למעלה מחצי מיליון איש מתכנסים מדי שנה למפגשים לא פורמליים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה בסלונים בבתים פרטיים. החיבור מרגש ויוצא דופן: ניצולי שואה קשישים שמספרים את סיפורם האישי, בני הדור השני שמספרים על משפחתם, והכל באווירה ביתית וקרובה.

מה כולל הפרויקט? איך אפשר לארגן מפגש כזה בסלון הביתי שלנו? המדריך המלא.

מה זה בעצם זיכרון בסלון?

זיכרון בסלון הוא מסורת שהחלה ב־2011 וצברה תאוצה. במסגרת היוזמה חברים ואורחים מתכנסים באווירה אינטימית בסלון הבית לשמוע עדות של שורד או שורדת שואה. בחלק מהמקרים מתארח נציג הדור השני. בסלון מתעוררת שיחה, והמשתתפים חולקים מחשבות, קטעי קריאה ושירים.

מה המטרה של המיזם?

לדברי יוזמי הפרויקט, כולם יכולים להשתתף בזיכרון בסלון כמארחים, אורחים או נותני עדות. המטרה היא "לקיים דיון פתוח על לקחי העבר, אתגרי ההווה והעתיד המשותף שכולנו רוצים לבנות כאן יחד, כחברה וכיחידים. היוזמה צמחה מלמטה מתוך אמונה שבסוף זו האחריות והזכות של כל אחד ואחת מאיתנו לשמור את זיכרון השואה רלוונטי ומשמעותי. כחברה וכאומה שחוותה את השואה אסור לנו לתת לה להפוך להיסטוריה רחוקה שאינה קשורה לחיים שלנו - כאן ועכשיו".

איך בונים ערב זיכרון בסלון?

באתר "זיכרון בסלון" ישנם תכנים המבוססים על הניסיון והידע שהתגבשו במהלך השנים - חבילת דיונים, ערכות לליווי עדים לקראת הערב ומערכי ערב מוכנים. בנוסף, צוות מתנדבים ארצי מנוסה ערוך ללוות אתכם, בין אם אתם רוצים לארח ובין אם אתם רוצים להתארח. ניתן ליצור איתם קשר באמצעות האתר, והם יסייעו לבנות ערב משמעותי ומרגש.

איך מוצאים ניצול שישתתף בערב הביתי?

לא כולם מכירים באופן אישי אדם ששרד את השואה ומוכן ויכול לבוא לדבר עם הנוכחים. מתנדבי "זיכרון בסלון" ינסו לחבר בין הסלונים לבין ניצולי שואה שמעוניינים למסור עדות, אבל אין אפשרות טכנית לצוות לכל סלון ניצול. אז מה עושים? מחפשים באמצעות חברים וקרובי משפחה ניצולי שואה שאולי לא מכירים את הפרויקט או לא יזמו פנייה אליו, ופונים אליהם באופן עצמאי. במידה שלא מוצאים, עדיין ישנו ערך גדול בהתכנסות. אפשר לצפות בעדות מצולמת יחד, או לקרוא עדות כתובה. "אנו מאמינים כי אסור לנו לתלות את זיכרון השואה בנוכחותם הפיזית של אנשי העדות", אומרים בפרויקט.

איפה מתקיימים המפגשים?

בכל מקום בו יהיו משתתפים שירצו בכך. בשנה שעברה נערכו מפגשי "זיכרון בסלון" בחמישים מדינות ברחבי העולם. אין צורך באישור או בהרשמה. למעשה כל אחד, במרכז או בפריפריה, בצפון או בדרום, יכול לארגן כמה חברים ומשתתפים ו"להרים" מפגש בעצמו. כך נוצרת הזדמנות לקיים פעילות אישית ואינטימית, אבל להיות חלק ממשהו גדול ומשמעותי הרבה יותר.

האם יש עצות חשובות למארחים?

יש חמישה טיפים בולטים:

1. תתכוננו מראש. קראו את ערכת המארח, תחשבו על נושאים לשיחה ותזכרו שכולם מתרגשים, לא רק אתם.

2. דברו עם האורחים. הציעו להם להביא כיבוד קל, להכין שיר או קטע אישי והזכירו להם שוב למה נוכחותם כל כך חשובה.

3. קיימו את הערב גם בלי נותן עדות. הנושא חשוב מכדי לבטל, גם אם לא הצלחתם לארגן נותן עדות.

4. דברו עם נותן העדות, לפני המפגש ובעיקר אחריו. תנו לו את תעודת ההוקרה ושמרו איתו על קשר, הציעו לו גם לתעד את העדות למען הדורות הבאים.

5. תתכוננו לדיון. אתם יכולים לנהל אותו או לתת לשכן, העיקר שהוא יקרה. באתר של זיכרון בסלון ממתינות 14 ערכות דיון.

מה צריך להביא?

כמו בכל מפגש חברי אפשר לארגן כיבוד קל ולא צריך להתבייש לבקש מהחברים להביא משהו קטן. זה לא סדר פסח ולא צריך להתחיל בהכנות שבועיים מראש. גם אין צורך ללבוש חולצה לבנה או להקדיש דקת דומייה, אלא אם יושבי הסלון בוחרים בכך.

איך נראה הערב?

ערב של זיכרון בסלון ייראה בדיוק כמו שתחליטו. ערב מומלץ כולל שלושה חלקים - שנובעים מהעבר, נוגעים בהווה וחושבים על העתיד.

החלק הראשון הוא עדות: ניצול שואה או בן הדור השני מתארחים בסלון ומספרים על מה שהיה. אפשר גם להקשיב או לצפות יחד בעדויות מוקלטות. החלק השני הוא שיתוף: כל אורח מוזמן לשתף חוויות ותחושות אישיות - לשיר, לספר ולחלוק רגשות.

החלק האחרון הוא דיון: שיחה פתוחה שבה לוקחים את זיכרון השואה להווה, ומבקשים לראות מה הלקחים והתובנות שאפשר להפיק לעתיד. בדיון כל אחד יכול להביע דעה, עמדה או רגש.

איך משתתפים?

רוצים לארח ערב של זיכרון בסלון? מעוניינים להתארח? מכירים ניצול שואה או בן דור שני שירצה לשתף? היכנסו לאתר של זיכרון בסלון והצטרפו למסורת חדשה ומלאת משמעות ליום הזיכרון לשואה ולגבורה.

לזכור, ולעולם לא לשכוח

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אירח אתמול, זו השנה הרביעית, את המפגש הפותח של "זיכרון בסלון" לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הנשיא אירח את שורד השואה יוסף הרשקוביץ, בן 90, ולאחר עדותו התקיים דיון פתוח בהשתתפות נציגי תנועות הנוער. "כשחשבתי על עצמי יוצא מזה, חשבתי רק על ארץ ישראל", סיפר הרשקוביץ, "אתם, הדור הצעיר, לא יודעים מה זה כשאין מדינה. כשיצאנו בבוקר מהבית לא ידענו אם נחזור". הוא עלה ארצה ב־1947. יש לו שלוש בנות, עשרה נכדים ושישה נינים.

"השואה היא בין היתר מכלול של עולמות מלאים, סיפורים אישיים, כל אחד יחיד במינו", אמר ריבלין, "ההקשבה לעדויות מאפשרת לנו להבין את קורות חייו של אדם אחד, איש אחד, אישה אחת, ודרכם את קורות החיים הקולקטיביים של העם היהודי. פרויקט ‘זיכרון בסלון’ החל כיוזמה פרטית של קבוצת צעירים. זוהי ההוכחה הניצחת למילים 'נזכור ולא נשכח'. שמירה על אש הזיכרון נחוצה עתה ביתר שאת".

עדי אלטשולר, מייסדת "זיכרון בסלון", אמרה: "בעתיד הקרוב נתעורר למציאות בה ניצולי השואה כבר לא יהיו עימנו. לכן צריך להיערך לדרכים אחרות לשימור הזיכרון ודרכו ובשמו להוביל לחברה מוסרית ומאוחדת יותר" | כתב: איתמר אייכנר, צילום: אוהד צויגנברג

צילום: אוהד צויגנברג