{ }
שלישי 12 בנובמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שאטרסטוק
    ממון • 22.04.2019
    כך מפספסים בישראל את התעשיות היצירתיות
    למרות שהדרישה לעובדים עם מיומנויות יצירתיות וחברתיות צפויה לעלות בשנים הקרובות, מחקר של ארגון להב קובע כי המשק הישראלי לא מקדם תעשיות יצירתיות שיכולות לייצר חדשנות ולקדם את הכלכלה
    מאת מיכל מרגלית

    ישראל היא אולי מעצמת היי־טק, אבל בכל מה שקשור ל"כלכלה יצירתית" יש לנו עוד הרבה מה ללמוד. בפיליפס העולמית למשל חיפשו פתרון פשוט וזול לביצוע MRI לילדים בלי שיזוזו. הפתרון שנבחר היה הקרנת סרטון וידיאו שבמרכזו כריש שצולל ולוקח אוויר, וכך מהווה השראה לילדים לעשות כמוהו ולא לזוז בזמן הבדיקה.

     

    בתעשיות יצירתיות יש עיסוק נרחב במיומנויות יצירתיות, והן כוללות את ענפי הפרסום והשיווק, אדריכלות, עיצוב, עיצוב אופנה, מוזיקה, ספרות, עיתונות, צילום, תיאטרון, קולנוע, נגרות, תפירה, ועוד. המטרה היא לא להסתכל על תעשיות יצירתיות כמשרתות את עצמן בלבד, אלא לפעול לשילוב של אנשי מקצוע מסקטורים אלה בהיי־טק אבל גם בתעשיות מסורתיות, באופן שייצור חדשנות ויניע את הכלכלה.

     

    מחקר חדש של להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים – בדק את הסקטור היצירתי בארץ בהשוואה לעולם וסיפק המלצות לקובעי המדיניות כדי שיעזרו להגיע ליעד: תוספת של 96 אלף משרות בתעשיות היצירתיות עד 2030.

     

    למרות ההבנה שהעיסוק במקצועות שדורשים יצירתיות מוגברת צפוי לגבור בשנים הקרובות, במחקר נטען כי "המשק הישראלי לא מבצע את ההכנות הנדרשות כדי לקדם את התעשיות האלה", שמתאפיינות בתנאי העסקה ירודים, קיפאון בהכשרות אקדמיות ומקצועיות, ומחסור בתמריצים להסבות מקצועיות ועידוד צעירים ללמוד מקצועות אלה.

     

    המחקר, שכתב ד"ר רובי נתנזון, כלכלן להב, המשמש גם מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, מעריך שקצב הצמיחה השנתי של מספר המועסקים בתעשיות היצירתיות יגדל מ־3.1% ל־5% עד 2030, והשכר בענפים אלה יגדל ב־30% בממוצע עד אז. אבל זאת בתנאי שיינקטו צעדי מדיניות שיתמכו בתעשיות האלה, יעלו בהן את הפריון, יגבירו את ההשקעה בהן וישפרו את הגישה למקורות מימון. המחקר הוגש למכללת שנקר, המנסה לקדם את הסקטור בישראל.

     

    בלהב מעריכים שבעתיד יהיה יתרון לעובדים עם כישורים יצירתיים גבוהים. תהליכי אוטומציה עשויים להחליף עובדים במקצועות בהם המיומנויות הנדרשות רפטטיביות וניתנות לעשייה משוכללת יותר על ידי מחשבים, בינה מלאכותית ורובוטים, אך הביקוש למיומנויות יצירתיות וחברתיות רק יעלה.

     

    ב־2013 הועסקו בקבוצות המשנה של התעשיות היצירתיות (מנהלי פרסום ויחסי ציבור, אדריכלי בניין, מעצבי מוצרים, מעצבי בגדים, מעצבים גרפיים, מעצבי מולטימדיה, עיתונאים, מוזיקאים, ועוד) 90.6 אלף איש, ואילו ב־2018 כבר הועסקו במשלחי יד אלה 117.1 אלף איש, עלייה של 29.3%, זאת כשבשאר המשק גדל היקף המועסקים באותן שנים רק ב־13.9%. ב־2030 מספרם צפוי להגיע ל־171 אלף איש.

     

    אם ב־2018 המועסקים בכלכלה היצירתית הם 2.98% מכלל המועסקים במשק, ב־2030 הם יהוו, לפי ההערכות, 3.38%.

     

    לפי מרכז מאקרו, השכר הממוצע במשק ב־2018 עמד על 10,372 שקל לחודש, ואילו השכר של רוב הענפים בתעשיות היצירתיות נע בין 4,887 שקל במכירה קמעונאית של ביגוד והנעלה ל־9,283 שקל בהוצאה לאור.

     

    רק בשלושה ענפים השכר עקף את הממוצע במשק: קולנוע, טלוויזיה, רדיו ומוזיקה (11,543 שקל), תקשורת (13,186 שקל) ואדריכלות והנדסה (12,231 שקל).

     

    לפי המחקר, גם ב־2030 רק בשלושת תתי־ענפים אלה ישתכרו יותר מהממוצע במשק.

     

    מה קורה בעולם?

    במדינות רבות נקטו צעדים לפיתוח וקידום תעשיות יצירתיות. באוסטריה הממשלה מקדמת תוכנית לשיפור היכולות התחרותיות של התעשיות היצירתיות באמצעות תוכניות לימוד, קידום היצוא של שירותים ומוצרים בתעשיות אלה, והגברת יזמות של תעשיות יצירתיות.

     

    בבריטניה חל גידול של 28.6% במספר המועסקים בתעשיות אלה ב־2011־2017 והממשלה מפעילה תוכנית לחיזוקן ולשיפורן. גם בגרמניה, בדנמרק, בהולנד ובאיחוד האירופי יש תוכניות דומות.

     

    הצעדים בישראל

    המחקר ממליץ לנקוט צעדים בישראל כדי לשפר את מצבן של התעשיות היצירתיות. בין היתר, מומלץ להקים מינהל תעשיות יצירתיות תחת משרד התרבות והספורט שיהיה אחראי להצעת כללי מדיניות וגיבוש תוכנית עבודה, כולל תוכנית אסטרטגית כבר ב־2019. לצד נציגות משרד התרבות והספורט הוא יכלול נציגויות של משרדי האוצר, הכלכלה והתעשייה, המדע, הטכנולוגיה והחלל והחוץ. כן יהיו בו נציגים של המוסדות להשכלה גבוהה שקשורים לתעשיות היצירתיות כמו שנקר, בצלאל והמכון הטכנולוגי חולון.

     

    עוד מוצע לקבוע סטנדרטים אחידים ללימודים בכל המוסדות, לשפר תוכניות הכשרה, לקיים תוכניות התמחות, לפתח חשיבה יצירתית ויזמית ולקדם חילופי סטודנטים.

     

    עוד מוצע לשפר את אפשרויות המימון בענף באמצעות עדכון זכויות הקניין הרוחני וזכויות היוצרים דרך ועדה במשרד המשפטים, להקים קרן למימון עסקים בתעשיות היצירתיות, להגדיל מודעות של מוסדות מימון כמו בנקים וקרנות הון סיכון לתרומה האפשרית של תעשיות יצירתיות ולהגדיל את החשיפה למקורות מימון אלטרנטיביים כמו מימון המונים.

     

    המחקר ממליץ גם לקיים תוכנית ממשלתית שתעסוק בייעוץ וליווי, בהגדלת ההשקעה בתשתיות דיגיטליות, בתמיכה ביצוא באמצעות מענקים לעסקים ובשיפור מעמד העצמאים והפרילנסרים דרך שינוי הגדרות החוק עם דגש על הטבת הביטחון הסוציאלי של מועסקים אלה.

     

    כן ממליצים במחקר להקים ארגון גג שיהיה אחראי על קידום המודעות לחשיבותן של התעשיות היצירתיות ועל סיוע ביצירת קהילה משותפת. כן מומלץ לעדכן את מאגר הנתונים בישראל על התעשיות היצירתיות.

     

    יישום המלצות אלה יביא, לפי המחקר, לצמיחה שנתית ממוצעת של 5% במספר המועסקים, לעומת צמיחה של 3.1% ללא יישום המדיניות. כן הוא יביא לגידול במועסקים - מצפי של 329 אלף ב־2030 ל־425 אלף.

     

    עיקרי ההמלצות

    הקמת מינהל תעשיות יצירתיות עם נציגים של משרדי ממשלה ומוסדות להשכלה גבוהה

    בניית תוכנית ממשלתית שתספק ייעוץ וליווי, תתמוך ביצוא ותשפר את מעמד העצמאים

    שיפור ההכשרה המקצועית תוך קביעת סטנדרטים אחידים

    הגברת המודעות של בנקים וקרנות הון סיכון לתעשיות והגדלת החשיפה למימון המונים

    הקמת ארגון גג שיקדם מודעות לתעשיות היצירתיות ויסייע ליצור קהילה משותפת

    שיפור אפשרויות מימון דרך עדכון זכויות קניין רוחני וקרן שתממן עסקים בתעשיות הללו

    עדכון מאגר הנתונים בנושא התעשיות היצירתיות והבאתו לסטנדרט בינלאומי

     


    פרסום ראשון: 22.04.19 , 18:12