קדיש בשם האם

"כל מה שרציתי להספיק כשאמא שלי עוד בחיים זה למלא את המשאלה שהיא ביקשה ממני". כך מספרת דורית (אליזבת) לנג־הופר, פנסיונרית בת 71 מאריאל, ששני הוריה שרדו את השואה.

אמה של דורית, ד"ר רות (אנה־חנה) הופר־אפשטיין, חגגה בשבת האחרונה יום הולדת 105, ומפאת גילה היא אינה יכולה לממש את רצונה לנסוע לאושוויץ ולומר קדיש על בני משפחתה. מי שתעשה זאת במקומה ותגשים את משאלתה, היום במצעד החיים, זו בתה.

"אני אומר קדיש בשמה של אמי ובשם משפחתו של אבא שלי ובעלי ז"ל שגם הוא היה ניצול שואה – בסך הכל על 147 בני משפחה שנספו במחנות הריכוז", היא מסבירה, "חלקם היו בני הדודים של אמא שנשלחו מסלוניקי למחנות ההשמדה ולא חזרו. זו זכות גדולה ומרגשת, בעיקר השנה כשמצעד החיים יוקדש לזכרה של יהדות יוון וסלוניקי".

לנג־הופר ואחותה נולדו בשווייץ, ובגיל 19 היא עלתה לארץ לבדה. רק כשהייתה בת 22, בעת ביקור בשווייץ, סיפרה לה אמה כי היא ניצולת שואה. "זו הייתה גם הפעם הראשונה וגם האחרונה שאמא סיפרה לי כיצד ניצלה מידי חיילי האס־אס בעת ביקור אצל קרובי משפחה בגרמניה", היא משחזרת. "המזל שיחק לה. בעוד שכל בני המשפחה שלה נתפסו וגורשו למחנות, הקצינים הגרמנים האמינו לה שהיא לא יהודייה. אבל אותה קבוצה של חיילים גרמנים אנסה את אמא שלי בזה אחר זה. אמא שלי אכן ניצלה מידי החיות האלה, אבל הפצע שלה מעולם לא הפסיק לדמם".

ב־2001 האם הקשישה עלתה לישראל והצטרפה לבתה. לפני שבועיים פנתה לנג־הופר ליו"ר מצעד החיים, ד"ר שמואל רוזנמן. "ניסיתי את מזלי ושלחתי לו בקשה אישית להצטרף השנה למצעד החיים כדי למלא את צוואתה של אמא בעודה בחיים", היא מספרת ומוסיפה: "האיש הסימפטי ענה לי כל כך בנועם והיה קשוב לבקשה שלי, אבל יחד עם זאת הסביר לי שמצעד החיים לא מתנהל כך. שצריך להגיע בצורה מאורגנת ולתאם כמה חודשים מראש. כל כך הצטערתי, הייתי בטוחה שזהו זה, שלא אצליח לעולם לקיים את בקשתה האחרונה של אמא שלי. אבל שבוע אחר כך צילצל לפתע הטלפון ובישרו לי שאני מצטרפת למשלחת לאושוויץ".

מיד אחרי שקיבלה את הבשורה מיהרה לנג־הופר לאמה שמתגוררת בדיור מוגן. "המבט בעיניה אמר הכל", היא סיכמה, "זה מבט שאנצור בליבי עד סוף חיי. מבט שנותן לי את הכוח לנסוע למצעד החיים ולקרוא את הקדיש על כל שם ושם ברשימה הארוכה שלי. זה כל מה שאמא רצתה ולא הצליחה להגשים. צריך להגיע לאדמת פולין המקוללת ושם, במחנה אושוויץ, לומר את הקדיש, כי זה הניצחון".