יומיים אחרי שהגיע מארה"ב לאוקראינה עמוס סילבר מצא את עצמו במעצר. זה קרה ביום שלישי, 12 במארס, והוא ישן בבית המלון שלו בקייב. "בארבע לפנות בוקר התעוררתי בבהלה. הדלת נפתחה פתאום, ופרצו פנימה שלושה שוטרים מהשירות החשאי האוקראיני ועוד ארבעה שוטרים ישראלים, ביניהם שלושה חוקרים מלהב 433 וחוקר מרשות המסים", מתאר סילבר מתאו בכלא לוקיניבסקה בקייב. "ברגע הראשון לא הבנתי מה קורה. חשבתי שזה אולי בגלל שהיו לי כמה גרמים של גראס על השולחן. לא קלטתי מה הולך. רק כשמישהו מהם פנה אליי בעברית ואמר: 'קום, אתה עצור', הבנתי את הסיטואציה. חייכתי אליהם חיוך גדול ואמרתי: 'חיכיתי לכם הרבה זמן', והם ענו: 'כן. גם אנחנו. באנו להחזיר אותך הביתה'".
סילבר חשוד שעמד בראש "טלגראס" - אפליקציה שלטענת המשטרה הייתה למעשה ארגון פשיעה וירטואלי, ואשר דרכה נמכרו סמים בשווי מיליוני שקלים. מאז המעצר של סילבר ושל מנהלים אחרים בישראל, הרשת כבר לא פועלת (אם כי יש עדיין קבוצות סוחרים פעילות). ישראל כבר ביקשה מהאוקראינים את הסגרתו של סילבר, אולם הוא מתנגד לכך בתוקף. עכשיו, בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות", שנערך באמצעות שאלות שהעברנו לו דרך פרקליטו עו"ד אל"מ (במיל') יוסי פאר, סילבר מדבר על הכל: מי לטענתו הפיל אותו ואיך, כיצד הפך לאחד המבוקשים הבכירים של משטרת ישראל, באילו תנאים הוא מוחזק ואיך בדיוק הוא מתכוון להילחם בחשדות נגדו.
חקירת המשטרה התנהלה במשך תשעה חודשים תחת השם "מבצע 420", בשיתוף רשות המסים, ובסיוע שירות הביטחון של אוקראינה וגורמי אכיפה נוספים בגרמניה ובארה"ב. החקירה כללה, בין היתר, את הפעלתו של סוכן סמוי שחדר לתוככי הארגון הווירטואלי וחשף את זהות אנשיו. במקביל למעצרו של סילבר באוקראינה, נעצרו בישראל ובחו"ל עוד 42 חשודים — מרביתם משתייכים לדרג הבכיר בארגון, וביניהם שלושת סגניו של סילבר ומנהלים נוספים.
סילבר טוען כי נפל בפח. "הגעתי לאוקראינה ב־10 במארס בעקבות מלכודת פיתוי שטמנו לי. אני גר בארה"ב וכשאני שם אני נמצא במקום מוגן, ובמקום אחר אני מוגן פחות. בדיעבד, אני בטוח שהשוטרים ידעו את זה, אני משער שהם אפילו צחקו על הנאיביות שלי ועל הקלות שבה אני נופל במלכודת שלהם. אבל זה בסדר. אני שלם עם כל ההחלטות שלי, ולא הייתי עושה שום דבר אחרת. זה הם שצריכים להתבייש בהחלטות שלהם, הם אלה שעושים מעשים בוגדניים".
אבל ידעת שהיה תלוי נגדך צו מעצר בישראל. על פניו לא היית אמור להיות מופתע.
"הופתעתי ברמה מסוימת, על אף שידעתי שזה יום אחד עלול לקרות. מעולם לא הסוויתי את המיקום שלי. להפך, תמיד אמרתי בדיוק איפה אני נמצא והעליתי לרשת החברתית תמונות שלי ומיקומים. ברגע הראשון חשבתי שהשוטרים הגיעו אליי בעקבות תמונה שהעליתי לפייסבוק. רק אחר כך, כשנחשפתי לחומרי החקירה ולעוד פרטים, הבנתי שהם טמנו לי פח. אחר כך ראיתי את בקשת ההסגרה, שבה ישראל מודיעה לאוקראינה שאני הולך להיכנס למדינה בתחילת מארס, כלומר הם עקבו אחריי וידעו שאגיע לקייב".
היית מודע לגל המעצרים של חברי הרשת בארץ ובחו"ל?
"לא. כשהם הגיעו אליי למלון, תישאלו וחקרו אותי, לא ידעתי שהיו מעצרים נוספים. גם לא ידעתי שעד המדינה עשה לי תרגיל. חשבתי שאני העצור היחיד בפרשה. אחר כך, בניידת, כשהשוטרים האוקראינים יצאו לעשן סיגריה, הוצאתי את הטלפון וראיתי שיש כבר דיווחים על המעצר שלי".
המיזם
"זה הוקם בהתנדבות"
עמוס (דב) סילבר, בן 34, נשוי לגלי פלוס אחד, נולד בצפת וגדל במשפחה חרדית. בגיל 15 עזב את בית הוריו לטובת לימודים בישיבה בירושלים, אבל מהר מאוד נפלט משם. הוא חזר בשאלה, התחיל לשוטט ברחובות ולעשן גראס. בהמשך מצא עבודה בפיצוצייה ולן בחדר האחורי שלה, עד שחסך מספיק כסף ועבר לגור בדירה עם שותפים. בצבא שירת בגדוד נחשון בחטיבת כפיר, ועם שחרורו ניסה לעבוד בעבודות מזדמנות.
"האקטיביזם האמיתי", לדבריו, החל בשנת 2012, לאחר שאושפז בכפייה. כשהשתחרר מהאשפוז הוא נעצר והואשם בגידול עציץ מריחואנה. סילבר הודה בחקירה כי מכר גראס לחבר במאה שקל, ונשלח למעצר בית. במהלך התקופה הזאת הוא העלה לרשת תמונות של באנגים ופרחים, וצבר פופולריות בין הגולשים בגלל התעוזה שלו.
"האשפוז גרם לי להבין שהרבה לפני המעצרים והכלא והפלילים, יש עשרות אנשים שמשתמשים בקנאביס ופוחדים לדבר על זה", הוא מסביר. "אף אחד לא גאה לדבר על זה שאישפזו אותו, או שהוא מכור, וההסתרה היא זאת שמאפשרת למצב להימשך. אפשר להגיד שהסיבות שהביאו אותי להתעסק בקנאביס, בין היתר, היו שראיתי כמה כאב גורם המחסור בחומר. בגלל שהייתי אקטיביסט הרבה לפני הקמת טלגראס, אנשים היו פונים אליי כדמות שמייצגת עבורם את הנושא כדי לשאול איך משיגים קנאביס, ואנשים היו מפרטים בפניי את הבעיות שלהם. בעיות קשות, עצובות, חמורות. 'הבן שלי חולה', 'אבא שלי סובל מכאבים' — ולא היה לי איך לעזור להם. כשנשלחתי למעצר בית ראיתי את אבא שלי ז"ל, שהתבקש להפסיק להשתמש ברישיון שלו לאחזקת גראס רפואי, כדי שלא יהיו לי סמים שם. התפרץ אצלו סרטן, והוא נפטר בכאבים. אני יודע שהקנאביס היה מקל עליו בצורה בלתי רגילה ואולי הגוף שלו לא היה קורס בסופו של דבר".
אחרי שסיים לרצות את מאסרו בניכוי שליש, סילבר היגר לארה"ב, ופתח חשבון פייסבוק שהפך לערוץ למסחר בקנאביס. החשבון איפשר לסוחרים להתנהל בשם בדוי ולפרסם בו את מרכולתם. מדי יום נמכרו שם כשני קילוגרמים קנאביס. סילבר עצמו לא עסק במסחר פעיל, אולם במארס 2017, כשהביקוש גדל, הוא החליט להעביר את המסחר לפלטפורמת טלגרם — אפליקציית העברת מסרים פופולרית, שמזכירה את ווטסאפ אבל נחשבת מאובטחת יותר ומאפשרת אנונימיות למשתמשים. בעזרת שותפיו סילבר יצר את טלגראס — אפליקציה בתוך טלגרם, הכוללת בעיקר ערוצי מכירת קנאביס בצורה חופשית ודיסקרטית. הרכישה האנונימית מתבצעת ישירות מול הסוחר, כאשר הצרכן פוגש שליח, או את הסוחר עצמו, משלם במזומן, ומקבל את ההזמנה.
איך בעצם הגעת לרעיון של הטלגראס?
"הרעיון לא נוצר ברגע אחד מסוים. זה משהו שהתפתח במהלך הזמן והתחיל בעקבות הפעילות בפייסבוק שלי. מאחר שכבר לא עמדתי בעומס של האנשים שפנו אליי בבקשות לעזרה, נתתי לסוחרים את האפשרות לתייג את עצמם על הדף שלי בפרופיל פיקטיבי — כשאני כמובן ידעתי מה הפרופיל האמיתי שלהם — כדי שהלקוחות יוכלו לפנות אליהם באופן ישיר. הדילרים ראו בזה הזדמנות עסקית והתחילו לתייג את עצמם בפרופיל פיקטיבי על הקיר שלי, אני הייתי מאשר את התיוגים, וככה ניהלתי אחריהם מעקב. היו לקוחות שהתלוננו על עקיצות וגניבות, והעלו תגובות של ביקורת על הדף שלי, עד שהנפח הלך וגדל והגיע לרמה שלא יכולתי לעמוד בה.
"בשלב הזה חבר שלי הציע לי להקים פלטפורמה בטלגרם — שהיתרונות שלה הם גם האיכות של ההצפנה וגם היכולת להוסיף מנהלים וקבוצות, מה שלא התאפשר לנו בפייסבוק. בנוסף, פייסבוק מחקה לנו פרופילים פיקטיביים. טלגרם סיפקה לנו את הפתרון איך לחבר בין דילרים לבין לקוחות, כשאנחנו הגורם באמצע".
בתחקיר של אמיר שואן שהתפרסם במוסף "7 ימים" באפריל 2018, סילבר הסביר כיצד טלגראס עבדה: "בהתחלה היה לנו רק ערוץ אחד (הכוונה: אזור גיאוגרפי). מהר מאוד הצטרפו עוד ערוצים וכיוונים... מי שנכנס לאזור המרכז יכול היה לקבל שירות ב־14 ערים או מקומות שונים". סילבר העריך אז את מספר המשתמשים באפליקציה בכ־100 אלף ואת מספר הסוחרים ב־5,000. מנהל הסטטיסטיקה בארגון התגאה שכל חודש מתבצעות דרך טלגראס כ־68 אלף עסקאות, ואילו הגזבר, שמחזיק לדבריו ב־49 אחוז מהמניות (סילבר מחזיק ב־51 האחוז הנותרים), אמד את היקף המכירות בכ־326 מיליון שקל בשנה.
המשטרה טוענת שבארגון שלך היו מעורביםם כ־000,01 סוחרים בעולם, ובישראל סיפקתם סמים למיליוני צרכנים. תגובתך?
"שטויות. בישראל, ברגעי הפיק, במקסימום היו 4,000 סוחרים, ואני מניח שעוד כמה עשרות בודדות של סוחרים היו ברחבי העולם. אם המשטרה קוראת לקנאביס 'סיפקו סמים' — אז אני מאוד גאה בכך, וזו הייתה המטרה. שהם (הסוחרים) יספקו לכל מי שרק רוצה את הצמח הזה, שיהיו נגישות מוחלטת לקנאביס, תחרות, שוק פתוח, זאת בדיוק הייתה המטרה ותגובתי היא כן, אני גאה מאוד שעשיתי את זה".
בפברואר 8102 דווח שמאגר הסוחרים המלא של טלגראס דלף לרשת ושהצעתם מיליון שקל תמורת מידע מפליל על פייסבוק.
"מאגר הסוחרים המלא של טלגראס לא דלף! זאת הייתה כותרת חסרת בסיס. אף אחד לא הצליח למצוא את אותה דליפה כי היא פשוט לא הייתה. היה איזה סיפור עם מתכנת שהדליף פרטים ספציפיים. אנחנו מעולם לא הצענו מיליון שקל תמורת מידע מפליל כביכול על פייסבוק, וגם לא שקל אחד, על שום דבר. זה פשוט לא קרה".
החשדות
"עסקנו בתיווך, לא בסחר"
במשטרה טוענים כי חברי הרשת של סילבר פעלו, לפי החשד, כארגון פשיעה לכל דבר ועניין. לכל חבר, אומרים במשטרה, היה תפקיד ייחודי ומוגדר שנועד לקדם ולאפשר את פעילות הארגון, להרחיב את היקפי הסחר, להעניק שירות למשתמשים ולהגדיל את ההכנסה הכספית — ובכך גם את שכרו שלו. השכר למנהלים ולעובדים הועבר, לטענת החוקרים, במזומן, בביטקוין, או בסמים.
בנוסף, החקירה העלתה כי מלבד סחר בקנאביס לסוגיו — הזיהוי האוטומטי של אפליקציית הטלגראס — חברי הארגון סחרו לפי החשד גם בסמים קשים מסוג קוקאין, MDMA ואקסטזי. לטענת החוקרים, הסמים הללו סופקו באמצעות הפלטפורמה האינטרנטית גם לקטינים. המשטרה מייחסת לחשודים מעורבות לכאורה בביצוע מגוון עבירות, בהן ניהול ומימון ארגון פשיעה, סחר ואספקת סמים מסוכנים, תיווך בעסקי סמים, שיבוש מהלכי משפט, קשירת קשר לפשע, ביצוע עבירות מס והלבנת הון.
הטענה שהוא עומד בראש ארגון פשיעה מקוממת את סילבר במיוחד. "אני ראש ארגון פשיעה? זה בדיוק ההפך. לא קרוב ולא בערך. אנחנו ארגון שפעל מתוך התנדבות, מתוך אידיאולוגיה, עשה המון חסדים ותרם המון לאנשים, גם בעצם קיומו וגם מהרווחים שהיו לו. אנשים אולי לא יודעים, אבל הרוב המוחלט של הרווחים שהיו לנו הלכו לפעילויות מסוגים שונים: החל מחלוקה של זרעים, חלוקה של קנאביס, משחקים, הקמה של מגזין אינטרנטי שייתן דחיפה ללגליזציה, ועוד".
המשטרה רואה בך עבריין, אתה רואה את עצמך כאידיאליסט?
"אני מניח שמבחינת החוק, אני עבריין, למרות שאין איזו עבירה ספציפית שאני יכול להצביע עליה שביצעתי. החוק מתייחס אליי כעבריין לא רק בגלל שאני צורך קנאביס — אלא בגלל שאני מעודד ומפתח את השוק ועוזר לאנשים. מבחינתי, זאת אידיאולוגיה לכל דבר. אני ראיתי את הצורך לעזור בהשגת קנאביס אצל אבא שלי, ואצל עוד המון אנשים אחרים מסביבי. חיים — וכאלה שכבר לא. חולים — וכאלה שלא, ואפילו סתם אנשים שקורעים את עצמם כל היום בעבודה קשה ונזקקים לחומר, על אף שהם לא מוגדרים חולים, רק בשביל שיוכלו לעשן בסוף היום את מה שיעזור להם להירדם, מה שיעשה להם טוב. דווקא לא לאפשר להם לקבל קנאביס זה בעיניי פשע לכל דבר".
אתה מדבר כל הזמן על קנאביס, אבל לטענת המשטרה טלגראס הפכה לזרוע שגם מפיצה וסוחרת בקוקאין ובעוד סמים מסוכנים.
"זה פשוט לא נכון עובדתית. לכן אני גם די רגוע מהבחינה הזאת. גם אם אני אוסגר לישראל או לא — זה לא משנה. טלגראס מעולם לא מכרה אפילו גרם אחד של סם, ולא קיבלה כסף ממכירה של גרם אחד. זאת אומרת, לא עבדנו בשיטה של סוחרים: משלמים קומישן או משהו כזה. מבחינתי, אם סוחר מכר אפס או 100 קילו ביום — אני לא יודע מזה, וזה גם לא מעניין אותי. זה פשוט לא ענייני. ולכן אין כאן שום אלמנט של סחר".
אז מה כן?
"אנחנו עסקנו בתיווך בין סוחרים שרוצים למכור לבין לקוחות שרוצים לקנות. אנחנו באמצע, כדי לפתוח את השוק, וגם להגן על הלקוחות מעבריינים, מגנבים, מעוקצים וגם משוטרים שהיו עושים מה שבא להם. אנחנו נכנסנו ועשינו סדר. מי שעובד דרכנו — אם הוא גונב, אנחנו מטפלים בזה. אם הוא עוקץ, אנחנו גם מטפלים בזה. כמובן שזה קשה בסדר הגודל הזה, ולכן אפילו הקמנו צוות מיוחד בשביל זה. אבל סחר בסמים לא היה!"
המשטרה טוענת שהכסף הגדול שזרם דרך האפליקציה שימש לרכישת סמים כבדים ונשק ולמימון פעילויות אחרות. האם אתה בטוח שהפלטפורמה של טלגראס לא שירתה עבריינים וארגוני פשיעה?
"אין לטענה הזאת אימות. כשלא הייתה טלגראס העבריינים שלטו בשוק ב־100 אחוז. אנחנו צימצמנו את ההשפעה שלהם. פיזרנו אותה לאלפי אנשים שונים, ושלטנו בעוקצים. שלטנו בזה כי ידענו מי האנשים האלה, כך שיכולנו גם להעניש אותם לפי הצורך".
אתה מודע לכך שבין הלקוחות של טלגראס היו חיילים בשירות פעיל וקטינים?
"כן. אני מודע לזה שבני נוער וחיילים השתמשו בפלטפורמה שלנו, כמו שאני מודע לזה שאנשים השתמשו בקנאביס גם לפני הפלטפורמה שלנו. אני כחייל, וגם כנער בן 15, צרכתי קנאביס. נחשפתי להמון חברים מסביבי שעישנו קנאביס, גם בצבא וגם כבני נוער, וגם בשנים שאחרי. זה לא משהו חדש שהתחיל עם טלגראס, כמו שהסחר בסמים לא התחיל עם טלגראס.
"הדבר היחיד שעשינו היה לתת לאנשים במה כדי לעשות את זה בצורה יותר מסודרת והרבה יותר בטוחה. אפשר להגיד הרבה דברים על בני נוער וחיילים שמשתמשים בקנאביס, לטוב ולרע. אבל דבר אחד אי־אפשר להגיד: שכאילו טלגראס יצרה את זה. זה היה הרבה לפניה, ולא אגיד שיהיה הרבה אחריה. כי אני לא יודע מתי תגיע התקופה של אחריה".
אם סוחרים משתמשים תחת חסותכם בטלגראס, זה לא הופך אתכם גם לכאלה?
"אנחנו ארגון שהוקם ופעל בלי מטרות רווח. אין לנו שום אינטרס בזה שאנשים יקנו יותר, או יקנו פחות, זה פשוט לא מעניין אותנו. האינטרס היחיד שלנו הוא אידיאולוגי. כלומר, שמי שרוצה לקנות ומי שרוצה למכור יוכלו להתחבר. קנאביס היה מוקד הפעילות שלנו, 95 אחוז מהנפח. סמים קשים מעולם לא היו לנו! הייתה לנו קבוצה לפסיכדליה, שבה כן היה סינון של גיל ושל היכרות עם החומר, והיא נוצרה כדי לעודד שימוש אחראי בסמים. אני רואה בזה דבר מאוד חיובי - שיש לאנשים מקום בטוח, לא רק מעקיצות וגניבות, אלא גם מהבחינה של איכות החומר. אנחנו עשינו בדיקות איכות, לימדנו את האנשים איך להשתמש, עקבנו אחריהם, עזרנו למי שהיה צריך לעבור את החוויות האלה בצורה בטוחה. כך שהמשטרה לא אומרת את האמת, והיא מביאה תמונות של ערוצים שלא קשורים לטלגראס כדי להגיד שאצלנו יש סמים קשים".
אתה לא חושש שבית המשפט יאמין למשטרה?
"בתי המשפט שמכירים את הסיפורים של המשטרה — כי זה עניין יומיומי — מעדיפים להתנהל בצד של המדינה ולא בצד של ה'עבריינים' למרות שהם רק חשודים, ואפילו לא נאשמים. זאת בעיה. ראיתי בעיניים שלי, חוויתי את זה, ואני יודע שאני לא היחיד. תנסי להתנגד, להגיד שזה לא הוגן — זה פשוט לא משנה. המשטרה זה ארגון שפועל איך שהוא רוצה. אין עליו פיקוח, ולראיה הסיפור של טלגראס. מיליונים רבים של שקלים נשפכו בחקירה הזאת, על מנת לפגוע באזרחי ישראל. הנהנים היחידים מהעצירה של טלגראס הם האנשים שגונבים לקוחות".
ומה בנוגע לחשדות שביצעתם עבירות מס, הלבנת הון?
"לא היה שום הון שהולבן, בשום דרך. קודם כל, כי לא היה הון גדול, וההון המועט שהיה הלך בחזרה לחברה. בדרכים אולי לא הכי שקופות, בגלל שזה עדיין לא חוקי, אבל לא ביצענו עבירות הלבנת הון על סכומים של כמה אלפים. זה מצחיק עד כדי בדיחה".
הכלא
"החיים פה די קשים"
ביום שלישי 26 במארס עירער סילבר לבית המשפט המחוזי בקייב בדרישה לעצור את הליך הסגרתו לישראל ולשחררו מהמעצר בכלא לוקיניבסקה, בטענה שההליך שנפתח נגדו אינו חוקי. עד שזה יקרה, סילבר מוחזק, לטענתו, בתנאים מחפירים.
מה בדיוק עובר עליך בימים אלה?
"אני לא אשקר. זה ממש לא קל לי: התרגיל שעשו כדי למשוך אותי לאוקראינה, העובדה שבכלא אף אחד לא מדבר אנגלית, ואני לא מבין רוסית. על אף שאין לי מושג מה הם אומרים, מתברר שאני מושך את תשומת הלב של הסוהרים פה, שמגלים בי עניין רב, ותוסיפי לזה את המצב הכלכלי הקשה שנקלעתי אליו בעקבות המעצר שלא הייתי ערוך לו. אשמח לקבל עזרה וכל תרומה כספית אפשרית, כדי שאוכל לממן את המשפט שלי ולסייע לכל אותם אלפי צרכני קנאביס ונזקקים, שנפגעים מכך.
"כשהגעתי לתחנה, השוטר שלקח ממני את הארנק אמר לי שלא כדאי ללכת למעצר בלי כסף. 'כי אחרת לא תוכל להסתדר שם וישימו אותך בתנאים הכי גרועים שיש'. הוא אמר בלי בושה: 'אתה צריך לשחד את הסוהר שעומד בכניסה. תן לו 500 גריבנס (המטבע המקומי), שזה בערך 20 דולר, ככה תקבל תא טוב'. בתמימותי הידועה, מסרתי לו גם את הקוד של כרטיס האשראי שלי, והוא הוציא עבורי כסף מהכספומט, כדי שיהיה לי למעצר. רק אחר כך התברר לי שמישהו שם חגג בגדול על כרטיס האשראי שלי ומשכו משם 1,200 דולר. עורכי הדין שלי כבר הגישו תלונה להנהלת הכלא, אבל לא נראה לי שזה יעזור.
"ברגע שנכנסתי לכלא, הסוהר שעושה שם את החיפוש לקח אותי לחדר צדדי בלי מצלמות, ועשה עליי שם חיפוש. הבנתי בדיעבד ששם מתבצעות 'עסקאות השוחד', איפה שאין מצלמה. היו עליי 5,000 גריבנס, פחות מ־200 דולר. הוא הסתכל עליי ואמר: '50/50'. מה אני יכול להגיד לו? התחלתי לגעת בשטרות, להזיז, ואז הוא קרא לסוהר נוסף שנכנס לחדר, והצביע על השני, כדי לרמוז ששניהם צריכים את הכסף שלי. בסוף הם לקחו 1,500".
איך נראה היומיום שלך בכלא?
"אני נמצא בכלא בארץ זרה, לא דובר את השפה, לא מכיר את המנטליות. אני לא אתחיל להילחם ולריב איתם, כי אין טעם. החיים פה די קשים. הכלא מאוד צפוף. קר פה מאוד, אין מתקן למים חמים, אין מדי אסיר, שבוע וחצי הייתי פה עם אותם הבגדים. לא הפעילו נגדי אלימות פיזית אבל היו הרבה איומים, הרבה ניסיונות סחיטה, אנרגיות לא נעימות ברמה שמדברים עליי בלי להסתיר את זה. אני שומע את המילים 'יהודי' ו'כסף' ועוד כל מיני דברים שמרגישים לי רע. היה מקרה שראיתי שהם שמדברים עליי בתנועות ידיים, דיברו על לדקור אותי בצוואר ולהגיד שהתאבדתי. הם צחקו. לא הרגשתי פחד אבל הרגשתי מאוד לא נעים.
"יש בכלא שני מבנים. אחד משמש בית מעצר שבו אתה מוחזק עד לדיון, והשני זה כלא לכל דבר. מה שמשותף לשניהם, זה שאין שם שום דרך לתקשר כשאתה בתא. הדלתות אטומות מאה אחוז, בלי צוהר, בלי כלום. הסוהר יכול לפתוח את הדלת מבחוץ רק אם בא לו, אבל בדרך כלל לא בא לו. אתה יכול לקרוא ולקרוא לו, לפעמים גם במשך שעתיים. זה הדבר היחיד שקצת הפחיד אותי פה. חשבתי, מה יקרה אם יהיה בלגן עם האסירים. אני יכול לצעוק לסוהר, וייקח לו שעה עד שהוא יגיע. בתחילת המעצר לא היה לי שעון ולא היה לי מושג מה השעה. שלוש פעמים ביום הכניסו לי דייסה עם עוף ותפוחי אדמה ולחם, וזהו. הבעיה שאני טבעוני ואוכל רק כשר".
ועכשיו?
"התא הנוכחי יחסית יותר אלגנטי, כי הוא מיועד לשהיות יותר ארוכות. יש בין עשרה ל־12 איש בתא, לא בדיוק אוהדי ישראל. יש פה מטבח, ואת האוכל אתה צריך לקנות בעצמך, או לקבל מהמשפחה. אשתי גלי נמצאת בארה"ב עם הילד, כך שהיא לא באה לבקר אותי. יש לי רק ביקורים של עורכי דין. אין פה טלפונים ציבוריים, אבל יש אסירים שתמורת כסף מקבלים שיחות מהסוהרים".
איך המשפחה שלך בישראל הגיבה למעצר?
"במסגרת הפרשה עצרו גם את אחי חיים. לא איפשרו לי לדבר עם בני המשפחה, הזמן היחיד שכן דיברתי איתם היה כשהסוהר ניסה לסחוט ממני 2,000 דולר. אמרתי לו שאנסה לארגן את זה, וזאת הייתה הפעם הראשונה שיצרתי קשר עם מישהו, כי אין טלפונים וגם כי אף אחד לא הבין מה אני רוצה ממנו. כשביקשתי להתקשר, לא אישרו לי".
העתיד
"רוצים להיות חוקיים"
כששואלים את סילבר מדוע להערכתו המשטרה עצרה אותו דווקא עכשיו, אין לו תשובה. "רק בחודשים האחרונים טלגראס התחילה להגיע למצב של רווחיות, עד אז היינו מאוזנים כמעט לחלוטין. מאז שהתחלנו לראות רווחיות, פתחנו בחלוקה של לפחות ארבעה קילוגרם בחודש לחולים. ואז באה משטרת ישראל ועצרה את המבצע הזה".
אתה מתנגד להסגרה, אבל לא עדיף לך להישפט בישראל?
"יש לי רצונות מנוגדים. מצד אחד, הייתי רוצה להישפט בישראל כי אני מאמין בצדקת דרכי, שהצדק והאמת איתי ושלא עשיתי שום דבר רע, ויש בי את הרצון לבוא ולהילחם על זה שם, איפה שהדברים מתנהלים בפועל. אבל מצד שני, בישראל המשטרה מתנהגת לדעתי בצורה לא הוגנת. אמרתי לחוקרים שביקרו אותי, שאצלנו בטלגראס כולם באו מתוך התנדבות ומתוך אמונה במטרה. אנחנו לא ארגון פשע.
"נקודה נוספת היא בתי המשפט שפועלים בצייתנות ביחס לבקשות המשטרה, בין אם זה במעצרים ובין אם זה בפסיקות מול הפרקליטות. השופטים לא מפעילים שיקול דעת. חותמים על עיוור על בקשות המשטרה. כמובן שהם מאזנים את זה: המשטרה מבקשת שבעה ימים, השופט ייתן חמישה, אבל אין דבר כזה שהם אומרים 'לא' למשטרה. השוטרים גם משקרים לגבי הסמים הקשים. אז להישפט בישראל לא יהיה צעד נכון מבחינתי".
האם, להערכתך, יש לטלגראס תפקיד בשיח שהתעורר בנושא הלגליזציה של גראס בישראל?
"אני משוכנע שכן. אנחנו תמיד שאפנו להיות חוקיים. כבר ב־2015 שלחתי מכתב לרשות המסים שבו כתבתי שאני רוצה לדווח על מכירת חשיש, בשביל לשלם מס. כמובן שעשיתי את זה כבדיחה, אבל כן תיכננו — וגם דיברתי על זה בראיונות קודמים — שאני רוצה להפוך לחברה חוקית, שמשלמת מסים במדינה שמאפשרת את זה. לצערי, זה לא קרה. מדינת ישראל לא מאפשרת את זה ועדיין לא מוכנה נפשית לזה. אולי עכשיו יקרה שינוי".
לגליזציה עלולה להביא את הסוף על טלגראס.
"בוודאי שאשמח שיהיה פה שינוי כזה, לזה אנחנו חותרים. זה לא יהיה סופה של טלגראס. תמיד רצינו לתת לזה חותמת חוקית. תקראי לזה ארגון חסד מאורגן, ארגון צדקה מאורגן, ארגון עזרה מאורגנת, אבל בשום פנים ואופן לא ארגון פשיעה מאורגן".
פרקליטיו של עמוס סילבר: "אין לו סיכוי לקבל משפט צדק בישראל"
פרקליטיו של עמוס סילבר, עו"ד אל"מ (במיל') יוסי פאר, ועורך הדין דניאל פאר:
"משטרת ישראל עצרה את מרשנו במבצע פישינג, שנועד לטרפד את גיוס כספי ההגנה למשתמשי וסוחרי הטלגראס. ביום שלישי 26 במארס פנינו לבית המשפט המחוזי בקייב בדרישה לעצור את הליך הסגרתו לישראל ולשחררו ממעצרו לאלתר, בטענה שההליך שנפתח נגדו לא חוקי. בניגוד לדין הבינלאומי, מי שעצרו את סילבר באוקראינה היו חוקרי יחידת להב 433, שגם חקרו אותו — ללא נוכחות שוטרים אוקראינים. בתחילת החקירה, סילבר הוחתם על מסמך באוקראינית, לפיו הוא מסכים להסגרתו לישראל בתוך כחודש, לאחר שאיימו עליו כי אם לא יעשה זאת יישאר במעצר באוקראינה בתנאים ירודים במשך כשנה".
הפרקליטים מתנגדים להסגרתו לישראל. "לאור החשדות המיוחסים לו, אין לדעתנו סיכוי שהוא יקבל משפט צדק בישראל. אם נידרש, אף נעתור בעניין לבית הדין הבינלאומי לזכויות אדם בשטרסבורג. סילבר הוא אקטיביסט שפעל לקידום לגליזציה בישראל. הוא ושותפיו הקימו פלטפורמה ששילבה אידיאולוגיה עם יכולת טכנית. הרעיון מאחורי טלגראס היה ביטול הצורך של מפגש ישיר עם עבריינים מהרחוב, כדי להשיג קנאביס. על כך הוא ראוי להערכה, ולא למעצר.
"בעקבות מעצרו, נקלעה משפחתו למצוקה כלכלית קשה, בשל ההוצאות המרובות בטיפול המשפטי בו בארץ ובחו"ל. הוא מיוצג בידי שלושה עורכי דין בישראל ועוד שלושה עורכי דין באוקראינה, כך שנדרשות הוצאות על טיסות ואירוח, שירותי תרגום ושליחים. הוא עומד מול מערכת אטומה במדינה שלפי הפרסומים, מספר צרכני הקנאביס בה עומד על מיליון איש".
עו"ד ניר יסלוביץ' ביקש להבהיר שהתגובה שנמסרה על ידי צוות הפרקליטים של סילבר לא נמסרה מטעמו.
