{ }
חמישי 21 בנובמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: AFP
    24 שעות • 27.04.2019
    חרדים לחצבת
    התפרצות החצבת בקהילה החרדית בברוקלין מעוררת בהלה בניו־יורק. לאחר ש־300 תושבים כבר נדבקו במחלה הכריז ראש העיר דה בלאזיו על מצב חירום, שכולל איסור על ילדים לא מחוסנים להגיע לבתי ספר ועונשים כבדים לסרבני חיסונים שעשויים להגיע אפילו למאסר. ציפי שמילוביץ ביקרה באחד המעוזים היהודיים הסגורים בלב התפוח הגדול, ראתה את השלטים ביידיש ובאנגלית המזהירים מפני חום ופריחה אדומה, שמעה כיצד משפחות לא מחוסנות נודו מליל הסדר וגם גילתה איך הבהלה מהמחלה מעוררת חשש גם להתפרצות של אנטישמיות
    ציפי שמילוביץ | ניו־יורק

    לפני שבועיים קיבלה אסתר (שם בדוי) טלפון מקרוב משפחה שאצלו הייתה אמורה לעשות את ליל הסדר. הוא רצה לדעת אם הילדים שלה חוסנו. אסתר ענתה שלא, היא לא מאמינה בחיסונים. הוא אמר לה שעם כל האהבה, היא לא יכולה להשתתף בסדר, יהיו שם הרבה ילדים ואי־אפשר לקחת את הסיכון. "הוא יודע שאנחנו לא מחסנים את הילדים, ואף פעם זו לא הייתה בעיה", אומרת אסתר, יהודייה חרדית, תושבת ברוקלין, שמוצאת את עצמה במרכז מחלוקת שמכנסת לתוכה פחדים, תיאוריות קונספירציה, סטריאוטיפים אנטישמיים, ובעיקר חשש אמיתי מהתפרצות מחודשת של אחת המחלות הוויראליות המסוכנות ביותר בנמצא.

     

    את הילדים הראשונים שלה אסתר דווקא חיסנה. אבל כשאחד מהם אובחן באוטיזם ועוד אחד היה רגיש לדלקות, היא החלה לשאול שאלות, והיה מי שיספק לה תשובות. אסתר, אישה צעירה ונעימה, בטוחה באינסטינקטים שלה. ובאותו הזמן כשהיא צללה לעולם של עלוני פרופגנדה שמפיקות תנועות אנטי־חיסונים, היא נחשפה לסרט Vaxxed — להיט גדול בקרב מתנגדי החיסונים — שמאשים את ה"מרכז לבקרת מחלות" בארצות־הברית ב"הסתרת האמת לגבי הנזק שחיסונים גורמים לילדים". מהר מאוד הגיעה אסתר למסקנה כי הבעיות של ילדיה הראשונים נובעים מהחיסון המשולש שקיבלו. את שאר הילדים היא כבר לא חיסנה.

     

    כל זה עד לפני שבועות ספורים, כשבהלת החצבת בניו־יורק הגיעה לדרגה כזו שראש העיר, ביל דה בלאזיו, הכריז על מצב חירום, שכלל בין היתר איסור על ילדים לא מחוסנים להגיע לבתי ספר. ילד שלא מביא אישור כי התחסן, לא מורשה להיכנס לכיתה. הלחץ עבד וזמן קצר לפני פסח, אחרי שגם נודתה מליל הסדר, חיסנה אסתר את הילדים. "לא יכולתי לשאת את המחשבה שהם יפסידו ימי לימודים, לא רציתי שהם יהיו מוקצים, שחברים לא ישחקו איתם", היא אומרת, "אבל זה הדבר הכי נורא שעשיתי בחיי. הלכתי נגד משהו שאני מאמינה בו בלב שלם. אני רק מתפללת שלא גרמתי להם נזק".

     

    המדע הוכיח מזמן שכל התיאוריות האנטי־חיסוניות הן קשקוש חסר בסיס.

     

     

    "המדע לא יודע הכל. אני לא מוכנה להכניס רעל כימי לגוף של הילדים שלי".

     

    אבל זו עובדה שאין לערער עליה כי זה מגן ממחלות איומות במשך עשרות שנים.

     

    "זה מה שאת אומרת, וזה מה שהממשלה אומרת. בינתיים החיסונים רק עשו נזק לילדים שלי. לחייב אותי לחסן אותם לא שונה מניסויים רפואיים שעשו הנאצים".

     

    מבודדים בלב המטרופולין

     

    עבור רבים מהקהילה האורתודוקסית בניו־יורק והסביבה, החשיפה השלילית שהם מקבלים בימים האחרונים לא משמחת אותם במיוחד. המצלמות והכתבים מבקרים לעיתים דחופות יותר באזורים האורתודקסיים של ברוקלין, בעיקר בוויליאמסבורג — לא הצד ההיפסטרי שלה, ממש לא — ובבורו פארק. התושבים המקומיים שומרים מרחק מה"זרים", ללא הצלחה. להוציא את קהילת האיימיש בפנסילבניה, באמת שאין קהילה סגורה כמו האורתודוקסים בניו־יורק. ושלא כמו האיימישים, פה מדובר בקהילה ענקית שגרה בלב המטרופולין התוסס והמתויר ביותר בעולם.

     

    החשדנות ההדדית שקיימת תמיד בין חברי הקהילה לעולם, שנמצא במרחק שתי תחנות סאבוויי, עלתה בשבועות האחרונים לממדים חסרי תקדים. אבל מה שחדש הוא עליית מפלס חוסר הביטחון בקהילה עצמה. ברחובות מסוימים אפשר לראות שלטים באנגלית וביידיש שמבקשים בנימוס תקיף מאוד מכל מי שלא חוסן נגד חצבת, או אפילו סתם אם יש לו חום ולא ברור למה, שלא להיכנס לחנויות, משרדים, בוודאי לא בתי ספר. העובדה שמדובר במיעוט באמת קטן שמסרב בתוקף לחסן את הילדים, לא משנה כשכולם חושדים בכולם.

     

    לשים בצד את הסטיגמות והבהלה, חצבת היא באמת אחת המחלות המידבקות ביותר הידועות לאנושות. אדם חולה יכול להשתעל בחדר, לעזוב אותו, והנגיף יישאר באוויר מאחוריו גם שעתיים אחרי. חולה חצבת אחד יכול להדביק 12־18 אחרים, יחס גבוה בהרבה מאשר וירוסים קטלניים אחרים כמו אבולה או סארס. בשנת 2000 הכריז המרכז לבקרת מחלות על חיסול מחלת החצבת בארה"ב. מספיק אנשים חוסנו אז כדי למנוע התפרצות ולא נרשמו יותר מקרי מוות מחצבת. אבל כדי שהחיסון ימשיך להיות יעיל, חייבים לשמור על יחס שבו לפחות 95 אחוזים מהאוכלוסייה מחוסנת.

     

    מתחילת שנת 2019, כלומר כמעט ארבעה חודשים, זיהה המרכז למניעת מחלות כ־700 מקרים של חצבת — המספר הגדול ביותר ב־25 שנים האחרונות. לפי סוכנות הידיעות איי־פי, לפחות שני שלישים מהמקרים נרשמו בקהילות יהודיות אורתודוקסיות בניו־יורק, בעיקר בשכונות וויליאמסבורג ובורו פארק בברוקלין, בניו־ג'רזי ובמחוז רוקלנד, שנמצא מחוץ לעיר ניו־יורק. מאז תחילת התפרצות החצבת בספטמבר שעבר, נרשמו 285 מקרים של תושבי ניו־יורק שנדבקו במחלה, יותר מ־20 אשפוזים, לפחות חמישה מהם ביחידה לטיפול נמרץ. מקרה אחד התחיל עם ילד שחטף חצבת בביקור בישראל והדביק את חבריו כשחזר הביתה, והיה עוד מקרה של מבוגר שהדביק 39 אנשים בטיסה.

     

    התוצאה היא קהילה במצב של מצוקה אמיתית, גם מבפנים וגם מבחוץ. יש קרעים בתוך משפחות, יש חשש מתגובת נגד אנטישמית, וראשי הקהילה לא ישנים בשבועות האחרונים בניסיון לעצור את הסחף, גם הבריאותי וגם התדמיתי.

     

    "97 אחוזים מהקהילה החרדית מחסנת את הילדים", אומר גארי שלזינגר, יו"ר המרכז הרפואי ParCare בברוקלין, שמעניק טיפולים לחברי הקהילה, "וויליאמסבורג, למשל, היא קהילה מאוד צפופה פיזית, קצת כמו מאה שערים, 100 אלף איש. חצי מהם ילדים, גרים בשיכונים ציבוריים, 60־70 משפחות בבניין אחד. לדעתי לא יותר מ־250 משפחות לא מחסנות. אבל לכל אחת יש שמונה או עשרה ילדים. השבוע פגשתי מישהו שחגג הולדת ילד מספר 13. מגיעים כבר ליותר מאלפיים ילדים לא מחוסנים. זה הרבה. המחלה כל כך מידבקת, שמספיק שאחד יהיה חולה".

     

    " 97 אחוזים מהקהילה החרדית מחסנת את הילדים". חרדי בניו־יורק על רקע שלט האוסר כניסה בחשש לחצבת
    " 97 אחוזים מהקהילה החרדית מחסנת את הילדים". חרדי בניו־יורק על רקע שלט האוסר כניסה בחשש לחצבת

     

    למה בכל זאת המיעוט הזה מסרב לחסן? יש כאן סיבות דתיות?

     

    "לא, כל הרבנים החשובים בוויליאמסבורג תומכים בחיסון. 500 רופאים חרדים חתמו על עצומה בכל עיתון לפני פסח. אין שום מקום בתורה שאוסר על חיסונים. להפך".

     

    כידוע, הסיבה העיקרית להתנגדות לחיסונים, גם בקהילה האורתודוקסית וגם מחוצה לה, היא האמונה השגויה כי החיסון המשולש נגד חצבת־חזרת־אדמת (MMR) מוביל לאוטיזם. זו תיאוריה שהופרכה שוב ושוב על ידי המדע, אבל בנושא הזה הקהילה לא לבד, יש לא מעט מתנגדי חיסונים גם בקרב "ליברלים נאורים", שטוענים בדיוק את אותה טענה שקרית.

     

    סיבות אחרות שמשפיעות במיוחד על הקהילה הספציפית הזו, קשורות לטראומות של עשרות שנים. יש צאצאים לניצולי שואה שסוחבים את סיוטי הניסויים של הנאצים, ויש מהגרים שקיבלו טיפול רפואי לקוי במזרח אירופה הישנה והביאו את הפחד איתם לאמריקה. אבל הסיבה השלישית היא כנראה הקטליזטור העיקרי להתפרצות העכשווית — חשש גדול מהממשלה. אמריקאים תמיד היו מאוד סקפטיים כלפי הממשלה שלהם והרבה פעמים זו סקפטיות בריאה. אבל בשנים האחרונות יש החמרה קיצונית של אמונה בתיאוריות קונספירציה, שכמובן התבטאה בין היתר בבחירתו של דונלד טראמפ — בעצמו מתנגד לחיסונים.

     

    "לחיסונים יצא שם רע מההתחלה בשנות ה־50", אומר ד"ר ג'ורדן מיירס, רופא ילדים שמטפל ומחסן ילדים בקהילה החרדית כבר עשרות שנים. "כבר אז היו מי שקשרו בין החיסונים לאוטיזם. היה רופא שבנה תיאוריה מומצאת שלמה ואיבד את הרישיון שלו, אבל השקר הוטמע. אני מנסה להילחם בסיפורים האלה כל יום, כבר עשרות שנים. היום יש לי רק שתי משפחות שמסרבות לחסן את הילדים".

     

    ומה אתה אומר להן?

     

    "אני מנסה לשכנע ואמשיך תמיד. אני עובר בבתי כנסת, נותן הרצאות. הרבה פעמים זו שאלה של אמון בין הרופא לפציינטים, כי יש הרבה חשש וסקפטיות. מוטלת פה הרבה אחריות על רבנים וגם על כמרים, כי זו לא בעיה רק אצל יהודים, אנשים מקשיבים להם. צריך להכניס להם לראש שהם מסכנים את כולנו בגלל משהו שהוא פשוט לא נכון. זה שקר מוחלט".

     

    מספר הילדים הממוצע למשפחה בציבור החרדי בארה"ב עומד על שמונה, לעומת 1.8 באוכלוסייה הכללית בארה"ב. פסיכולוגים מסבירים כי העובדה הזו גורמת לכך שהורים בקהילה החרדית רואים בעיות של ילדים ביחס של פי ארבעה מהורים מחוצה לה. למשל, הם רואים הרבה יותר מקרי אוטיזם ומחפשים סיבה חיצונית. "תנועת האנטי־חיסונים בכלל החלה בקהילה הלא־יהודית", אומרת רחל פרייר, שעשתה היסטוריה כשהפכה לשופטת החסידית הראשונה, ומשמשת גם כראש ארגון "עזרת נשים", שמסייע לנשים לקבל טיפולים רפואיים דחופים, "והיא הגיעה לכיסים קטנים בקהילה שלנו. הרוב הגדול של אנשים בקהילה מחוסנים. הופתענו לגלות שההתפרצות בכלל הייתה קשורה אלינו".

     

    מה בכל זאת הופך את התנועה נגד החיסונים למשפיעה כל כך על הקהילה האורתודוקסית?

     

    "היא לא, זה מיעוט מאוד קטן של אנשים. מה שמדאיג הוא הקצב המהיר שבו חצבת יכולה להתפשט בקהילה כל כך צפופה כמו שלנו".

     

    צפויים למאסר

     

    אחד מכלי הפרופגנדה העיקריים שמשפיעים על סרבני החיסון בקהילה הוא עלון בשם "The Vaccine Safety Handbook". הוא מופץ בידי חברה שנקראת Parents Educating and Advocating Children’s Health, או בקיצור, PEACH (אפרסק), שלא ברור מי עומד בראשה. העלון מעלה ספקות קשים לגבי יעילות החיסונים ומשתמש בכל מיטב הלהיטים המוכרים: השוואות לגרמניה הנאצית וקישור בין חיסונים לאוטיזם, ADHD, הפלות ושאר צרות. נטען שם כי "ההיסטריה סביב החצבת מוגזמת" ויש פורום שבו אנשים מחליפים רעיונות אלטרנטיביים לטיפול בסרטן.

     

    מה שעוד יש בעלון הם פתרונות ניו־אייג'יים למחלות, וגם זה לא במקרה. מחקרים העלו כי שילוב של מידע שגוי על חיסונים עם רפואה אלטרנטיבית, הוא טכניקת שכנוע אפקטיבית שעובדת גם על חילונים פרוגרסיביים. במקרה של הקהילה האורתודוקסית, נוספה תיאוריית הפחדה ולפיה חיסונים מכילים תאים מבעלי חיים כמו חזירים, ועכשיו לך תזריק לילד חומר לא כשר.

     

    "קשה לשנות את דעתם של אנשים", אומר יוסף (שם בדוי), שהצליח לשכנע את אשתו לחסן את ילדיהם. "במיוחד כשזה כל כך מוטמע אצלם ואין להם דרך לאמת את זה. כי הקהילה מאוד מנותקת מהעולם החיצון. אנחנו לא גולשים שעות באינטרנט".

     

    אולי יותר טוב, זה כנראה רק היה מחמיר את המצב.

     

    "אני מאמין שיש כאלה שמבינים שהם טועים, אבל מתביישים להודות. אשתי יודעת שהיא טעתה, אבל לא תשמעי אותה מודה".

     

    בשבוע שעבר קיבלו שלושה זוגות הורים סרבני חיסונים מברוקלין זימון לבית המשפט, אחרי שהתעלמו מהדרישה לחסן את כל בני המשפחה — ילדים ומבוגרים. הסרבנים צפויים לעונש שעשוי לנוע בין קנס של אלף דולר במקרה הטו ועד מאסר במקרה הקיצוני. זה קרה ממש במקביל לדחיפה חזקה מאוד של ראשי הקהילה שהביאה לחיסונם של אלף ילדים לפני החג.

     

    "המצב תמיד מחמיר בחגים", אומר שלזינגר, "אחרי פורים הייתה קפיצה מאוד גדולה במקרי החצבת ואנחנו מקווים שחיסוני החירום שעשינו לפני פסח ימנעו עוד התפרצות עכשיו".

     

    ומה תעשו לגבי סרבנים שמוכנים אפילו ללכת לכלא?

     

    "יש כאלה שפשוט אי־אפשר לשכנע, לא חשוב מה נגיד או נעשה. אבל מה שקרה בשבועות האחרונים הוא שהצלחנו להגיע ללא מעט אנשים שהיו על הגדר, לא היו בטוחים, ואותם הצלחנו לשכנע".

     

    מומחים סבורים כי אחת השיטות היותר טובות לשכנוע היא להראות לסרבנים נתונים על ילדים הנאבקים במחלות קשות, שבסופו של דבר מתים ממחלות זיהומיות. קשה לקבל את המחשבה על ילד עם סרטן שמת מחצבת או אדמת או מחלה אחרת שאפשר למנוע.

     

    כדוגמה אחרת לקמפיין שכנוע אפקטיבי, מביא שלזינגר קהילה שנמצאת בצפון מדינת ניו־יורק, ולפני כמה שנים התברר כי היא בסכנה כיוון שממוצע החיסונים בה היה נמוך מהמינימום הנדרש למנוע התפרצות. "עבדנו עם ראשי מדינת ניו־יורק, פירסמנו עלון שנקרא 'זיי געזונט' ('לבריאות' ביידיש) וחילקנו אותו לכל משפחה שם. התמדנו בזה, והיום, למרות שזו קהילה צפופה עם הרבה ילדים וכו', יש שם מקרים בודדים מאוד של חצבת כי אנשים התחסנו".

     

    תופעת הלוואי המדאיגה את ראשי הקהילה והאחראים על בריאות הציבור היא כמובן אנטישמיות. רק המחשבה על כותרות בסגנון "היהודים מפיצים מחלות" הופכת את הבטן. ה"ניו יורק טיימס" סיפר על מקרה בחנות בגדים בניו־יורק, שאליה נכנס לקוח חרדי שהתחיל להשתעל. לקוחה שעמדה לידו זרקה את הבגדים שהחזיקה בידיה, ויצאה עם עם בתה הפעוטה במהירות מהחנות. "היא קנתה משהו, ופשוט השליכה אותו", סיפרה המוכרת ל"טיימס". "היא אמרה לילדה, 'בואי נלך, היהודים לא מחוסנים'". מאידך, בקרב מתנגדי החיסונים, יש טענות כי דווקא ההתמקדות בקהילה החרדית — בזמן שיש מתנגדי חיסונים בקהילות רבות אחרות בארה"ב — היא האנטישמיות האמיתית. במחוז רוקלנד, שבו הוחלט לאסור על כניסת ילדים לא מחוסנים לשטחים ציבוריים, ענדה אישה אחת טלאי צהוב במחאה.

     

    שלזינגר מנסה להיאבק גם בסרבני החיסון וגם בגילויי האנטישמיות עם הופעות טלוויזיוניות וראיונות. השבועות האחרונים הפכו אותו לחצי כוכב, אבל הוא מנסה להישאר ממוקד. "יש מיעוט מאוד קטן וקולני, שמובילות אותו דווקא נשים, והוא גורם נזק גדול", שלזינגר מסביר. "היו נשים שהלכו לטלוויזיה ואמרו שיש להן פטור מחיסונים מסיבות של אמונה דתית. זה פשוט לא נכון, התנ"ך אומר בדיוק ההפך, כל הרבנים אומרים לחסן. הרמב"ם היה רופא, והוא היה מאוד ברור לגבי החובה להקשיב לרופאים. אנחנו מאוד כועסים על מי שמחבר סירוב לחסן לאמונה דתית, כי אז זה באמת מזמין אנטישמיות. מאוד כואב לשמוע מה אומרים עלינו עכשיו. אין שום סיבה שנעזור לאנשים שגם ככה שונאים אותנו רק כי אנחנו יהודים".

     

    השתתפה בהכנת הכתבה: אסתר שוורץ

     

    "המחלה שכמעט נכחדה מהעולם, חזרה בגדול" | נעם ברקן

    למרות האזהרות והחינוך להתחסנות, מגפת החצבת רק מתרחבת: 169 מיליון תינוקות וילדים ברחבי העולם לא חוסנו נגד המחלה בשנים האחרונות

     

    מגפת החצבת בעולם הולכת ומתרחבת. על פי נתוני משרד הבריאות, 46 אלף בני אדם לא מחוסנים נגד המחלה בישראל. ברחבי העולם הנתונים מדאיגים עוד יותר. על פי דוח ארגון יוניצ"ף, שפורסם בשבוע שעבר, 169 מיליון תינוקות וילדים ברחבי העולם לא חוסנו לחצבת בשנים האחרונות. במקביל למגמת אי־ההתחסנות, חלה עלייה משמעותית של תחלואה בחצבת. בשלושת החודשים הראשונים של 2019 יותר מ־110 אלף מקרי חצבת דווחו ברחבי העולם, עלייה של 300 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. גם התמותה עלתה: 110 בני אדם, רובם ילדים, מתו ב־2017 מהמחלה.

     

    תסמיני המחלה: הצטננות, חום, נזלת, שיעול, ואליהם מתלווה פריחה אופיינית. כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים הכוללים דלקות אוזניים, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נוספים וקשים הם דלקת ריאות ודלקת מוח. הסכנה הקטלנית מכל היא דלקת כלל מוחית כרונית, שכמעט תמיד מסתיימת במוות. לחצבת אין תרופה, ולכן לחיסון מפני המחלה חשיבות גבוהה.

     

    "החצבת הייתה מחלה שכמעט לגמרי נכחדה מהעולם, אולם נותרו כיסים של אנשים לא מחוסנים מסיבות שונות — חלק קטן מסיבות אידיאולוגיות של התנגדות לחיסונים או פחד לא מוצדק מפני קשר לאוטיזם", מסביר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. " בארץ נוצרו כיסים, בעיקר בקרב האוכלוסייה החרדית ובקרב אוכלוסיות שחוששות להתחסן. בגלל שהחצבת כמעט נעלמה מהעולם אנשים שכחו את חומרתה. לפני כשנתיים בערך החלה התפרצות גדולה באירופה, לבסוף זה הגיע גם לארץ.

     

    "צריך להבין שכדי לקבל חסינות עדר — כלומר, שגם אם לא כולם מחוסנים החסינות מספיקה למנוע התפרצות — שיעור ההתחסנות צריך לעמוד על 95־97 אחוזים. עד לפני כמה שנים החסינות בארץ הייתה גבוהה, אבל הכיסים התחילו לגדול בעיקר באוכלוסייה החרדית ונוצרה קרקע פורייה שמספיק היה גפרור של כמה אנשים שחזרו ונדבקו בחו"ל, כדי שהמחלה תתפשט כאש בשדה קוצים. החיסון הוא יעיל, בטוח וזול, ואין שום סיבה להגיע למצבים של מוות או סיבוכים נוירולוגיים שלפעמים מתפתחים שנים אחרי המחלה".

     


    פרסום ראשון: 27.04.19 , 20:20