גברים במלכודת

שני חברים יצאו לסופר, אותו סופר, כל אחד בזמן אחר, מצוידים כל אחד ברשימת קניות מורחבת, 41 פריטים כראוי לערב חג. המשימה: לקנות באופן חכם. קטן עליהם: שניהם צרכנים מנוסים, מפוכחים, שאחראים על הקניות במשפחותיהם. אחר כך יצאתי לסיבוב באותו סניף, ואיתרתי את כל מלכודות הקניות שהם לא ראו, ובחלקן נפלו.

היו כאלה בשפע. יניב, למשל, קנה שקיות אשפה ריחניות (בניגוד לעופר שקנה שקיות לא ריחניות) ושילם 79% יותר - על הריח. עופר, מסויט מתורים, ברח מהתור שבמעדנייה ובמקום זה קנה גבינת עמק ארוזה במחיר הגבוה בכ־90% מהמחיר במעדנייה. כל אחד והנפילות שלו.

נקודת התורפה המשותפת - "סינדרום הרשימה". יציאה לקניות עם רשימה היא אמנם אל"ף־בי"ת של קנייה צרכנית מושכלת, ובולמת בולמוסים של קניות מזדמנות ומיותרות - אבל הרשימה לא קדושה. הג'ונגל על המדפים מחייב לעיתים לחרוג מהרשימה. בדיקת מותגים אלטרנטיביים, חיפוש במדפים העליונים והנמוכים - יכולים לייצר חיסכון בקלות. הגברים שלנו כמעט התעלמו מהאפשרות הזאת. ועוד שגיאה: הם לא השתמשו במחשבון שבסלולרי שלהם, ולא בדקו את המוצרים לפי מחיר ל־100 גרם (או מחיר לליטר). אילו עשו זאת, היו חומקים מהרבה תרגילים שעושות הרשתות עם גודלי האריזות והמחירים.

חלק מהמוצרים ברשימה היו של מותגים ספציפיים, חלקם הוגדרו רק באופן כללי, ואיפשרנו להם להחליף עד חמישה מוצרים ברשימה, אבל הם לא השתמשו באפשרות הזאת. הם נצמדו בדרך כלל למותגים, למרות שהמותג הפרטי יכול להשתלם יותר. יניב: "לא השקעתי מחשבה אם להחליף או לא. היצרנים בלטו, ונפלתי על זה. בדרך כלל לא משנה לי - אם זה חסכוני ובאותה איכות, אין לי בעיה לרכוש מותג פרטי. לא אחליף משהו שאני מחובר לטעם שלו, אלא אחכה למבצע - קפה, שתייה קלה, חלב. בתבלינים אלך על הזול, אפילו בגבינה צהובה אין לי בעיה".

עופר מתן מתל אביב, כתב "ממון", נשוי + 1 | צילום: צביקה טישלר

עופר: "שמתי לב למותגים הפרטיים במחלקת מוצרי הניקוי, שם ביליתי הכי הרבה זמן כדי לאתר פריטים. בסך הכל אני לא מכיר את עולם המותגים הפרטיים, כי בשוק הכרמל, שבו אני נוהג לקנות, אין מותג פרטי. עם זאת, אין לי בעיה עם הרעיון כל עוד אין עניין של טעם - אורז מתקבל, אבל שקדי מרק לא הייתי קונה ממותג פרטי". התוצאה: יותר מרבע מהפריטים ברשימה אפשר היה לקנות "חכם" יותר. בקנייה בסכום כולל של כ־700 שקל, זה לא עניין שיש לזלזל בו.

הסניף שבו נערכו הקניות הוא שופרסל דיל ברחוב הלח"י בבני־ברק, שכמו בכל סניפי שופרסל. שופרסל נבחרה בהיותה הרשת הגדולה ביותר. אין ספק שסיור בסניפים של רשתות אחרות היה מוליד פספוסים אחרים.

הפספוסים הבולטים של עופר:

• רבע ק"ג אגוזי מלך:

מה קנה: 258 גרם אגוזי מלך בתפזורת, ב־20.38 שקל (79 שקל לק"ג).

מה עדיף: אגוזים ארוזים במכל שקוף, 200 גרם, באותו מחיר לק"ג (כפי שקנה יניב) – בגלל איכות האגוזים. האגוזים שמילא עופר בשקית נראו לא טריים.

• 200 גרם גבינה צהובה עמק 28% של תנובה:

מה קנה: גבינה ארוזה מהמקרר ב־15.80 שקל (79 שקל לק"ג).

מה עדיף: לקנות במעדנייה במשקל (כמו שעשה יניב) – 41.7 שקל לק"ג, חיסכון של 90%.

• נקטר מנגו פרימור, 1 ליטר:

מה קנה: משקה קל מנגו של פרימור, 1.5 ליטר, ב־6.50 שקל, כי לא היה נקטר מנגו.

מה עדיף: נקטר תפוז 1 ליטר (הבחירה של יניב). למרות שהמחיר גבוה יותר (7.90 שקל), במשקה הקל יש רק 10% פירות, לעומת 20%־50% בנקטר.

• מילקי שטראוס:

מה קנה: זוג של מילקי מוס שוקולד ב־7 שקל (יניב קנה מילקי אקסטרה בודד). מחיר גביע בודד: 3.90 שקל.

מה עדיף: עופר היה יכול ליהנות משלישיית מילקי מוס שוקולד ב־9 שקל. כלומר, 3 שקלים ליחידה. 17% חיסכון.

• משחת שיניים קולגייט משפחתית:

מה קנה: אריזה בודדת, 100 מ"ל, ב־9.90 שקל.

מה עדיף: שלישיית אריזות (75 מ"ל כל אחת) ב־19.90 שקל (כמו שקנה יניב). המחיר ל־100 מ"ל – 8.84 שקל, זול ב־11%. לא דרמה, אבל למה לשלם.

• חצי ק"ג שניצל:

מה קנה: ביקש מהקצב וזה נתן לו אריזה מוכנה עם 472 גרם, בכשרות מהודרת, ועליה מדבקות "שניצל דק דק", ו"פרימיום", לא ברור מה זה. הוא שילם 21.19 שקל על בסיס 44.90 שקל לק"ג. האריזה לא קשיחה ולא נוחה.

מה עדיף: עדיפה הבחירה של יניב, שלקח "שניצל דק דק" באריזה קשיחה שהכילה 759 גרם. הוא שילם 30.28 שקל, כשהמחיר לק"ג הוא 39.90 שקל. הבשר נראה טוב באותה המידה, וגם האריזה נוחה יותר לשימוש. ייתכן שהאריזה שקנה עופר יקרה יותר מאחר שמדובר בכשרות מהודרת.

• חצי ק"ג בשר בקר טחון:

מה קנה: הקצב טחן לו, לפי ראות עיניו, 534 גרם חזה בקר, עליו שילם 20.83 שקל על בסיס 39 שקל לק"ג.

מה עדיף: עדיפה ההחלטה של יניב, שקנה בשר צלעות, שהוא עדיף לטחינה. הוא שילם 21.61 שקל ל־554 גרם, על בסיס 39 שקל לק"ג. בבשר טחון בקצבייה חשוב סוג הבשר לא פחות מהמחיר והמשקל.

• מלפפונים חמוצים במלח של בית השיטה 560 גרם:

מה קנה: את האופציה היקרה ביותר – הקטנים, 17־13 יחידות באריזה, ב־10 שקל.

מה עדיף: לקנות את הגדולים, 9־7 יחידות לאריזה, ב־6.30 שקל (כמו שעשה יניב). על המלפפונים הקטנים אתם משלמים 59% יותר.

• פלמוליב לניקוי כלים, 750 מ"ל:

מה קנה: פלמוליב ירוק 750 מ"ל באריזה שקופה אטרקטיבית ב־9.90 שקל, שעמדה על המדף בגובה העיניים. "כי יש לי כזאת בבית" (יניב בחר באותה אריזה בצבע אחר).

מה עדיף: להרים את העיניים – על המדף העליון, הפחות נוח לגישה, יושבת אריזת ליטר ותיקה, שנמכרת ב־2 יחידות ב־20 שקל, כלומר 10 שקל לליטר, לעומת 13.2 שקל לליטר לאריזה שנבחרה, פער של 32%.

• ג'ל כביסה פרסיל 2.5 ליטר:

מה קנה: ג'ל פרסיל 2.5 ליטר ב־32.90 שקל (כמו יניב).

מה עדיף: לשקול לנטוש את המותג, שמכווץ אריזות כל הזמן. על המדף העליון יש מיכל ג'ל קולון 5 ליטרים ב־24.90 שקל, כלומר 12.45 שקל ל־2.5 ליטר – ב־164% יותר.

גבינת עמק במעדנייה או באריזה? במעדנייה

איזה צרכן הוא? קונה קנייה משפחתית פעם בשבוע, לוקח את התינוקת במינשא ומשלב טיול בחוויית הקנייה שאוהב. "אלמלא הרשימה הייתי קונה שוקולד, אלמלא התור במעדניה הייתי קונה שני סוגי גבינות לפחות".

איפה הוא קונה? בשישי בשוק הכרמל, עם מעט השלמות בסופרים.

איך הוא בוחר איפה לקנות? "אני קונה בשוק כי אני גר קרוב ולא צריך להזיז את האוטו ולחפש חנייה, ואוהב את חוויית הקניה, את השיח עם המוכרים הקבועים שיודעים מה אני אוהב, בשוק אני פחות מתעניין במחיר, יותר במה אני קונה, הרבה

יותר ירקות ופירות, פחות מוצרים מעובדים. בריא. משלים באושר עד מעט מוצרים שזולים יותר – קפואים, נקניק לפעמים, בירות שזולות יותר".

מה הוא לא אוהב? "אני לא יודע ולא תמיד זוכר איפה כל דבר נמצא. במכולת בשוק אני מכיר את הבעלים ושואל. בסופר שבו ביקרתי 70% מהאנשים היו עובדות שליקטו מוצרים להזמנות און ליין, ותפקידן אינו להסביר ללקוחות איפה כל מוצר נמצא,

אם כי מדי פעם הן עשו ג'סטה". לא אוהב מבצעי כמויות, למעט במוצרים קטנים כמו משחות שיניים, "כי אין לי מקום אחסון". לא אוהב להשוות מחירים מראש באפליקציה – "מעיק, אין לי כוח להתעסק בזה".

בכמה מוצרים פספס? 13 (במקרה אחד שלא באשמתו).

בכמה הצטיין? 6

משקה קל מנגו או נקטר תפוז? תפוז

הפספוסים הבולטים של יניב:

• חצי ק"ג סלמון:

מה קנה: "למוכר הייתה חתיכה מוכנה של כ־730 גרם, אז לקחתי".

מה עדיף: להיצמד לכמות שצריך. יניב שילם כ־20 שקל יותר, במוצר יקר שנמכר גם אחרי שתי הוזלות ב־79.90 שקל לק"ג.

• שקיות אשפה 64X52 ניקול:

מה קנה: שקיות ניקול ריחניות, 40 שקיות ב־23.90 שקל.

מה עדיף: אותן שקיות בלי ריח (כמו שבחר עופר), 60 שקיות ב־19.90 שקל. במחיר לשקית שילם 79% יותר, על הריח. מוגזם.

• תה ויסוצקי ירוק 25 שקיות:

מה קנה: תה ירוק מיקס, 25 שקיות, ב־22.90 שקל במבצע, במקום 24.90 שקל (גם עופר בחר באותו תה, בטעם נענע).

מה עדיף: שניהם פיספסו, כי באזור אחר בסופר היה מבצע טוב יותר - אריזת תה ויסוצקי ירוק 15 שקיות ב־10 שקלים, כלומר 16.66 שקל ל־25 שקיות - זול ב־37% ממה שקנו.

• אורז פרסי קלסי, 1 ק"ג:

מה קנה: אורז פרסי סוגת ב־9.90 שקל (גם עופר קנה אותו).

מה עדיף: מותג הבית של שופרסל ב־5.90 שקל - 40% פחות.

• טונה בשמן קנולה של סטארקיסט:

מה קנה: יחידה אחת של טונה סטארקיסט "לייט" 4% שומן במים ושמן קנולה, 98 גרם משקל מסונן, ב־8.90 שקל. המחיר ל־100 גרם מסונן: 9.08 שקל.

מה עדיף: רביעיית טונה בשמן קנולה, 112 גרם מסונן כל אחת, ב־24.90 שקל, כלומר 6.23 שקל ליחידה (כפי שעשה עופר). המחיר ל־100 גרם מסונן: 5.56 שקל. יניב שילם ב־64% יותר. בנוסף, שתי האריזות מכילות 70% טונה, אבל הבודדת מכילה 22.5% מים ורק 7% שמן, לעומת 29.5% ברביעייה.

• סוד לרצפה 2 ליטר:

מה קנה: סוד לרצפה 1.25 ליטר, ב־18.90 שקל.

מה עדיף: עדיף סוד לרצפה 2 ליטר, שנמכר ברשתות מתחרות במחיר זהה ואף בפחות (17.90 שקל), אלא שיניב לא יכול היה לקנות אותו, כי שופרסל משום מה מעדיפה להחזיק את האריזה הקטנה והיקרה, גם בסניף הדיסקאונט שלה.

• במבה, אפשר במארז:

מה קנה: אריזה של 80 גרם ב־4.30 שקל.

מה עדיף: לקנות במבצע מארז 6 יחידות של 80 גרם ב־14.90 שקל (כמו שעשה עופר), שהם 3.10 שקל ל־100 גרם - פער של 75%. זה מוצר בעייתי בגלל מגוון המארזים. בסניף הזה גילינו לא פחות מארבעה סוגי אריזות - במחירים שונים ל־100 גרם. בחטיפים, ובעיקר במבה וצ'יפס, חשבו את המחיר ל־100 גרם. האריזה שבחר יניב היא היקרה ביותר - 5.37 שקל ל־100 גרם.

• נייר טואלט דו־שכבתי 32 גלילים:

מה קנה: נייר 32 גלילים של "לילי", 39.90 שקל.

מה עדיף: נייר טואלט של שופרסל, 29.90 שקל (כמו שעשה עופר). זאת למרות ששופרסל "חותכים פינות" בכמות הנייר: כ־15 מטרים פחות (573.44 לעומת 588 מטרים ב"לילי"), וגם הדפים קצת יותר קטנים. עדיין כדאי יותר, אבל הקטנוניות מעצבנת. זהו אחד המוצרים הקשים ביותר להשוואה, בגלל סימון מחירים לקוי בדרך כלל. אל תשכחו לבדוק כמה גלילים, מה אורך הנייר ומה גודל הדף. הכל כתוב.

קופסת פטריות שמפיניון חתוכות ויליפוד, 400 גרם:

מה קנה: את המוצר שביקשנו ב־4.50 שקל (כך גם עופר).

מה עדיף: שלישיית פטריות שמפיניון חתוכות 400 גרם של שופרסל, במבצע ב־10 שקל - זול יותר ב־26%, ואין הבדלי איכות. אבל אל תקנו את הפטריות של שופרסל באריזות בודדות, כי אז המחיר פחות משתלם - 4.60 שקל.

• ק"ג פלפל אדום:

מה קנה: 1.47 ק"ג. "לקחתי כמה פלפלים ולא היה משקל קרוב, אז שאלתי עובד כמה לדעתו זה קילו, והוא אמר 5־4 פלפלים".

מה עדיף: לא להתבייש להוציא פלפל מהשקית בקופה. כשקונים יותר ממה שצריך, זה מגדיל את הסיכוי שחלק יתקלקל וייזרק.

במבה בודדת או במארז? מארז

איזה צרכן הוא? קונה קנייה משפחתית פעם בשבוע, משקיע בהשוואות מחירים, מודע למחירים.

איפה הוא קונה? נע בין שופרסל דיל, יוחננוף, קצת השלמות בחצי חינם.

איך הוא בוחר איפה לקנות? דוגם סניף ברשת לפני שמצרף אותה לפורטפוליו. מחפש מחירים וחוויית קנייה, לכן משתדל שלא לקנות בסניפים העירוניים, אלא במקרה של מחסור בפריט, בעיקר מהמוצרים בפיקוח. לרמי לוי הולך רק לעתים נדירות כדי

להימנע מעומס.

מה הוא לא אוהב? מבצעי כמויות. "שיקול האחסון משפיע, לא רוצה למלא את הבית בג'אנק, כי מרוב מוצרים אתה לא רואה ושוכח להשתמש במה שיש מאחור". שונא גם לעמוד בתור בקופות, תור ארוך שולח אותו לקופות עצמיות.

בכמה מוצרים פיספס? 14 (בשלושה מתוכם שלא באשמתו).

בכמה הצטיין? 5.

טונה בודדת "בשמן ומים" או רביעייה "בשמן"? רביעייה