"אני מפריעה בעין להרבה אנשים"
לי מלאך הפכה לאושיית פייסבוק בזכות כתיבתה הפרובוקטיבית, שהביאה לה לא מעט חסימות, אבל הרבה יותר עוקבים, מעריצים ולייקים. עכשיו היא מוציאה ספר ראשון ומסבירה למה היא לא מתכוונת להתמתן: "דווקא בגלל שאני לא דמות מיינסטרימית, אני נוגעת בהרבה אנשים"
כמה אנשים ממנפים את הכתיבה שלהם בפייסבוק להוצאה של ספר? לי מלאך (30) עשתה את הצעד הלא שגרתי הזה. מלאך, אושיית רשת עם עשרות אלפי עוקבים, כתבה בשנים האחרונות לא מעט פוסטים חברתיים ופוליטיים זועפים, ציניים, עדתיים וגם קורעים מצחוק שמתובלים בשלל קללות וגסויות. בעקבות כמויות האהבה שהרעיפו עליה העוקבים, יוצא כעת ספרה הראשון, "אסקפיזם בשקל", שכולו שירים וסיפורים מחייה התל־אביביים.
מלאך הגיעה לכתיבה לפני שלוש שנים, כשאמה חלתה בסרטן השד. "התחילו לי התקפי חרדה והכתיבה הייתה מקום המפלט היחיד שהצלחתי לברוח אליו. בהתחלה הייתי כותבת קצת בפייסבוק, וכשאמא שלי חלתה הגברתי הילוך. אחי לקח את זה לכיוון אחר והחליט להתחזק וללכת אחרי התורה".
מתי הפכת להיות אושיית רשת?
"אין לי מושג, נשבעת לך. אני כותבת מאוד שונה. לא כמו הרבה כוכבי פייסבוק, אז קצת קשה לי להגיד. יש לי קהל מגוון מאוד — חובשי כיפה, אנשים זקנים וילדים צעירים. אין לי מושג מה מושך אותם לקרוא את מה שאני כותבת. לא מזמן הייתי בחתונה של אחי, חתונה חרדית ומופרדת נשים מגברים. כשאנשים קלטו שאני אחות של החתן, הם ישר קפצו עליי ובאו להגיד לי שהם קוראים אותי בפייסבוק".
מתי החלטת לקחת את החומר שלך מהרשת ולהפוך אותו לספר?
"כשהבנתי שהכתיבה היא הפסיכולוג שלי. אני בנאדם סגור מאוד, לא מדברת יותר מדי בפומבי. הבנתי שהמקום היחיד שאני מצליחה להיפתח בו זה מול המקלדת. הרי מה זה הומור? הומר זה לקחת את הנושאים הכי כואבים שלך ולדבר עליהם, אמנם בציניות, אבל זה עדין גרם לי לדבר".
בנוסף להיותה סופרת צעירה ואהודה, מלאך הצליחה לזקוף לזכותה תואר נוסף, מיוחד ומפתיע: הישראלית שחסמו הכי הרבה בפייסבוק בגלל הכתיבה הבוטה שלה. ולא, למרות האיומים והודעות הנזיפה שהיא לא מפסיקה לקבל, היא לא מתכוונת לצנזר את עצמה אפילו לא בקצת. "אני לא מאמינה בפוליטיקלי־קורקט. בהומור, אני מאוד־מאוד בוטה. אין לי בעיה לכתוב הכל ואין ספק שזה קצת מפריע בעין. מלא אנשים אמרו לי שפגעתי בהם".
וזה לא גרם לך לכתוב פחות קיצוני?
"החלטתי שאם אתחיל להיזהר בדברים שאני כותבת, אני לא אהיה קומיקאית אמיתית. אבל אני תמיד עונה למי שרושם לי ומסבירה שזה מגיע ממקום של הומור וציניות. כתבתי על גמדים, סינים, חירשים, מרוקאים. אני חושבת שדווקא בגלל שאני לא דמות מיינסטרימית, זה מה שגורם לכתיבה שלי לגעת בכל כך הרבה אנשים". מלאך, לסבית גאה, מתגאה בזה שאפילו בקהילה יש הרבה אנשים שלא סובלים אותה.
אחרי שאותם אנשים רצו לחפש אותה גם בחנויות הספרים, מלאך עובדת עכשיו כבר על ספרה השני. בקרוב תתחיל לצלם סדרה שכתבה על סיפור חייה, לצד אחיה החרדי ומשפחתה החילונית. "הסדרה מספרת על לסבית גברית שמחליטה להיכנס להיריון, ועל האינטרקציה עם המשפחה שלה", היא מגלה.
יש בזה קצת אמת?
"יש בזה הרבה אמת. ההיריון ספציפית ממש לא, אבל כל מיני סיטואציות עם אחי קרו באמת".
ואיך את מסתדרת עם חיי התהילה?
"זה יישמע קצת חרטא כי בטח כולם אומרים את זה, אבל זו לא הייתה המטרה שלי. כשאני שומעת שאנשים קוראים את מה שכתבתי זה אוויר לנשימה בשבילי. אולי עם קצת ג'ובות בעתיד הכל ישתנה, אבל מי יודע".

