ימי חול המועד הם הזדמנות מצוינת לצאת לפארקים, לגינות ולגנים הלאומיים ולחזות בכל בית ישראל עומד מעל מנגל ומנפנף במרץ. כן, נראה שחג הפסח הוא הפרומו האידיאלי ליום העצמאות, ורבים מהנופשים מציינים אותו בעל האש עם החבר'ה או המשפחה. אבל בשנים האחרונות, עם עליית הצמחונות והטבעונות, נאלצו העוסקים בספורט הלאומי להתחשב גם בבני המשפחה או החברים שנמנעים מאכילת בשר. מנגל נפרד, שיפודי ירקות, תחליפים מסוגים שונים — אין מה לעשות, הגריל משתנה.

מי שמודאג מהמגמה הזאת ומרגיש שהזיזו לו את הסטייק והרסו לו את הכיף בוודאי ישמח לשמוע שבאירופה כבר החל גל אנטי־טבעונות, שהגיע עד לפרלמנט. נראה שביבשת הישנה, ערש התרבות המערבית, יש מחוקקים שמרגישים שהמגמה הצמחונית עברה כל גבול ופגעה במסורת, או לכל הפחות באינטרסים של מגדלי הבשר. עכשיו הם מנסים להשיב מלחמה.

מי שמוביל את המהלך הוא אריק אנדרו, נציג המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית בפרלמנט האירופי וחובב בשר מושבע. ועדת החקלאות של הפרלמנט האירופי הצביעה לפני מספר ימים על הצעת חוק חדשה לפיה מוצרים כמו המבורגר צמחוני, נקניקיות צמחוניות או סטייק טופו יצטרכו למתג את עצמם מחדש, ללא השמות ה"בשריים". 80 אחוז מחברי הוועדה הצביעו בעד החוק והוא עבר להצבעה במליאת הפרלמנט. ואיך רוצים לקרוא חברי הוועדה להמבורגר מן הצומח? ובכן, "דיסק צמחוני". מעורר תיאבון.

די להונאה

המהלך לא עובר בלי התנגדות: כמה מחברי הפרלמנט הצביעו על כך שהקמפיין החדש נושא טביעת אצבע ברורה של לובי תעשיות הבשר, שמנסה להגן על הרווחים של מגדלי הבשר ולפגוע בגל הצמחונות הגואה בקרב צעירים ברחבי אירופה. "ברור לגמרי שזה ניסיון לפגוע בתחליפי הבשר", אומרת מולי סקוט קאטו, חברת פרלמנט ממפלגת הירוקים הבריטית. "זה סימן מובהק בעיניי שלובי הבשר מודאג מהשינוי המהיר שחל בהרגלי האכילה, בעיקר של צעירים, בתגובה לידיעות על הפגיעה באקלים כדור הארץ".

מנגד, אנדרו טוען שלצעד הנוכחי אין שום קשר למגדלי הבשר או ללובי שלהם בפרלמנט. בסך הכל, לדבריו, מדובר בהיגיון פשוט ובשמירה על ערכי המסורת. "הלובי של מגדלי הבשר לא מעורב בעניין", הוא אומר. "הדיון שהתנהל בוועדה עסק רובו ככולו בניסיון להבהיר את הדברים עד תומם, בעיקר לאור ההיסטוריה שאנחנו חולקים. חשנו שהשם 'המבורגר', כמו גם המילה 'סטייק' צריכים להיות שמורים להמבורגר וסטייק אמיתיים, כאלה שעשויים מבשר, ויש למצוא כינוי אחר למוצרים החדשים בשוק".

וגם בישראל כבר יש מי ששואבים עידוד מהרמת הראש האירופית של תעשיית הבשר. "צודקים לגמרי! אי־אפשר להמשיך ולהטעות את הציבור", אומר דרור פילץ, עורך סדנאות לעישון בשר וגריל. "אני יודע מה זה המבורגר. המבורגר זו קציצת בשר. כל דבר אחר יכול לקבל שמות כמו 'קציצה צמחונית', או 'קציצת ירק', אבל למה לקרוא לזה 'המבורגר'? זה ממש לא דומה, ואי־אפשר להמשיך ולהטעות את הציבור".

למה זאת הטעיה? הרי מי שנכנס למסעדה צמחונית יודע שה"המבורגר" בתפריט לא עשוי מבשר.

"למי שחשוב לאכול מזון צמחוני או טבעוני, ומתעקש לא לאכול בשר, שיאכל מה שהוא רוצה, אבל שלא יקרא לזה המבורגר", אומר פילץ וזעם כבוש ניכר בקולו. "אני מודה ש'דיסק צמחוני' זה שם קצת מוזר, ולא בדיוק מעורר תיאבון, אבל יש לי התנגדות גורפת לבחירת שמות מעולם הבשר, שלא מתאימים לעולם הצמחוני. וכשמישהו כותב לי בתפריט 'המבורגר' אני מבין שאני הולך לאכול קציצת בשר, פשוט כך, בלי הסברים ותירוצים". לחיזוק דבריו מביא פילץ כדוגמה את חברת 'ויליפוד' שבמשך שנים הטעתה את הציבור כשמכרה מוצר שאינו גבינת פטה וקראה לו "פטינה". "צריך לקרוא לכל אחד בשמו הנכון", הוא קובע בפסקנות.

היסטוריה או אינטרס

אם לשפוט על פי הפופולריות הגואה של תחליפי הבשר, יש לשומרי ההיסטוריה והמסורת — ובעיקר למגדלי הבקר — באירופה סיבה לדאגה. מוצרים דמויי בשר שמקורם בצומח ומבוססים על סויה, טופו, קינואה, שעועית, דגנים או סייטן (חלבון חיטה), כבר מזמן לא מוגבלים לחנויות טבע ומסעדות היפסטרים. אפשר למצוא אותם ברשתות השיווק, ואפילו במקדשי־בשר כמו רשת "בורגר קינג", שמגישה המבורגר צמחוני.

אחד המוצרים החדשים, שחבר הפרלמנט המודאג מדבר עליהם, הגיע לישראל לאחרונה: ההמבורגר של "ביונד מיט", שלדברי כל מי שטעם אותו, הכי דומה להמבורגר בשר ודם, אפילו במראה הוורדרד שמאפיין את תוך הקציצה, השחומה מבחוץ.

לדעתו של שף עדי ריכטר, היבואן הבלעדי של ההמבורגר החדש, הוא גם היחיד שראוי לשאת את השם המפורש. "זה נכון שלהמבורגר שעשוי מעדשים, מקינואה או מבטטה אי־אפשר לקרוא כך. זה לא המבורגר. זאת לביבה", הוא אומר, וממהר להסביר את ההבדל בין המוצרים ואת זכותה של קציצת "ביונד מיט" להתקבל לפנתיאון ההמבורגרים: "השוני הגדול הוא ש'ביונד מיט' הצליחו לבודד חלבון אפונה בעזרת טכנולוגיה פורצת דרך ולהתקרב לטעם אמיתי של בשר. אז מה מפריע לאנשים לקרוא לזה המבורגר?"

מסתבר שלאירופים זה מפריע. לא סתם הזכיר חבר הפרלמנט אנדרו את המילה "היסטוריה". האירופים חמים על היסטוריה ועל שימור התרבות, גם הקולינרית. אז הם נלחמים על טוהר השם — של הנקניקייה מפרנקפורט, של הבולונז מבולוניה, של הפיצה מנאפולי וגם של קציצת הבשר מהמבורג. בשנה שעברה, בעקבות תלונה של רגולטורים מגרמניה, קבע בין הדין של האיחוד האירופי שמוצרים מן הצומח כמו טופו וסויה לא יכולים להימכר במרכולים כ"חלב" או "חמאה". "מונחי חלב יכולים לשמש רק מוצרי חלב שמקורם בחלב בעלי חיים, כמו חלב, שמנת, חמאה, גבינה או יוגורט", קבע בית המשפט, וחבר הפרלמנט אנדרו נשען על ההחלטה הזאת כדי לקדם החלטה דומה לגבי בשר.

הצעת החוק הועברה להצבעה במליאת הפרלמנט, שתכריע בנושא בחודש מאי, מיד אחרי הבחירות האירופיות. אם ההצעה תבשיל לכדי חוק, הצמחונים יצטרכו לא רק למצוא דרכים להכין מוצרים מן הצומח שיישאו איתם זיכרונות נעימים מימי אכילת הבשר שלהם, אלא גם לאמץ את מוחם ולמצוא להם שמות יצירתיים ומעוררי תיאבון יותר.

תירגעו ובתיאבון

אורי שביט, בעלת הבלוג "טבעוניות נהנות יותר" ומחברת הספר "המטבח הטבעוני שלי", מציעה לאירופאים להצטרף למהפכה במקום לנסות לבלום אותה — כי זה לא יצליח

הוועדה האירופית אולי קוראת לזה "שימור ההיסטוריה", אבל ההגדרה הנכונה לטעמי היא "הם בהיסטריה". טביעות האצבעות המדממות של תעשיית המזון מן החי מרוחות לאורכה ולרוחבה של ההחלטה המקוממת, שמנסה לנכס שמות של מאכלים פופולריים בניסיון נואש וחסר סיכוי לעצור את הנסיקה במכירות המזון מן הצומח.

על כף אחת של המאזניים מונחים ערכים כמו הצלת חייהם של בני אדם ובעלי חיים והגנה על כדור הארץ. מן העבר השני עומד הרצון להמשיך לעשות כסף. צר לי לבשר לכם, התערבות שלטונית גסה לא תצליח לעצור את אחת המהפכות התזונתיות והכלכליות המשמעותיות ביותר של השנים האחרונות. הציבור בעולם כבר הבין שהחיים שלו חשובים יותר.

אל תתבלבלו, לא מדובר כאן בפרמז'ן או בשמפניה, שכבר הוחלט שיש להן טכניקת ייצור אחת ואזור מוצא אחד. לא זכורה לי הזעקה שקמה בעקבות הראשון שהחליט לייצר המבורגר מבשר טלה או חזיר במקום בקר, להוסיף לו תוספות לא שגרתיות או לאפות במקום לצלות. אני גם לא זוכרת את ההפגנות שהתחילו בעקבות מנה בשם "קרפצ'ו סלק" שכיכבה בכל בית קפה בישראל, נגד יצרני שניצל התירס והתרד או נגד מסעדות שהעזו להגיש סטייק דלעת או כרובית. לכל המנות הללו יש מכנה משותף ברור: טכניקת הכנה והגשה, שמבהירה לצרכן באיזה סגנון של מנה מדובר. נתח עבה וצלוי — סטייק. חומר גלם מצופה בפירורים פריכים ומטוגן — שניצל. משהו שנפרס דק־דק — קרפצ'ו. קציצה שמוגשת בלחמנייה עם רטבים וירקות — המבורגר. ולא משנה מה החומר העיקרי שממנו המנה עשויה.

הסיבה שאנחנו שומעים את הקולות הללו דווקא עכשיו היא ההיאחזות בקרנות המשחטה, תחת הביקוש הגובר למנות שלא כוללות בעלי חיים כחומר גלם. במקום להילחם בתופעה שמניעיה עמוקים ומוצדקים, טוב יעשו אם יצטרפו למהפכה שנועדה להפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר, כמו שעושים היצרנים המובילים גם בישראל. על הדרך ירוויחו את הטוב מכל העולמות: בריאות טובה, מצפון נקי, סביבה מוגנת וגם כסף, כל זה בלי לוותר על אוכל טעים.