תיכון בליץ

הימים האחרונים של בחירות 2019 הם לא שחזור של בחירות 2015, אלא שכפול מדכא שלהן. בליץ הראיונות של ראש הממשלה מתקבל באותן זרועות פתוחות. הדיון הציבורי שהתקיים בנושא נשכח או מקסימום זוכה לעקיצה אגבית. זה רק נראה כאילו בנימין נתניהו מוכן לדבר עם כל אחד. בפועל, גם הוא מסנן בקפידה במות ומראיינים כדי לשלוט בסיטואציה ככל הניתן.

קשה לבוא בטענות לתקשורת. היא חבוטה ומפוחדת. אין לה את הכוחות להכניס לפרופורציות את התקף הפאניקה המתוזמן והמלאכותי של נתניהו, שחוסה תחת הביטוי המאוס "קמפיין געוואלד". היא לא מסוגלת להציף בעוצמה את הפער בין הסירוב להתראיין לאורך כל הקדנציה לעומת ריצת האמוק הנוכחית. כולם התרגלו לרעיון ועכשיו הוא נשמע הגיוני: נתניהו שורק אז מתייצבים.

הראיון שערך עימו ניב רסקין ב"חדשות הבוקר" הדגים עד כמה זה משתלם. נתניהו החליט שהכי דחוף לגרום לאנשים להאמין שאין לו עדיין קואליציה. זו הרי העילה הבלעדית להסתערות. במקום להרהר שאולי לא זה מה שבאמת בהול 24 שעות לפני פתיחת הקלפיות, תחילת הראיון הוקדשה למתמטיקה הפוליטית שמשרתת אינטרס אחד ויחיד: את דף המסרים של נתניהו.

רסקין אף המשיך את הנוהג הרווח, שבו ראש הממשלה אומר דברים לא נכונים או מדויקים חלקית, ולמראיין לא בוער לתקן אותו: "ארבע וחצי שנים אף אזרח ישראלי לא נהרג מעזה" (אבל פלסטיני מת באשקלון, והטיל שפגע בו לא ביקש תעודת זהות); "הם (לפיד וגנץ) היו בעד הסכם הגרעין עם איראן" (הם לא); "לפני עשר שנים לא היה פה בכלל רכבות, לא היו כבישים, לא היו מנהרות, לא היו מחלפים" (בטח, כולם זוכרים שעד 2009 התחבורה בישראל התנהלה על גבי גמלים); ועוד ועוד.

בעיקר, ניכר שלא היה מי יודע מה מאמץ לחשוב, איך אפשר בכל זאת להפתיע את נתניהו. והרי זה כל מה שנותר לעשות, אחרי שהמרואיין טוחן כבר שלושה ימים את המסך, את גלי האתר וחלק מהעיתונים. במקום, רסקין נשמע כמו מחולל שעיבד כותרות וציטוטים אקראיים ואז ביקש עליהם תגובה.

אירוני להיזכר שגם בתקופה המקבילה ב־2015 הופיע נתניהו בתוכנית הבוקר של קשת. הראיון עורר תהודה יחסית בגלל עימות עם המגישה גלית גוטמן, שהעירה לו בסרקזם שמא מדי שחר עליה להודות לו שהוא מבצע את תפקידו. היה זה רגע חריג ובוטה, שניער קמעה את נתניהו מהדהירה האופורטוניסטית על גבה של המדיה. זה לא הסגנון של רסקין, וזה בסדר. חבל שבעיתוי כה קריטי לא היה לו משהו אחר להציע.

בקטנה

איל קיציס הגיע למהדורה המו־ קדמת של חדשות 12 כדי לדחוף עוד קצת - באמת אין מספיק פרומואים - את משדר הבחירות של "ארץ נהדרת". יונית לוי, רינה מצליח ודפנה ליאל עוד ניסו להניע את המעמד המביך. לעומת זאת, גם הקור הירושלמי הרגיש כמו חמסין מול הצינה שנשבה מהאזור של עמית סגל. "הבעיה זה רועי בר־נתן", איבחנה מצליח והתכוונה לחיקוי של סגל בתוכנית הסאטירה. הפרשן הניד בראשו לשלילה, אבל לפי שפת גופו ייתכן שזה לא היה מק־ רה קלאסי של "ריד מיי ליפס".