עושה גלים

מתייה אמלריק היה אחד השמות היותר מזוהים עם הקולנוע הצרפתי, עד שתפקיד בסרט בסדרת "ג'יימס בונד" הזניק אותו גם לתודעה הבינלאומית. עכשיו הוא משחק בקומדיה "לשחות או לא להיות", שהחזירה אותו לילדות. "אמא שלי הכריחה אותי לשחות, ועד היום אני שונא ריח של בריכות"

כשכוכב ובמאי הקולנוע הצרפתי מתייה אמלריק היה ילד, אמו היהודייה (ועוד פולניה!) דירבנה אותו להיות שחיין. אבל הצאצא לא ממש התלהב מהשאפתנות ומהציפיות של האם. "השתתפתי בתחרויות שחייה, בגלל שאמא שלי הכריחה אותי לעשות את זה", קיטר אמלריק, כשנפגשנו על גג של אחד המלונות היוקרה של קאן. "ביליתי המון זמן בבריכות ושנאתי אותן. זה היה סיוט לקום מוקדם בימים קרים ולקחת את המטרו כדי להתייצב לאימונים.

 

"הרצון שלנו להיות אהובים על יד ההורים שלנו, זה דבר שמפריע לנו והוא לא נעלם אף פעם. וכיוון שאני לא בטוח שההורים שלי אהבו אותי, אז יש לי תחושות מעורבות לגבי הרצון הזה. עד היום, אני שונא את הריח של הבריכות ומעדיף לשחות בים. אני מדבר על זה איתך, כי אתה בשבילי כמו פסיכולוג".

 

למרות טראומות הילדות, אמלריק הסכים להופיע בסרט "לשחות או לא להיות", שחלק נכבד מהעלילה שלו מתרחש בבריכת שחייה. הוא פשוט התקשה לסרב לחברו ז'יל ללוש, שכתב וביים את הסרט. "כשז'יל צילצל אליי, אמרתי לו: 'אני לא צריך אפילו לקרוא את התסריט, אני אהיה על סט הצילומים'. לא יכולתי להגיד לא לאיש נדיב ויפה כמו ז'יל".

 

"לשחות או לא להיות" הוצג בפסטיבל קאן מחוץ לתחרות הרשמית, זכה להצלחה קופתית בצרפת ועכשיו הוא מגיע אלינו. העלילה עוקבת אחרי גברים שסובלים ממשבר גיל, ומחליטים לכונן קבוצה של שחייה צורנית. מה שמתחיל כתחביב, הופך לעניין רציני, ובעזרת מאמנת קשוחה, הנבחרת מתכוננת לאליפות העולם.

 

"זה סיפור על חבורה של גברים שעושה דברים מטופשים בבריכה — וריגש אותי שאני אהיה הבחור שמוביל את הסרט הזה. זה גם סיפור על אהבה שאי־אפשר לעמוד בקסמיו, והיכולת של ז'יל לגלות את הגבריות והנשיות בכל אחד מאיתנו, הייתה דבר נהדר. התחברתי גם לכך שהאנשים בסרט לא שופטים אחד את השני".

 

"לשחות או לא להיות" דרש מבכירי השחקנים של צרפת כיום, מגיום קאנה ובנואה פולוורד ועד ז'אן הוג אנגלד ואמלריק, לעבור אימונים מפרכים, ובעיקר לשוטט רוב הזמן בבגדי ים. "בהתחלה צחקקנו לגלות אחד את השני בצורה כזו, אבל עם הזמן, זה נראה לנו טבעי", מעיד אמלריק בן ה־53. "הפכנו להיות כמו קהילה — קהילה של כיעור וקומפלקסים. בילינו יחד נהדר וזה היה כיף גדול. בצוות היו כמה בחורים מצחיקים ומרושעים מאוד וחלקם סיפרו בדיחות מלוכלכות. אני ושאר הגברים המבוגרים בחבורה צחקנו על הגופות של הצעירים, שהגוף שלהם עדיין לא נהרס".

 

דווקא יש לך גוף יפה וסקסי.

 

אמלריק צוחק: "לא, אין לי, אבל לפעמים אהבה של אישה גורמת להאמין שיש לי. ועכשיו, אני מאוד מאוהב".

 

ביליתם שעות בבריכה. מצאת את עצמך משתין בתוך המים?

 

"לא. בבריכה אני לא מסוגל, אבל אני נוהג להשתין בים".

 

לא למד משחק

 

בילדותו, אמלריק נאלץ לנדוד בגלל עבודת הוריו העיתונאים, ובין היתר גדל בוושינגטון ובמוסקבה. בגיל 17 חזר למולדתו והחל לעבוד באתרי צילומים, בתקווה שיום אחד יהפוך לבמאי. רק בגיל 30, הבמאי ארנו דפלשאן "המציא אותי כשחקן – הוא בא עם הרעיון שאשחק ב'חיי המין שלי', תפקיד שזיכה אותי בפרס הסזאר".

 

זה קרה ב־1996 ומאז אמלריק הכריזמטי ובעל העיניים המהפנטות לא מפסיק, למרות שמעולם לא למד משחק. הוא עבד עם בכירי הבמאים – סטיבן ספילברג ("מינכן"), ג'וליאן שנאבל ("הפרפר ופעמון הצלילה"), ווס אנדרסון ("מלון גרנד בודפשט") ורומן פולנסקי ("ונוס בפרווה"), אבל את התהילה הבינלאומית הוא חב ל"קוואנטום של נחמה", סרט בסדרת ג'יימס בונד, בו הוא גילם את אויבו של 007 — דומיניק גרין, העומד בראש תאגיד אפל ומפוקפק.

 

"אין לי מושג איך הם הגיעו אליי ולמה הם בחרו בי. ממש הופתעתי. הייתי בטוח שהם טעו ובילבלו את שמי עם מישהו אחר. זה לא משהו שחלמתי עליו מעולם, אבל אי־אפשר היה להתנגד להצעה להופיע בסרט ג'יימס בונד. רציתי לעשות זאת, כדי לבדוק את הצדדים הדוחים שבי, וזה לא דבר קשה עבורי למצוא כאלה. עניין אותי להתנסות בהרפתקה הזאת, גם בגלל שאני אוהב אומץ פיזי ואפילו פעלולים. האמת, העניינים הפיזיים בצילומים היו לי קצת קשים".

 

"קוואנטום של נחמה" אמנם הצליח בקופות, אבל הביקורות טענו שהוא אחד הגרועים בסדרה. מה עמדתך?

 

"צילמנו בדיוק במהלך שביתת התסריטאים בהוליווד ולא היה ממש תסריט ולכן הסרט יצא לא כל כך טוב, וזאת בניגוד ל'לשחות או לא להיות', אותו ז'יל כתב בדם ליבו ועבד עליו הרבה זמן. שם לכל דמות יש סיפור מעניין".

 

לאמלריק יש שני בנים מרעייתו בדימוס, השחקנית ז'אן באליבר, ובת אחת מחברתו הנוכחית, השחקנית־במאית סטפני קלאו. "אני יודע שאני רך עם הבנים שלי, אבל מה שאשתי לשעבר עשתה איתם הוא מדהים – היא נתנה להם את הכוח".

 

אמלריק ביקר מספר פעמים בישראל. לפני שנה שיחק ב"רכבת קלה" של עמוס גיתאי. "אהבתי את החוויה ואני חושב שהסרט נהדר. ההנאה שלי מהעבודה עם עמוס היא היכולת לשאול שאלות שאין להן תשובות — ומה יותר יהודי מזה? החולי הוא לתת תשובות".

 

 

הסרט "לשחות או לא להיות" עולה היום למסכים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים