yed300250
הכי מטוקבקות
    |
    24 שעות • 02.04.2019
    בדרך לחתונה לא עוצרים ברבנות
    הקשיים, היחס המשפיל, והעובדה שלא מכירים בהם כיהודים: יותר ויותר ישראלים הבאים בחופה וקידושין, מסרבים לעבור דרך הרבנות. אז אחרי המהפכה בתחום תעודות הכשרות, קבלו את הטרנד החדש שסוחף את המתחתנים בישראל — מיזם "חופות" המציע לזוגות, נישואים הלכתיים כדת וכדין באופן פרטי. "אנחנו במצב אבסורדי לחלוטין. הרבנות לא מקבלת גיורים אורתודוקסיים מכל העולם", זועם הרב צ'אק דוידסון, מומחה לגיור בעל שם עולמי. "זהו עוול עצום ואני לא יכול לעמוד מנגד"
    חן ארצי סרור

    טלפון של הרב אהרון ליבוביץ' לא מפסיק לצלצל. זוגות מכל הארץ מעוניינים שהוא יהיה מי שיקדש אותם כדת משה וישראל. הסיבה היא לא רק מזגו הנעים וסבר פניו, אלא העובדה שהרב ליבוביץ' עומד בראש מיזם של רבנים מקדשים שאינם פועלים דרך הרבנות. חופה הלכתית? כן, מעבר ברבנות – ממש לא. זו לא הפעם הראשונה שהרב ליבוביץ' יוצא נגד הממסד הרבני בארץ. כבר ב־2012 הוא העניק כשרות באופן פרטי לבית קפה קטן בנחלאות, ולמעשה עשה היסטוריה. בתוך זמן קצר מוקם ארגון "השגחה פרטית", המעניק כשרות הלכתית למסעדות מחוץ לרבנות והמודל עובר לארגון הרבנים הגדול צהר, שמציע היום מערך כשרותי שלם שלא דרך הרבנות.

     

    "אחרי שטיפלנו בכשרות והבנו שבשביל לאכול כשר לא צריך את הרבנות, שלא היטיבה עם בעלי העסקים ולא עם הסועדים, החלטנו לטפל בתחום החופות. הרבה זוגות מעוניינים בחופה כדת משה וישראל, אבל לא רוצים לעבור דרך הרבנות מכל מיני סיבות. והחלטנו לתת להם מענה. בדיוק כמו בכשרות, הבנו שאי־אפשר לחכות שדברים ישתנו בענייני דת ומדינה ופשוט צריך לפעול".

    עובדים כמו בחו"ל

    מיזם "חופות" מבית "השגחה פרטית" פועל מאוגוסט 2018, ולמעשה מציע לזוגות נישואים הלכתיים כדת וכדין באופן פרטי. עד כה התחתנו דרכם 90 זוגות ועד סוף השנה צפויים להינשא יותר מ־200 זוגות דרך הארגון. "פונים אלינו כל מיני סוגים של אנשים. כשליש הם מסורבי חיתון ברבנות בגלל שהם נמצאים בשלב של בירור יהדות. חלקם התגיירו גיור אורתודוקסי פרטי ולכן לא מכירים בהם, אחרים נמצאים בשלב מתיש של הוכחת יהדות ופרשו עקב יחס משפיל. מספר לא קטן מגיעים ממקום אקטיביסטי, כי הם לא רוצים לעבור דרך הרבנות, וזהו מסר פוליטי שהם רוצים להעביר. לא מעט הם אנשים שנכוו בעצמם ברבנות בשלב הנישואים והגירושים, והם לא רוצים להיכנס לעסק הזה שוב. המסורת וההלכה חשובים להם, אבל המערכת הדרקונית מרתיעה אותם".

     

    "בסופו של דבר המודל שלנו יהיה הנפוץ ביותר". הרב ליבוביץ'
    "בסופו של דבר המודל שלנו יהיה הנפוץ ביותר". הרב ליבוביץ'

     

     

    הזוגות המתחתנים לא נדרשים לשלם לעמותה, אך רבים מהם תורמים כפי שהם רואים לנכון, ולכן כרגע העמותה נתמכת בתרומות. כל הרבנים והרבניות מקבלים שכר עבור עבודתם. סוגיית העולים מברית־המועצות לשעבר מאוד מעסיקה את אנשי "חופות". הרב צ'אק דוידסון, אחד מעורכי החופות ומומחה לגיור בעל שם עולמי, מודה כי זה הטריגר שמלכתחילה הניע אותו לערוך חופות מחוץ לרבנות, עוד לפני שקמה העמותה. "אני גדלתי בפרבר של וושינגטון, אחד המקומות הכי חזקים בעולם מבחינת פעילות חברתית ופוליטית. ההפגנה הראשונה שהלכתי אליה הייתה למען שחרור אסירי ציון מברית־המועצות. כשהם עלו ארצה אני ממש זוכר את תחושת האושר העילאי, זו הייתה אופוריה. אבל אז עליתי לארץ, וכשעבדתי בסוכנות היהודית נחשפתי לצד האפל והקשה של העלייה הזו. אנשים שעלו לישראל כמוני, ובכל זאת כ־400 אלף מתוכם לא יכולים להינשא כהלכה. זה שבר אותי.

     

    "תחום ההתמחות שלי בהלכה הוא הגיור. אני בחיים לא אחתן מישהו שפסול על פי ההלכה, מכל סיבה שהיא, והיו לא מעט זוגות שנאלצנו לומר להם שלא נוכל לתת להם מענה, כי הנישואים דרכנו הם הלכתיים בלבד. אבל היום אנחנו במצב אבסורדי לחלוטין. הרבנות לא מקבלת המון גיורים אורתודוקסיים מכל העולם. זהו עוול עצום ואני לא יכול לעמוד מנגד".

     

    יש המון ביקורת על המיזם שלכם. בעיקר בגלל שהיעדר יישום מסודר עלול לגרום לטעויות בעתיד שיובילו לממזרות. יש אפילו חוק שאוסר עריכת חופה הלכתית ללא רישום, והעונש עליו יכול להגיע אפילו למאסר, גם לרב וגם לזוג.

     

    הרב דוידסון לא מתרגש. על פניו נפרש חיוך מריר. "בכל מה שקשור לביקורת, יש לי עור של פיל על סטרואידים. אני חייב דין וחשבון רק לקדוש ברוך הוא. הדאגה שלי איננה מאכיפת חוק. ברגע שיאכפו את החוק, ניצחנו. זה ברור. הרי זה אבסורד שמדינת היהודים קובעת שעשיית מצווה זוהי עבירה פלילית, ואם החוק ייאכף זה יגרום למרד בציבור".

     

    "אנחנו עובדים כמו קהילות בחו"ל", מסביר הרב ליבוביץ'. "הרישום אצלנו הוא שקוף וכל אדם יכול להיכנס לאתר, להקליד מספר ת"ז של מי שהתחתן דרכנו ולראות מה הסטטוס שלו. מי שמתחתן אצלנו מבין את גודל האחריות ולכן חותם על שישה מסמכים שונים מלבד הכתובה. הוא מצהיר על הסטטוס האישי שלו מול עורך דין, כך שמצג שווא הוא עבירה ועליו להגיש גם תמצית רישום ממרשם האוכלוסין. מטרת המסמכים הללו היא לסייע בבירור יהדות, למנוע ביגמיה ולוודא את הכשירות ההלכתית והמשפטית. בנוסף, כל זוג חייב להסדיר את מעמדו המשפטי כזוג. על מנת למנוע ממזרות, ישנו הסכם חוזי עם סנקציה כלכלית. אנחנו לא נותנים מענה רק למי שמתחתן, אלא גם חושבים על היום שבו חלילה זוגיות מתפרקת. כל זוג יוכל לקבל מענה גם ברבנות, אם ירצה בכך, וגם בבתי דין פרטיים. אנחנו לא נעלמים ואנחנו כאן בשביל לסייע".

     

    אתם מתייחסים גם לנושא העגונות?

     

    "כן, גם הנושא הזה מטריד אותנו מאוד. ולכן הזוג מחויב לחתום על הסכם 'בצדק ובהגינות' של מרכז צדק לנשים, שמטרתו הגנה על בני הזוג מפני מקרים של סחטנות/ סרבנות גט ולהסכים לתנאי בקידושין, שכרגע עוד רחוק מקונצנזוס הלכתי ונועד לשמש כנשק יום דין אופציונלי, במקרים קיצוניים של ממזרות ועגינות. המסמכים הללו בכלל לא קיימים במערך של הרבנות. אם הרבנות באמת הייתה גוף אחראי, כל זוג בישראל היה מחויב לחתום על הסכמי קדם־נישואים".

     

    "קטסטרופה לעם היהודי"

     

    ב"חופות" מודעים לביקורת שמופנית כלפיהם מתוך המגזר הדתי־לאומי, אך לא שוכחים את הפרגון. "בסופו של דבר זה עניין של זמן עד שהמודל שלנו יהיה הנפוץ", מסביר הרב ליבוביץ'. "אני מרגיש את זה במספר השיחות בנייד שלי".

     

    מנגד אומר הרב אליעזר שמחה וייס, חבר מועצת הרבנות הראשית: "אני לא מכיר את היזמים ואני מאמין לכוונותיהם, אבל לצערי הרב הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. זוהי קטסטרופה לעם היהודי. רישום פרטי זה משהו שיכול להיעלם ברגע, ואין לנו איך לדעת איפה הילדים של הזוגות האלו יהיו עוד כמה דורות. יהודים בכל העולם מתחתנים על בסיס של רבנויות מקומיות, ואם מישהו יגיע היום למנצ'סטר הוא ימצא שם רשימות גם 150 שנה אחורה. לכן זה בלתי אחראי, לא רציני ואפילו ילדותי לחתן באופן הלכתי, אבל לרשום מישהו באופן פרטי. הרבנות, כמו כל גוף, היא לא מושלמת, אבל היא בשיפור מתמיד. היום הכל יותר נגיש ונעים, זה לא כמו בעבר".

     

    ב"חופות" לא רק רבנים עורכים חופות אלא גם נשים, מורות הלכה, המומחיות בין היתר בדיני גיטין וקידושין. "כשאני עומדת תחת החופה עם הזוג, אפשר לראות בעיניים של הקהל את הפליאה, בעיקר כי המראה שלי דוסי וצורת הדיבור היא הלכתית לחלוטין", מספרת הרבנית שרה סגל כץ. "הרבה אנשים ניגשים אליי ונרגשים מהסיטואציה. אנחנו שומעים פה את משק כנפי ההיסטוריה. וחלק מהפלא הוא שככל שזוג יותר דתי ויותר בקיא בהלכה, הסיכוי שהוא יבקש עורכת חופה גבוה יותר. כיוון שהמודעות היום היא במקום אחר".

     

    סגל כץ היא גם בלנית בהתנדבות וגם מדריכת כלות, בין שלל עיסוקיה. "כשיש אי־צדק אני מרגישה קריאה לדגל. בליווי של נשים ברגעים כל כך אינטימיים כמו טבילה, הכנה לנישואים או חופה, אני יכולה לתת מענה הרבה יותר הוליסטי ולא פקידותי. אני מבקשת להעניק אוטונומיה על האינטימיות. אני חושבת שיש אפליה בחסות יחסי הדת והמדינה כאשר נשים לא מורשות לערוך חופה כחלק מרבנות. מאבק בנושא הזה נצרך והוא משהו אחד. במקביל, אני נענית במובן מאוד פשוט לדרישות מהציבור, ויודעת שאת הסמכות כמורת הלכה וכשליחת ציבור אני מקבלת מהציבור עצמו. היום אני מאזינה לקול הזה כקול שהוא צו שעה וקולו של הדור, ויודעת שהעובדה שאני בת בית בעולם התורה והלמדנות מהווה שער עבור אחרות ואחרים לחוש בבית בעולמם היהודי". •

     


    פרסום ראשון: 02.04.19 , 19:44
    yed660100