שבוע וחצי לפני הבחירות – והמאבק על הנהגת המדינה נותר צמוד: כחול לבן בראשות בני גנץ ממשיכה אמנם להוביל על הליכוד בראשות בנימין נתניהו – אבל גוש הימין גדול יותר מגוש המרכז־שמאל, ולנתניהו הסיכוי הגדול יותר להרכיב את הממשלה הבאה. כך עולה מסקר "ידיעות אחרונות" שערכו ד"ר מינה צמח ומנו גבע ממכון מדגם. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל, גילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית היא פלוס־מינוס 4.4%.
מהסקר עולה כי רשימת כחול לבן מובילה עם 31 מנדטים, ואילו הליכוד נחלש מעט ומקבל 27 מנדטים. מפלגת העבודה זוכה לפי הסקר לתשעה מנדטים, ואחריה יהדות התורה (שבעה מנדטים) , חד"ש־תע"ל (שבעה) והימין החדש (שישה). חמש מפלגות מקבלות חמישה מנדטים כל אחת: כולנו, ש"ס, מרצ, איחוד מפלגות הימין וזהות. שתי הרשימות האחרונות שעוברות את אחוז החסימה הן ישראל ביתנו ורע"מ־בל"ד, עם ארבעה מנדטים כל אחת. מפלגת גשר של אורלי לוי־אבקסיס לא עוברת את אחוז החסימה עם 2.7% בלבד.
תוצאות הסקר מלמדות על תופעה חריגה: יותר מפלגות קטנות מתחזקות ועוברות את אחוז החסימה, וזאת דווקא על חשבון שתי הגדולות, כחול לבן והליכוד, שנחלשות ומאבדות מנדטים. כך, לדוגמה, מפלגת זהות של משה פייגלין, שבסקר הקודם של "ידיעות אחרונות" לא עברה את אחוז החסימה, מזנקת בסקר הנוכחי לחמישה מנדטים. המגמה ברורה: זהות נמצאת במגמת התחזקות – כשהתומכים שלה מגיעים הן מימין והן משמאל.
דפוס ההצבעה הזה מחליש כאמור את שתי המפלגות הגדולות, שמובילות בפער עצום על המפלגות שאחריהן, והשאלה הגדולה לפני הבחירות תהיה אם גנץ ולפיד יצליחו "לשתות בחזרה" מנדטים ממפלגות הלוויין בגושים, או שהמגמה הקיימת דווקא תחזק את המפלגות הקטנות. גם גנץ וגם נתניהו מעריכים כי אם יסתמן קרב צמוד ביום הבחירות, מצביעים של המפלגות הקטנות יחזרו אליהם בניסיון להכריע את הבחירות.
בחלוקה לגושים, הימין יחד עם המפלגות החרדיות מוביל עם 64 מנדטים, לעומת גוש המרכז־שמאל שיחד עם המפלגות הערביות מגיע ל־56 מנדטים. אבל חשוב לציין שמשחק הגושים הזה עלול להטעות. פייגלין, למשל, הוא איש ימין מובהק, אבל חלק לא קטן ממצביעיו הם תומכי מרכז־שמאל. משום כך הוא כבר הודיע שלא ימליץ באופן אוטומטי על נתניהו ושמבחינתו הוא יכול להצטרף לקואליציה בראשות נתניהו או בראשות גנץ. כהן תחת כל ראש ממשלה - נתניהו או גנץ. בהקשר הזה גם צריך להזכיר את "הדם הרע" ששורר בין פייגלין לנתניהו, שהביא לסילוקו מהליכוד.
בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה מוביל נתניהו עם 41% לעומת 30% לבני גנץ, כששיעור גדול מהמצביעים לא יודעים או לא רוצים איש מהם. מהתוצאה נראה כי האירועים האחרונים, כמו הראיון הלא מוצלח של גנץ ליונית לוי השבוע והקמפיין המכפיש של הליכוד נגדו (עם רמיזות למצבו הנפשי), עירערו מעט את הביטחון בגנץ – מה שעזר לנתניהו להגדיל את הפער בשאלת ההתאמה. בסקרים קודמים הפער בין נתניהו לגנץ במידת ההתאמה לראשות הממשלה היה קטן ביותר, ואפילו תיקו.
בלי קשר לדפוס ההצבעה של הבוחרים – רוב גדול מבין הנשאלים העריך כי נתניהו הוא זה שירכיב את הממשלה הבאה. ההערכה הזאת מתבססת למעשה על הפער בין הגושים, אבל אם אחת המפלגות הקטנות לא תעבור בסופו של דבר את אחוז החסימה החישוב עשוי להשתנות.
עוד עולה מהסקר כי הקרדיט של נתניהו כ"מר ביטחון" נשחק. בעקבות ההתחממות בדרום וירי הטילים על תל־אביב והשרון, נתניהו קיבל למעשה ציון נכשל: 63% מהמרואיינים אמרו שהם לא מרוצים מהאופן שבו טיפל ראש הממשלה בעימות מול חמאס. רק 28% מרוצים או די מרוצים מהצעדים של נתניהו. בנקודה זו יש לנתניהו סיבה לדאגה: התדמית שלו, כפי שעולה מהסקר, לא מתיישבת עם הססמה הקבועה שלו: "חזק בביטחון". ועל אף כל זאת, ראש הממשלה נתניהו עדיין נחשב כמתאים יותר מהרמטכ"ל לשעבר גנץ לנהל את העימות מול חמאס.
התוצאה המפתיעה ביותר מתייחסת לפעולה של צה"ל נגד חמאס. מהסקר עולה כי יותר ישראלים תומכים בפעולה קרקעית בעזה מאשר מתנגדים לה (42% תומכים מול 34% מתנגדים). בסוגיית העברת הכסף הקטארי לחמאס התוצאה אפילו יותר מובהקת: 63% מתנגדים להעברת הכסף, ורק 16% תומכים.
