"הבן שלי מת בגלל 10 שקלים שניסה לחסוך, וזה לא היה צריך לקרות. הצעירים שלנו חוצים לעיתים את גבולות ההיגיון, עושים שטויות ולא חושבים רגע לפני מה ההשלכות. זו הייתה טעות בשיקול הדעת – ובגללה חייו הסתיימו באופן טראגי".

אורי הדר מדבר בכאב על בנו, תום ז"ל (23), שנהרג במהלך חופשה בתאילנד. וזה באמת היה מוות מיותר. תום היה בנם הבכור של אורי ושל תמי שרון, אחיהם של רוי (18) וקים (12). הוא היה בוגר בית הספר הריאלי בחיפה, שירת כחובש בחיל השריון, אוהד שרוף של קבוצות הכדורגל של מכבי חיפה וריאל מדריד. את האהבה למכבי חיפה ינק מהבית. סבו, פיני שרון, היה הפיזיותרפיסט המיתולוגי של הקבוצה.

"תום היה צעיר מלא שמחת חיים, עם המון חברים שצבר בדרך", מספר האב, "הוא עבד כברמן במספר פאבים בחיפה, היה איש חיי לילה מצעירותו ושימש כיחצ"ן של מסיבות. המון צעירים הכירו אותו".

באמצע פברואר נסע תום לטיול של חודש בתאילנד. בקופנגן הוא פגש חבר, שאביו מתגורר על האי. "הם בילו את רוב הזמן בקופנגן", מספר אורי הדר, "תום נהנה מאוד, בילה, טייל, שלח תמונות והכל נראה מושלם".

תעודת ההוקרה שקיבלו ההורים על תרומת איבריו

התאונה הטראגית אירעה שעות ספורות לפני שהיה אמור לטוס לישראל כדי ליטול חלק בחתונת בן דודו. "ב־29 במארס תום הלך למסיבה. הוא לקח חדר שהיה יחסית קרוב למקום המסיבה, הוא גם לא נסע למסיבה עם האופנוע ששכר שם וגם לא שתה כדי שיוכל להתעורר לטיסה, שהייתה באותו היום". בחמש בבוקר עזב תום את המסיבה ביחד עם שישה ישראלים, שאותם הכיר במהלך האירוע.

הקבוצה עצרה מונית "טוקטוק", סוג של טנדר פתוח. הנהג נקב במחיר, רוב חברי הקבוצה ששהו במלון מרוחק הסכימו, אך תום ניסה לשכנע את הנהג שעליו לשלם פחות כי הוא לן מאוד קרוב. הם לא הגיעו להסכמה, ונראה היה שהצעיר הישראלי ויתר על הנסיעה.

"עלינו למונית, ופתאום גם תום קפץ לתוכה", סיפרה אחת הצעירות שהייתה על המונית לחברו של האב המתגורר בתאילנד, "הוא אמר לנו שבשלב מסוים הוא יירד ממנה בקפיצה, והוסיף: 'אם קורה לי משהו, תדעו שקוראים לי תום הדר ותחפשו אותי באינסטגרם'. אחרי דקה וחצי של נסיעה הגענו לאזור המלון שלו. הנהג נסע מאוד מהר, אבל בשלב מסוים האט, ותום קפץ החוצה. ראינו שהוא נפל בצורה לא טובה, נפל על הראש. רצינו לראות מה קרה לו אבל המונית המשיכה לטוס. הייתה מחיצה בינינו לבין הנהג והוא לא הקשיב לנו כשביקשנו שיעצור".

תייר מאירופה שחלף בקרבת מקום סיפר למשפחה כי תום זחל על הכביש פצוע, חייך אליו, ואז איבד את הכרתו. התייר עצר נהג מונית ונסע עם תום אל בית חולים בקופנגן, שם התברר כי מצבו אנוש. התאילנדים העבירו אותו לבית חולים גדול יותר באי, ומשם בסירה לבית חולים משוכלל יותר בקוסומוי.

תום בתאילנד. "נהנה, בילה וטייל"

"קיבלתי טלפון מחדר המצב של משרד החוץ ונאמר לי שהבן שלי בטיפול נמרץ", משחזר אורי. "כעבור מספר שעות כבר יצאתי לשם, אבל המצב היה אבוד. תום סבל מדימומים מורחבים בכל המוח ולא הגיב לכלום".

במעשה אצילי החליטו הוריו לתרום את איבריו, שתי כליות וכבד, לחולים מקומיים. "החלטנו שזה מה שתום היה רוצה בהיותו אוהב אדם", מספר אורי. "ההחלטה הייתה קשה כי בפועל זאת החלטה האם לנתק אותו מהמכשירים. הייתי רוצה לדעת מי קיבל את איבריו, אבל לפי החוק התאילנדי הם לא מוסרים. השארתי את הפרטים שלי ואמרתי שאם הם יהיו מעוניינים - שייצרו איתי קשר. אנחנו יודעים שתום תרם שתי כליות וכבד לשלושה אנשים שונים. קיבלנו מהתאילנדים מכתב הוקרה שבו נכתב כי זו הפעם הראשונה שאזרח זר תורם איברים בקוסומוי".

ביום שישי, 5 באפריל, הובא תום למנוחת עולמים בבית העלמין בחיפה. כ־3,000 איש הגיעו להלוויה. "צעירים שנמצאים בחופשה צריכים לזכור שיש בבית משפחות אוהבות שמחכות להם, וגם החברים - ובמקרה של הבן מדובר במאות אם לא אלפים - שבורים", אומר האב. "תום לא היה אדם קל דעת, אני חושב שהוא עשה מה שעשה באווירת החופש שבה היה. היה חשוך אז הוא כנראה לא העריך נכונה את מהירות המונית, אבל בשורה התחתונה זה לא היה צריך לקרות. הישראלים שהיו איתו היו חייבים לעצור. גם אם לא יכלו לסייע לו, לפחות הבן שלי לא היה צריך לזחול על הכביש רבע שעה ולחפש עזרה בשניות האחרונות שהיה בהכרה. ההתנהגות שלהם מכעיסה ולא מובנת. איך הם היו מסוגלים לעזוב אותו פצוע על הכביש? חשוב לי שהם יבינו כמה זה חמור".