכין את כולם כנדרש" וכי "סמכתי על הגורמים שלי בשטח". כאהן, כך עולה מהחקירה, היה מצויד בכל המידע וקיבל בזמן אמת את ההתרעות, תחזית מזג האוויר והגשמים ומידת הסכנה להיווצרות שיטפונות, אבל לדברי החוקרים הוא דחה את החששות שהביעו בפניו. בין השאר אמר, "שיטפון לא מגיע מהאדמה, יש לנו טלפון לווייני.... יש לנו מכ"ם גשם, אנחנו לא נעשה שום דבר בצורה עיוורת" ו"המקסימום, הם יראו שיטפונות".

     

    כאהן, אומרים החוקרים, ניסה להראות להם שהוא ערך את כל ההדרכות הנדרשות לצוות כדי להימנע מלהיכנס לנחל בעת שיטפון, שהוא בדק את מכ"ם הגשם, ואף ביקש מהם שיבדקו את אגן הנחל טרם הכניסה אליו, אבל מספרים החוקרים, "אפילו לרגע הוא לא אמר בחקירה: 'לא הערכתי נכון', 'אני מצטער, טעיתי', אלא רק טען: 'עשיתי הכל כנדרש".

     

    לטענת החוקרים, כשבדקו את גרסתו מול אנשי המקצוע שעליהם לדבריו הסתמך, התגלו בה חורים. כך, למשל, כאהן אמר בחקירתו: "התייעצנו לפני שיצאנו לטיול עם חברת 'מטאו־טק' (חברה פרטית העוסקת במתן שירותי ייעוץ אקלימי ומטאורולוגי — ש"מ)". אולם בעלי החברה טענו בפני החוקרים, לדבריהם, כי לא אמרו לכאהן האם לצאת לטיול או לא, אלא רק סיפקו לו נתונים.

     

    גם מספר שתיים שלו, ברדיצ'ב, ניסה לדברי החוקרים להסיר את האחריות למחדל מעל כתפיו, ואמר שכל טיול נעשה באישור ראש המכינה. לטענתם, ברדיצ'ב סיפר כי שיקלל את חוות הדעת המקצועיות שקיבל וטען כי "לפי הפרשנות שלי, לא צפיתי בשום דרך היווצרות של שיטפון. מדובר בטפטוף או במזג אוויר מעונן לכל היותר, ולא ראיתי בזה מזג אוויר סוער".

     

    בפועל, אומרים החוקרים, ברדיצ'ב נתן להם המון אינדיקציות לכך שהיו תמרורי אזהרה ברורים ואובייקטיביים, ושגורמים מוסמכים הביאו לידיעתו בזמן אמת את המידע. אלא שהוא, כך עולה מחקירתו, פירש אותם אחרת. בהשלמת חקירה שביקשה הפרקליטות, ברדיצ'ב טען לדבריהם כי "אכן היה צפי לגשם, אבל חשב שהם יסיימו את הטיול לפני שהגשם ירד".

     

    לדברי החוקרים, כשנשאל מדוע למרות כל התחזיות הקודרות שקיבל, בכל זאת יצאו לטיול, ברדיצ'ב השיב: "כי זה חלק מהחישול של החניכים לחוסן פיזי ונפשי", והוסיף: "ולא חשבתי שימותו אנשים".

     

    חקירת המדריכה:
    "מפחדת שמשהו יקרה"

     

    בניגוד לשני החשודים, המדריכה המסייעת, נועם דור, בכתה בחקירתה. החוקרים הופתעו לגלות כי שני החשודים מתנערים ממנה. "זה נראה כאילו הם מנסים להעביר את האחריות או חלק מהאחריות שבקיום הטיול - אליה", הם מספרים. "אבא של נועם, צביקה דור, הוא סגן מפקד יחידת החילוץ ערבה, והחשודים טענו בחקירה, כי בין היתר הם הסתמכו על חוות הדעת שלו. במילים אחרות, הם ניסו להעביר חלק מהאחריות שלהם למי שנכח באירוע, והמדריכה בשטח אחרי ברדיצ'ב, מבחינת ההיררכיה הייתה דור". בתכתובות לפני היציאה לטיול, אביה של דור שלח לה הודעת חיזוי המזהירה מפני שיטפונות, ואף חידד זאת בהמשך, והיא העבירה אותן לקבוצת הווטסאפ של המכינה.

     

    רס"ב אלמליח היה מי שחקר את דור בפועל. "התפקיד שלה היה לשבת בחפ"ק עם טלפון נייד", הוא אומר. "מדובר בג'יפ שחיכה למטיילים במרחק חמש דקות נסיעה מהנחל, ואמור היה להחזיק עזרה ראשונה. כלומר, היא לא הייתה עם החניכים. כשאני חקרתי אותה, נועם התפרקה ובכתה. היא כל הזמן טענה שהיא ניסתה להזהיר אותם, אבל לדבריה הם לא שמעו לה. דור נחקרה שלוש־ארבע פעמים, ומעבר לאמירות שלה, נחשפתי למסרוני הווטסאפ שהיא כתבה להם בזמן אמת, ובהם היא התריעה מפני השיטפון. היא כתבה: 'אני מפחדת, זאת אחריות גדולה מדי לקחת', והוסיפה 'אי־אפשר לדעת, הטבע לא בשליטתנו, אי־אפשר באמת לצפות איפה יזרום וכמה'. בכל ראיה אובייקטיבית שבחנתי היא דיברה אמת. היא באה והוכיחה שבכל דבר שהיא ניסתה לעשות אל מול הגורמים במכינה - היא נתקלה בחומה בצורה. באחת הפעמים כתבה לכאהן: 'יובל, אני יודעת שסגרנו את העניין מזמן, אבל אני ממש לא מרגישה בטוחה עם זה... שווה לדבר על זה שוב... אני באמת מפחדת שמשהו יקרה תחת אחריותנו'. המנהל השיב לה: 'שום דבר לא יכול לקרות אם נפעל בצורה מחושבת. הדבר היחיד שיכול לקרות זה שלא ייצאו לטיול ולא יראו שיטפון'".

     

    ואלמלא היו לה המסרונים בווטסאפ?

     

    "הזמנתי להעיד אנשים שבפניהם היא חשפה את החששות שלה, בין היתר: אבא שלה, החבר שלה, קבוצת החניכים, כולם אישרו את טענותיה".

     

    הזיהוי באבו־כביר:
    "חיבקנו ועודדנו"

     

    בזמן שחבריהם חקרו את הניצולים ואנשי הצוות בשטח, יצאו אחרים לתחקר את משפחות ההרוגים במכון הפתולוגי באבו־כביר. הם הגיעו לשם ב־17:00.

     

    רס"ב יוספוב: "ההורים התחילו להגיע מכל הארץ לקראת השעה 21:00 בלילה, והגיע גם נציג המכינה. הוא היה בשר תותחים שם. המשפחות דרשו תשובות: 'איך המכינה מוציאה לטיול במזג אוויר כזה?' והוא ענה: 'אני לא קשור לזה בכלל, אני באתי רק כנציג המכינה להיות איתכם'".

     

    רס"מ וקנין: "התפקיד שלנו היה לדלות מידע מבני המשפחות שיביא לזיהוי מדויק של הקורבנות. סימנים מזהים כמו קעקועים, סתימות בשיניים, ניתוחים. ההורים היו בהלם, לא הבינו מה אנחנו רוצים. היה לחץ נפשי מאוד גדול".

     

    רס"ב יוספוב: "היה מקרה שדוד הגיע לזהות את הגופה כי ההורים של האחיינית שנהרגה היו בטיול, והייתה אמא שהבת שלה הייתה נעדרת. מצאו אותה רק בשעה 5:00 לפנות בוקר, וכשהגופה הגיעה, אני התמוטטתי שם".

     

    רס"מ וקנין: "היינו ערים 36 שעות ברציפות, מיום חמישי בבוקר שהתחיל כיום עבודה רגיל, ועד שישי בצהריים, וכל הזמן הזה נצ"מ תורג'מן לא עזב אותנו".

     

    ומה היה אחרי זיהוי הגופות?

     

    "כל הציוד של החניכים הגיע בהוראת נצ"מ תורג'מן ליחידה".

     

    רס"מ כהן: "הציוד היה רטוב, מלא בוץ וקרוע. עיקר העבודה שלנו היה לשייך ציוד לחניך. חלק היה מסומן עם פרטים אישיים, וחלק ללא כל פרט מזהה".

     

    רס"מ וקנין: "הכנו אלבום תמונות, והראינו אותו להורים. בגדול החזרנו להם את הכל. עבודה מאומצת של חודשים".

     

    רס"ב איריס אבידן הייתה אמונה על הקשר והליווי של משפחות הקורבנות. "זה תפס אותנו חזק", היא מספרת. "נכנסנו לזה כמו כל המדינה. מעבר לתפקידנו כחוקרים, אנחנו גם הורים לילדים. זה פצע שלא יגליד, גם אחרי שאפרוש מהמשטרה. הגענו למשפחות בשעות לא שעות, חיבקנו ועודדנו אותן, ונעדרנו מהבתים שלנו לילות".

     

    מה היה הרגע הכי קשה?

     

    "בהחזרת הפריטים שהוצאו מזירת האסון של הקורבנות למשפחות".

     

    רס"מ וקנין: "היה אבא שהטלפון של בתו היה מרוסק והוא הצליח לשחזר אותו".

     

    רס"ב אבידן: "זה היה חשוב להורים כשזיהו את אחד הפריטים של היקרים להם. שמרתי איתם על קשר עד לא מזמן, ודאגתי שתמיד יהיה להם מענה".

     

    יובל כהאן עם הניצולים, חוקרים ואנשי צוות החילוץ בנחל צפית לאחר האסון. "פצע שלא יגליד"
    יובל כהאן עם הניצולים, חוקרים ואנשי צוות החילוץ בנחל צפית לאחר האסון. "פצע שלא יגליד"

     

    ההמתנה לשימוע:
    "במחדליהם האסורים"

     

    בכתב החשדות נגד כאהן וברדיצ'ב נטען כי "במעשיהם ובמחדליהם האסורים, החשודים גרמו למוות של עשרת המנוחים ולחבלה חמורה של שני מועמדים לגיוס, וזאת בקלות דעת, כאשר הם נוטלים סיכון בלתי סביר".

     

    כאהן, נטען, "ידע על התחזיות לגשם ולשיטפונות הצפויים באזור - ולמרות זאת הוא נמנע מלברר עם ברדיצ'ב ערב יום האסון את פרטי המסלול המדויק... כאהן ידע בבוקר יום האסון כי החניכים מתוכננים לטייל בנחל צפית ובנחל תמר - ולמרות ההתרעה הברורה על אפשרות לשיטפונות באזור - נמנע מלבטל את הטיול. כאהן ידע כי החל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צפית בשעה 12:46 - ולא עשה מאומה כדי לבדוק האם החניכים נמצאים בתוך הנחל, ולא הורה כי ייצאו משם לאלתר, ככל שכבר נכנסו אליו".

     

    לגבי ברדיצ'ב נטען כי הוא אישר את היציאה לטיול בנחל תמר ונחל צפית, למרות הצטברות ההתרעות והאזהרות מפני השיטפונות הצפויים בנחלי הדרום, ומבלי שערך הכנה כלשהי לטיול. בכתב החשדות נטען שברדיצ'ב קיבל התרעות על השיטפונות ביום האסון עצמו מגורמים שונים, וכן התרעה ממוקדת וברורה ביותר מנועם דור, בדבר ירידת גשמים באגן הניקוז של נחל צפית עצמו, אך לא מנע את המשך הטיול.

     

    "המציאות שונה מאוד מהמתואר בכתב החשדות", הגיב כאהן בפוסט בתגובה לכתב החשדות. "כדי שמשהו יהיה שונה בצורה מהותית, הוא לא צריך להיות הפוך. מספיק שהוא יהיה שונה. ההבדלים ה'קטנים' הם שיוצרים את ההבדל בין טוב לרע, בין אמת לשקר, בין חייב לזכאי. אני יודע כמה קשה להשהות שיפוט כשקוראים את כתב החשדות. אני מעריך שכל מי שקורא מרגיש לפחות כמו שאני מרגיש בקריאה ראשונה כשאני קורא מה שכתוב בו על מעורבים אחרים. אבל אני יודע שאם כתב החשדות הזה עושה איתם מה שהוא עושה איתי – כנראה שהמציאות שונה מאוד".

     

    בשלב זה כהאן וברדיצ'ב עדיין ממתינים לשימוע, שלאחריו כנראה יוגש כתב האישום. את ההורים זה לא מנחם.

     

    תגובות

    פרקליטיו של יובל כאהן, עוה"ד נתי שמחוני ואסף קליין: "אנו מבקשים תחילה להביע צער עמוק לכאבן של המשפחות, שאיבדו את היקר להן מכל באסון הנורא ושולחים להן את תנחומינו הכנים. באשר להחלטת הפרקליטות על העמדתו לדין של יובל כאהן - ולבטח בעבירה חמורה כעבירת ההריגה - סבורים אנו כי זו איננה מתיישבת עם דמותו של יובל כמנהיג ערכי, איש חינוך מהמעלה הראשונה ועם התנהלותו האחראית, ככלל, ובאירוע המדובר, בפרט. אנו תקווה כי לאחר שנשטח משנתנו במסגרת הליך השימוע, תגיע הפרקליטות לכלל מסקנה כי אין מקום להעמידו לדין".

    פרקליטו של אביב ברדיצ'ב, עו"ד ציון אמיר: "יש בליבו של אביב צער גדול על הטרגדיה האיומה שפקדה את המשפחות, ועל הפצע שנפער אצלם ולא ייסגר. אביב מתכוון לנהל את הגנתו אך ורק בפני הגורמים המוסמכים".

    כשנשאלו לגבי טענות ספציפיות שעולות נגדו מהכתבה, ענו: "התגובה מדברת בעד עצמה".

     


    פרסום ראשון: 27.03.19 , 21:07