היי אתה, יש מצב שאתה בן למשפחת מלוכה

הלאה המלכה אליזבת, פנה מקום פליפה מלך ספרד – לא מן הנמנע כי בזמן שאנו קוראים בשקיקה על הנעשה בבית המלוכה הבריטי, מסתובב בינינו צאצא של בית המלוכה היהודי המפואר מלפני 3,000 שנה.

חקר שושלות יוחסין הפך לתחום פופולרי במחקר היהדות – כשמעל כולן בולטת השושלת המסתורית והמרתקת של ממלכת בית דוד, שממנה על פי המסורת יבוא המשיח. 

מהיכן שולפים מידע גנאלוגי על שושלת בת אלפי שנים? מתברר כי רוב המידע הנחוץ חבוי בספרים עתיקים. "מצאתי יותר מ-100 ספרים שנמצאו בהם אילנות יוחסין", אומר אבישי אלבוים, ספרן ספריית הרמב"ם. "מגילות יוחסין בפני עצמן כמעט ולא שרדו, הרבה נעלמו, נשרפו, עברו מלחמות או התכלו, ולכן דווקא ספרים הפכו להיות מקור לשושלות יוחסין יהודיות".

אלבוים מסביר כי התיעוד המוקדם ביותר של שושלת יהודית מתוארך ל-1660, וסיבותיו היו ככל הנראה פרקטיות לגמרי: "היו באותם ימים פרעות, נדודים, משפחות לא ידעו מי שייך למי, כלומר היה מצב חברתי שהצריך את התיעוד הזה".

גם כיום אנשים באים אליך לספרייה וחוקרים שושלות יוחסין, איך אתה מסביר את הרלוונטיות העכשווית של הנושא?

"בחוגים מסוימים בחברה הדתית והחרדית הנושא הזה עדיין רלוונטי, בעיקר בנישואין. כשהחתן הוא 'בן של' או 'צאצא של' יוקרתו עולה. מציינים את זה בהזדמנות לחתונות של אדמו"רים, זה עוד ממד מסוים של ערך. זה לא רק בהיבט של גאווה או התפארות, יש לזה גם ערך חינוכי – אם אתה 'הצאצא של', זה דורש ממך משהו. מעבר לזה, אולי העניין של חיפוש השורשים הוא בגלל שעלינו לישראל כמעין כור היתוך ועכשיו חלקנו מבקשים הגדרה עצמית, אנשים רוצים קשר לעבר. לפעמים זה כבר מאוחר מדי, כי מי שיכול לספק את המידע לא בין החיים. כשמישהו פונה אליי בנושא בספרייה אני אומר לו: 'אתה יודע מאיפה אתה מתחיל, אבל אתה לא יודע איפה זה ייגמר'. זה שואב אנשים פנימה".

רובנו יכולים לשחזר את מוצאות משפחתם עד למאות ה-18-19, ולטענת אלבוים בקלות יחסית. עם זאת, יש משפחות עם שורשים מתועדים שהולכים הרבה יותר אחורה. שני ייחוסים בעם היהודי נשמרו בקפידה: הראשון הוא שושלות הכוהנים – אלו הזכאים לברך "ברכת כוהנים", שחלות עליהם מגבלות הלכתיות מיוחדות. הייחוס השני הוא צאצאי בית דוד – נצר למשפחת המלוכה. 

אלבוים מסביר כי צאצאי בית דוד מתחלקים בין ארצות אשכנז וספרד. בצד האשכנזי הוא מונה משפחות כמו לוריא, רובינשטיין, חרל"פ וגרוסמן, ואילו אצל הספרדים מקובל למנות את משפחות דיין, פרץ, מני וקרא. למשפחת דיין אף ישנו ממש תיעוד כתוב. בספר "ישיר משה" שהודפס ב-1879 באיטליה מונה המחבר 85 דורות ממנו ועד לדוד המלך. 

אלבוים מצביע על עוד מקרה מעניין, זה של משפחת מני. שם המשפחה הוא למעשה ראשי תיבות של "מן נצר ישי". "ייתכן שהשימוש בראשי תיבות הוא הסתרה מכוונת מסיבות שונות", מסביר אלבוים. "פרץ זה שם משפחה שמופיע בהרבה מתפוצות ישראל. בני משפחת פרץ למשל נחשבים כצאצאים לדמויות מההנהגה, כאלו שהיו מיוחסים למלוכת דוד. בחסידות חב"ד למשל יש מסורת שהרבנים הם צאצאי בית דוד. אני לא יודע אם כיום מישהו יכול בוודאות להצהיר שבעורקיו זורם דם כחול (דם המיוחס לבני אצולה, ט.פ.), אך היו ניסיונות בעבר לטעון לכך".

בעבר נעשו ניסיונות להחזיר "עטרה ליושנה", משמע לחדש את מסורת המלוכה בישראל. בשנות ה-90 צץ קמפיין שקרא לכנס את צאצאי המשפחות המיוחסות לבית דוד עבור יוזמת החזרת המלוכה. קדם ליוזמה הזו ניסיון דומה של ד"ר שמואל זנוויל כהנא ב-1968. כהנא אף ציין בתקשורת קבוצה רחבה של משפחות המיוחסות לבית דוד, והשאיר את הכתב לתהות מה יקרה לו אחד מהם יטען לכתר. 

תיעודה של שושלת בית דוד מתחיל בספר מלכים ובספר דברי הימים, המתעדים את קורותיה עד למלך האחרון יהויכין. התיעוד, גם אם חלקי, ממשיך אחרי סיום עידן המלוכה עוד כעשרה דורות אחרי גלות בבל. מסורת ההשתייכות לשושלת המלכותית נשמרה גם הלאה. התפקידים "ראש הגולה" (בעל הסמכות המדינית של הקהילה היהודית בתקופת גלות בבל) ו"הנשיא" (מי שישב בראש הסנהדרין) שימרו מסורת שלטונית מבית דוד. התלמוד במסכת תענית מציין כי ישנה מגילת יוחסין הקובעת כי הלל הנשיא היה חלק משושלת נשיאות בת 200 שנה המגיעה מזרע בית דוד. על פי המסורת, גאולת ישראל אמורה לצמוח משושלת זו. 

אלא שמכאן והלאה התיעוד מעורפל יותר ואמין פחות. אלבוים סקפטי לגבי האמינות המחקרית של ספרים עתיקים, ויכולתם להוכיח קשר ברור וישיר לשושלת המלוכה של יהודה. כך למשל הוא מציג תיעוד מ"ספר מגדנות אליעזר" מ-1895, שבו נכתבה שושלת שלמה על בסיס של כוחות נבואיים. בתיאור שבספר הרב ישראל מרוז'ין נמצא בבית שכולו עשן, ובתוכו שולחן עגול. הרב מקיף את השולחן, ומתחיל לזרוק מפיו דיבורים "בהתלהבות גדולה כאש בוערת, וספר הדורות, ממנו ולמעלה דור לדור בשמותיהם ותולדותיהם, איש לא נעדר עד דוד המלך". הייחוס המתועד בספר נועד להסביר ולתרץ גינוני מלכות שהתפתחו בחצר חסידות רוז'ין. 

התיעוד הזה מסייע להבין שלעיתים שושלות נבנות מתוך צורך ולא בהכרח מתוך הקשר אמיתי. בעיות האמינות הללו נוצרות בעיקר כשמבקשים ללכת אחורה בזמן. ישנן שושלות של בית דוד ההולכות בן אחרי בן עד בית ראשון, אבל גם בשרשראות הארוכות הללו יש חוליות רופפות. עדות שניתנה באמצעות כתבי יד מימי הביניים, למשל, היא בעלת תוקף בעייתי. יש מאות שנחשבות ל"חור שחור" וקשה מאוד לאתר מהן חומרים. 

"במאות ה-16 וה-17 מצב היהודים היה בכי רע, אין כמעט תיעוד של מרשמי אוכלוסין מסודרים", אומר אלבוים, "גם אם מישהו כתב על מצבה שהנפטר הוא צאצא לבית דוד, אין אמינות מחקרית לדברים. מצד שני, גם בספרים שנכתבו יש המון העתקות בין מחברים, זו ממש תעשייה. אחת התופעות שאני אישית כתבתי עליה מאמר היא 'תופעת המעלית'. כלומר, ששושלת היוחסין מיוחסת לדמות מסוימת שעליה ישנה מסורת שהיא מצאצאי בית דוד. לגבי חלק מהדמויות האלו אין שום הוכחה פרקטית שהן אכן מבית דוד. המהר"ל מפראג לדוגמה - לא ברור אם אכן היה צאצא של בית דוד או לא. בדורות קודמים ישנו רש"י, שנטען לגביו שהוא צאצא של בית דוד, אבל לא ברור אם זה נכון.

מיהו האדם האחרון שאתה יכול להגיד בוודאות שהיה צאצא מלכותי-יהודי? 

"אחרון הגאונים, רב האי גאון, הוא היחיד שיש לו תיעוד מלא. השאלה שדנים עליה היא אם הוא השאיר אחריו בן או לא. אחת הקינות שקוננו אחריו היא שהוא לא השאיר אחריו בן, ומקורות אחרים דווקא מדברים על בן בשם יוסף. לא ברור אם זה בן או אולי נכד, האם זה מישהו שירש אותו אבל לא בנו? אלה שאלות שנשארו פתוחות. אנחנו מדברים על יותר מאלף שנה אחורה, המציאות היא שאי אפשר לברר את זה".