{ }
חמישי 21 בנובמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שאטרסטוק
    24 שעות • 20.04.2019
    "הוא ניצל כל מה שאפשר היה לנצל אצלי"
    עשר נשים ישראליות טוענות כי מנהל חושה בנואייבה תקף אותן מינית. לכולן גרסה דומה: המנהל הכניס סם למשקה שלהן וניצל את עלפונן כדי לפגוע בהן. פוסט שפירסמה לפני החג אחת המטיילות הישראליות, על החוויה הקשה שעברה בסיני, חולל סערה וגרם לנשים נוספות להעיד כי הותקפו מינית על ידי אותו מנהל. בראיון ל"ידיעות אחרונות" מספרות הנפגעות: "היינו מעורפלות, חלשות ומצאנו אותו עלינו". מנהל החושה מכחיש: "לא אנסתי אף בחורה בחיים שלי"
    נעם ברקן

    מול הים הכחול האינסופי בסיני — הן חשבו שהגיעו לחופשה המושלמת. אבל דווקא שם, הן מספרות, במקום הכי שקט ומרוחק מדאגות, הן איבדו את הכרתן ומצאו עצמן מותקפות מינית. זה קרה בנואייבה, באחד החופים הכי פופולריים בסיני בקרב התיירים הישראלים. עשר עדויות לפחות נשמעו בימים האחרונים נגד מנהל אחת החושות בנואייבה, דמות שמוכרת היטב לישראלים שמבקרים באופן קבוע בסיני. פוסט שפירסמה הילה (שם בדוי) בקבוצת הפייסבוק "אוהבי סיני", שבה חברים כ־90 אלף גולשים, עורר סערה וגרם לנשים אחרות, חלקן קטינות, לשתף בפעם הראשונה בחוויה הקשה שעברו.

     

    לפי ההערכות כ־40 אלף ישראלים יבלו את פסח בסיני. "הרבה נוסעים דווקא עכשיו לסיני", אומרת הילה, "לכן חשוב לי להזהיר בנות אחרות שלא יקרה להן משהו דומה". שבוע חלף מאז החופשה בסיני שהפכה עבור הילה (שם בדוי), בת 20, לסיוט. שם, היא מספרת, בחושה בנואייבה, תקף אותה מינית א', אחד ממנהלי המקום, כשהיא לא בהכרה מלאה ולא מסוגלת להיאבק בו. "הגעתי לסיני עם חברה שהייתה שם חודשיים לפניי וכבר הכירה את החוף ואת המנהל שם. הוא נתפס כאדם מאוד חברתי, אדיב. כל הישראלים מכירים אותו. היינו בהתחלה שלוש בנות ושני בנים", מספרת הילה. "אנחנו היינו בחושה אחת והבנים בדיוק מולנו, בצד השני. אחר הצהריים המנהל התיישב איתנו והציע שנלך איתו לטיול כוכבים, על חשבונו. חשבנו שהוא מתכוון יחד עם הבנים. אמרנו שנצא איתו למחרת. שבת הגיעה, פגשנו ישראלי נוסף, שיחקנו, אכלתי תירס ומיד לאחר מכן התחילו לי כאבי בטן איומים. כל כמה דקות התכווצתי והתפתלתי מכאבים". כאן עוצרת הילה ומדגישה שהיא ספורטאית ומקפידה לא לעשן, לא לשתות אלכוהול ולא להשתמש בסמים.

     

    הבנות חשבו שגם הבחור הישראלי עומד להצטרף אליהן לטיול כוכבים, אבל א' התעקש שלא — עובדה שבדיעבד מדליקה נורות אזהרה לגבי כוונותיו. בינתיים כאבי הבטן של הילה החמירו. א' שמע שהילה חשה ברע והציע מיד עזרה. "הוא התעקש ללוות אותנו לחושה ונכנס. אני עדיין עם כאבי בטן והתכווצויות מטורפות. הדלת בשלב הזה פתוחה, האור דלוק. אני עומדת וא' אומר לי, 'באמא שלי, אנחנו הבדואים יודעים מה לעשות, תוך כמה דקות עובר לך כאב הבטן ואת כמו חדשה'. אם הייתי עם הכוחות הרגילים שלי אין סיכוי שהייתי נותנת לו לגעת בי, לחברים שלי אני לא נותנת חיבוקים. לא היה שום דבר בהתנהגות שלי שנתן לו את האישור, אבל הוא התחיל לעשות לי מסאז' ואני נשכבתי על המזרן".

     

    אמרתי: "לא"

     

    מרגע זה הכרתה של הילה מתערפלת. עד היום פלאשבקים מאותן שעתיים של דמדומי הכרה חוזרים אליה ומלמדים אותה מה עברה. "אני זוכרת שאני קמה בבהלה, אני שכובה על המיטה, חלק מהגוף שלי רטוב והיד שלו באזור האינטימי שלי. האור כבוי, הדלת סגורה, אני בלי נעליים, החברות שלי ישנות ואני עם הפנים אליהן. אני מרגישה שהוא רוצה להפוך אותי, הוא פותח לי את הרגליים, אני סוגרת אותן, מתיישבת ושואלת 'מי זה'? הוא נבהל ושואל, 'רגע, איך הבטן? איך הראש?' הוא מנסה להקים אותי ואומר, 'בואי נלך לסיבוב, זה ירגיע אותך. הבנתי שהוא רוצה לקחת אותי לחדר. הוא אמר לי, 'בואי אני אכין לך תה מרווה'. התעקשתי לשתות מים וביקשתי את הטלפון שלי. כשהוא ראה על הצג את התמונה של ידיד שלי הוא נראה מוטרד. אני חושבת שהתמונה שלו הבהילה אותו. הערתי את חברה שלי, היא קמה בבהלה, ואני אומרת ל־א', 'יש לי כאב ראש אני הולכת לישון'. הבנתי באותו רגע שאני לא יכולה לעשות בלגן, שאני במדינה זרה. שאני חייבת להתאפס על עצמי. רק כשאחזור לארץ אוכל להתמודד עם זה. עד עכשיו אין לי הסבר איך התעוררתי לכזאת מודעות".

     

    הילה לא נרדמה עד הבוקר. "סיפרתי לחברה שלי שהידיים של א' היו באיברים האינטימיים שלי. גם החברה השנייה התעוררה וקלטה. מה שהפחיד אותנו היה ששעתיים ואולי אפילו שלוש שעות לא היינו בערנות ואנחנו לא יודעות מה קרה. יום למחרת כאב לי כל הגוף. הגב, החזה כאב לי. באחד הפלאשבקים מאותו לילה חזר אליי הזיכרון שאני עם הפנים מול חברה שלי, שוכבת על הצד, הוא מאחוריי משתפשף בי ומחזיק את החזה שלי מאוד חזק. יש לי זיכרון נוסף שהוא מגיע עם הפה שלו לאוזן שלי. אני לא יודעת לסדר את הפלאשבקים האלה מבחינה כרונולוגית".

     

    לפני שעזבו את סיני, פנתה הילה לדבר עם א'. "אמרתי לו שבהתחלה הוא היה מאוד נדיב אבל כשכאבה לי הבטן והוא ניסה לעזור הוא ניצל את המצב לטובתו, ולא נתתי לו שום אישור. הוא ישר אמר, 'אני יודע מה את הולכת להגיד', ואז הוא ביקש סליחה, סיפר שבדיוק בבוקר הוא סיפר לחבר שלו, 'עשיתי משהו לא בסדר ואין סיכוי שהייתי נותן לך ללכת מבלי לדבר איתך אחד על אחד, כי זה היה לא בסדר. בבקשה תסלחי לי". אמרתי לו שלא ארגיש בנוח להגיע שוב, והוא אמר, 'אפילו תבואי לכאן פעמיים על חשבוני'. השיחה נגמרה בזה שלחצתי לו את היד. בראש שלי רציתי לסיים את זה בטוב".

     

    אלא שהתחושות הקשות לא הרפו ממנה. בדרך חזרה לארץ, בתוך המונית לגבול ישראל, היא מספרת בפעם הראשונה מה בדיוק קרה לה. "אני מספרת את זה בקול ורק אז אני מבינה עד כמה זה היה חמור. זה היה מזעזע. והחלטתי שבגלל שלא עשיתי שם בלגן — אני חייבת לכתוב על זה פוסט, כדי להזהיר בנות אחרות. יום למחרת כתבתי פוסט בעברית ובאנגלית וחברה שלי העלתה אותו לקבוצה. מיד אחרי שהוא עלה בנות החלו לכתוב את הסיפורים שלהן. אחרי שראיתי את התגובות של הבנות ששתקו ופחדו ובעקבות הפוסט הן קמות ומדברות הבנתי כמה זה היה חשוב לפרסם".

     

    צילום: שאטרסטוק
    צילום: שאטרסטוק

     

     

    "לא יכולתי לזוז"

     

    אחת הקוראות הייתה נערה בת 17 וחצי, שעד לאותו הרגע לא הצליחה להבין מה עבר עליה באותן שעות איומות בסיני. זה קרה בשבוע שעבר. נויה (שם בדוי) נסעה לסיני עם מספר חברות. "זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בסיני. א' נתן לנו מונית חינם הלוך וחזור מהגבול וחזרה. ביום השלישי הוא הציע לנו לעשות שנורקלים עם אח שלו בחינם ובלילה השני הוא הציע לנו לעשות איתו טיול כוכבים. הייתי בשיא התמימות, אני עוד צעירה ובחיים לא התנסיתי בדברים כאלה. בחיים גם לא העליתי בדעתי שזה יכול לקרות גם לי. או שזה יהיה כל כך קל שזה יקרה לי", היא מספרת בקול רועד ומשחזרת בקושי רב את החוויה האיומה שעברה.

     

    "בערב כולנו ישבנו ואכלנו ארוחת ערב שהם הכינו לנו. שיחקנו שש־בש ביחד, שרנו שירים. בשלב מסוים שיחקתי איתו אחד על אחד. הוא הציע לי תה. שתיתי. התחילו לי בחילות אבל לא ייחסתי להן חשיבות. מאוחר יותר גם עלה לי החום, אבל חשבתי שזה בגלל השנורקלים". בשלב זה הזיכרון של נויה מקוטע. "התחיל רצף אירועים שאני לא כל כך זוכרת. השתעלתי, הבטן שלי התהפכה. החברות שלי הלכו לישון, כל אחת בזמן שלה. אני לא יודעת למה נשארתי איתו. הדבר הבא שאני זוכרת הוא שהיינו בכניסה לאחת החושות, הוא אומר לי להיכנס ואני אומרת 'לא'. הבנתי שהוא רוצה לעשות את זה, ואני אומרת לו שאני לא רוצה לשכב איתו, שאני רוצה לחזור לישון בחושה שלי. הבטן שלי התחילה ממש להתהפך ואני לא זוכרת איך מצאתי את עצמי בתוך החושה איתו והבגדים שלי לא עליי. אני זוכרת שנאבקתי אבל לא יכולתי לזוז כדי להתגבר עליו. כשהוא הגיע להוריד לי את התחתונים תפסתי אותם. היו גם שעות שאני לא זוכרת מה קרה בהן. חלק מהזמן הייתי חצי בהכרה, חלק מעולפת. הרגשתי שיש ממש נתק בין הגוף לבין הנפש. הלב שלי אומר לי לקום בזה הרגע, שאני לא רוצה את מה שקורה, אבל אני לא מצליחה לזוז. נרדמתי והתעוררתי והוא עדיין היה עליי. אחרי כמה שעות אמרתי מספיק והוא ניסה למשוך אותי חזרה, אבל התעקשתי איתו. הוא עזר לי להתלבש והוציא אותי לכיוון החושה שלי. בבוקר קמתי עם שפתיים כחולות, עם בחילות ורפלקס הקאה. כמעט כל היום לא אכלתי. הייתי ממש מותשת".

     

    נויה חששה מאוד לספר לחברותיה מה עבר עליה בלילה. אפילו מול עצמה התקשתה למצוא את המילים להבין מה קרה. "כל היום לא הצלחתי להבין את הסתירה בין זה שאני אומרת לא ומתנגדת לבין זה שמצאתי את עצמי איתו. מה, אני כזאת חסרת עמוד שדרה? מה זה השיתוקים האלה שקיבלתי? ואז הוא הציע לנו לנסוע איתו לטיול כוכבים. פחדתי שהחברות שלי יגלו, זה הדבר שהכי פחדתי ממנו, כי זה לא מתאים לנו להגיע למצב כזה. במהלך כל היום התחמקתי ממנו, ניסיתי לא להיות בקשר. בערב לא הרגשתי טוב. הם הכינו לנו את האוכל והבטן שלי התהפכה. העדפתי לא לגעת באוכל הזה וחברה שלי הציעה שהיא תיתן לי 'נמס בכוס'. א' לקח אותו ומילא לי את המים החמים ושוב נפלתי לאותו סשן. אני מעורפלת, נהייתי חלשה, אפילו נשכבתי שם ושוב — אני לא זוכרת איך מצאתי את עצמי פעם נוספת בסיטואציה הזאת שאני לבד איתו והוא עליי".

     

    יום למחרת חזרה נויה עם חברותיה לישראל. ההרגשה הפיזית והנפשית הקשה עטפה אותה מכל כיוון. "ביום שלישי נכנסתי לפייסבוק, קראתי את הפוסט בקבוצת 'אוהבי סיני' וראיתי שחור בעיניים. רק ברגע הזה הבנתי מה קרה לי והייתי בהלם. הרגשתי שניצלו לי את כל התמימות, את כל החולשה, את כל מה שהיה אפשר לנצל — ניצלו. מזל גדול שאותה צעירה שיתפה בסיפור שלה והעלו את הפוסט — אם לא היו מעלים הייתי נשארת עם אותו תסכול, לא הייתי חושבת לפנות לבית חולים לעשות בדיקות רפואיות, אין לי ניסיון בזה, לא ידעתי מה אני צריכה לעשות, כל כך התביישתי לפני כן".

     

    "האשמתי את עצמי"

     

    גיא שילון, מנהל קבוצת "אוהבי סיני" המונה 94 אלף חברים, מספר על עשר תלונות נוספות שהגיעו אליו מאז פרסום הפוסט על א'. "כשקראתי את הפוסט צפו בי המון רגשות שהדחקתי בעבר, זיכרונות מכמה סיטואציות, עם אותו הבחור בדיוק. אני זוכרת אותו מעליי ואותי, כמו רובוט מתחתיו", כתבה חברה נוספת בקבוצה. "ביקשתי די, ולא הצלחתי להפסיק את הדבר המתמשך הזה. הרגשתי חלשה, מפוחדת, עד שהוא פרק את כל כולו. אני זוכרת איך שמחתי כשהוא הלך. הייתי בתודעת 'קורבן' מוחלטת. רדומה בתוך חלום עמוק. מה שקרה שם לא באמת חשוב ומיוחד, כל הסיפורים הם דומים. אבל בזכות הפוסט הזה, הבחנתי כמה האשמה עצמית הייתה לי, הבחנתי כמה שיפוטיות הייתה לי כלפי עצמי... היום אני מבינה שלא הייתה לי בחירה. לפחות לא הרגשתי אותה. הרגשתי חסרת אונים כלפי המציאות וכל מה שקורה לי בה. הסיפור הזה לא יצא ממני בצורה כנה כזו עד היום, כי התביישתי בכך. כי האמנתי למחשבות של האשמה עצמית". הפוסט של הילה גרם לזעזוע בקבוצת "אוהבי סיני" וצעירות נוספות דיווחו בימים האחרונים על הטרדות ועל תקיפות מיניות שעברו על ידי א' בנסיבות דומות.

     

    "לצערי, אנחנו נתקלים בהרבה מקרים של הטרדות ותקיפות מיניות בסיני", אומר מנהל הקבוצה, שילון. "לפני שנה היה מקרה אונס שניסינו לטפל בו. היה לנו רעיון למשל להעביר סדנאות לעובדים בחופים, בדיוק כמו שבארץ הנושא הזה מאוד מפותח, אבל לצערי זה עניין בין שתי מדינות. אנחנו מכבדים את המצרים ואת הרשויות ולא רוצים להגיע עם יוזמות שנראות פוליטיות, כאילו אנחנו נכתיב להם כיצד להתמודד עם הטיפול בהטרדות מיניות. אני כן יכול לומר שמשטרת התיירות המצרית מאוד רגישה לנושא הזה ואם מגיעה אליהם פנייה הם מטפלים בה בדרכים שלהם, שלפעמים הן הרבה יותר חריפות מאשר בארץ. מצד שני, הרבה ישראלים לא מודעים לכך שיש משטרת תיירות שאפשר לפנות אליה ומנסים לפעול לאחר מכן מישראל — וכאן זה כבר הופך מסובך. כמי שמכיר את סיני היטב, אני ממליץ אם קורה משהו לפנות למשטרה שם. מאוד חשוב להם לשמור על התיירות שלהם".

     

    שילון מעדכן כי אחרי פרסום הפוסט פנה אליו א' וביקש לשוחח איתו ולהשמיע את הצד שלו. "הוא נשמע מבולבל, טען שהייתה סיטואציה של מגע בהסכמה. הוא התעקש שלא שם לה סמים בתה. באופן כללי אנחנו נתקלים בקבוצה במקרים של הטרדות ותקיפות מיניות בסיני. צריך להיזהר ולהיות מודעים לאן אנחנו מגיעים".

     

    אחד המקרים שעליהם מדבר שילון התרחש לפני עשרה חודשים כאשר חברה בקבוצה העלתה פוסט ובו טענה כי נאנסה על ידי מנהל החושה שבה בילתה. "התנגדתי אבל הוא לא הרפה", היא העידה. "התחננתי שיפסיק". לאחר פרסום הפוסט פנה שילון למנהליו של אותו אדם, ולדבריו הם דאגו לפטר אותו ולהרחיקו מהמקום.

     

    גם אנחנו יצרנו קשר עם א' במהלך החג. הוא הכחיש בפנינו בתוקף את ההאשמות נגדו וטען שהכל נעשה בהסכמה. בפוסט שהעלה בקבוצת "אוהבי סיני" כתב: "במשך הרבה שנים אני אירחתי ועדיין מארח מאות ישראלים בהרבה אהבה ורצון מכל הלב. אני לא רוצה ולא מעוניין לדבר רע על אותה בחורה שכתבה עליי דברים נוראים, אני כן רוצה להגיד ולהישבע שאני לא אנסתי אף בחורה בחיים שלי. אני לא נתתי לאף אחת סם אונס, אני לא הכרחתי אף בחורה בכוח. מה שקרה, זה היה בינינו, באווירה חיובית וברצון מלא. כואב לי הלב שככה חושבים עליי. אני מקווה שהדברים יבואו על מקומם בשלום".

     

    באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מדווחים על מאות פניות בשנה על פגיעה מינית באתרי נופש ובילוי, ומעל ל־60 מקרים של תלונות על שימוש בסם האונס. אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע: "המקרים בסיני מוכיחים פעם נוספת כמה כוח יש לשיתופים של סיפורי פגיעה ברשתות החברתיות. פעם אחת, במתן הלגיטימציה לנפגעות לדבר, שטף הסיפורים שהגיעו אחרי הפוסט מראה את הצורך הגדול בשבירת קשר השתיקה וביצירת שיח על הפגיעות. פעם שנייה, בתוצאה החשובה — הפוגע זוהה ועד כמה שידוע לי, פועלים כדי להרחיקו מהמקום. האאוטינג הזה אולי ימנע ממנו לפגוע בנשים נוספות, ובתקווה גם יגביר את ההרתעה בקרב עמיתיו".

    אורית סוליציאנו
    אורית סוליציאנו

     

    לסוליציאנו חשוב להדגיש כי מקרים כאלה לא מיוחדים רק לסיני. "לצערנו, מדי שנה מגיעים למרכזי הסיוע מאות תלונות של פגיעה באתרי בילוי או נופש בארץ ובעולם. במובן מסוים, ועם כל הזהירות המתבקשת, אפשר לראות באתרים כאלו מרחבים שנמצאים ב'סיכון מוגבר'. למרות שהרוב המכריע של פגיעות מיניות מתרחשות על ידי אדם שמוכר לנפגע או לנפגעת, יש מי שרואים במקומות כאלה הזדמנויות לנהוג באלימות שבה לא היו מרשים לעצמם לנהוג במקום שבו הם מזוהים. בשנים האחרונות עלתה המודעות בארץ לגבי פגיעות במקומות בילוי. עכשיו צריך שאתרי חופשות בארץ ובכל העולם ידביקו את הפער. ברור שאף בעל מלון לא היה רוצה שהמקום שלו ייוודע ככזה שבו אדם חטף מכות או נשדד, למשל. אבל בכל מה שנוגע לאלימות מינית, אפשר לראות קלות ראש. צריך להבהיר שאלימות מינית אינה מין, והגבול אינו אפור. כשנסרב ללכת למקומות שבהם אין הגנה, אני מאמינה שנראה שינוי מדיניות מלמעלה".

     


    פרסום ראשון: 20.04.19 , 20:36