שישי 30 באוקטובר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    אלכס
    המוסף לשבת • 24.04.2019
    המוחות המשולבים
    המהפכה שהחלה בחטיבת המבצעים המיוחדים (מ"מ), אחד הגופים הסודיים ביותר בצה"ל, מתרחבת לאגף המודיעין כולו | פרויקט "הממד החמישי", שמוביל ראש אמ"ן האלוף תמיר היימן, אמור להפיל את המחיצות בין גורמי המחקר, יחידה 8200, האיסוף החזותי והפעלת הסוכנים | היעד: הקמת חללי עבודה משותפים שיספקו את המידע הכי איכותי לדרג הלוחם ולמקבלי ההחלטות
    אלכס פישמן

    במבט ראשון זה נראה כמו עוד בניין משרדים מודרני בעיר גדולה. חללי עבודה פתוחים, מופרדים במחיצות שקופות, שמאכלסים כמה חברות החולקות לובי וחדרי ישיבות משותפים. במבט שני אפשר להבחין לצד האזרחים גם בלובשי מדים: אנשי יחידת האיסוף המרכזית של אמ"ן, 8200, אנשי יחידת החוזי המרכזית של אמ"ן, 9900, נציגי חטיבת המחקר באמ"ן ולצידם, בחדר שקוף נפרד, אנשי האיסוף האנושי, "היומינט", של אמ"ן — יחידת 504. וגם אנשי מוסד, שב"כ וגופים חשאיים אחרים. כולם מייצגים גופים האוספים מודיעין באמצעים שונים — החל בלוויינים, דרך סייבר וכלה בסוכן הבודד בשטח — ומנתחים אותו.

     

    ל"מפעל" הזה, השובר את המחיצות בין גופי המודיעין השונים ומתיך את כל המידע בזמן אמת, יש מנהל אחד שכולם עובדים עבורו: חטיבת המבצעים המיוחדים של אמ"ן (חטיבת המ"מ), אחד הגופים המבצעיים החשאיים ביותר במדינת ישראל. החטיבה הזו כוללת, בין היתר, את הזרוע הביצועית המיוחדת, הידועה בשם סיירת מטכ"ל.

     

    זה נשמע מובן מאליו, אבל במשך שנים ארוכות פעלו אנשי המבצעים המיוחדים באמ"ן כמשק חשאי סגור, עם יחידה טכנולוגית ויחידת איסוף מודיעין משלהם. אלא שהאויב השתנה, הצרכים השתנו, ויכולות האיסוף עשו קפיצת מדרגה טכנולוגית שאיש לא חלם עליה. כדי שחטיבת המ"מ תוציא מבצע איכותי בעומק האויב היא זקוקה למידע איכותי שוטף הזורם, דרך קבע, מכל שאר גופי המודיעין, גם במחיר של פגיעה מסוימת ברמת החשאיות. שבירת המחיצות בין כל "מפעלי המודיעין" לטובת המ"מ, כנוהל עבודה שגרתי ולא כריכוז מאמץ מיוחד לקראת מבצע מסוים, מתקיימת קצת יותר משנה.

     

    למעשה, חלק לא מבוטל מהשינויים הארגוניים והטכנולוגיים בצה"ל החלו ביחידות המבצעיות המיוחדות, ולא במקרה. ליחידות הללו יש סמכות לחרוג מהביורוקרטיה הצבאית ולחשוב ולפעול מחוץ לקופסה, כמעט ללא מגבלות תקציביות. כך, למשל, נולד בסוף שנות ה־60 המל"ט המבצעי הראשון בחצר הגרוטאות של היחידה הטכנולוגית, כפתרון לא שגרתי לאיסוף מודיעין. היום אף אחד לא מבין איך אפשר לצאת למלחמה בלי מל"טים. כך גם נולד החימוש המונחה המדויק הייחודי של צה"ל. מדובר בפיתוחים שהפכו בהמשך לתעשיות ענק. מי היה מאמין שימונה סגן־אלוף שלם שכל תפקידו לדאוג לכך שאמ"ן יקבל תמלוגים מתעשיות אזרחיות העושות שימוש ב"פטנטים" שנולדו ביחידה הטכנולוגית של המ"מ? גם חטיבת המ"מ כבר לא עוסקת רק במבצעי איסוף, והיא מרחיבה את יכולותיה.

     

    מגייסים בינה מלאכותית

     

    אמ"ן משנה את פניו. אם שבירת המחיצות טובה למערך המבצעים המיוחדים — למה אי־אפשר להפיק מודיעין יותר תכליתי, בזמן אמת, גם עבור כלל הצבא? זהו פרויקט הדגל שאותו מוביל היום ראש אמ"ן, האלוף תמיר היימן, ונושא את שם הקוד "הממד החמישי". הרעיון הוא לשבור את המחיצות בין גופי האיסוף והמחקר בכל הרמות: מהמטכ"ל, דרך הפיקודים, ועד רמת החטיבה. האלוף היימן אינו הראשון. ארבעה ראשי אמ"ן לפניו דיברו על הצורך, כל אחד מהם עשה כמה צעדים ארגוניים בכיוון, וכשהתהליך יסתיים — זו תהיה מהפכה.

     

    באמ"ן מדברים על הקמת ארבעה "מרכזי מודיעין" אחודים — אחד במטה הכללי ושלושה בפיקודים המרחביים. מרכז חמישי — שכבר עובד זה כמה חודשים — עוסק ב"ייצור מטרות". תחום המטרות, שהיה בעבר ליבת העיסוק של חטיבת המחקר, עבר למבנה ארגוני אחר שנקרא "זירת מטרות". מדובר בארגון גג שלא כפוף לאף אחת מן החטיבות המסורתיות באמ"ן, ומאגד אנשי מחקר ויחידות טכנולוגיות מאמ"ן, מהמוסד ומהשב"כ, כמו גם אנשי המודיעין של זרועות האוויר והים. אם במלחמת לבנון השנייה נבנה "בנק מטרות" של כמה מאות מטרות, היכולות הטכנולוגיות היום מייצרות אלפים רבים של מטרות שצריך לנתח ולתעדף. ללא שימוש במחשבי־על אי־אפשר לנהל מערכת מידע מורכבת כזו. ואכן במסגרת "זירת המטרות" עובדים מפתחי תוכנות של בינה מלאכותית, המסייעת לאיש המבצעים להתמודד עם החלטות נוכח הררי המידע שמאיימים "לקבור" את מערכת המודיעין הצבאית.

     

    לקחי מלחמת לבנון השנייה היו נקודת ציון חשובה בדרך לפרויקט "הממד החמישי". התברר כי המודיעין שהיה בידי המטכ"ל לא זרם במהירות הנדרשת לדרג הלוחם. מי שהתמודד לימים עם הסוגיה הזו היה הרמטכ"ל הנוכחי, אביב כוכבי. כראש אמ"ן בראשית העשור הפעיל כוכבי מערכת ארגונית וטכנולוגית להזרמת מידע מהמטכ"ל לדרג הטקטי (לוחמ"ם – לוחמה מבוססת מודיעין).

     

    האלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש אמ"ן במלחמה, נדרש גם הוא לסוגיה, ובמסגרת יישום הלקחים הקים את חטיבת ההפעלה המבצעית. תפקידה היה לרכז את כל המבצעים המודיעיניים – כולל מבצעים של זרועות האוויר והים – לחלק ביניהם את המשאבים ולקבוע סדרי עדיפויות. ראש החטיבה קבע מתי יופעל סוכן לפרויקט איסופי כזה או אחר, מי מהגופים – כולל המוסד והשב"כ – יקבל עדיפות בשירותי לוויין וכדומה. חטיבת ההפעל החלה לשאוב סמכויות מגופים שכנים באמ"ן, כך ששבירת המחיצות החלה בעצם עם הקמתה.

     

    מי שחיזק והרחיב עוד יותר את סמכויותיהם של חטיבת ההפעלה ושל העומד בראשה היה ראש אמ"ן הקודם, האלוף הרצי הלוי. הקמת חטיבת ההפעלה פגעה ב"בכורה" של חטיבת המחקר באמ"ן, שהייתה האינטגרטור המרכזי להכוונת הפעילות המודיעינית. עד אז, כל גופי האיסוף שירתו את חטיבת המחקר, שמשמשת גם כיום כמעריך הלאומי של מדינת ישראל. השחיקה במעמדה של חטיבת המחקר, ושבירת המחיצות שהחלה בין הגופים השונים, הביאו להתפטרותו של רח"ט מחקר, תת־אלוף (מיל') אלי בן־מאיר, בינואר 2016.

     

    מלחמת לבנון השנייה גם חידדה את הצורך בהרכבת צוותים מודיעיניים מיוחדים (צמ"מ) לטובת פיצוח מהיר של סוגיות מודיעיניות. כבר בתחילת המלחמה ירדה הנחיה למצוא את חסן נסראללה ולפגוע בו כחלק מתמונת הניצחון. אלא שהמודיעין לא ידע היכן הוא נמצא. כל אחת מחטיבות המודיעין עסקה, בנפרד, בניסיון להביא את ידיעת הזהב לגבי מיקומו: חטיבת המחקר, 8200, 9900. אף אחת לא הצליחה. ראש אמ"ן ידלין הורה למפקד יחידת החוזי להוביל את המהלך ולרכז את מאמצי כל הגופים תחת קורת גג אחת – אצלו בקומת הקרקע במטכ"ל. רק אז, כשנשברו המחיצות בין כל גופי האיסוף ואנשי הבינה הרשתית והמחקר דיברו זה עם זה באופן שוטף, כשהם עובדים תחת צי"ח (ציון ידיעות חיוניות) אחד – הצליחו לאתר את מיקומו של מזכ"ל חיזבאללה. חיל האוויר הטיל עשרות טונות של פצצות חודרות בונקרים באזור הדאחייה בביירות, אבל לרוע המזל נסראללה כבר היה באותה עת במקום אחר.

     

    שנה לאחר מכן הוקם צמ"מ אחר שטיפל במעקב אחר הקמת הכור הגרעיני הסורי בדיר א־זור. בשנתיים האחרונות פעל צמ"מ כזה, בשילוב עם פיקוד הצפון ויחידות הנדסה, סביב חשיפת מנהרות חיזבאללה בגבול הצפון. התוצאות ידועות.

     

    לאורך השנים היו ניסיונות נוספים להקים צוותים מיוחדים כאלה. משה (בוגי) יעלון הקים בהיותו ראש אמ"ן מסגרת גג שנקראה "לילך", ותפקידה היה לרכז מאמץ מודיעיני גלוי וחשאי כדי לגבש תמונת מצב של הזירה הפלסטינית אחרי הסכמי אוסלו. למרות הצורך הברור בגוף כזה, "לילך" התמסמסה עם הזמן. המודיעין הוא גוף שמרני, ממודר, וכל אחד מהגופים שמר בקנאות על מקורותיו ועל יכולותיו.

     

    הצמ"מים הוקמו אד הוק, לצורף משימה ספציפית, וברגע שהסתיימה המשימה – הם פוזרו. כשנכנס האלוף היימן לתפקידו, לפני כשנה, הוא החליט להפוך את תפיסת הצמ"מ לדוקטרינה של כל הפעילות באמ"ן. חטיבות האיסוף ימשיכו לפעול ולהתמחות כל אחת בתחומה, חטיבת המחקר תמשיך לפעול במסגרת הגופים המקצועיים שלה ולהפיק בין השאר את תמונת המודיעין ואת הערכת אמ"ן הלאומית, אבל לכל אחד מן הגופים תהיה שלוחה בתוך חמשת מרכזי המודיעין האינטגרטיביים, ברמה המטכ"לית והפיקודית.

     

    ברמת האוגדות הוקמו "קפסולות" מודיעיניות, גם הן שלוחות של כל אחת מיחידות האיסוף והמחקר, ומרביתן מורכבות מאנשי מודיעין במילואים של אותן עוצבות. בחטיבות הסדירות הוקם מנגנון הנקרא אד"ן (אמ"ן לדרג הנפרס). מדובר ביחידות הנפרסות מאחורי צוותי הקרב החטיבתיים וכוללות גורמים מהמערך הטכנולוגי, ממערך הסייבר וממערכי האיסוף השונים: סיגינט (מודיעין אותות), ויזינט (מודיעין חזותי) ויומינט (הפעלת סוכנים). היחידות הללו תומכות במפקד צוות הקרב החטיבתי ובקצין המודיעין שלו, ומזרימות אליהם מידע המגיע מיחידות האם של כל אחד מן הגורמים היושבים בתוך הקפסולה. קבוצת העבודה הזו מתיכה עבור איש המבצעים בשטח את המידע – מטרות רלוונטיות, תמונת אויב בזמן אמת ועוד, ומסייעות לו בתחום ההונאה והשיבוש, כך שהשמדת האויב אמורה להיות הרבה יותר יעילה מבעבר.

     

    כבר בכוננות שהוכרזה לפני כחודש ימים, לקראת אפשרות של פעולה צבאית ברצועת עזה, נהנו חטיבת גולני וחטיבה 7 משירותיו של אותו אד"ן. הוא כבר החל להזרים מידע למפקדי צוותי הקרב החטיבתיים – אל"מ יקי דולף ואל"מ רומן גופמן – אך בסופו של דבר הוחלט שלא לצאת למבצע.

     

    אוגדת עזה ואוגדה 36, שהיו פרוסות בגזרה, גייסו את אנשי המודיעין במילואים שאיישו את ה"קפסולות", ואילו למיפקדת פיקוד הדרום כבר הוזרם מידע ממרכז המודיעין האחוד, שנועד לתת לפיקוד ולמטכ"ל תמונה שוטפת של המתרחש בזירה הפלסטינית בכלל ובחמאס בכל נקודת זמן ולהעריך את יכולות האויב. אלוף הפיקוד לא קיבל, כבעבר, סדרה של חומרי מודיעין מסוכנויות האיסוף השונות, שלכל אחת מהן מצורפות מסקנות, אלא מוצר מותך אחד. נראה שהאלוף היימן, שלא צמח באמ"ן אלא בשריון, פחות מחויב לתרבות ולמסורת הארגונית של גופי המודיעין.

     

    הגיאולוג החטיבתי

     

    מי שמנהל את פרויקט הממד החמישי באמ"ן הוא אל"מ ר', ראש זירה בחטיבת ההפעלה. "אנחנו עדיין בשלב העיצוב", הוא אומר בזהירות. "צעד אחר צעד, בתהליך הדרגתי, עם צוות בקרה קבוע המסכם את ההתנסויות. עד כה המסקנה היא מאוד חיובית. בשלב הבא נצטרך להתגבר על סוגיות הנוגעות לתכנון וארגון הזירות הללו. אין עדיין תשובה אפילו לסוגיה טריוויאלית כמו מי יפקד על כל אחד מן המרכזים הללו – איש איסוף או איש מחקר".

     

    אל"מ ר' כופר בטענה שהמבנה החדש מכרסם ביכולות של חטיבת המחקר. "החשיפה המיידית לשלל המידע של גופי האיסוף תהפוך את עבודת המחקר ליעילה יותר – ולא ההפך. הארגונים מתחילים להתקרב זה לזה, אבל תחומי ההתמחות לא ישתנו מהותית. עדיין ישיאר קצין אמ"ן שמומחיותו היא בתחום המחקר וקצין איסוף המתמחה במקצועות של 8200. העבודה המשותפת שלהם, על שולחן אחד, בחדר אחד, לא רק מכפילה את היכולת, אלא מאפשרת גמישות רבה יותר בהבנת שדה הקרב מול אויב שהוא היברידי ולא צבא סדיר, כפי שהכרנו בעבר. החודש, למשל, ישבנו עם פיקוד הדרום כדי לתכנן במה יתמקד המרכז המודיעיני העוקב אחר חמאס ומי יהיה הקמ"ן המוביל. בדיונים האלה יושבים גם אנשי מחקר מחיל האוויר ואנשי איסוף, וכולם בונים יחד משימות".

     

    כמה מן הסוגיות עלו גם בדוח מבקר המדינה האחרון, העוסק בחטיבת המודיעין החזותי 9900. המבקר כותב שבשנים האחרונות התרחבו יעדי החטיבה מאיסוף חזותי ברמה המטכ"לית למתן שירותים למערך השטח, לפיקודים ולאוגדות. כדי לממש זאת נדרשת 9900 להוריד לשטח צוותים החוברים לצוותי המודיעין בחטיבות ובאוגדות. למשל, גיאולוגים המנתחים את הקרקע ואת התת־קרקע. אלא שקיים מחסור בכוח אדם שיאייש את הפונקציות האלה ברמת השדה. אז תיאוריה לחוד ופרקטיקה לחוד. זהו אחד האתגרים העומדים בפני ראש אמ"ן בדרך למימוש המהפכה.

     

    אמ"ן מתעצב לא רק בהיבט הארגוני. גם היגיון הפעולה הפנימי שלו, שהיה מאוד סדור מאז מלחמת יום הכיפורים, הולך ומשתנה. יש בתהליך הזה סיכונים המחייבים מעקב מדוקדק. למשל, רמת ההתייחסות לזירות הפחות מרכזיות, שאינן מוגדרות כמדינות אויב, אבל מישהו צריך לעקוב וללמוד מה קורה בהן. ואיך יימשך איסוף הידע בתחומי המודיעין האסטרטגי, כמו שינוי משטרים ומגמות חברתיות וכלכליות בעולם הערבי? האם השריר הזה של אמ"ן ייפגע? בתחום הזה נחל המודיעין – לא רק אצלנו, גם בשאר העולם – כישלונות חוזרים ונשנים: לא חזו את האביב הערבי, את נפילת מובארק, את המהפכה האיסלאמית באיראן ועוד. אז אולי אין הצדקה להשקיע משאבים ואנרגיה בתחומים הללו במסגרת אמ"ן. הרי יש הבדל בין דיוקן החוקר שמנתח סוגיות חברתיות בזירה הפלסטינית, למשל, לבין חוקר הפועל לאיתור תוואי של מנהרה. אבל ניוון המערכת העוסקת במחקר בסיסי על העולם הערבי פירושו אובדן מוקדי ידע שצבר אמ"ן לאורך השנים.

     

    fishmanalex1@gmail.com

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 24.04.19 , 16:13