ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    יוני 2014. אל־בגדאדי מכריז על הקמת "המדינה האיסלאמית"
    7 ימים • 10.04.2019
    לתפוס את אל-בגדאדי
    עם פרס של 25 מיליון דולר על ראשו, אבו בכר אל–בגדאדי (48) נחשב עדיין לטרוריסט מספר אחת בעולם. ארגון דאעש שבראשו הוא עומד חוסל כמעט לגמרי, אבל האמריקאים עדיין מחפשים אחריו במדבר בגבול סוריה, ורוצים אותו חי או מת. ובעיראק אומרים: אנחנו רוצים אותו חי כדי להעניש אותו
    סמדר פרי

    רק ביום רביעי שעבר מטוסי הקואליציה האמריקאית עוד חגו מעל מחוז אל־אנבאר – מאה קילומטרים ממערב לבגדד, בירת עיראק. הם לא השליכו פצצות אלא עשרות אלפי כרוזים, ובהם בקשה למידע "מכל מי שיכול לסייע לתפוס את 'הצל'" – הלא הוא אבו בכר אל־בגדאדי, מנהיג דאעש – "חי או מת". הכרוזים הבליטו הבטחה קוסמת: פרס כספי גדול. אבל מי שבדק אותם היטב יכול היה לזהות לפחות חמש שגיאות גסות בדקדוק וטעויות כתיב בערבית. רק בגיחה השלישית ידיים עיראקיות כבר דאגו לתקן את השגיאות, והכרוזים הושלכו שוב כשהם מתוקנים.

     

    "מנהיג דאעש ולוחמיו גנבו את אדמתכם ורצחו את בני משפחותיכם", נכתב בכרוזים. "עכשיו הוא בורח מהמוות, מסתתר מכל ההרס שהוא" – הכרוזים הקפידו לא לנקוב בשמו של אל־בגדאדי – "זרע נגדכם. תביאו לנו אותו, חי או מת, ונשלם לכם 25 מיליון דולר". אגב, הפרס המונח על ראשו של מנהיג דאעש זינק ב־15 מיליון דולר תוך שלוש שנים. כיום אל־בגאדדי הוא לא רק המבוקש הבולט והיקר ביותר, אלא נחשב גם למסוכן ולאכזרי מכולם; הטרוריסט מספר אחת בעולם.

     

    דצמבר 2018. חיילי צבא עיראק צוהלים אחרי שחרור העיר מוסול וחיסול דאעש
    דצמבר 2018. חיילי צבא עיראק צוהלים אחרי שחרור העיר מוסול וחיסול דאעש

     

    הישאם אל־האשמי, בכיר במנגנוני המודיעין העיראקי, מאמין ש"הצל", זה כינויו של אל־בגדאדי, מסתתר במדבר ליד הגבול שבין סוריה לעיראק. "למרות הפרס הכספי הגבוה, לא בטוח שנצליח לעלות עליו בקרוב", מבהיר אל־האשמי. "הציד שלו לא קל: אל־בגדאדי יודע היטב איך חיים ומתנהלים במדבר. הוא שומר תמיד על פרופיל נמוך, ואני גם מאמין שגילח את זקנו העבות כדי שלא יזהו אותו. אני בטוח, ממש מוכן להישבע", הוא מוסיף, "שהוא גם אימץ לעצמו דמות אחרת".

     

    השאלה הגדולה יותר היא, האם אל־בגדאדי חי או מת. מוסקבה של פוטין מתעקשת שהוא מצא את מותו כבר לפני ארבע שנים בהפצצה מהאוויר בצפון עיראק. אל־בגדאדי, לפי טייסי חיל האוויר הרוסי, נהרג מפגיעת טילים יחד עם בנו, הודייפה. בעיראק, לעומתם, מאמינים שהאיש חי, אבל נפצע. "עוד לא ברור אם הוא פצוע קשה או בינוני", מסביר אל־האשמי. קביעתו מסתמכת על תחקור של עשרות שבויים מדאעש במחנה אל־באגוז שמוכנים להישבע ש"פגשנו אותו פנים אל פנים". לארה"ב התמונה ברורה יותר; הממשל בוושינגטון הבהיר לא פעם שכל עוד אין מידע מוסמך אחר, אל־בגדאדי נחשב לחי והוא מסתתר. "אין סימנים לכך שהוא מת, ואין עדויות נוקבות מהזמן האחרון על מציאת גופתו. יש רק שמועות", אומר גנרל סת' פולסון מהצבא האמריקאי, "אנחנו חייבים להגיע אליו ולסיים את הפרשה".

     

     

    הקלטת האחרונה של אל־בגדאדי יצאה באוגוסט 2018. אם אכן היה זה מנהיג דאעש, הוא פנה לקהל שלו וקרא לו להתלכד. אחר כך סיפר שהמצב מסובך ועידכן אותם שהארגון סופג הפסדים קשים. "משימתנו היא לחשוב על דרך חדשה", אמר.

     

    במקביל, קבוצה של אסירי דאעש המוחזקת במתקן סודי, עוברת תחקורים בידי גורמי מודיעין אמריקאיים בכירים ומוסרת מידע. "אף אחד לא מסוגל לתת כיווני דרך, להסביר מה רוצה אל־בגדאדי ולאן הוא שואף להגיע. אבל התרשמנו שהם היו חוזרים אליו ומנהיגותו לא נעלמה", מסכם אבו עלי אל־בסרי, ראש המודיעין במשרד הפנים העיראקי, המשתתף בחקירות אלה. עוד שישה שבויי מלחמה, בוגרי דאעש שנתפסו בעיראק והובלו למחנה סודי שמיועד לאסירים בכירים, מוסרים בימים אלה מידע על אל־בגדאדי. הם יושבים, כל אחד בתורו, מול מתורגמנים כורדים ומול חוקרים מהצבא וממנגנוני המודיעין האמריקאיים, ומספרים את סיפוריהם. הם מוכנים לדבר בתנאי שחירותם תובטח, האמריקאים מסרבים להתחייב.

     

    אחד מהם, איסמעיל אל־עיסאווי, סיפר לחוקריו: "אחרי שנתפסנו העלו אותנו על רכבים. לא אמרו לאן לוקחים אותנו ואת מי נפגוש. לא רמזו שאל־בגדאדי יהיה שם. לקח לנו יומיים להגיע למקום. עצרנו כמה פעמים כדי להבטיח שאף אחד לא עוקב אחרינו. ואז, כשהגענו, סיפרו שה'אורח' עבר ממכונית מכוסה בברזנט עבה לתוך הבניין, כדי שלא ייחשף על ידי מטוס. הוא הגיע כמה שעות אחרינו, ועזב ראשון". לא תמיד השבויים ידעו, כמו במקרה של הפגישה ההיא, להצביע על המיקום המדויק שבו התקיימה.

     

    גם בתשאולי נשות דאעש שהגיעו למחנה אל־הול שבצפון סוריה, שמו של אל־בגדאדי צץ ללא הרף. הנשים מספרות שגם לאגף השבויות במחנה הגיעה לאחרונה קלטת חדשה שלו, שבה אל־בגדאדי פנה לנשים, ביקש לחזק אותן והודיע, "אני עוד אחזור, ואתן תלכו בעקבותיי".

     

    איש מודיעין עיראקי מציג את תמונותיהם של אבו בכר אל־בגדאדי (מימין) וסגנו עבד אל רחמן אל קאדולי, שחוסל על ידי האמריקאים ב־ 2016
    איש מודיעין עיראקי מציג את תמונותיהם של אבו בכר אל־בגדאדי (מימין) וסגנו עבד אל רחמן אל קאדולי, שחוסל על ידי האמריקאים ב־ 2016

     

     

    מסתובב כמו קבצן

     

    אבו בכר אל־בגדאדי (48), ששמו המלא איברהים עוואד איברהים עלי אל־בדרי, סומך באמת רק על שלושה אנשים: אחיו הבכור ג'ומועה, הנהג והמאבטח עבד אל־לטיף אלג'אבורי, שאותו הוא מכיר מילדות, והשליח סעיד אל כורד, המרחרח מפני סכנות ומעביר הודעות בעל פה. לפי מידע לא ודאי, הוא מסתובב בימים אלה עם שניים מהם לפחות בזהות שאולה, באזור המדבר, בגבול המזרחי של עיראק שמגיע עד העיר חומס. אבל יהיה קשה מאוד לזהות אותו בלי הלשנות כשהוא לבוש, למשל, בגלבייה מהוהה, ראשו עטוף בכיסוי, והוא נשען על אחד או שניים מאנשי אמונו.

     

    "אל־בגדאדי ראה מה עלה בגורלו של סדאם חוסיין", מסביר מוחמד עותארי, ראש הפקולטה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בגדד, "הוא לא ירשה לעצמו להישאר במקום אחד. אני בהחלט יכול לדמיין אותו מסתובב בשטח כמו קבצן כדי לא לעורר חשד. איש לא יודע אם הוא פרש סופית מדאעש ומתמסר לשמירה על חייו או שהוא מתכונן, באותה זהות בדויה, למהלך הבא של ארגון הרוצחים. בינתיים אין לי תשובה מוחצת".

     

    הסוד של אל־בגדאדי, מנתח עותארי, מתמצה ביתרונות השמירה על פרופיל נמוך. "תחשבו על זה, בכל השנים הסוערות, אל־בגדאדי הופיע בציבור רק פעם אחת. כל פגישותיו נערכו בחשאי. הוא יודע שהעולם רוצה לראות את גופתו כדי לדעת שנפטרו מהסכנה. אבל מה הלאה? תלוי בנסיבות, תלוי בהחלטתו האישית של אל־בגדאדי. אני לא יודע איפה הוא נמצא ומה הוא זומם.

     

     

    אל־בגדאדי נולד ב־1971 למשפחה ענייה בעיר סאמרא שבעיראק. בסיום בית הספר היסודי הוא התחיל ללמוד לדקלם את ספר הקוראן, התקבל לאוניברסיטה של בגדד ועשה את התואר הראשון בלימודי הלכה איסלאמית. "לא היו לו ציונים מספיק טובים כדי ללמוד משפטים", מגלה איש אקדמיה עיראקי, שמתעקש לא להיחשף. אל־בגדאדי בחר בלימודי הדת, וכשהיה נשוי לאשתו הראשונה והשנייה עבר לעיר הקטנה טורצ'י, שליד בגדד, ולמד לתואר שני ולדוקטורט בלימודי הקוראן. על פי העדויות, עבודת הדוקטורט שלו היתה מזויפת ומועתקת.

     

    במקביל, הוא פתח בתהליך ההצטרפות לארגוני טרור בעיראק והתחיל את הקריירה שלו כחייל סדיר, שגויס בכוח לצבא סדאם חוסיין, ועבר הקצנה דתית ב־2004 כשהוחזק במאסר בקמפ־בוקה האמריקאי בצפון עיראק, יחד עם אנשי אל־קאעידה. הוא שוחרר כעבור עשרה חודשים, אבל כעבור שנתיים הושלך שוב לכלא ויצא לחופשי כעבור שמונה חודשים. בתקופה זו האמריקאים "לא זיהו אצלו שום חריגה", מספר הקולונל סת' פולסון.

     

    רק באוקטובר 2011 הוכרז אל־בגדאדי בפעם הראשונה, על ידי קציני הצבא האמריקאי, כ"מבוקש בעדיפות עליונה", והוגדר "טרוריסט מסוכן". אז כבר הציעו על ראשו פרס של עשרה מיליון דולר. המשפחה שלו בסאמרא כבר קראה לו "המאמין". הם ידעו שהוא נעצר אבל התקשו להאמין ש"הנער השקט הזה יהפוך למנהיג של ארגון טרור. האיש הזה לימד הלכה איסלאמית בבתי ספר לבנים, והתפרנס בקושי בעבודה נוספת במסגד," סיפר בן דודו, מחמוד אל־עיאשי, "ופתאום אי־אפשר לקרוא עיתון או לצפות בטלוויזיה בלי ששמו יתפוס את המקום הבולט ביותר בפתח המהדורה. האם אנחנו גאים? אנחנו בעיקר דואגים לשלומנו. עברנו סיוט לא פשוט בחקירות השלטונות בעיראק. האמריקאים, שמחפשים כל בדל מידע על 'המאמין', הגיעו כמובן גם אלינו. אבל אני ובני משפחתי לא ראינו אותו פנים אל פנים יותר מ־25 שנה. אמרנו לחוקרים שהוא גם לא מצלצל לאף אחד בכפר שלנו".

     

    דצמבר 2018 . שני לוחמים בצבא עיראק מחזיקים את דגל דאעש הפוך, כשברקע מסגד א־נורי ההרוס, שבו הוכרז ארבע שנים קודם על הקמת ארגון דאעש
    דצמבר 2018 . שני לוחמים בצבא עיראק מחזיקים את דגל דאעש הפוך, כשברקע מסגד א־נורי ההרוס, שבו הוכרז ארבע שנים קודם על הקמת ארגון דאעש

     

    החיים בצל דאעש

     

    רק שתי תמונות של אל־בגדאדי התפרסמו עד היום, ולא במקרה. באחת מהן הוא נראה נואם במסגד א־נורי בעיראק, ומכריז בערבית ספרותית נפתלת על הקמת המדינה האיסלאמית. יש גם סרטונים מההופעה ההיא, מהרגע שבו הוא מגיח מאחורי וילון נסתר ועולה על בימת נושא הדרשות בתוך המסגד. בתמונה השנייה, שלא ידוע מתי צולמה, הוא נראה כשראשו מגולח. קרוב לוודאי שקציני המודיעין האמריקאי טיפלו בתמונה של אל־בגדאדי וקיצצו באופן מלאכותי את שערו, כדי לעזור לציבור לעלות על עקבותיו ולהסגירו – אם הוא אכן שינה את הופעתו.

     

    "אני רוצה לספר לך איך אל־בגדאדי טילטל את החיים של כולנו בעיראק", אומרת לי חברה ותיקה החיה בבגדד. היא מסרבת להזדהות, "כי האיראנים נושפים עכשיו חזק בעורפה של עיראק", היא מסבירה. "סוכנים של משמרות המהפכה גייסו תושבים עיראקים, והמפעילים מה'משמרות' באיראן קופצים מעת לעת כדי לאסוף מידע, להקשיב, לרחרח. עיראק לא נחה לרגע", היא מציינת.

     

    איך עברתם את תקופת הכיבוש של דאעש?

     

    "עברה עלינו תקופה קשה מאוד ואלימה מאוד, כשאל־בגדאדי שלח את אנשיו לחפש מי כופר באיסלאם, מי דוחה את הרעיון של 'מדינת הלכה איסלאמית' ומי לא מאוהב ברעיון של חזרה לשורשים הנכונים. אני העדפתי להסתלק לעיתים קרובות מעיראק, לפעמים בחברת בעלי או עם אחד מילדיי. אבל דאעש היה רשע וערמומי: הם אף פעם לא נתנו לכל המשפחה לעזוב את עיראק יחד. תמיד היינו חייבים להשאיר בן משפחה קרוב כבן ערובה. ידענו שאם נעבור על הכללים, אם יזהו חריגה בהתנהגות שלנו, הם יפגעו בקרוב המשפחה".

     

    "גם כספים גדולים פחדנו להוציא לחו"ל או להעביר לחשבונות בבנקים של רבת־עמון. היה ברור שכל תנועה כספית חריגה עלולה להקפיץ את ה'מלשינים', שידווחו לבכירים בארגון המתועב הזה. אז הורדנו את הראש וניהלנו חיים שקטים, מתפללים שהסיוט יעבור".

     

    חברתי, בעלת תואר שלישי מאוניברסיטה אמריקאית, מתמסרת כיום לטיפול בנפגעי דאעש, נשים וגברים. היא הצליחה לגייס פעילים ופעילות צעירים, לפזר אותם בשטח, מציידת אותם בחוברות הדרכה ובתרופות הרגעה. גם בנות גילה של חברתי מקפידות לתרום את חלקן, ויוצאות בצורה מאורגנת לבקר נערות כורדיות, להגיש להן עזרה ולסייע גם לנשים עיראקיות שרכושן נגנב, בתיהן פוצצו, והגברים במשפחותיהן מתו או נפצעו קשה.

     

    "יש כל כך הרבה מה לעשות ולתרום", מסבירה חברתי, ואז היא מסכמת: "אני לא מבינה איך עיראקי רוצח עיראקי, איך עושים מעשים נוראיים לילדות, איך קורעים את הנערים מהבית כדי להתגייס לארגון שמבטיח את מותם. זה פצע נורא למשפחות, אנחנו מנסים להתמודד, אבל העיניים מתמלאות בדמעות".

     

    גם מוחמד הגבוה – כך הוא ביקש שאכנה אותו – ידבר איתי בתנאי שאעלים את שמו ואת שאר הפרטים שעלולים להסגיר את זהותו. אחר כך יספר לי איך ניסו אנשיו של אל־בגדאדי לגייס את בנו הבכור ואיך ניסו לשדלו לצרף גם את אחיו הצעירים לארגון.

     

    "זה קרה לפני שלוש שנים, כשבני בדיוק סיים את לימודי התיכון והתחלתי לחפש עבורו תעסוקה. הוא נסע לביקור משפחתי אצל בני דודו, בעיר אחרת, יחד עם חברים מהשכונה שלנו. בדרך אילצה כנופיית גברים את נהג המכונית לעצור. הם הקיפו את הרכב, משכו את כל הנוסעים החוצה והתחילו לצעוק. מיד היה ברור שאלה הפושעים של דאעש. הם החרימו את המכונית ולקחו את הנהג המבוגר ואת הצעירים לתחנת מעצר. שם החטיפו להם מכות 'כדי שיידעו מה כוחו של אללה' והסתלקו. זה היה מזל גדול שעוד באותו הלילה הם הצליחו לנתק את החבלים שקשרו ביניהם, והסתלקו בשקט. לקח כמעט יממה עד שחזרו הביתה, רועדים מפחד. אין למי להתלונן. אני אומר רק שהעיקר שחזרו".

     

    הודעות ספרותיות

     

    מחמוד אל־חבשי, איש המנגנונים החשאיים בבגדד, מסביר למה חשוב כל כך לתפוס את אל־בגדאדי חי, וממש להיזהר לא לחסל אותו ברגע האחרון. "אני רוצה לראות משפט ראווה שייערך בתוך עיראק. לאט, באיפוק, כשהתובע קורא בקול רם את כל סעיפי האישום נגד הרוצח המתועב הזה. הוא אחראי לא רק למותם של אלפי בני אדם, לאינוסים ולהתעללויות, אלא גם להשמדת אלפי בתי מגורים. אין פיצוי כספי ואין תחליפים לבניינים שנמחקו. משפחות שלמות, גם אם ניצלו, נאלצות עד היום להצטופף אצל קרובי משפחה או לישון באוהלים. ילדים עוברים רק עכשיו טיפולים רפואיים ושיחות עם פסיכולוגים. הסיוט הזה, ששמו 'המדינה האיסלאמית', לא מרפה מעיראק. ואני בטוח שגם אזורים מסוימים בסוריה, סביב העיר א־רקה, המרכז של דאעש, עוד לא נרגעו".

     

    "מפעם לפעם", מספר איש המודיעין האמריקאי מלקולם מילר, "היינו מזהים שאל־בגדאדי שלח הודעה. הוא נהג לבקש מתומכיו, בלשון ספרותית מצוחצחת, שמתובלת בפסוקים שנבחרו בזהירות מספר הקוראן, לא להזניח את רעיון המדינה האיסלאמית. לא לוותר על 'חיים נכונים', לפי האיסלאם הישן. ומי שמפריע, מוסלמים או נוצרים, צריך לטפל בו בשיטותיהם האלימות.

     

    האם אתה בטוח שאל־בגדאדי הוא זה שמעביר את המסרים?

     

    "אף אחד לא יכול לדעת במאה אחוזים. גם לא אני. יכול להיות שאל־בגדאדי מסתובב בין אנשים בפרופיל נמוך, עם נאמניו, ויודע איך לשמור על חייו. יכול בהחלט להיות שמישהו כבר קם להחליף אותו ומשתמש בזהותו, עד שתקום דמות חדשה. בכל מקרה, עוד לא נפטרנו מהסיוט הזה".

     

    סעיד אלג'יושי, בכיר במנגנוני הביטחון של עיראק, מחזיק תיק מסודר על "הצל". בשיחה עם עיתונאית אמריקאית הוא חיבר בין הפרטים, אבל מוכן לחלוק את החומרים הקשים שברשותו רק עם גורמי ביטחון אמריקאיים רשמיים. לעיתונאים סיפר ש"אל־בגדאדי יודע להסתדר. ומה שלא הולך לו במילים, הוא מסמן לנאמניו להשיג בכוח. אתה לא יכול להיות חבר בארגוני טרור ומנהיג של כנופייה אלימה, בלי להפעיל כוח נגד אנשים. אבל אל־בגדאדי לא מפעיל כוח בעצמו. הוא מארגן ומסמן, ואחרים מפעילים נשק ופותחים באש עבורו. זה יכול להיות בתוך שוק, בבית פרטי, או במארב פתאומי באמצע המדבר. מי שיש לו כוח ונשק, לא מהסס להפעיל אותם".

     

    3 נשים ו־8 ילדים

     

    אל־בגדאדי היה נשוי כנראה שלוש פעמים והוא אב לשמונה ילדים לפחות. לפי הנתונים של חוקרי משרד הפנים העיראקי, שתיים מנשותיו – סאג'ה דולאיימי ו־איסראא רג'ב אלקייסי – היו עיראקיות, והשלישית סורית. ב־2016 דיווחה רשת פוקס האמריקאית על דולאיימי כעל אשתו המשפיעה ביותר. יש גם דיווחים על צעירה גרמנייה, דיאן קרוגר, שהתחתנה עם אל־בגדאדי וברחה מעיראק עם שתי נשים נוספות, שלא ברור מה היה מעמדן. לפי דיווח לא מאומת, קרוגר התחתנה איתו באוקטובר 2015 במחוז נינווה בעיראק.

     

    לפי המידע, אחותה של סאג'ה, דועה, ביצעה פיגוע רב־נפגעים נגד לוחמים כורדים במחוז אירביל ומוחזקת מאז בכלא בכורדיסטן. אחיהן של סאג'ה ודועה הוצא להורג בעיראק, ב־2016, אחרי שנמצא אשם בשורה של הנחות מטענים. סאג'ה ברחה ללבנון ונעצרה בידי כוחות הביטחון, יחד עם שני בניה ובתה הקטנה. הילדים הועברו למעון ממשלתי בשעה שסאג'ה עברה אינספור חקירות. מעצרה הוצג כהישג, אחרי שיתוף פעולה חשאי בין גורמי המודיעין בסוריה, עיראק ולבנון.

     

    שר הפנים של לבנון, איברהים משנוק, היה מוכן לומר רק ש"סאג'ה דולאיימי כבר לא נשואה לאל־בגדאדי". על אשתו השלישית, הסורית, של אל־בגדאדי, אין מידע. ככל הנראה, היא נהרגה עם שני ילדיה באחת ההפצצות.

     

    אל־בגדאדי אף נודע כמי שנהג להתעלל באסירות שהוחזקו בתאי המעצר. אחת מהן, קיילה מולר האמריקאית, הועברה לתא בידוד ואחר כך לבניין בעיר א־רקה שאל־בגדאדי נהג לבקר בו, עד שנהרס בהפצצה ב־2015, כשמולר הייתה בתוכו. הוריה של מולר, קרל ומרשה, אמרו ב־2015 כי גורמים אמריקאים סיפרו להם שאל־בגדאדי החשיב את בתם כאשתו ואנס אותה שוב ושוב. "הוא עשה בה כרצונו", כך דווח.

     

    "ידענו בדיוק מה הולך בתוך הבניין כשאל־בגדאדי הגיע. ראינו, ידענו ושתקנו", סיפר אחד העצורים האחרים במקום, מוחמד זוהיירי, לחוקריו. "מולר הייתה בת ערובה מסכנה בדיוק כמו כולם. אבל בשלב מסוים היא זכתה למעמד עם הטבות רק בגלל ההתעניינות שאל־בגדאדי גילה בה".

     

    בחמש שנים; עלייתו ונפילתו של דאעש

    יוני 2014 - באכר אל־בגדדי מופיע במסגד אל־נורי במוסול, עיראק, ומכריז על "הקמת המדינה האיסלאמית".

    אוגוסט 2014  - דאעש כובש במלחמה אכזרית את העיר הסורית א־ראקה, שהופכת להיות "המרכז".

    ינואר 2015 - דאעש מסולק מהעיר קובאני, בגבול הסורי.

    יוני 2017 - מסגד א־נורי שבו הכריז אבו באכר אל־בגדדי על הקמת "המדינה האיסלאמית", נהרס בידי דאעש.

    אוקטובר 2017 - דאעש מאבד את העיר א־ראקה לצבא הסורי, בשיתוף פעולה עם הרוסים.

    פברואר 2019 - הנשיא טראמפ מכריז על "סוף עידן דאעש".

     


    פרסום ראשון: 10.04.19 , 00:26