"זה הזמן לבנות כאן גשר"

ספר תורה עטוף בבד כסוף נישא בידיו של הגבר שיצא ממכונית יחד עם שלושה גברים נוספים, כולם בכיפות שחורות. את פניהם קידמה מוזיקת בחירות בווליום גבוה עם מילים קדושות של פוליטיקה מדוברת: "זה הזמן לבנות כאן גשר, עם אורלי נחזק את הקשר, סופרים ת'אזרח, זה מהפך שלי ושלך".

באיחור של שעה וחצי קיבלה ח"כ אורלי לוי אבקסיס את מנת האהבה והערצה שחולקה בנדיבות על ידי הנוכחים. הפעם הצטרפו הנשים לקבלת הפנים, העזו וחדרו את שורות הגברים המרקדים, הגיעו אליה, נגעו בה, חיבקו, נישקו, בירכו – ככה עד הפודיום.

במשך כחצי שעה מהודקת ניגנה לוי אבקסיס ביד מיומנת על ליבו של הקהל: "מוכרים לכם פייק סקרים", היא מנחיתה מיד בהתחלה, "מפזרים שמועות כאילו גשר לא רצה, כאילו אני אבגוד באג'נדה כי קיבלתי ג'וב. אני מודיעה: נרוץ עד הסוף, מי שלא סופר אתכם היום, לא יספור אתכם למחרת הבחירות".

לוי אבקסיס באה לעבוד. היא יורה ביעילות את המסרים שלה באינטונציות שעולות ויורדות לפי הנושא. נשים, ילדים, קשישים, חולים, ערכי יהדות – רכה ושקטה; פריפריה, מזרחיות, חינוך ורווחה – סוערת ונחרצת. בין לבין היא נועצת דקירה בנמענים פוליטיים – למשל משה כחלון או מירי רגב — ורגע לפני שתסיים היא מבקשת להזכיר את אברה מנגיסטו: "יש כאן התעלמות בוטה מאדם שנמצא בשבי החמאס. יש לי הרגשה שאם היו קוראים לו טננבאום אולי היה מקבל יחס אחר".

עדיין אוחזת במיקרופון כשיובל יעקובוב, פעיל בולט במפלגה הצעירה, מתקדם לעברה עם ספר התורה שהחליט לתרום בשם גשר, והגיע לכנס באשקלון כדי לקבל את ברכתה של לוי. היא מניחה את שתי כפות ידיה על ספר התורה, משעינה עליו את מצחה ולוחשת מילות תפילה. דממה באולם, הנשים בשורות הראשונות לוחשות גם הן ברכות. אם זה היה תלוי בהן – היא כבר מזמן הייתה שרת הבריאות.