"בתוך כל הכאב והצער דאגת להעניק לנו כל כך הרבה מהאור שלך"
"אחרי שאבא נהרג ואז גם אחרי שאסף נהרג, דאגת שנהיה משפחה מאוחדת. לימדת אותנו ועזרת לנו להתמודד עם האובדן. אנחנו עדיין לא מאמינים שאנחנו כאן בלעדייך". במילים הכואבות האלו נפרדים טל, יפתח ונועה, מאמא שלהם, רונה רמון. רגע לפני שיעלו לקבל את פרס ישראל בשמה, הם כותבים בספרה האוטוביוגרפי "שמים פתוחים" - על האמא שנתנה להם כוח להמשיך
טל, יפתח ונועה רמון
זכינו באמא מדהימה, אמא שהיא הכי שלנו. אבל עם הזמן למדנו עד כמה היית חברת אמת ודמות משמעותית עבור רבים.
ראינו מקרוב עד כמה ידעת לחזק ולהיות כל כך תומכת עבורנו. אבל עם כל יום שעובר אנחנו מגלים עד כמה היית מחזקת ותומכת גם בשביל אחרים.
הרוח החזקה שהייתה בך נשבה החוצה והעניקה כוח לאחרים. יש בעולם הרבה אנשים שמתמודדים עם קשיים ולא ויתרו כי היית עבורם מודל של התמודדות וניצחון הרוח. כל כך הרבה אנשים התאהבו בך ובקסם שלך.
• • •
כשאסף נהרג, אמרו לנו לשמור עלייך. ניסינו לשמור. להיות הכי טובים שיכולנו, שתהיי גאה בנו. שמרנו בעדינות אחד על השני וידענו שמה שיש בינינו אינו רגיל. אחרי שאבא נהרג, ואז גם אחרי שאסף נהרג, דאגת שנהיה משפחה מאוחדת. נשארנו צפופים ומחוברים, ככה הצלחנו לשמור אחד על השני.
עברנו כל כך הרבה יחד, צברנו חוויות וזיכרונות טובים ומאושרים יחד, למרות האובדן שהכה בנו. גם בתוך כל הכאב והצער דאגת להעניק לנו כל כך הרבה מהאור ומהשמחה שלך. גם כשהיה קשה והלב נשבר.
אמא, תמיד ידעת מתי לחבק אותנו, גם ידעת לבקש מאיתנו חיבוק. כמה שאנחנו מתגעגעים לחיבוק שלך. אנחנו הערצנו וממשיכים להעריץ אותך. ראינו במו עינינו כיצד כל אדם שפגש אותך הרגיש את האור הענקי שהבאת איתך.
• • •
הייתה לך אהבה נצחית לאבא. תמיד שמחנו להקשיב לך מספרת לנו על הקשר העמוק והמפרגן שהיה ביניכם.
אסף כתב ביומן שלו עלייך ועל איזו גיבורה היית בשבילנו. הוא כתב על התמיכה שלך בחלומות שלנו ובחיפוש אחר משמעות. המילים של אסף מבטאות את המהות שלך בתור אמא מדהימה ומחזקת.
הענקת לכל אחד מאיתנו גב אדיר ומקום להתפתחות האישית שלו. למרות האובדן הגדול ידעת לתת לנו את העצמאות והחופש לצמוח בקצב ובדרך שלנו. חיזקת, ואת עדיין ממשיכה לחזק, אותנו לאורך כל הדרך, את נותנת לנו כוח להמשיך לחייך, לאהוב ולחיות.
לימדת אותנו לצעוד קדימה, להצליח לראות את כל הטוב והנפלא שיש כאן. את כל האור שיש מסביב, גם בימים הכי חשוכים. עזרת לנו לזכור והפצת תקווה לכל עבר. לימדת אותנו לא להפסיק לשאוף לבנות כאן עולם טוב יותר, עולם מלא במשמעות.
• • •
גם בימים שהמחלה התקדמה הרגשנו עד כמה את רוצה להקל ולהגן על כולם. אמרת לנו שאת מצטערת. אמא, גם אנחנו כל כך מצטערים. את היית לוחמת אמיתית. כזו שלא מכירה בשום אפשרות אחרת מלבד לקום ולהתחיל לבנות משהו חיובי, גם כשהדרך קשה כל כך ולא ברורה.
אנחנו עדיין לא מאמינים שאנחנו כאן בלעדייך. לא מאמינים עד כמה מהר הכל קרה. התחושה של "לא הספקנו" ממלאת אותנו ומייסרת אותנו. היינו רוצים עוד זמן איתך. אבל אנחנו גם מרגישים שכן הספקנו, שדאגת שנהיה יחד. לימדת אותנו איך לאהוב, להתקרב, ליהנות, לטייל. לימדת אותנו לחיות; וחיינו יחד והיו לנו שנים טובות ויפות יחד.
לימדת אותנו ועזרת לנו להתמודד גם עם אובדן. ליווית אותנו בהתמודדות עם האובדן של אבא ואסף. בשנים הקשות השכלת, חקרת ועברת תהליך ייחודי ומעורר השראה, שחלקים ממנו זוכים לביטוי גם בספר "שמים פתוחים" (הוצאת ידיעות ספרים). כל מה שלמדת והבנת הופך להיות חלק מאיתנו, עוזר לנו ולרבים אחרים, שעבורם את מהווה השראה.
• • •
מאז לכתך אנחנו מבינים שכל עם ישראל מרגיש מחובר אלייך ולקסם שלך. זה לא קרה סתם. הפכת להיות דמות להערצה, דמות שמשקיעה כוחות עצומים כדי לעזור לאנשים, כדי להעלות חיוך על פניו של עוד אדם, כדי להעניק לעוד ילד הזדמנות להגשים חלום.
תיעלת את הכאב והצער לעשייה חברתית. הקמת את "קרן רמון" וחיברת בין כל השותפים — גברים ונשים מהאקדמיה, מהצבא, מהתעשייה וממערכת החינוך, ממארג של עמותות, חברות עסקיות וגופים ממשלתיים. יחד הם הפכו שותפים לכנסים המקצועיים, למלגות לחוקרים, לתערוכות, לתוכניות החינוכיות בפריפריה, לפרויקטים בבתי הספר ובמכינות. אנשים שהחיבור ביניהם, מלבד באמצעות ההיכרות איתך, הוא הרצון לשפר את החברה הישראלית. מאז לכתך שמענו כמה הם אסירי תודה לך, על האפשרות שניתנה להם לצמוח ולהשפיע.
תמיד אמרת שההנצחה של אבא ואסף הייתה הדרך שלך "להגדיל את המשפחה" שלנו שהצטמצמה בגלל יד הגורל.
עבורם — החוקרים, המהנדסים, פקידי הממשל, אנשי החינוך בקרן רמון — הפעילות שיזמת יצקה קרקע להגשמת החלומות של כולם, בין אם מדובר במנכ"ל חברה, בילד שהתגייס לצבא או בחוקר שהמריא לאוניברסיטת החלל הבינלאומית.
ידעת לדבר ללב של כל אחד ולהיות חברת אמת. וכן, גם לחייך, לצחוק ולחגוג.
תמיד האמנת בטוב שבאדם. אמא, אנחנו גאים בך ובדרך המדהימה שלך, יצרת לנו ולהמון אחרים עולם טוב יותר.
חבקי את אבא ואת אסף בשבילנו ודעי שאנחנו אוהבים אותך, מעריכים ומוקירים כל רגע שהיה לנו יחד.
אנחנו נמשיך להיות יחד. שלושתנו נשמור אחד על השני כמו שתמיד רצית. נשתדל להגשים את כל החלומות שלנו כמו שהיית רוצה עבורנו.
את שמורה עמוק בחדרי ליבנו ואת מלווה אותנו בכל צעד וצעד.
שמחים על כל רגע שהיה לנו איתך.
מתגעגעים ואוהבים,
טל, יפתח ונועה
ספרה האוטוביוגרפי של רונה רמון "שמים פתוחים" (הוצאת ידיעות ספרים), רואה אור בימים אלה
לקריאת הפרק הראשון באתר "עברית"