הבחירה שלכם
מה צריך להביא איתך לקלפי? • היכן מצביעים במעטפות כפולות? • איך מחשבים את אחוז החסימה? • מי יהנה מיום השבתון † כל מה שצריך לדעת בדרך לקלפי
מי יכול להצביע?
הבחירות לכנסת ה־21 יתקיימו מחר ו־6,339,729 בעלי זכות ההצבעה יוכלו לממש אותה ב־10,720 קלפיות ברחבי הארץ. זכות ההצבעה נתונה לכל אזרח ישראלי שרשום כתושב ישראל וביום הבחירות הוא בן 18 לפחות.
מתי אפשר להצביע?
מרבית מקומות הקלפי יפעלו ביום הבחירות מהשעה 7:00 עד לשעה 22:00. ביישובים קטנים, שעות ההצבעה הן מהשעה 8:00 ועד 20:00 וכך גם בבתי החולים ובבתי הסוהר והמעצר. מי שהגיע למקום הקלפי לפני שעת הסגירה, זכאי להצביע גם לאחריה.
איפה ניתן להצביע?
כל בוחר, מלבד חריגים, רשאי להצביע רק בקלפי שאליה הוא משויך, שכתובתה מצוינת בהודעה שקיבל בדואר וניתן לבררה גם באתר האינטרנט של ועדת הבחירות המרכזית בכתובת http://www.bechirot.gov.il או במרכז המידע הטלפוני במספר 1801-700-202.
מה צריך להביא לקלפי?
הבוחר נדרש להזדהות באמצעות אחד מאמצעי הזיהוי הבאים, הנושא את תמונתו: תעודת זהות, דרכון ישראלי בתוקף, רישיון נהיגה ישראלי בתוקף או תעודה צבאית אישית תקפה. אין חובה להביא לקלפי את ההודעה לבוחר.
איך מצביעים?
המצביע בוחר בפתק הצבעה אחד בלבד, שעליו רשומים אות וכינוי הרשימה שבעדה החליט להצביע, ומכניסו למעטפת ההצבעה שקיבל. הבוחר רשאי גם להשתמש בפתק הצבעה לבן ריק, הנמצא ליד הפתקים המודפסים, שעליו ירשום בכתב ידו (בעברית או בערבית בלבד) את אות הרשימה או האות והכינוי של הרשימה שלה הוא מצביע.
איפה מצביעים במעטפות כפולות?
בוחרים המנועים אובייקטיבית מלהגיע אל מקום הקלפי שבה הם רשומים, כגון מוגבלים בניידות, מאושפזים, אסירים וחיילים - יצביעו בקלפיות מיוחדות, באמצעות מעטפות חיצוניות (כפולות). לאחר הצבעתם, ועדת הבחירות תבדוק שלא הצביעו בנוסף בקלפי הרגילה שבה הם רשומים. אם כן - שתי ההצבעות נפסלות.
כיצד מצביעים נכים?
מוגבלים בניידות יוכלו להצביע בקלפיות שהגישה אליהן וסידורי ההצבעה בהן מותאמים עבורם. הבוחר נדרש להצהיר בכתב כי הוא מוגבל בניידות (במידה ולא ניתן לראות זאת). הצהרת שווא היא עבירה פלילית שדינה מאסר חצי שנה או קנס.
מהו אחוז החסימה?
אחוז החסימה הוא שיעור הקולות הכשרים הדרוש לכל מפלגה כדי להיבחר לכנסת, והוא עומד על 3.25%. הקולות שיילכו למפלגה שלא תעמוד ברף הזה לא ייספרו לשם חישוב המנדטים, וכך למעשה ייזרקו לפח ורק המפלגות שיזכו ליותר מ־3.25% מהקולות הכשרים ישתתפו בחלוקת המנדטים.
מי בשבתון ומי עובד?
יום הבחירות הוא יום שבתון, אולם שירותי תחבורה ציבורית ושירותים ציבוריים אחרים שאותם קבעה ועדת הבחירות המרכזית, כגון מסעדות, תיאטראות ובתי קולנוע, מפעלי מים וחשמל, בתי חולים, כוחות הצלה ועוד - פועלים כסדרם. לראשונה, רכבת ישראל ואוטובוסים בינעירוניים יופעלו בחינם ביום הבחירות.
כך מחשבים את המנדטים
דרך חישוב מספר המנדטים לכל רשימה מורכבת מחמישה שלבים. ראשית בודקים את מספר הקולות הכשרים. בבחירות הקודמות, לדוגמה, הצביעו 72.3% מתוך 5,881,696 בעלי זכות בחירה, וכך נאספו 4,254,738 קולות. מהם הופחתו 43,854 קולות פסולים, וכך סך כל הקולות הכשרים עמד על 4,210,884.
השלב השני הוא חישוב מספר הקולות הדרוש כדי לעבור את אחוז החסימה. סך הקולות הכשרים מוכפל באחוז החסימה - 3.25%. אם יתקבלו 4,210,884 קולות כשרים כמו ב־2015, התוצאה תהיה 136,854 – וזה יהיה מספר הקולות שיידרש על מנת להיכנס לכנסת.
השלב השלישי הוא ניפוי הקולות המבוזבזים - לאחר שנקבע כמה קולות דרושים על מנת לעבור את אחוז החסימה, בודקים אילו מפלגות עמדו ברף הזה ומחברים את כלל קולותיהן, ללא הקולות של המפלגות שלא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.
השלב הרביעי הוא קביעת מספר הקולות המעניקים מנדט - את כלל הקולות של המפלגות שעברו את אחוז החסימה מחלקים ב־120, מספר חברי הכנסת, והתוצאה היא מנדט אחד. בבחירות 2015, לדוגמה, עמד בשלב הזה ערכו של מנדט על 33,510 קולות ולאחר הפעלת חוק בדר־עופר לקביעת חלוקת המושבים – על 32,550 קולות.
לבסוף מחלקים את המנדטים - לאחר שנקבע מהו ערכו של מנדט אחד, מחשבים כמה מנדטים נכנסים בסך קולותיה של כל רשימה והעודף שנשאר מחולק בהתאם להסכמי חלוקת העודפים של המפלגות שעברו את אחוז החסימה.

