אהבה אינטרסנטית

אני אמא לשלושה ילדים וסבתא לארבעה נכדים. למזלי הטוב בעלי ואני הסתדרנו יפה מבחינה כלכלית ואני מוצאת את עצמי במצב טוב, לא כמו קשישים רבים בני גילנו. מבחינת ילדינו המצב יותר מורכב. לא אעיק כאן ביותר מדי פרטים: אחד מבניי התגרש והמצב הכלכלי שלו ושל גרושתו לא טוב. גם שתי בנותיו, נכדותיי, סובלות מזה. הן עברו המון סבל בגלל הגירושים של הוריהן ולתקופות ניתקו איתנו את הקשר, עקב ההסתות של אמא שלהן כלפי בני וכלפי כל משפחתנו. אני משתדלת לעזור להן בלימודים ובעוד תחומים שיעזרו להתפתחות שלהן. אחת מהנכדות התחתנה וחיה ביישוב מרוחק ומנהלת את החיים שלה. השנייה גרה לא רחוק ממני וכשהיא באה היא מתייחסת אליי בהמון אהבה, אבל אחרי כל התקופות שבהן לא היה בינינו בכלל קשר והיא לא התעניינה בי, שאלה אחת מנקרת בתוכי: איך הייתה מתייחסת אליי אילו לא הייתי מעניקה לה עזרה כספית? איך אוכל לדעת האם מדובר באהבה נטו או באהבה מתוך אינטרס?

אהבה היא רגש שיכול להיות מורכב מהרבה שכבות וניואנסים, ולקבל ביטויים מסוגים שונים וגם להשתנות מזמן לזמן. עצם הגדרת המושג "אהבה" שנמצא כל כך הרבה בשימוש, הוא בעייתי במקצת. אהבה כלפי בני משפחתנו היא בהכרח אמיתית, או קיימת מתוך ציווי חברתי? האם היותו של אדם נדיב ומעוניין באושרנו זה מצב שמעורר אהבה? האם אנחנו אוהבים אנשים בין השאר בזכות הרגישות שלהם כלפי צרכינו? האם יופי חיצוני יכול לתרום לאהבה שלנו כלפי בני זוג, או בני משפחה אחרים, או אפילו חברים שלנו? אהבה מתוך משיכה מינית היא אהבה אמיתית? אהבה כלפי מי שמרשים אותנו בהישגיו ובעוצמתו היא אמיתית? מי שמבשל ומגיש לנו את האוכל שאנחנו אוהבים מעורר בנו אהבה?

לפעמים אהבה מוכיחה את עצמה ברגעי חירום, במצבי מבחן, ולפעמים גם זה לא מדויק. כי לפעמים אנשים נוהגים בנו יפה מתוך חמלה או רגש חובה בלבד, ולפעמים האנשים שאוהבים אותנו הם חסרי אחריות או חסרי נדיבות עקב מגבלות אישיותם. הם מרגישים אהבה, אבל לא יטרחו הרבה למעננו.

יחסים נמצאים בתהליך מתמיד ולא בהכרח רציף של בנייה וטיפוח או קיפאון ושיעמום, ולפעמים במצבים מנוגדים, מעורבבים, אמביוולנטיים. אפילו רגשותינו כלפי עצמנו אינם יציבים ‑ אנו חווים רגעים של אהבה עצמית ורגעים אחרים של ביטול או זלזול, ומבטינו שלנו על עצמנו הם לפעמים אוהבים, ולעיתים בלתי נעימים, בלשון המעטה.

עוד שאלה היא מה מתרחש ביניכן. האם אתן מקיימות שיח? באיזה אופן? האם יש לכן עניין משותף? מה את חושבת על אישיותה? מה היא חושבת עלייך? אתן מדברות על זה? או שאולי את מרגישה שהיא מקיימת את הקשר איתך רק כי את פותחת את הארנק?

בילדותי הייתה באה אישה קשישה אל בית אמי התופרת ונותנת לי כל מיני חרוזים צבעוניים. מאוד אהבתי את החרוזים האלה ובזכותם עד היום זכורה לי אותה אישה ברגשות חיבה עזים. נדיבותך כלפי נכדתך עשויה להגביר את אסירות התודה שלה כלפייך, אבל לא בהכרח. מה טיבו של אותו רגש ומה מהות האהבה שלה, זאת שאלה שתלויה במשקעים, באירועים, וגם באופן שבו יימשכו ויתפתחו היחסים ביניכן.