סמל יהודי מרגש בין הריסות גטו ורשה שבפולין: הגדה ששרדה את השואה התגלתה שם במקרה – ומעוררת התרגשות רבה.
ההגדה, שהודפסה ב־1935, ארבע שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגלתה במהלך עבודות בנייה באזור שבו היה גטו ורשה. באחד המבנים, ששימש כבונקר בתקופת המלחמה, הבחינו הפועלים המקומיים בין ההריסות במחבוא ובו הגדת פסח. הם הבינו מייד כי בידיהם מוצג בעל חשיבות היסטורית וסמלית הקשור ליהדות, ועידכנו את שליחי המרכז הבינלאומי "שם עולם". השליחים הגיעו למקום במהירות, וכשראו את ההגדה נתקפו בהתרגשות רבה.
ההגדה הודפסה לפני 84 שנה, ככל הנראה על ידי "הכנסת אורחים", גוף שסייע באותן שנים ליהודים במצב כלכלי קשה והציל אותם מחרפת רעב. היא הייתה מיועדת לסדרי פסח ציבוריים עבור אוכלוסייה קשת יום זו, שהתקיימו בפולין לפני פרוץ המלחמה. לפי ההערכה ההגדה התגלגלה לגטו על ידי אחד היהודים שהשתתף בסדר פסח ציבורי, ולקח אותה עימו. ההשערה היא שגם בגטו נעשה בה שימוש, שם נמשכה מסורת סדרי הפסח הציבוריים בתקופת המלחמה.
ההגדה כתובה בעברית, עם תרגומים ליידיש ולפולנית. היא מעוטרת באיורים ובעמודה האחרון מופיעות תמונות ממטבח בתי התמחוי שהחזיק ארגון "הכנסת אורחים". למרות השנים הרבות שחלפו, ועל אף שהייתה חשופה לקור, לחום ולאבק, היא נשמרה היטב. אולי משום שתושבי הגטו דאגו לאחסן אותה בצורה הכי טובה, עד כמה שהתאפשר להם.
יו"ר ארגון "שם עולם", הרב אברהם קריגר, אמר: "ההגדה הזאת היא סמל החירות בתוך מציאות הרוע, והיא מספרת את סיפור השואה בצורה האמיתית ביותר. גם בתוך הזוועות, כשכל אחד ניסה לשרוד את הרגע, המשיכו היהודים לדאוג איש לאחיו. בתוך הגטו פעל ארגון שעזר לנזקקים וליהודים שמצבם היה קשה מהשאר. הרוח היהודית, העזרה לזולת, האחדות של העם שבאה לידי ביטוי בסיפור ההגדה ובחג הפסח, הייתה המציאות היומיומית של היהודים שחיו בגטו ובכך קיימו ויישמו את המסר של החג הזה".
