yed300250
הכי מטוקבקות
    רופול
    7 לילות • 06.05.2019
    המלכה האם
    רופול, מלכת הדראג המפורסמת ביותר בעולם, היא כבר מזמן לא תופעת שוליים. סדרת הריאליטי שהיא מובילה בעשור האחרון דחפה סופית את האמנות הזאת למיינסטרים, הציגה שלל מונחים ודמויות והפכה למסחטת כסף, רייטינג ופרסים. רופול צ'ארלס, האיש שמאחוריה, מסביר מה כולנו יכולים ללמוד מגברים שמתלבשים כמו נשים, מדוע הוא לא מסתובב בדראג אלא אם משלמים לו על זה, ולמה הוא עונד מגן דוד למרות שאין לו שורשים יהודיים
    איילה אור-אל

    רופול אנדרה צ'ארלס לא צריך לעטות את פרסונת הדראג המפורסמת שלו, רופול, כדי להיות האיש הכי בולט בכל חדר שהוא נכנס אליו. הוא 1.93 מ' בלי עקבים, מתהדר בחליפות מחויטות בצבעים והדפסים לא שגרתיים ובמשקפיים מרובעים עם נוכחות, וניחן בכריזמה של כוכב אמיתי, שזכה בשנים האחרונות למעמד של כמעט גורו.

     

    ובאמת, נדיר לראות אותו בציבור בתור רופול, האמזונה חסרת הגיל עם השמלות האדג'יות, הפאות מפוארות והאיפור המוקפד. "כרופול אני משדר אנרגיה אחרת לחלוטין מזו שאני משדר כרופול צ'ארלס", הוא מסביר במפגש עיתונאים בכנס פיילי-פסט בלוס אנג'לס. "בשבילי זאת עבודה להיות רופול מלכת הדראג, ואת זה אני משאיר לתוכנית שלי".

     

     

    × × ×

     

    אף פעם לא הייתי בארון. רופול צ'ארלס
    אף פעם לא הייתי בארון. רופול צ'ארלס

     

     

    קשה להגזים בגודל התופעה של תוכנית הריאליטי 'המרוץ לדראג של רופול' ("דראג רייס", בפי המעריצים), שבה מתחרות מלכות דראג בשלל אתגרים ומשימות על תואר "כוכבת־העל הבאה של הדראג באמריקה". בימים אלה משודרת העונה ה־11 של התוכנית (בארץ היא משודרת במקביל לארה"ב ב־yesDrama ו־STINGTV), ישנן עוד ארבע עונות של דראג רייס אול־סטארז, שבהן מתמודדות־עבר חוזרות לניסיון נוסף, 11 עונות של Untucked - המלווה את המתמודדות מאחורי הקלעים, פודקאסט מצליח ושלל סדרות רשת שעוסקות באספקטים שונים של הסדרה: מביקורת אופנה ועד ראיונות עם המתחרות המודחות. רופול זכה בשלושה פרסי אמי רצופים על הנחיית ריאליטי ובכך גבר על אושיות כמו אלן דג'נרס והיידי קלום, ורק בטקס השנה התוכנית הייתה מועמדת ל־12 פרסים - עשרה ל"דראג רייס", ושניים ל־Untucked.

     

    מאז 2015 מתקיים מדי שנה גם 'דראג־קון', על משקל 'קומיקון' - כנס ענקי שהחל בלוס־אנג'לס ולאחרונה קורה גם בניו־יורק, ובו אלפי אנשים שיכולים להצטלם עם מלכות הדראג המפורסמות מהתוכנית, לרכוש מזכרות, תכשירי איפור, נצנצים, פאות, וגם צמד שדיים או ישבנים מלאכותיים ובקיצור, כל מה שצריך על מנת להפוך לדראג־קווין המושלמת. במהלך היריד הנמשך שלושה ימים, מתקיימים הרצאות, דיונים, תחרויות וגם הזדמנות להצטלם עם רופול (בדראג) ושאר המלכות. כרטיסים לאירוע נעים בין 70 ל־300 דולר.

     

    מאחורי כל הפרנצ'ייז המופרע הזה, עומד רופול: איש עסקים ממולח, שמאז פרץ לתודעה בארצות־הברית בתחילת שנות ה־90 כזמר וכמנחה טוק־שואו הפך לנציג הכמעט בלעדי של תרבות הדראג במיינסטרים. עכשיו, המהפך של הדראג מתרבות שוליים של 'חריגים' לצורת אמנות מקובלת, מוערכת ומרכזית כמעט הושלם. לא סתם הכינוי שלו בתוכנית הוא "מאמא רו". "אני תמיד אומר ש'כולנו נולדים עירומים והשאר הוא דראג'", אמר במפגש עם עיתונאים בפייליפסט. "כל העניין בדראג הוא שאנחנו לא כל כך שונים זה מזה. לא מדובר כאן רק על בנים קטנים שרוצים לשחק במשחקים של בנות ולהתחפש לבנות. התוכנית היא על הזהות שכל אחד ואחת מאיתנו מייחסים לעצמנו. כולנו עוטים על עצמנו דראג ומשדרים מה שאנחנו רוצים לשדר לעולם".

     

    בהתאם, קהל המעריצים של התוכנית הוא רחב ומגוון. הורים ונערים, גברים ו(הרבה) נשים, גייז וסטרייטים - המודעות העצמית, ההומור הפנימי, הליברליות המגדרית והקאמפ שמאפיינים את 'דראג רייס' מושכים את כל סוגי הצופים. "יש גזע חדש של אנשים צעירים שלא מגדירים את עצמם כ'סטרייטים' או כ'גייז' והתוכנית הזאת מדברת אליהם", הוא אומר. "הם רואים את אותם אנשים צעירים בתוכנית שמתמודדים עם כל מיני אתגרים ומזדהים איתם, ובשביל זה אתה לא צריך להיות דראג־קווין. זו לא תוכנית רק על דראג, אלא על מי אנחנו ואיך אנחנו יכולים להתמודד עם קשיים, אנשים או דברים שעומדים בדרכנו היום. גם בגלל הסטרימינג, התוכנית מגיעה לקהל בצורות רבות, אנשים מוצאים אותה בכל מקום, בנטפליקס, ביוטיוב, בטלוויזיה".

     

    אתה חושב שהסדרה שינתה את נקודת המבט של אנשים לגבי דראג־קווינס?

     

    "בהחלט. תרבות הדראג נשארה כפי שהייתה תמיד אבל הקהל שלנו השתנה. אפילו בקרב קהילת הגייז היינו בדיחה, והתוכנית הזאת שינתה את זה. אני רואה את זה כל הזמן, הצופים שלנו מגיעים מכל השכבות והמינים, סטרייטים וגייז. התוכנית עזרה לשנות את ההתייחסות למלכות דראג. אנשים מבינים יותר מי הן, עם מה הן מתמודדות, ושבסך הכל כולנו אותם אנשים שמתמודדים עם אותם בעיות, ספקות ופחדים".

     

     

    × × ×

     

    הוא כבר בן 58, אבל כמעט בלתי אפשרי לנחש זאת כשרואים אותו. כמו הרבה מהמתחרים בתוכנית הריאליטי שלו, גם סיפור חייו של רופול לא משעמם. הוא נולד בסן־דייגו, בן יחיד במשפחה עם עוד שלוש בנות. מילדותו הוא בעיקר זוכר מריבות קשות בין הוריו, שבאחת מהן שפכה אמו דלק על מכוניתו של אביו ואיימה להצית אותה. "אני זוכר איך אני ואחיותיי עמדנו ברחוב והסתכלנו עליה ועל אבי שהתחנן בפניה שלא תשרוף את המכונית", סיפר פעם בראיון, "הייתה לי חוויה חוץ־גופית. ראיתי את עצמי מלמעלה, עומד שם, ילד קטן, ומסתכל על הסצנה הזאת מבוהל כולי. יש אנשים שלא צריכים להיות הורים ולהביא ילדים לעולם. הם לא היו צריכים. היום אני בסדר עם זה, אבל זה לא מסוג הדברים שאתה רוצה שילדים יראו. אולי בגלל זה, הפכנו ארבעתנו לאנשים חזקים מאוד". כשהיה בן חמש הוריו נפרדו ואמו שקעה בדיכאון. אחיותיו התאומות הגדולות ממנו בשבע שנים, הפכו לדמויות האימהיות המובילות בחייו. הן גם אלה שהציגו בפניו את דיאנה רוס, שר ושאר אייקונים של הקהילה שממשיכים ללוות אותו עד היום.

     

    בפרופיל נרחב שפורסם לאחרונה ב'ווג', סיפר שעל אף שאמו הייתה אישה קשה, כבר לפני שנולד ידעה שיהיה כוכב. "מתקשרת אמרה לה, 'זה בן, והוא יהיה מפורסם'. אז גדלתי עם הידיעה הזאת". לדבריו, היא גם תמיד קיבלה אותו כפי שהיה. "לא עשו לי בעיות על המשחקים שלי באיפור או על זה שלבשתי את הבגדים של האחיות שלי, עשיתי מה שרציתי. לא יצאתי מהארון כי אף פעם לא הייתי בתוכו. היה ברור שרו הוא רו".

     

    כמו הרבה גייז אחרים, רבים מהמתמודדים בתוכנית שלך עברו חיים לא קלים. הרבה מהם לא זכו להבנה מהמשפחות שלהם.

     

    "אנחנו תמיד נדהמים ממה שיוצא במהלך התוכנית. כמו הורים חסרי רגשות שזרקו את ילדיהם מהבית בגלל ההעדפות המיניות שלהם, או מתחרה שגילתה שיש לה איידס או מתחרה שבמהלך אחת האתגרים מיררה בבכי וסיפרה שאמא שלה נטשה אותה ואת אחיה בתחנת אוטובוס כשהייתה בת שלוש, והיא הרגישה שאף אחד לא אוהב אותה ושאף אחד לא רוצה אותה".

     

    לא קל.

     

    "נכון. אני לפעמים כמעט נשבר, אבל אסור לי כי רואים אותי כ'מאמא רו'. במקרה הזה אמרתי לה שאני אוהב אותה ושאנחנו המשפחה שלה. אנחנו לא יכולים לבחור לאיזו משפחה אנחנו נולדים אבל יש שבט של אנשים שאוהבים אותה ותומכים בה. כולנו מגיעים ממקומות שבורים או ממשפחות שלא רצו אותנו או קהילות שדחפו אותנו הצידה, אבל הקמנו קהילה תומכת ואוהבת. אנחנו מצליחים להראות לעולם את כישורי ההתמודדות של אנשים שהם קווירים. 'המרוץ לדראג' מסיט את הווילון ומראה איך מלכות הדראג מתמודדות עם הרגשות שלהן באמצעות יופי, הומור וקריאטיביות שבאה לידי ביטוי בכל פרק בתוכנית. התוכנית גם מראה לאנשים צעירים שמתמודדים עם סיטואציות דומות שיש שם בחוץ אנשים שמוכנים לקבל אותם בדיוק כפי שהם ושהם לא לבד. כל ילד רואה שיש שבט שם בחוץ שמחכה לו בזרועות פתוחות". אחרי גירושי הוריו, נשאר רופול עם אמו עד גיל 15 ואז עבר לגור עם אחותו רנטה באט ל� נטה, ג'ורג'יה. הוא למד בבית ספר לאמנויות הבמה ובהמשך ניסה מזלו כמוזיקאי והופיע במועדון לילה כרקדן וזמר רקע. שם גם הלך למופע הדראג הראשון שלו. בתחילת שנות ה־80 החל להתנסות בעצמו בשלל פרסונות נזילות מבחינה מגדרית והופיע לבד וגם יחד עם להקות שונות במועדוני לילה בניו־יורק. ב־ 1989 כבר הוכתר בסצנת האנדרגראונד של העיר "המלכה של מנהטן".

     

    תחילת שנות ה-90 היו ההתפוצצות הראשונה של הקריירה שלו - באופן יחסי כמובן, בכל זאת מדובר במלכת דראג. ב־1992, כשהוא כבר בן 32 , שיחרר את הסינגל 'סופרמודל' שחרך את המועדונים ואומץ בחום על ידי מעצבי האופנה של התקופה כמו אייזק מזרחי, שהשתמשו בו בת־ צוגות שלהם. אפילו קורט קוביין ציין את השיר כאחד החביבים עליו אז. שנתיים אחר כך, שבר מחסום נוסף כשחתם על חוזה דוגמנות עם חברת הקוסמטיקה מאק ותמונ־ תו כשהוא לבוש בדראג הופיעה על שלטי חוצות עם הכיתוב: "אני נערת מאק". ב־1996 קיבל ת ו� כנית אירוח ב־ VH1 בשם רופול שואו, שם אירח וראיין כוכבים ולהקות דוגמת הבקסטריט בויז, דוראן דוראן, דיון וורוויק, סינדי לאופר ועוד. הוא בחר כמארחת שלצידו את מישל ויסאז', חברה מימי המועדונים בניו־יורק, שמלווה אותו כשופטת קבועה ב'דראג רייס' גם היום. באחד המועדונים שנהג לבלות בהם דרך קבע, הוא גם פגש ב־ 1994 את בן זוגו ג'ורג' לֶה־ בִִָּר, צייר ובעל חווה גדולה של 243 אלף דונם בוויומינג. בינואר 2017 , הם נישאו בדיוק ביום בו הכירו במועדון, שהוא גם יום הולדתו של לה־ בר. מכיוון שהצילומים של התוכנית נערכים בלוס־אנג'לס, בני הזוג מתראים רק מדי חודש־ חודשיים, אך לה־בר מקפיד להגיע לעיר לכל האירועים החשובים של בן זוגו. לפני כשנה, הוא עמד לצידו כשרופול קיבל את הכוכב שלו בש־ דרת הכוכבים בהוליווד - הדראג־קווין הראשון שזוכה לכבוד הזה.

     

    בין אמצע שנות ה־־ 90 ל־2009 , אז עלתה ת ו� כנית הריאליטי שלו, התרחק רופול מאור הזרקורים, מרצון או שלא. "נהניתי מהשקט הזה", הוא טוען היום. "הייתי 11 שנים בשואו־ביזנס עד שהצלחתי, ועשיתי הכל בשביל להגיע למעלה. אני זוכר שלא היה לי כסף ואכלתי פופקורן כי זה כל מה שהצלחתי לקנות בכסף שהיה לי. לאחר שתוכנית הראיונות שלי ירדה, לקחתי מספר שנים הרחק מהכל כדי ליהנות מהפירות של מה שעשיתי עד אז. הייתי אז בן 40 , עשיתי מסיבות תה לאחייניות שלי, כתבתי מוזיקה והיה לי זמן לשבת ולחשוב מהן המטרות שלי עכשיו ומה ייתן לי מוטיבציה".

     

    אחרי עשור של 'דראג רייס', נראה שהמעמד האיקוני שקיבל מספק לו די מוטיבציה, ובפורומי המעריצים כבר אוהבים לדוש במניירות הדיווה שאימץ. אבל עם הצלחה קשה להתווכח, והעובדה היא שההצלחה הזאת רק גדלה - המעבר מערוץ 'לוגו' הקטן ל־ VH1 המוכר יותר, העלייה של כל העונות לנטפליקס, והספין־אופים שקיבלו כמה מתמודדות בולטות בתחרות העצימו את כוחה היחסי. כיום הוא עובד על סדרת דרמה מתוסרטת שתעלה בהמשך השנה בנטפליקס ובה הוא צפוי לככב בתור דראג־קווין כושלת היוצאת למסע עם ילדה בת 11.

     

    בין היתר הוא יצולם שם בת התהליך הכניסה שלו לדראג - המעבר בין הפרסונות - תהליך שעד היום היה אחד הסודות החסויים בקריירה שלו. גם בישראל יש לסדרה אלפי מעריצים, ובחודשים האחרונים מגיע לארץ גל של הופעות סולד־אאוט של מלכות שהתפרסמו בתוכנית. לאחרונה פורסם כי גם רופול עשוי לחזור לישראל - הוא ביקר פה ב־ 2003 - סביב אירועי מצעד הגאווה, אך טרם התקבל לכך אישור רשמי.

     

    נראה שמצאת את מה שחיפשת כי 'דראג רייס' רצה בהצלחה כבר עשור. בשלוש השנים האחרונות גם זכית באמי.

    "זה נחמד לשמוע שאנשים מעריכים ואוהבים את מה שאני עושה אבל לי אישית, לא אכפת ממה שהמערכת חושבת עליי. בתעשייה הזאת תמיד הרגשתי מחוץ למערכת ולכן זכייה בפרס זה לא משהו שתיכננתי או כיוונתי אליו. יותר שמחתי בשביל האנשים שעובדים איתי כי אני יודע שלהם זה חשוב, אז זה שימח אותי".

     

    מי השופטים האורחים שהתרגשת לראות בתוכנית ואת מי עוד תרצה לראות?

    "דבי ריינולדס, ננסי פלוסי, אוליביה ניוטון ג'ון. ליידי גאגא הייתה שופטת אצלנו והיא זאת שביקשה להגיע וכמובן שמחנו מאוד. אנחנו אף פעם לא יודעים מי בדיוק יהיה השופט האורח שיגיע ולפעמים מדובר בגיבור ילדות שלך ואז זה באמת מרגש, כי אתה נפגש עם אנשים שהערצת כילד. קשה לי לחשוב על כל מי שהתארח אצלנו אבל שמחתי לראות את כולם". ויש גם זווית יהודית. כלומר, בערך. למרות שאין לו שורשים יהודיים מובהקים, הוא חש קרבה מיוחדת ליהדות, מסתובב עם שרשרת של מגן דוד על החזה, ומשתמש תכופות בביטויים ביידיש. "אני אוהב מילים ביידיש. גדלתי לאמא נוצרייה אך לא דתייה. היא הייתה אישה רוחנית וגם אני מאוד רוחני. מה שאני אוהב ביהדות זה שהזקנים מזכירים תמיד לילדים את ההיסטוריה כדי שהיא לא תחזור על עצמה, והייתי רוצה שבתרבות ההומוסקסואלית יהיה לנו מה שיש בת־ רבות היהודית וזה שהיא תלמד את הילדים, מי אנחנו, מאיפה הגענו ואיך נמנע מלמצוא עצמנו באותם מצבים כמו בעבר".

     

    מה אתה חושב שדראג יכול ללמד אנשים?

    "דראג יכול ללמד אנשים על צבעים ומודעות ואיך אתה רואה את עצמך. זה מלמד אותך דברים שונים לגבי מי ומה אתה. כשאני עושה מדיטציה אני יוצא מגופי ורואה איך שאני באמת מבחוץ וכשאני רואה את עצמי בתמונות אני לפעמים מופתע ואומר, 'מה, זה אני? זה מטורף'. כשאני שם מייק־אפ ומסתכל במראה, אני חושב שזה נראה נפלא אבל כשאני רואה את עצמי בטל־ וויזיה, אני תמיד מופתע בכל פעם מחדש".

     


    פרסום ראשון: 06.05.19 , 18:36
    yed660100