הם יהודים, עשירים, חזקים ונחשבים לתומכי ישראל גדולים — ועכשיו הם עומדים בלב אחת השערוריות הגדולות שטילטלו את ארצות־הברית בעשורים האחרונים. משפחת סאקלר הפכה בתוך זמן קצר מאחת המשפחות המכובדות והעשירות בעולם לכמעט מוקצה. המשפחה, שדורגה במקום ה־20 ברשימת המשפחות העשירות בארצות־הברית, עם הון המוערך ב־13 מיליארד דולר ותרומות נדיבות לכל המוסדות היוקרתיים בעולם, כולל בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב — הסתבכה בגלל כדור קטן שגבה עד כה את חייהם של מאות אלפים.
במשך שנים תרמו בני המשפחה למוסדות כמו אוניברסיטת ייל, ומוזיאונים כמו הגוגנהיים והמטרופוליטן. משפחה מכובדת, רבים מבניה רופאים, וגולת הכותרת של מסע התרומות האקדמי שלהם הייתה אוניברסיטת תל־אביב, שם ממוקמת הפקולטה לרפואה על שם סאקלר. באופן אירוני, המשבר שמאיים להשמיד את המוניטין ואף לקרוע את הלוחית עם שם המשפחה מעל בנייני האוניברסיטה הוא רפואי במהותו.
משבר ההתמכרות למשככי כאבים הוא אחד האירועים הבריאותיים הטראגיים שהתחוללו בעולם המערבי בעשורים האחרונים. לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות בין השנים 1999 ל־2017 היא גרמה למותם של 218 אלף אמריקאים. לשם השוואה, במלחמת ווייטנאם נהרגו 58 אלף אמריקאים ובמלחמת העולם הראשונה 116 אלף. תביעות הענק שמציפות כעת את מטה חברת פרדיו פארמה שבבעלות המשפחה מאשימות את הסאקלרים כי ההתנהלות שלהם בעצם יצרה את המגיפה המפלצתית — עבור בצע כסף.
עיקר העושר של משפחת סאקלר נובע ממוצר אחד: אוקסיקונטין (OxyContin), משכך כאבים שיצא לשוק ב־1996. כדור חזק ב־50 אחוז ממורפיום, אותו רשמו רופאים אמריקאים בלי לחשוב פעמיים לאנשים שהגיעו אליהם עם בעיות שגרתיות — מכאבי גב ועד פציעות של ספורטאים.
משפחת סאקלר נמנעה לאורך עשרות שנים מלהיכנס באופן ישיר לפוליטיקה, ומרבית התרומות שלה הן למוסדות גדולים ומיתולוגיים בארה"ב ובבריטניה, ועל הרקע הזה בולטת התרומה שלהם לאוניברסיטת תל־אביב. בית הספר לרפואה סאקלר, שנוסד ב־1976, הוא בית הספר לרפואה היחיד שנושא את שם המשפחה. בקמפוס יש 30 מבנים ויחידות, והאוניברסיטה מחלקת פרס שנתי בסך 50 אלף דולר בתחומי הביופיזיקה, הכימיה והפיזיקה, שנקרא על שם בני המשפחה.
התרומה העצומה שלהם לאוניברסיטה הובילה ב־2013 לאירוע הוקרה שנערך עבורם באו"ם ובו הוענק לריימונד סאקלר ולאשתו בוורלי פרס בשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וספר מתנה חתום בידי הנשיא שמעון פרס ז"ל. נשיא אוניברסיטת תל־אביב, פרופ' יוסף קלפטר, אמר אז כי "סאקלר הוא מותג באוניברסיטה, כמעט בכל צעד אפשר להיתקל במתקן שהם תמכו בו. אני יכול לומר בבטחה שבלעדיהם אוניברסיטת תל־אביב לא הייתה מה שהיא היום".
אבל בהמשך ישיר להצהרת גופי תרבות יוקרתיים בעולם שלא יקחו יותר תרומות מהמשפחה בעקבות השערורייה שפרצה סביבם, ארגון "רופאים לזכויות אדם" שיגר לאחרונה מכתב לנשיא אוניברסיטת תל־אביב פרופ' יוסף קלפטר ולראש הפקולטה לרפואה פרופ' אהוד גרוסמן בבקשה להסיר את השם סאקלר מעל בניין הפקולטה לרפואה בעקבות החשדות נגד המשפחה. "אני פונה אליכם על רקע משבר האופיואידים בארה"ב והפרסומים על חלקה של משפחת סאקלר בהיווצרותו", נכתב. "בזמן שהפקולטה מחנכת כי הערך העליון הינו בריאותם וחייהם של מטופלים ומטופלות, על פי הפרסומים, מנהלי החברה עודדו התנהלות בלתי הולמת שגרמה למותם של אנשים כדי להגדיל את הרווחים".
מאוניברסיטת תל־אביב נמסר בתגובה: "משפחת סאקלר תרמה לפני 50 שנה להקמת בית הספר לרפואה. הנושא עדיין לא התברר בבית משפט בארה"ב".
העובדה כי מדובר במשפחה יהודית עשירה מעוררת בשבועות האחרונים גם לא מעט תגובות בניחוח אנטישמי ברשתות החברתיות. גולשים רבים מציינים את יהדותם של בני משפחת סאקלר כשהם תוקפים אותם, אחרים מציינים את הקשר הפרו־ציוני שלהם ומדברים על אודות מזימה יהודית לרצוח אמריקאים. "משפחה יהודית אחת — 250 אלף אמריקאים מתים", כתב גולש אחד. "המשפחה היהודית־הציונית סאקלר רצחה אלפים", צייץ גולש אחר. "מגיפה במימון יהודי", קבע גולש נוסף, ואחר היגג: "כל הלאומנים הלבנים בארה"ב לא רצחו כל כך הרבה אנשים כמו המשפחה היהודית סאקלר".
"חייבים להכות במכורים"
איזאק סאקלר וסופי גרינברג, מהגרים יהודים מגליציה ופולין, הגיעו לניו־יורק לפני מלחמת העולם הראשונה ופתחו חנות מכולת בברוקלין. היו להם שלושה בנים - ארתור, מורטימר וריימונד. ארתור הלך ללמוד רפואה, ואחיו הצעירים שהעריצו אותו צעדו בעקבותיו. כל השלושה השיגו תארים בפסיכיאטרייה. ב־1952 קנו שלושת האחים חברת תרופות קטנה ולא משמעותית בשם "פרדיו פרדריקס" ושינו את שמה ל"פרדיו פארמה". הם הפכו לאנשים עשירים, אבל לא באופן יוצא דופן בניו־יורק. ארתור מת ב־1987 בגיל 73. זמן קצר לאחר מותו נמכר חלקו בחברה לשני אחיו תמורת מה שמהר מאוד נראה כמו סכום מציאה: 22.4 מיליון דולר.
מורטימר היה מנכ"ל פרדיו פארמה ומת ב־2010 בגיל 93. שלושה מילדיו נמצאים עכשיו בחבר המנהלים של החברה. ריימונד נפטר לפני שנתיים בגיל 97. הוא היה יו"ר פרדיו, שניים מבניו ואחד מנכדיו חברי מועצת המנהלים.
באמצע שנות ה־90' הכל השתנה. פרדיו פארמה הוציאה לשוק כדור חדש בשם אוקסיקונטין, לטיפול בכאב מתמשך בינוני עד חמור — תרופה נרקוטית מהפכנית שאחד ממרכיביה העיקריים היה הפרג, ממנו מייצרים אופיום. להבדיל מהתרופות האחרות שהיו עד אז בשוק, לאוקסיקונטין היה מנגנון שחרור מושהה בזכותו אפשר להסתפק בשני כדורים ביום. על הבסיס הזה שווקה התרופה ככזו שתעורר הכי מעט סכנת התמכרות. אלפי אנשי מכירות זיהו עשרות אלפי רופאים בעלי נטייה לחלק כדורי מרשם בקלות יחסית, והפעילו עליהם מכבש שכלל מתנות, מרצ'נדייז וסמינרים באתרי נופש מפנקים. והרופאים אכן רשמו.
רק עכשיו, עם הגשת התביעות האחרונות, התפרסמו מסמכים מהם עולה כי עם הוצאת התרופה לשוק אמר ד"ר ריצ'רד סאקלר, בנו של ריימונד ומבעלי השליטה בחברה, כי ההשקה תלווה ב"סופה גדולה של מרשמים שתקבור את התחרות". וכך, ב־1996, שנה אחרי שאושרה התרופה, נמכר האוקסיקונטין בארצות־הברית ב־44 מיליון דולר. כמה שנים מאוחר יותר כבר הגיעו המכירות לשני מיליארד דולר. בשיאו היה האוקסיקונטין במקום ה־15 מבין כלל תרופות המרשם בארה"ב, והסאקלרים הפכו למיליארדרים.
אבל זמן לא רב אחרי יציאת התרופה לשוק התברר כי למעשה קל להתמכר אליה וכי ההבטחות של ראשי פרדיו רחוקות מאוד מהאמת. בכדור יש חומר פעיל בכמויות עצומות, כל מה שצריך זה לרסק אותו ואפקט ההשהיה הולך לאיבוד. מה שנשאר הוא היי ממכר.
כשהחלו להבין שהתרופה ממכרת הרבה יותר מכפי שהובטח, פתח ריצ'רד סאקלר בקמפיין שהטיל את האחריות על המשתמשים. באימייל ששלח לבכירי החברה בפברואר 2001 כתב סאקלר: "אנחנו חייבים להכות במכורים בכל דרך אפשרית. הם הבעיה ואותם צריך להאשים. הם פושעים חסרי עכבות".
אלפיים תביעות
בעבר עשו תובעים אמריקאים ניסיונות לגרום לחברה לשלם, בהצלחה חלקית למדי. ב־2004 גובשה פשרה במסגרתה שילמה פרדיו 10 מיליון דולר מבלי להודות באשמה כלשהי. שלוש שנים לאחר מכן נתבעה שוב, והפעם כבר הודתה באשמה של שיווק מוטעה, הטעיית רגולטורים, רופאים וחולים לגבי הסיכון בהתמכרות. בני משפחת סאקלר עצמם לא הוזכרו בהסדר, והקנס של 600 מיליון דולר לא ריגש אותם, כי ההכנסות מהתרופה לאורך השנים מגיעות ליותר מ־35 מיליארד דולר.
עכשיו דברים משתנים לגמרי. לא רק שפרדיו ניצבת בפני כ־2,000 תביעות, שמונה מבני משפחת סאקלר עצמה עומדים בפני תביעה של למעלה מ־600 ערים, מחוזות ושבטים אינדיאניים מרחבי ארה"ב. בתביעה במסצ'וסטס, למשל, צויין כי מאז 2007 מכרה פרדיו יותר מ־70 מיליון מנות של אופיאטים תמורת 500 מיליון דולר רק במסצ'וסטס.
המשבר הזה עולה לממשלת ארה"ב 78 מיליארד דולר בשנה. ההתמכרות בממדים העצומים החלה באזורים הכפריים והעניים בארה"ב, שנפגעו במיוחד מהמשבר הכלכלי הקשה של 2008, והגיעה משם לכל מקום ולכל שדרות החברה. במדינת ניו־יורק מתים בממוצע תשעה אנשים ביום מסיבות הקשורות להתמכרות לאופיאטים, והתביעה החדשה והנרחבת כוללת לא רק את בני משפחת סאקלר אלא גם שורה של חברות תרופות נוספות, בהן גם "טבע". בינתיים כבר הגיעה פרדיו פארמה להסכם עם משרד התובע הכללי של אוקלהומה, במסגרתו תשלם החברה למדינה הדרומית 270 מיליון דולר.
האחראים העיקריים להצלחה הפיננסית האדירה של האוקסיקונטין הם האחים היותר צעירים, ריימונד ומורטימר, שעשו זאת אחרי מות ארתור. בתו הבכורה של ארתור, אליזבת', אוצרת אמנות פמיניסטית במוזיאון ברוקלין, התנתקה מבני הדודים שלה וקראה להתעשרות מהאוקסיקונטין "תועבה מוסרית". עם זאת, גם ארתור לא נקי, והטקטיקות השיווקיות שפיתח בחייו הותאמו מאוחר יותר על ידי פרדיו לדחוף את האוקסיקונטין. על פי ה"ניו־יורקר", התרופה הופצה ושווקה תוך שימוש בשיטות פרסום אגרסיביות. רופאים שקיבלו תרומה מהיצרנית נאבקו בהתנגדות של קולגות לשימוש בתרופה, תוך שהם טוענים כי החשש להתמכרות אינו אלא מיתוס. על פי דיווחים בארה"ב, בכירים בחברה ידעו כי רופאים רבים עובדים על פי הנחה מוטעית לפיה אוקסיקונטין חזקה פחות ממורפיום. אנשי מכירות של החברה הונחו להמעיט בערך החשש להתמכרות כאשר דיברו עם רופאים.
פרדיו מכחישה את כל הטענות בתביעות הנוכחיות, אבל יודעת שהיא בצרות. המשפחה עצמה הודיעה כי היא עוצרת זמנית את העבודה הפילנתרופית שלה, אולי מתוך ניסיון להתכונן כלכלית לתשלום קנסות גדולים מאוד. המאבק המשפטי הזה עשוי להימשך שנים, אבל אם הסאקלרים רוצים לשפר את המוניטין שלהם, הם צריכים לחשוב על משהו יצירתי במהירות. נאן גולדין, אחת האמניות האמריקאיות המפורסמות ביותר בעולם, שהצליחה להיגמל מאופיאטים, אמרה ל"גרדיאן" כי משפחת סאקלר צריכה להתחיל להקים עכשיו מתקני גמילה בחינם: "אני באמת לא יודעת איך הם חיים עם עצמם". •
