צ'יזבורגר כשר לפסח

פסח מתקרב ואיתו הקושיה האמיתית של החג: חמץ, כן או לא. גם אלו שלא שומרים כשרות כל השנה עשויים להקפיד בפסח, והפתרונות של בעלי העסקים מגוונים, ממסעדות שיגישו שרימפס ולחם כרגיל, דרך דוכני שווארמה שייסגרו לשבוע ועד רשתות כמו מקדונלד'ס, שתציע אך ורק לחמניות כשרות לפסח — גם בסניפים שמגישים בשר וחלב. אז איפה תתקשו למצוא בירה והיכן לא תרגישו בהבדל, ומה הקשר בין מפת המנדטים למפת החמץ

איריס ליפשיץ קליגרעדכון אחרון: 18.04.19 , 00:15

עד לפני עשור היה קשה למצוא בפסח אוכל לא כשר. גם אלו שלא שמרו נאלצו להסתפק במה שאיחסנו — סטוקים של פיתות ולחמים — מבעוד מועד בפריזר. אבל בישראל 2019 התמונה שונה לגמרי: לפחות במדינת תל־אביב והמרכז. החמץ נמכר במסעדות וברשתות המזון המהיר חופשי וללא הגבלה. יש קונים ויש דרישה. ויש גם טרנד חדש: מסעדות שמוכרות גם חמץ וגם לחמניות כשרות לפסח ופונות לקהל החילוני וגם לקהל המסורתי־לייט ששומר על הפסח, אבל מוכן להתגמש ולשבת במקום שמגיש לחם ומצות בו זמנית. ומה עם חוק המצות? האכיפה לא קיימת כלל. בניגוד לתשעה באב, ששם מי שפותח את המסעדה שלו מסתכן בקנסות, ולעיתים מעדיף להצניע את העובדה הזו — הרי שלקראת הפסח הנוכחי מפרסמות בגלוי המסעדות הרשתות הגדולות כי בכוונתן למכור חמץ כרגיל בשבוע החג.

מסעדן בכיר, שביקש להישאר בעילום שם, הסביר לנו איך הכל מתקשר לבחירות. "יש מדינת תל־אביב והסביבה, ויש את שאר ישראל. הסתכלתי על מפת התוצאות של הבחירות והיא חופפת למפת הכשר־חמץ בפסח. איפה שכחול־לבן זכו לרוב גדול, בערים החילוניות במרכז, תמצא המון מסעדות שמוכרות לחם. בפריפריה בדרום ובצפון, איפה שהצביעו בגדול לליכוד, לא תמצא פירור של לחם. הפיצריות והשווארמיות יהיו סגורות שם ובתי הקפה יגישו רק כשר".

מחכים ליום העצמאות

בימים האחרונים דיברנו עם עשרות מסעדות, רשתות ודוכני מזון מהיר כדי לברר כיצד הם נערכים לפסח. בדוכני הפלאפל והשווארמה התשובה חד־משמעית: כולם סוגרים. "זה שבוע מנוחה שאנחנו מחכים לו כל השנה", הסבירו לנו. "לא נמכור חמץ כי אז נאבד את תעודת הכשרות וחצי מהלקוחות, ובלי הפיתה הרגילה אין טעם לעבוד כי הפיתות והלחמניות הכשרות מתפרקות ולא טעימות. יש לנו את יום העצמאות בקרוב, זה החג האמיתי שלנו".

צילום: עידן ירדני

ומה קורה ברשתות המזון המהיר? כאן התמונה מורכבת. בכל סניפי רשת ארומה ישראל יגישו בחג רק תפריט כשר — כולל כל הלחמים והמאפים. גם בקפה גרג יגישו רק כשר בכל רחבי הארץ. והתמונה דומה גם ברשת קפה קפה. ברשת ארקפה, שנתפסת כפחות עממית — התמונה קצת שונה. בחלק מהסניפים המטבח הוכשר לפסח, באחרים שבהם המטבח לא הוכשר יימכרו רק מנות כשרות לפסח, וביתר הסניפים ישאר התפריט הרגיל גם בימי החג. כך למשל, בסניף הרשת בכיכר הבימה בתל-אביב יישארו עם התריט והלחם הרגילים, ובסניף באור יהודה לעומת זאת, התפריט יהיה כשר לחלוטין. ברשת החומוסיות כספי יגישו חומוס (לאוכלי קטניות) עם לאפה מיוחדת לפסח, שנראית במבט ראשון רגילה לחלוטין. גם הטעם, מבטיחים שם, די זהה.

מקדונלד'ס משקפת אולי הכי טוב את המיקס הישראלי בתפריט לפסח. בכל הסניפים של הרשת — הכשרים והלא כשרים — יוגשו לחמניות כשרות לפסח. כך, בעשרות סניפי מקדונלד'ס בארץ יוזמנו בחג הזה מנות צ'יזבורגר לא כשרות על גבי לחמניות כשרות שנאפו במיוחד לחג. קצת הזוי, אבל מאוד ישראלי. גם ברשת מוזס ינסו לשלב בין כשר לחמץ. המסעדה שאינה כשרה בימי חול תגיש את המנות הרגילות, לצד מנת ספיישל כשרה לפסח — מוזס אליהו — שמורכבת מלחמנייה מיוחדת לפסח, ושבכל המרכיבים שלה אין חמץ. כך, חבורה שמורכבת מכאלה ששומרים וכאלה שלא — תוכל לבלות במקום ביחד. בתנאי, כמובן, שמי ששומר מסכים לשבת במקום שמגיש גם חמץ.

ברשת אגאדיר יגישו בפסח את התפריט הרגיל, ללא שום שינוי. "אנחנו לא כשרים כל השנה, פותחים בשבת, אז נגיש תפריט חמץ", הסבירו לנו. "אבל מי שירצה לחמניות כשרות לפסח, יש לנו להציע". גם ברשתות ג'ירף, BBB ומקס ברנר יציעו בחג את התפריט הרגיל והלא כשר. "יש כמה מנות בתפריט שהן ללא גלוטן שיכולות להתאים למי ששומר", הסבירו לנו בג'ירף ובמקס ברנר, "אבל אין הערכות מיוחדת לפסח".

ומה קורה בברים? בתל־אביב 90% מהברים יגישו את תפריט האלכוהול הרגיל, שכולל גם משקאות לא כשרים לפסח, כמו בירה. בבאר־שבע, להבדיל, זאת תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית להשיג בירה בחג. "אצלנו", מסביר ליאור, בליין מבאר־שבע, "הקהל פחות סובלני. בתל־אביב, בגלל שזאת המציאות, גם מי ששומר יסכים לשבת בבר ולשתות וודקה כשרה, לצד כאלה ששותים בירה. בבאר־שבע בר שיציע בירה, לא ייכנסו אליו. קחי בחשבון גם שבבאר־שבע מרבית הברים מחזיקים תעודת כשרות ובתל־אביב לא".

צילום: סטודיו קפה קפה

גם במסעדות השפים התמונה חד־משמעית. הרוב המוחלט של המסעדות יישאר עם התפריט הרגיל, והלא כשר גם ככה, ויגיש לחם לצד פירות ים. יוצא דופן הוא השף שאול בן־אדרת מהתרנגול הכחול. כשהתקשרנו להזמין מקום, הסבירו לנו כי למסעדה אין תעודת כשרות, אבל לא יגישו בה מנות שכוללות חמץ. לא לחם וגם לא את אחת ממנות הדגל — כדורי סולת במילוי בשר טלה.

"הכל עובד לפי השיקול הכלכלי", הסבירו לנו המסעדנים שאיתם דיברנו. "אף אחד לא רוצה להפסיד כסף, אף אחד לא רוצה להפסיד לקוחות ואף אחד לא רוצה לפגוע ברגשות של הלקוחות שלו. בסניפים של רשתות לא כשרות כמו אגאדיר וג'ירף ממילא לא בונים על קהל שומר מסורת, אז הם ימשיכו למכור לחם בפסח, אבל יציעו גם לחמניות כשרות לטובת כאלה שהם לא דתיים, אבל בפסח לא אוכלים חמץ, או שומרים חלקית. ברשתות כמו ארומה שהן עממיות, פרוסות בכל רחבי הארץ והקהל שלהן גם חילוני, גם מסורתי וגם דתי — לא יגישו חמץ. אין להם גם ברירה, כי הם זקוקים לתעודת הכשרות, ואם יגישו לחם בפסח ישללו להם אותה".

במסעדת מוג'ו הוותיקה בפולג, שמתמחה באוכל אסייתי, ימשיכו להגיש חמץ בחג, אבל בבר של המסעדה, נקסט דור, דווקא קורצים לקהל המסורתי. הבירה אמנם תמשיך להימכר כרגיל, אבל למי ששומר מציעים קוקטיילים מיוחדים לחג, שמבוססים על וודקה כשרה (מתפוחי אדמה), רום (קנה סוכר), ג'ין וטקילה.

לטיפול הח"כים הדתיים

"אני לוקח את הילדים שלי בשבתות למקדונלד'ס, זה מה שהם הכי אוהבים", מסביר לנו מיקו מנתניה. "אני אוכל את ההמבורגר שלי עם גבינה, אבל אין לי בעיה עם זה שברשת מגישים בפסח בכל הסניפים לחמניות כשרות. העיקר שיש לנו את האופציה לאכול את המנות שאנחנו אוהבים. ואם אני אכנס לסניף כשר של מקדונלד'ס, כי זה מה שיש באזור שנטייל בו, אז נסתדר עם מה שיש. דבר אחד בטוח, אני לא אוכל בכוונה מנות לא כשרות ליד אנשים ששומרים".

ניקול, אישתו של מיקו, גדלה בהונגריה. " דווקא בגולה היינו מקפידים לשמור כשרות בחול המועד יותר מבארץ", היא אומרת. "זה גם מה שייחד אותנו כיהודים ואת הפסח. זה מה שהבדיל בינינו. אבל מאז שעליתי ארצה לא באמת מרגישים את הפסח. לפחות המקומות שאנחנו רגילים לבלות בהם עם הילדים ממשיכים כרגיל".

שרי, סייעת בגן ילדים, אמא לשישה שגדלה בבית דתי ברעננה, חושבת שזאת שערורייה מה שקורה בפסח בארץ. "מילא אנשים שטסים לחו"ל ואוכלים בפסח מה שבא להם, אבל כאן בארץ ישראל? לאן הגענו? כולי תקווה שהבחירות יטביעו את חותמן כמה שיותר מהר. אני מקווה שהח"כים הדתיים החדשים שנבחרו יטפלו גם בעניין הזה של פסח. זה הפך לפראי, בלי שליטה. כולם מוכרים הכל מהכל כאילו אין שום דבר כזה שנקרא פסח. זה חילול היהדות לשמה. מה כבר קרה? מי ישמע? לא לאכול לחם כמה ימים? זה לא צום. יש הרבה אוכל כשר וטעים לפסח".

גם יוסי, נהג מונית מאזור המרכז, מלא בנוסטלגיה לרוח החג של פעם, אבל מקווה שהסטטוס־קוו הנוכחי לא ישתנה. "נעלמו הימים בהם בחול המועד היה קשה למצוא לחם, פיתות וקרואסונים. כילד אני זוכר שזה היה ממש שונה. זה התחיל במסורת בבית להשליך את החמץ, ואני לא בא מבית דתי בכלל אלא מבית מסורתי. שומרים כיפור, אבל לא מפרידים חלבי ובשרי במטבח. אני גם נוהג בשבת כמובן. אבל בכל זאת, חג היה חג. היו צריכים לנסוע לעכו או ליפו כדי למצוא מסעדה ערבית שמוכרת לחם. היום זו חגיגה. אני בעד שכל אחד יעשה מה שבא לו. אני נגד כפייה כי זה גם ממילא לא יכול להחזיק מים בעידן של היום". •